אני חשה חובה מקצועית להזהיר את ישראל ואת הציבור הישראלי באופן כללי, בסכנה הפוטנציאלית מחשיפה ל-(AMR (Antimicrobial Resistance כלומר לחיידקים/מיקרואורגניזמים חסינים לאנטיביוטיקה וטיפול תרופתי, המגיעה מצריכה של בשר בעלי חיים המיובאים לישראל דרך הים. AMR מתרחש כאשר מיקרואורגניזמים כגון חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים משתנים ומייצרים עמידות לתרופות, והופכים את אותן תרופות לריפוי זיהומים ללא יעילות, השלב הבא הוא מיקרואורגניזמים אשר הופכים עמידים בפני רוב הטיפולים לריפוי זיהומים להם קוראים “superbugs”. אותם סופר-חיידקים מהווים סכנה לבריאות הציבור ולמערכת הבריאות, מדובר בבעיה גלובלית שהולכת ומתרחבת.
החיידקים שהופכים עמידים, משאירים את הרופאים והווטרינרים עם אפשרויות טיפול מאוד מוגבלות מול אותם זיהומים. קיים חשש עולמי ממשי שכמות מקרי המוות מחיידקים עמידים עומדת לעקוף את כמות מקרי המוות כיום מסרטן. התרופות הטובות ביותר לא מסוגלות להילחם בסופר חיידקים, שיכולים לעבור לבני אדם ממשטחי הכנת מזון נגועים, כלי מזון, מזון נא או לא מבושל או במגע קרוב בין בני אדם נגועים ובין בני אדם לבעלי חיים נגועים.
העברתי משלוחי בעלי-חיים חיים רבים לישראל הן על גבי ספינות שונות והן עבור חברות שונות. סיכוני ה-AMR נוצרים בכל הפלגות המשלוחים. בעלי החיים נוטים להילחץ בסביבה הצפופה מידי ובתנאים הלא היגייניים הקיימים באניות המשמשות לייצוא המשלוחים, ולכן חיות רבות יפתחו מחלות. אותן מחלות צריכות להיות מטופלות במהלך המסע בכדי להפחית את שיעור הפצת המחלות ומקרי המוות. באופן מצער, האניות יוצרות סיכון נוסף בכך שנעשה שימוש לקוי בתרופות נגד זיהומים, דבר אשר מגביר את הסיכון ל-AMR ולהתפתחות של חיידקים עמידים. מצב זה נוצר בעקבות טיפול בבעלי חיים ע"י אנשים שאינם וטרינרים מוסמכים וגם ע"י וטרינרים מוסמכים אשר אין להם חלל עבודה מתאים וציוד אבחון מחלות המאפשר לזהות בוודאות באילו מחלות מדובר, דבר אשר מוביל לניחוש באשר לאופן הטיפול המתאים, וזה מגדיל אף יותר את הסיכון להתפתחות מיקרואורגניזמים עמידים.
בעקבות סיכונים אלה, לא הייתי מאפשרת לצוות האוניה שלי לאכול בעלי חיים מהמשלוח אשר עלולים להיות נגועים, ובאופן אישי אני נמנעת מאכילת בשר אדום במדינות אשר מייבאות בהמות חיות לשחיטה. הצהרתי זו באה לאחר שביקרתי באטליז בחיפה, וראיתי חתיכת בשר גדולה למכירה ועליה סימן זריקה וחבורה באזור בו נספגה התרופה, אשר נוצרת רק מסוג אקדחי החיסון בהם אנו משתמשים באופן יומיומי באניות.
תנאי ההיגיינה הלקויים באניות, גורמים לכך שהצוות לא מסוגל לנהל רישום מסודר באשר לאילו חיות מקבלות טיפול תרופתי, וחלק מהחיות אף מקבלות טיפול תרופתי "פאסיבי מיד שנייה", דרך שתיית מי ביוב עם צרכי החיות המקבלות טיפול תרופתי דרך שקתות המים ומכלי המזון אשר מתלכלכים במהלך המסע בצרכים, וגם בזמן שהחיות מלקקות עצמן באופן טבעי כאשר הן עצמן מכוסות צרכים. חוסר תיוג וניהול רישום של כל חיה בנפרד גורם לכך שחיה עלולה להישחט ולהיאכל כאשר בשרה עדיין מכיל שאריות של תרופות, תקופה זו נקראת ("WHP ("withholding period. המתנה של אותה תקופה בה גוף הבהמות מתנקה מתרופות, מחלות וזיהומים איתם הגיעו, היא קריטית בשרשרת הייצור של ענף הבשר ברמה עולמית, בכדי לשמור על וודאות שהחשיפה לשאריות תרופות או למיקרואורגניזמים עמידים תישאר מינימלית. המתנה של תקופת ה-WHP פעמים רבות לא נלקחת בחשבון בייבוא של בהמות לשחיטה משום שלא ניתן לספק מידע כתוב וודאי על החשיפה של אותן בהמות לטיפול תרופתי ולמחלות.
מכיוון שכך, אני מאמינה שישראל (וכל המדינות המייבאות בהמות למאכל) נמצאת בסיכון גבוה לחשיפת אוכלוסייתה למוצרי בשר נגועים ובעקבות זאת להדבקות במיקרואורגניזמים עמידים. עצירת המשלוחים החיים לשחיטה יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לבריאות הציבור מחיידקים עמידים.
המכתב הועבר למערכת אכול ושאטו על ידי עמותת ישראל נגד משלוחים חיים
