באר שבע, עיר האבות כבר מימי התנ"ך, הייתה תמיד המרכז התרבותי של הנגב. בשנים האחרונות העיר עוברת תנופת פיתוח ובנייה נרחבת: רחובותיה רחבים, והגינון שופע ירוק – על אף שאנחנו בלב המדבר. מוסדות התרבות מתרבים, והחוויה הקולינרית בעיר מתרחבת. גל ההתחדשות הזה מפגיש בין היסטוריה עשירה, מוסדות אוכל ותיקים, ואנרגיה צעירה ומלאת מעוף.

יצאנו ליום סיור בעיר. למרות מזג האוויר החם, שהוא לחם חוק בחודשי יולי-אוגוסט בדרום, החוויה הייתה נפלאה. חזרנו מוקסמים מהטעמים, מהאנשים ומסיפורי התקומה והיזמות המרגשים שפגשנו.

אנדרטת חטיבת הנגב. צילום ניסים לוי

פתיחה מרגשת: קפה וסיפור אנושי באנדרטת חטיבת הנגב

את הבוקר פתחנו באחד המקומות המרגשים והמרשימים בעיר – למרגלות אנדרטת חטיבת הנגב. האנדרטה, השוכנת על גבעה מזרחית לבאר שבע וצופה על העיר ומרחבי המדבר, הוקמה בשנות ה-60 בתכנונו של הפסל דני קרוון לזכר לוחמי חטיבת הנגב של הפלמ"ח, שהגנו על הנגב ושחררו את העיר במלחמת העצמאות. המקום מוכר לכל באר-שבעי כנקודת מפגש שקטה לזוגות אוהבים ולמטיילים.

לפני כמעט שנתיים, בעידוד העירייה וחברת עדים, החליטו שלושה חברי ילדות באר-שבעים אריאל, נריה ואייל לפתוח במקום עגלת קפה בשם הדבשת.

צילום ניסים לוי

פגשנו במקום את אייל החייכן, שסיפר בהתרגשות על תהליך ההקמה. אייל, שנפצע קשה במלחמת חרבות ברזל, מנהל כיום את עגלת הקפה. "בזכות המקום אני מחלים ומתוודע לכוחות שבתוכי. לאחרונה גם התארסתי לאישה נפלאה שהכרתי בבית החולים, שטיפלה בי כשהייתי פצוע", הוא משתף.

הדבשת פתוח שישה ימים בשבוע, ומהווה נקודת מפגש לצעירים ומבוגרים כאחד. בערבים מתקיימים כאן אירועי קונספט, ובימי שלישי ערב במה פתוחה עם הופעות. תפריט הבוקר שונה מזה של הערב, וכל המאפים הטעימים המוגשים במקום מוכנים על ידי קונדיטורית מוכשרת. טעמנו עוגת שוקולד פירורים, בראוני מעולה ללא גלוטן, ומוס שוקולד עם קרם מסקרפונה מושחת במיוחד – בדיוק כמו שאני אוהבת.

אייל והמתוקים המושחתים. צילום ניסים לוי

הישיבה במקום הזה, מול הנוף הפתוח והעוצמתי של המדבר, ריגשה אותי מאוד. בנוסף לקפה המצוין ולמאפים המשובחים, מילאה אותי תחושת אופטימיות ותקווה למראה דור צעיר ונהדר, בעל חזון ואהבה עמוקה לארץ ולנגב.

צבעים וטעמים בשוק העירוני: הדור החדש של הקולינריה הבאר-שבעית

משם נסענו אל הלב הפועם של העיר – השוק העירוני המפורסם, מקום שבו הריחות והקולות מספרים את סיפורה של באר שבע. סיירנו בין הדוכנים, הנמצאים בימים אלה בשיאו של תהליך התחדשות, קירוי ושדרוג חזותי, שמטרתו להחזיר לשוק את ימיו כמרכז מסחרי תוסס ומוקד תיירות ותרבות.

אבטיח אדום ומתוק . צילום ניסים לוי
הכי אותנטי תבליני מימון. צילום ניסים לוי
שוק באר שבע מתחדש. צילום ניסים לוי

במסגרת השדרוג הגענו לפודטראק בר-בוניה – מיזם קולינרי טרי ומסקרן, שנולד משיתוף פעולה בין ציון אלקיים, סוחר ותיק בעל דוכן דגים בשוק, לבין השף אלעד בן דוד (השף של מסעדת בסטוריה).

ציון אלקיים איש הדגים. צילום ניסים לוי

היה מפתיע ומשמח לפגוש במרכז השוק, ממש מול דוכן הדגים, את קרון האוכל החדש עם השמשיות הצהובות והכיסאות שלצידו. המקום היה רגוע כשהגענו, אך ציון מספר כי בימי שישי המקום הופך למוקד של שמחה, מוזיקה וחגיגת קבלת שבת עליזה.

צילום ניסים לוי
כריך מלא בכל טוב. צילום ניסים לוי
קציצות דגים. צילום ניסים לוי

הפודטראק מציע מנות דגים ים-תיכוניות רעננות: החל מדגים מטוגנים ופריכים (כמו ברבוניות), דרך עראייס דגים  (50 ₪) וקציצות דגים (50 ₪) נהדרות בטעם ביתי מושלם וחריפות מעודנת, ועד כריכים עשירים בפיתה או בפרנה. אהבתי מאוד כריך פילה לברק (50 ₪) שהוגש לצד חמוצים ומטבלים כמו איולי זעפרן מעולה.

מסע קולינרי לגאורגיה: בית החצ'פורי

באר שבע היא עיר קוסמו-קולינרית בכל מובן המילה, כזו שמאפשרת ליהנות מארוחה טובה כמעט מכל נקודה על הגלובוס. אנחנו ביקשנו לקפוץ ולו לרגע קט לטביליסי, ובחרנו לאכול ארוחת צהרים במסעדת בית החצ'פורי הוותיקה בעיר העתיקה, שמציעה מסע טעמים עשיר אל המטבח הגאורגי המסורתי, שסובב סביב בצקים נימוחים, גבינות עזות טעם, תבלינים ייחודיים (כמו כוסברה, חמלי סונלי ואגוזי מלך) ונדיבות רבה.

ונו במטבח. צילום ניסים לוי

הבעלים, ונו, עלה לארץ בגיל 12 מאזור מסורמי שבהרים מעל טביליסי. לאחר שחרורו מהצבא יצא לטיול שורשים בגאורגיה, ושם החליט לפתוח מסעדה בארץ. "בבית אנחנו אוכלים רק אוכל גאורגי, ורציתי להכיר לבאר-שבעים את המטבח הנהדר שלנו", הוא מספר. את מסעדתו הראשונה בעיר פתח ב-2019 וקרא לה צ'צ'ה (על שם המשקה האלכוהולי הגאורגי). לאחר ה-7 באוקטובר, כשהשתחרר משירות מילואים ממושך, פתח את מסעדתו השנייה – בית החצ'פורי, מסעדה חלבית כשרה בה הוא מגיש מעדנים גאורגיים על טהרת הגבינות המיוחדות, ירקות ומאפים מצוינים.

חינקלי. צילום ניסים לוי

לשולחננו הגיעה צלחת חינקלי (69 ₪ ל-5 יחידות): כיסוני בצק מבושלים ועסיסיים, הממולאים בגבינות מתובלות היטב. ונו הדריך אותנו כיצד לאכול אותם נכון: ראשית מנקבים חור קטן בבצק ושותים את הציר החם שבתוכו, ורק לאחר מכן נוגסים בכיסון. עונג אמיתי.

כך מכינים חצ'פורי אג'רולי. צילום ניסים לוי
כך אוכלים חצ'פורי אג'רולי. צילום ניסים לוי

המשכנו לחצ'פורי – מלך המטבח הגאורגי. חצ'פורי אג'רולי (50 ₪), המעוצב בצורת סירה שבמרכזה ביצה, הגיע גם כן עם הדרכה צמודה מבעל הבית: "ראשית מערבבים את החלמון עם הגבינה המותכת, מוסיפים קוביית חמאה נדיבה, מערבבים שוב – ואז טובלים את קצה בצק הסירה לתוך התערובת המושחתת". התוצאה היא פיצוץ טעמים בפה.

חצ'פורי אימרולי (55 ₪), הנראה כמו פיתה עגולה וגדולה אך גדוש בגבינות עשירות, היה בשרני וטעים להפליא. ונו שיתף כי לבקשת הסועדים הוא הוסיף לתפריט גם מנות מודרניות שלא קיימות בגאורגיה המסורתית, כמו חצ'פורי מרגריטה וחצ'פורי פטריות. אחרי ארוחה כזו, כל מה שרצינו היה פשוט לנוח.

חצ'פורי אימרולי. צילום ניסים לוי

רגע של שקט ויצירה: סדנת מנדלות בעיר העתיקה

רוח היזמות וההתחדשות בבאר שבע אינה ממוקדת רק בהסעדה, אלא פועמת בעוצמה גם בתחום האמנות. ברחבי העיר נפתחים מיזמים מסקרנים המציעים חוויות אמנותיות ייחודיות. מקום מקסים כזה הוא בית מארח חגיגא של חגית רונן מימון, השוכן באחת בסמטאות הציוריות של העיר העתיקה.

המקום נפתח מספר חודשים לאחר ה-7 באוקטובר כ"מקלט שקט" עבור חגית מהחרדות לבנה שלחם בעזה, ולאט לאט הפך לחממה לאמנות מקומית ולסדנאות ציור חווייתיות – פינה שאנשים מגיעים אליה כדי להירגע, ליצור ולנשום.

חגית רונן מימון והמנדלות היפיפיות. צילום ניסים לוי
צילום ניסים לוי

נשאבנו בקלות לעולם המנדלות המהפנט. מעבר להנאה שביצירה, למדנו על סגולותיה של המנדלה לגוף ולנפש – על היכולת שלה להרגיע, למקד ולמלא באנרגיות חיוביות. זה היה פסק זמן יצירתי, מרגיע ומלא השראה.

באר שבע מציעה כיום שילוב מיוחד ואותנטי בין קולינריה חדשה ומבטיחה למוסדות ותיקים, אמנות מקומית מרגשת וסיפורים אנושיים שנוגעים ישר בלב. אם אתם מחפשים יום כיף שמחבר בין יצירה, היסטוריה ואוכל מצוין – בירת הנגב מחכה לכם בזרועות פתוחות.

הכותבת –איריס לוי   בפייסבוק  אינסטגרם