איזה יום בחרנו לנו לצהרים במסעדת ג'קו מאכלי ים, השוכנת ברחוב גיבורי ישראל 7 באזור תעשייה ספיר/פולג בנתניה. 
מה היה מיוחד ביום זה? נפתחה בו החנות האוסטרית 'קיקה' ממש באותו אזור תעשייה.
ולמה ציינתי את הכתובת כבר בהתחלה? כי התקשינו להבין למה בית מס' 7 ברחוב לא מממוקם מייד אחרי בית מס' 5 וביניהם שוכן מרכז מסחרי גדול, שכשמו כן הוא –BIG.
שיחת טלפון למסעדה הבהירה לנו שבית מס' 7 ברחוב נקרא "בית אדר", והוא משכנה של הנהלת חברת "דלק", שהשלט העגול שלה מתנוסס על ראש הבניין ויסייע לכם להגיע.
אחרי שתחנו לא תמצאו את ג'קו מאכלי ים בחזית, אלא בצד הצפוני של הבניין.
ובאותו זמן, בקיקה מוכיחים ההמונים כי העם לא רוצה צדק חברתי, אלא דוגל בסיסמה
השנייה שהושמעה בהפגנות: "העם רוצה כל מיני דברים", כשהתמונות של השתוללות עם ישראל כפי שנראו בטלוויזיה, מפצפצות את תחושת האופוריה של שינוי שפעמה בלב בחודשיים האחרונים.
לכאורה, העם רוצה את מוצרי קיקה שבשיטת התמחור שלהם מגיעים עד אל העשירון העליון, במחירים גבוהים מאלה של איקאה השרופה הנבנית לה מחדש באיטיות לא צפויה מחברה כה יעילה בכניסה לאזור התעשייה. אבל אנחנו בענייני אוכל, וזה מה שנותנים בג'קו – כמובן מאכלי ים.
בשלב ראשון נחתו על השולחן 10 צלוחיות קטנות של דוגמיות כרוכית, איקרה, דג מלוח, גזר, פלפל, חצילים, כרוב, סלק, חומוס, טחינה, פוקצ'ה חמה וטרייה, סלט ירקת טרי
גדול, חציל קלוי עם טחינה, וקערה גדושה בשעועית ירוקה וכרובית מטוגנות בציפוי טעים. הצלוחיות הללו קטנות ומעצבנות, אם כי המלצריות מציעות למלא ולחדש מה שרוצים.
הסלט שביקשנו לחדש לנו – הכרוב המתובל נפלא, חזר אלינו לשולחן שוב בצלוחית קטנה, למרות שהיינו שמחים לצלחת ראויה יותר.
אבל החלק הטוב היה עדיין לפנינו, והוא התחיל עם המלצרית טליה –סטודנטית שנה ג' לחשבונאות ומימון במכללת נתניה. מלצרית כמו טליה תרצו בכל מסעדה בה תאכלו: חביבה וחייכנית, ידענית ודעתנית.
כמו קוסם המבליט קלף שהוא רוצה כי תמשכו מהחבילה שלו, כך טליה הציעה
בהדגשה קולית מתוך מבחר הדגים אותם ציינה, מנה של דג מוסר שלם (בתפריט כתוב מוסר ים, בפועל מבריכה, 21 ₪ ל- 100 גרם) עשוי חצי בגריל וחצי מטוגן, ומתפריט פירות הים את הגלאיה – תערובת הדגל של המסעדה בתחום פירות הים.
כשחברי לארוחה ביקש לוקוס, הסבירה לו טליה שהלוקוס פחות עסיסי מאשר המוסר. הוא כמובן הלך על המוסר, אם כי למרות שהדג היה טעים – ראיתי בעיניו זיק געגועים ללוקוס עליו ויתר.
אני, שהבנתי כי אין טעם לחלוק על דעתה של טליה, ויתרתי על שרימפס בסגנון תאילנדי,
והזמנתי את הגלאיה – מנה גדולה בפני עצמה, אותה ניתן להזמין גם כמנה זוגית, ואז כנראה היא פשוט עצומה (89 ₪ ליחיד, 159 ₪ לזוג). יש בה שרימפס קלמרי, מולים, ראשי קלמרי וסרטנים מוקפצים ברוטב של חמאה, שום ויין. לצד הגלאיה ביקשתי צלחת אורז טעים שנהנה לשחות ברוטב.
"קינוח?", הציעה לנו טליה אחרי שסיימנו את המנות העיקריות שלנו.
"לא, תודה", ענינו, ובכל זאת טליה לא ויתרה והמליצה על עוגת הסולת המיתולוגית של ג'קו מחיפה, שהדודים שלי בני 80 פלוס לא מוותרים עליה באף ארוחה שלהם בסניף ג'קו בכרמל, ואוכלים אותה בתאווה רבה.
מכיוון שעם טליה לא מתווכחים, הסכמנו למנה אחת של עוגת סולת, וכדי להראות שיש לנו אופי השארנו בצלחת זנב עוגה.
וכך, בעוד עם ישראל מסתער על קיקה, השלמנו אנו את הסתערותנו הפרטית על האוכל הטעים של ג'קו מאכלי ים.
אז נכון, שלא היה פשוט להגיע אבל היה כדאי, במיוחד עם הערך המוסף של טליה.
ג'קו מאכלי ים נתניה
רח' גיבורי ישראל 7 נתניה
(בית אדר – "דלק")
א.ת. ספיר/פולג
טל. 09-8652878

תגובות
0