מה עושים במסעדה, בה אי אפשר לבדוק מה חדש בפייסבוק, וכל שנותר הוא לדבר עם בן או בת הזוג? מה עושים כאשר אי אפשר לראות מה באמת אוכלים, וחייבים להסתמך על חוש הטעם בלבד? ומה עושים את מושיבים אתכם ליד שני אנשים שמעולם לא הכרתם לארוחה שיכולה להמשך כשעה וחצי, אם לא יותר? כל אלו ועוד ממתינים לאמיצים שיגיעו לאכול במסעדת בלאק אאוט בנמל יפו, אמיצים שיזכו לחוויה שאסור לפספס.

בלק אאוט פועלת מאז שנת 2007 במרכז נא לגעת בנמל יפו, לצד קפה קפיש – בית קפה שכל עובדיו חרשים, ואנסמבל תיאטרון נא לגעת שכל שחקניו חרשים-עיוורים. 
המסעדה פועלת בחושך מוחלט, ומלצרים עיוורים או כבדי ראיה מלווים את הסועדים אל תוך המסעדה ומגישים את האוכל.

זה לא כל מה שמיוחד במסעדה: כדי לאכול בה יש לתאם מראש את הביקור, הנעשה רק בשעות הערב ובשני סבבים בלבד: 18:30 או 21:00. הסבב הראשון כולל תפריט מצימצם יותר וזול יותר, כמובן.

הגענו לבלק אאוט עקב ההשקה של התפריט החדש. כבר ביקרנו במסעדה לפני אי אלו שנים והחוויה היתה כל כך מיוחדת, שהתפריט החדש היה רק תירוץ לעבור את זה פעם נוספת. הפעם חתומים על התפריט החדש השף הארגנטינאי פרננדו זלס (בויה, איל פאצ'ו) והסו-שף משה חג'ג' (קום איל פו, קימל).

אנחנו בחרנו בסבב הראשון, בו משלמים 110 או 130 שקלים לאדם עבור ארוחה צמחונית או ארוחת דגים בהתאמה. את ההזמנה מבצעים בקופה טרם הכניסה למסעדה, והתפריט כולל לחם, מנה עיקרית, קינוח ושתייה לבחירה, מוגזת/קלה. תוספות של יין, לדוגמא, הן בתשלום נפרד. אם תגיעו לסבב השני תשלמו 160 או 180 שקלים לארוחה צמחונית או ארוחת דגים בהתאמה, שתכלול בנוסף קוקטייל אלכוהולי ומנה ראשונה.

אז מה אכלנו? לחם הבית שהוא מעין גרסה ישראלית לפוקאצ'ה, טריה וחמה, עם טפנד זיתים מעליה; ומתפריט העיקריות הזמנו דג ים טרי על חציל קלוי עם גבינת לאבנה, עגבניות שרי צלויות, זיתים מרוקאיים ומיקס עשבי תיבול; ומוקפץ תאילנדי בחריפות עדינה עם בוטנים קלויים, אטריות ביצים/אורז, קארי אדום, קרם קוקוס וכוסברה טריה (מנה טבעונית).

איך המנות נראות, אנו לא יודעים. הן היו טעימות, ללא ספק; הדג טרי ועשוי נכון, ושאר הרכיבים השתלבו היטב ביחד למעין גרסה ים תיכונית-ישראלית. כך גם המנה התאילנדית, שהזכירה יותר את המזרח הרחוק מאשר את ישראל, וטוב שכך. הכמות? משביעה, את זה אנו יכולים לומר. לא מעבר לכך.

והקינוח? זה קינוח הפתעה. כלומר, כזה שלא ידוע עליו מראש, ולכן לא נקלקל לכם את ההפתעה. רק אציין שהיה מגוון וטעים. במיוחד זה שהוגש לנו בכלי האמצעי.

בין לבין עשינו את מה שעשינו פעם, לפני ההמצאות הטכנולוגיות. דיברנו. אחד עם השנייה, ובעיקר עם המלצרית המקסימה ששיתפה אותנו ללא קושי או היסוס בסיפור האישי שלה (הסועדים מוזמנים לדבר עם המלצרים, מסבירים בדברי ההקדמה). גם אכלנו יותר לאט; לא בגלל החשש מעצמות בדגים אלא בגלל חוסר הבטחון בזיהוי המיקום של הצלחת והסכו"ם. טוב שאף אחד לא ראה: בחושך מוחלט, הדרך היחידה לסיים את מה שיש בצלחת היא להשתמש באצבעות. הנה שימוש שהחזיר אותנו לימים טרום המצאת הסכו"ם.

בסוף יצאנו לא רק שבעים אלא גם מסופקים. חוויה מיוחדת, ללא ספק, שמחזירה קצת צניעות. המחשבה המטרידה על האפשרות לחיות כך את כל החיים גרמה לנו להעריך יותר את האור המסנוור אליו נפלטנו בסיום הארוחה.

בלק אאוט
מרכז נא לגעת
רציף העלייה השנייה
נמל יפו
א', ג'-ה', 18:30, 21:00