יקב הרי גליל ירד למרתף של רוזנר בכפר סבא

"המרתף של רוזנר" באזור התעשייה של כפר-סבא, מקיים מסורת של אירוח יקבים מרחבי הארץ, לערבי יין אינטימיים עבור חברי המועדון וקהל הלקוחות של המקום.

בערב חורפי קר, הגיעו עידו – מדריך היין של יקב הרי גליל, וקהל נבחר, לערב סביב שולחן עמוס מכל טוב של גבינות וסלטים שליוו שמונה יינות מבית היוצר הגלילי.
יניב וענבר רוזנר שקדו על האווירה והטעימות של הגבינות, הסלטים והלחם הכפרי, וגם הצטרפו לחגיגת היין הגלילי.

הפתיח היה רוזה 2012 צעיר ומרענן, שלווה את התכנסות הנוכחים סביב השולחן. זהו בלנד של ארבעה זני ענבים (9% 7 סנז'ובזה, 7% ברברה, 7% פינו נואר, 7% גראנש).
הצבע ורוד בהיר וצלול, מזכיר מיץ תות-שדה בצבעו. ארומה פרחונית עוצמתית עם מעט מתיקות ותות שדה בולט. הרוזה שומר על טעם לאורך זמן ונמוג, אט אט ואחרי זמן רב.

אחרי הרוזה המרענן עברנו לוויונייה 2012, שעידו הפליג בדבריו וסיפר על היין והייננים השוקדים על מלאכת היין ביקב הגלילי "הרי גליל".
הוויונייה הוא יין צעיר שעשוי 100% ענבי ויונייה מכרמים בהרי הגליל העליון. היין זהוב צלול. בעל ארומה בינונית ופרחונית. בפה חמיצות מעוררת ונעימה, המלווה את הטעם שנשאר לאורך זמן בפה.

היינות הבאים היו שני הבלנדים האדומים התאומים של יקב הרי גליל – אלון ואלה.
למי שלא מכיר את צמחי ארץ ישראל; החורש הים תיכוני מורכב בראש ובראשונה משני סוגי העצים – אלון ואלה, בתוספת עצים אחרים. אלון ואלה הם אבני היסוד של הנוף הים תיכוני, ולכך התכוונו גם ביקב הרי גליל עם שני הבלנדים הנושאים אותם שמות.
התחלנו עם אלה 2011 – בלנד של 73% סירה, 23% ברברה, 4% פטי ורדו, כשהענבים שנבצרו בכרמים בהרי הגליל העליון.
צבע היין אדום כהה ואטום, עם שובל ורוד יפה על הכוס. באף ארומה של פרי יער ומעט חמיצות. היין תופס מיד, ומעט חמיצות עוטפת חלל הפה, גוף בינוני וסיומת ארוכה ונמוגה לאט. לדברי עידו שניצח על הטעימה, היין בעל יכולת התיישנות של 3-5 שנים.

אלון 2011 הוא התאום לאלה. בלנד גלילי של 59% קברנה סוביניון, 27% סירה, 7% פטי ורדו, 7% קברנה פרנק.
היין עוצמתי, החל מצבעו העז הנוטה לחום ומשאיר אגלי שומן רבים על דפנות הכוס. ארומה של פרי יער כמו דומדמניות, ואף מעט ריבתי. היין תופס ונושך מיד (קברנה סוביניון דומיננטי), ולא מרפה למשך זמן ארוך.
לשאלות משתתפי הטעימה סביב השולחן, הדגיש עידו את הצורך ב"קילומטרז'" על מנת לדעת יותר על יין, וכל המרבה בטעימה הרי זה משובח. ברור שאני הנהנתי להסכמה.

היין הבא בטעימה היה מירון 2009 – גם הוא בלנד, אך על בסיס סירה (72%  סירה, 19% פטי ורדו ו- 9% קברנה סוביניון). המירון 2009 מפגין כבר במראה שלו את העוצמה הטמונה בו. צבע אדום כהה כמעט שחור. ארומה המכה מיד באף ומרפה, ושוב עולה ושוב נמוגה, כאילו משחק מחבואים. אחרי הארומה מגיע טעם הולם של פרי יער בשל מאוד, עם חמיצות נעימה שנמוגה מיד ואחרי זמן חוזרת ונוגעת, וגם היא משחקת במחבואים.
אחרי יין זה עשינו אתנחתא קלה של שיחה על יין טעמים וארומות. אהבתי את הצהרתו של עידו מהיקב, כי ריחות וארומות הם עניין אישי של זיכרון. כן, ריח זה עניין של זיכרון.

עברנו לסדרת יראון של יקב הרי גליל, עם הפתעה בסוף.
יראון הוא יין הנקרא על שם הקיבוץ בו שוכן היקב, בבעלות משותפת של יקב רמת הגולן (70%) והקיבוץ (30%).
יינני היקב מכוונים להגיע לאותו הטעם בכל שנת בציר, כאשר בכל שנה הבלנד שונה על מנת להגיע הכי קרוב לטעם היראון.
יראון 2010 הוא בלנד של 49% קברנה סוביניון, 40% מרלו, 6% קברנה פרנק ו- 5% פטי ורדו.
הצבע חום אטום. ארומה עוצמתית של פרי יער, אדמה ומעט קסיס. מאוד יבש בפה, ואחרי לגימה שניה המתיקות הקלה עולה מעט ונוחתת. היין תופס, ולא מרפה לאורך זמן.

יראון 2008 הוא בלנד של 48% קברנה סוביניון, 33% מרלו, 10% קברנה פרנק ו-9% פטי ורדו.
צבעו חום, ויש לו ארומה חזקה של פירות יער. בטעם מורגשת חמיצות עוצמתית שלא נעלמת, ומאפילה מעט על הפירותיות החזקה גם כן הקיימת ביראון.

לקראת סיום המפגש נעלם יניב רוזנר, איש המרתף של רוזנר, וכשחזר הביא את הפתעת הערב: יראון 2006 מגנום. לאחר מזיגה טקסית ומעוררת כבוד מצד המוזג עידו ומצד הנוכחים, שמענו על הבלנד של 58% קברנה סוביניון, 37% מרלו ו-5% סירה.
לא כל יום מזדמן לנוכחים לשתות יין בן שבע שנים ובבקבוק מגנום, שמבטיח הפתעות ובדרך כלל גם מקיים.
צבע היראון 2006 אדום כהה נוטה לחום. ריח קליל ומלטף של פרי יער, וניל עם נגיעות של מתיקות נעימה שעולה ויורדת קלות. טעמים מלאים של פרי בשל ומעט פירות נשירים. עוצמה של יין שעוד לא סיים לומר את דברו, ויש לו לפניו עוד 5-8 שנים טובות.

לאחר הסיום המפתיע של היראון במגנום, הסתיים המפגש והותיר ציפיות למפגש נוסף עם יקב ויינות מעניינים לא פחות, ביזמת ואירוח "המרתף של רוזנר" בכפר-סבא.