נסענו, אורי מלצר הצלם ואנוכי, עם בנות זוגנו לבקר ביקב יפתחאל, הממוקם בגליל
התחתון על הר יפתחאל ועל גדת ערוץ נחל יפתחאל, בואך לאלון הגליל.
בכניסה ליקב בלט סימון שביל ישראל העובר בפתח מתחם היקב. קיבל את פנינו צביקה אופיר שהוא הבעלים, הכורם, היינן והדבוראי של יפתחאל.
לשאלתי על "שביל ישראל", מספר צביקה כי בחורשה הקטנה שביקב, מתארחים לעיתים מטיילי "שביל ישראל" הנהנים משירותים נקיים, מים ושטח נקי להעביר את הלילה בדרכם דרומה או צפונה ב"שביל ישראל". זאת בצל "בקתת אלן" שהגיעה הרחק מעבר לים, משביל אחר, ארוך ומפורסם יותר, "שביל האפלצ'ים".
מרכז המבקרים של היקב והמכוורת של משפחת אופיר, שוכן בבקתת לוגים ייחודית
הבנויה מעץ, שהובאה מהרי האפלצ'ים במזרח ארה"ב והורכבה מחדש ביקב. זו בקתה שיש לה היסטוריה שמתחילה אי שם בשנת 1840, והובאה לארץ ע"י אלן רדלי שחשב לבנות אותה למגוריו. בסופו של דבר, מי שלקחו על עצמם את המשימה היו בני משפחת אופיר, שהקימו את הבקתה מחדש והיא משמשת כמרכז מבקרים לטעימות ולרכישת יין ודבש בקומה התחתונה, ואילו הקומה השנייה משמשת כגלריה לאומנים מקומיים, עם תערוכות מתחלפות תדירות.
מספר צביקה אופיר: "השורשים המשפחתיים שלי הם במשפחת דבוראים מכפר חוגלה שבעמק חפר. בשנת 1984עלינו עם גרעין של 23 משפחות לאלון הגליל, ועם 100
כוורות התחלנו חיים חדשים והתיישבות בגליל התחתון".
כעבור שנתיים נטע צביקה את כרם יפתחאל על חלקה של 40 דונם הסמוכה ליישוב. הגפנים היו של ענבי מאכל, והתוצאות לא השביעו רצון. לאחר התלבטויות הפך צביקה את כרם ענבי המאכל לכרם של ענבי מרלו וקברנה סוביניון, ובציר ענבי היין הראשון היה ב-1996. הענבים נמכרו בין השאר ליקב קסטל של אלי בן זקן.
לאחר שראו במשפחת אופיר כי הענבים מכרם יפתחאל איכותיים ועושים יין טוב ואיכותי, החליטו בשנת 1999 להקים את היקב בסמוך למכוורת שגדלה במקביל, והפכה למקור הפרנסה העיקרי של משפחת אופיר. מאז ניטע עוד כרם בסמוך ליקב, וכן הורחב מגוון זני הענבים.
"כל היין שאני עושה הוא על טהרת זן הענבים", מציין בגאווה צביקה אופיר. "אני מחפש
כל הזמן את זן הענבים שיביא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר את יכולתי גם ככורם וגם כיינן".
לדברי אופיר: "אני רואה את תפקידי לעשות את ענבי-היין הכי טובים, ולא לקלקל אותם כשהם הופכים ליין". אכן גישה מעניינת.
יקב יפתחאל מייצר כ-10,000 בקבוקים בשנה, ותפוקת הכרמים העודפת נמכרת ליקבים אחרים. כיום מגדלים בכרמי יפתחאל זנים אדומים נוספים לשני הקלאסיים (קברנה ומרלו): פטיט סירה, סנג'ובזה ושירז.
לאחר סיור במכוורת עם מתקני הרדייה ובמרתף חביות היין, עברנו לטעימת יין בחצר היקב בצל הבקתה ההיסטורית משביל האפלצ'ים.
התחלנו עם סנג'ובזה 2012 שהושק כיין בוז'ולה צעיר וזול (39 ש"ח). זה יין לא מסונן
בעל צבע אדום בהיר וארומה קלילה ונעימה. חמיצות קלה מאוד וארוכה. יין רך ונעים.
סנג'ובזה 2007 הוא יין שעבר שנה בחבית. בעל צבע בהיר, ארומה של פרי אדמה, דובדבן, ושמנוניות חזקה ויפה. מיד תופס את כל חלל הפה בעדינות ולאורך זמן. 89 ש"ח.
שירז 2009 הוא יין בעל צבע אדום עמוק. אגלי שומן נוטפים על הכוס. ריח עוצמתי ונעים עולה באף. הפה עגול ונעים, ולאט לאט נבנה ותופס את כל חלל הלוע. חמיצות נעימה ומרעננת. 79 ש"ח.
יפתחאל אדום הוא הבלנד של היקב. זהו בלנד קבוע של 60% שירז ו-40% סנג'ובזה,
וככזה טעמו שונה מבציר אחד למשנהו. טעמנו את אדום 2009 בעל צבע אדום כהה יפה וארומה מתוקה ונעימה. תופס מיד את חלל הפה ובעל חמיצות במידה. 79 ש"ח.
קברנה סוביניון 2009 בעל צבע אדום כהה אופייני לזן, שמנוניות יפה למראה, ריח המזכיר את סגנון הפורט עם מתיקות ברקע. חמיצות גבוהה. יין לא בועט ואגרסיבי כמו קברנה, ואפשר לסכמו כקברנה עדין ועגול. בהחלט מעניין. 89 ש"ח.
מרלו 2007 התגלה כמרלו אופייני, בעל ארומה אופיינית ונעימה, מרוכז ומיד מלטף את חלל הפה ומתעגל לאורך זמן. 50 ש"ח.
יפתחאל סמוק 2010 הוא יין רוזה העשוי 50% ענבי מרלו ו-50% ענבי סנג'ובזה. יין
בעל גוון הנוטה לכתום, ארומה פרחונית עם מעט חמיצות ברקע. תערובת של מתוק וחמוץ במידה ששני גווני טעם משחקים בחלל הפה. יין קיצי קל ונעים. 55 ש"ח.
פטיט סירה 2008 הוא יין הדגל לטעמו של צביקה אופיר. צבע אדום כהה מרוכז ושמנוניות חזקה עם אגלי שומן הצובעים את דפנות הכוס. מתיקות מעטה עולה מחלל הכוס. היין בטעימה עולה ותופס את קצה הלשון, ומשם לאט לאט מתפשט לכל חלל הפה. סיומת קצרה והחלטית. 99 ש"ח.
לאחר סיום הטעימות שלוו בגבינות מהאזור וזיתים מיפתחאל, יצאנו לדרכנו לאורך שביל ישראל, אבל הפעם ברכב.
תודה לידידי הצלם אורי מלצר, על הצילומים המלווים את הכתבה.

תגובות
0