במהלך הארבע פלוס שנים שלי בישראל, ניסיתי להשתתף באירועי הבירה הגדולים המתקיימים בכל שנה בדרך כלל בירושלים ובתל האביב. המוצלח שבהם, בגדול, הוא תערוכת BEERS השנתית המאורגנת על ידי סטודיו בן עמי/אתר סומלייה, אותם מארגני תערוכת היין המקצועית השנתית סומלייה, שהתקיימה בדרך כלל בכל נובמבר – פרט לזה של 2012.
זה אירוע הבירה היחיד בישראל בו מקצים שלוש שעות בכל יום לאנשי מקצוע, כדי לדגום את הבירות לפני שאלפי לובבי בירה מסתערים על הברזים.
כאשר הדלתות נפתחות לציבור, לא עובר זמן רב עד שרואים את כולם במצב רוח חוגג כאשר הם מספקים את הסקרנות והצמא שלהם למשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר בעולם.

2013 BEERS התקיימה שוב בהיכל נוקיה בתל אביב. עם גשם זלעפות בלתי רגיל ורוחות סוערות במהלך שני ימי האירוע, הנוכחות הייתה לכאורה פחותה בהשוואה לשנים הקודמות, אבל היה נחמד לדעת כי מי שנכחו היו אנשי מקצוע בעלי מחויבות או שוחרי בירה.

מי שאוהבים בירות מכל הסוגים, תוגמלו על נחישותם עם מגוון ומבחר מדהים של בירות ישראליות ומיובאות המייצגות את כל הסגנונות העיקריים.
מחיר כניסה היה 60 שקלים, תמורתם ניתנו כוס טעימה וחמישה כרטיסי טעימות. כרטיסים נוספים לטעימות היו זמינים עבור 30 ש"ח לכל חמש טעימות נוספות. אז ב- 90 שקלים יכולתם לטעום 10 בירות בכמות המספיקה עבור רוב הקהל (פרט למי שמרגישים מחויבים לטעום עד לגבול הסיבולת שלהם).

לפני שנתים ניסיתי לטעום כל בירה, והגעתי אולי קרוב ל- 100, אבל למחרת היה לי יום מגעיל באמת, אז השנה ניסיתי לטעום את הבירות הייחודיות ביותר, בכל ביתן של מבשלת, למרות שבכמה דוכנים היה בירות שהיו חביבות סנטימנטליות שלא יכולתי להתאפק.
ניסיתי לטעום דגימות מהמגוון של בירות Ale חיוורות, Stout ו- Porter כהות, בירות חיטה ו- Lager, כדי לקבל פרספקטיבה כבסיס, כדי להעריך טוב יותר איזה בירות טובות במיוחד או ייחודיות.

המיקרו-מבשלת הוותיקה בישראל, הגמל המרקד (Dancing Camel), התמקמה ליד הכניסה לתערוכה, והבעלים הידידותי יליד אמריקה, דיויד כהן, מזג לי באופן אישי כמה מהבירות המובילות שלו שהפכו את הבר/מיקרו-מבשלת שלו למקום מפגש פופולרי בתל אביב.
טעמתי לאחרונה את ה- Cherry Vanilla Stout שלו והכתרתי אותה כאחת מעשר הבירות המובילות אותן טעמתי אי פעם. זו בירה פירותית וכייפית, שרמזים לדובדבן מתוק ווניל בטעם שלה מתאזנות יפה עם הכשות של הסטאוט.
בירה נוספת, Leche del Diablo (חלב השטן) עשתה כאן הופעת בכורה, ובירה זאת המתובלת בצ'ילי צועקת לאוכל מטוגן לידה. דיויד אמר שמנת ייצור זאת הייתה מתובלת מהרגיל, ואני אומר לא לשתות אותה עם אוכל חריף, כי זה יכול להיות כמו לשפוך בנזין על אש.
המפלצת החודשית שלהם "גולם", אותה הם משחררים רק בזמן ירח מלא היא IPA iced (Indian Pale Ale), כשבירת הבסיס מוקפאת כדי לרכז את הבירה ולהפחית את תכולת המים הכוללת, כך שכאשר הנוזל שנותר מותסס יש בו יחס גבוה יותר של סוכר שמותסס לאלכוהול, במקרה זה 12% אלכוהול. ממה שהבנתי, זה היה הבריון הגדול בשכונה, עם כמה בירות בלגיות מיובאות בתערוכה שהגיעו ל- 8 עד 10 אחוזי אלכוהול (כגון עמודי התווך Duvel ו- St. Bernardus ), אך רוב הבירות היו בתקן התעשייה של בין 4 עד 6 אחוזי אלכוהול.

מבשלת הבירה שפירא, שהושקה לאחרונה, הייתה בקרבת מקום. זו מבשלת משפחתית שהחלה לפעול בשנת 2011 וכבר עושה לעצמה שם עם כמה בירות מעניינות תחת הברומאסטר יוחאי קודלר.
דני שפירא אומר שהם מייצרים 4,000 ליטר צנועים בחודש, ומפיצים בעיקר בירושלים, אבל מתחילים למצוא את הדרך שלהם לשוק התל אביבי.
בסטאוט שיבולת השועל שלהם היו טעמי שוקולד ואספרסו, שהיוו אמת מידה טובה להשוואה כאשר טעמתי סטאוטים אחרים, והוא מגיע עם 5.2% אלכוהול.
לתשומת לב מיוחדת זכה ה- Jack's Winter Ale שלהם עם 7.8% אלכוהול, המתובל ומועשר במנה של וויסקי ג'ק דניאלס.

במרחק צעקה היה הדוכן של מבשלת Jem's. אני אומר במרחק צעקה, כי יכולתם דיויד רודסלראות ולשמוע כאן יצרן בירה אחר שנולד בארה"ב, ג'מס – הלא הוא ג'רמי וולפלד, צועק ומפיח חיים בחגיגה.
"פתח תקווה" הייתה המנטרה שלו, כשהוא צעק עד שאיבד את קולו. זה המקום בו המיקרו-מבשלת והמסעדה הכשרה שלו ממוקמות.
Jem's מתרחבת עתה לרעננה, בה מתגוררים הוא ושותפו, עם מיני-ג'מס בה יוכלו לשבת כ- 20 בניגוד לפאפא-ג'מס שיכולה לארח מאות.
ה-"8.8" היא הבירה הנמכרת ביותר שלהם מחוץ למבשלת, בתערוכה הכוכב המיוחד שלהם היה ה- Golden Ale עם 4.4% אלכוהול, ומתובל בכשות אמריקנית עם נימה לימונית נחמדות שגרמה לי לחשוב שהבירה תתאים היטב עם קארי או סושי.

אחת המיקרו-מבשלות הגדולות ביותר הייתה הבאה ברשימה שלי. בירה בזלת ממבשלת הגולן, בבעלות ובהפצת יקבי רמת הגולן, וממוקמת בקרבת היקב בקצרין. היה להם מגוון רחב של בירות לטעימה,כפי שהיו לרוב המבשלות, אך עדיין הם היו היחידים שהציגו שתי בירות מותססות בחביות עץ אלון.
יקבי רמת הגולן השאילו את היינן יליד אוסטרליה מייקל אייברי לסייע בייצור, ומייקל טען כי למרות שמעט בירות ישראליות עשויות להתיישן בחביות, מבשלת הגולן היא היחידה שמתסיסה שיכר במשך 10 ימים בחביות אלון צרפתי בתכולה של 225 ליטר, היכולות לשמש לעד 25 סבבי ייצור, לפי מייקל, לפני החביות יאבדו כל תוספת טעם או טאנינים לבירה.
בירה אחת שטעמנו אצלם הייתה בת כשנה וחצי, גיל מבוגר בהשוואה לבירות מסחריות רבות אשר בדרך כלל יש להן חיי מדף של כמה חודשים.

היו כל כך הרבה בירות ישראליות ומיובאות אחרות שטעמתי ואין להן מקום בכתבה זאת. אציין רק את רשימה עשר הבירות הטובות ביותר שטעמתי בתערוכת 2013 BEERS (בסדר אקראי), אבל יכולתי לציין כמה עשרות יותר. כל הבירות הן ישראליות, אלא אם צוין אחרת.
אלכסנדר Green IPA
מלכה Winter Ale
גליל Pumpkin Ale
נגב Passionflora
Fuller's London Porter (בריטניה)
Jem's Golden Ale (או 8.8Jem's )
הגמל הרוקד Cherry Vanilla Stout (או Leche del Diablo)
Duvel Single (בלגיה)
Klara Stout
Kastel Rouge (בלגיה)