לימונדה ביתית קלה להכין. אבל רוב האנשים עושים אותה עם מיץ לימון ישיר, וזה בסדר. מוסיפים לימון כבוש ונענע טרייה, ומקבלים משהו שאפשר להגיש לאורחים בלי להתנצל.

מה צריך

שישה לימונות. חצי לימון כבוש (אפשר לקנות מוכן, ממכולות, בצנצנת). חבילת נענע טרייה. כוס סוכר. כוס מים לסירופ. ליטר וחצי מים קרים.

לימון כבוש הוא הגורם שמשנה את הטעם. הוא לא חמוץ כמו לימון טרי, הוא מלוח-ערמומי, ויש בו ניחוח שלמוניים לא נותנים. חצי לימון כבוש לקנקן של ליטר וחצי זה בדיוק הכמות הנכונה. יותר מזה מושך לכיוון המלוח.

הסירופ

מחממים כוס מים וכוס סוכר על אש בינונית עד שהסוכר נמס לגמרי. זה לוקח שתיים-שלוש דקות. מכבים. מוסיפים לסירופ החם חצי חבילת נענע וסוחטים קלות. משאירים לעשר דקות להחדיר ניחוח. מסננים.

אפשר להכין את הסירופ יום לפני ולשמור במקרר.

הלימונדה

סוחטים שישה לימונות לקנקן. מוסיפים את הסירופ המסונן, את הלימון הכבוש קצוץ דק (ללא הגרעינים, עם הקליפה), וליטר וחצי מים קרים. מערבבים. טועמים. אם צריך יותר מתיקות, מוסיפים עוד קצת סירופ. אם חמוץ מדי, קצת מים.

מוסיפים ענפי נענע טרייה לקנקן. לא לכוסות הבודדות, לקנקן. ככה הנענע מחדירה ניחוח לכל הכמות.

הגשה

על קרח, עם פרוסת לימון על שפת הכוס אם רוצים להתפנק. הלימונדה מחזיקה שלושה-ארבעה ימים במקרר. הנענע ממשיכה לעבוד גם לאחר יום-יומיים, הטעם רק מעמיק.

שינויים שעובדים

ג'ינג'ר: מוסיפים כף ג'ינג'ר מגורר לסירופ יחד עם הנענע. חריף-מרענן. תה: מחליפים חצי מהמים בתה קר חלש. מקבלים לימונדת תה שחור שנעלמת תוך שניות.