נגישות לא מספקת במסעדות ומקומות בילוי, מונעת ממוגבלים לצאת לבלות ולסעוד. כך יוצאים נפסדים הן המוגבלים והן בעלי העסקים, שלקוחות פוטנציאליים לא יכולים להגיע אליהם. בנוסף, נגישות היא חובת העסק על ידי החוק.

במפגש שערכה עמותת נגישות לישראל במסעדה של חנות קום-איל-פו בנמל תל אביב, הומחש למשתתפים מהי מוגבלות, וכיצד ניתן להתגבר על המוגבלות ולקיים חיים הכוללים גם בילוי והנאה ככל האדם.

עמותת "נגישות ישראל" פועלת משנת 1999 לקידום הנגישות והשתלבותם של אנשים עם מוגבלות בדרך של כבוד, שוויון ועצמאות, ומאמינה שהדרך הטובה ביותר לקידום הנגישות הינה מתוך מודעות והבנת הצורך והערך העסקי חברתי. העמותה פועלת לקידום הנגישות ושיפור איכות החיים של כל סוגי המוגבלויות, בין אלה מוגבלות פיזית, מוגבלות חושית – בין אלה אנשים עם לקות שמיעה וחרשים ולקות ראייה ועיוורים, מוגבלות שכלית התפתחותית ומוגבלות נפשית. על אלה נמנים נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, נכי תאונות דרכים, נכי תאונות עבודה, נכים כתוצאה ממחלה או מום, קשישים ועוד. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בישראל כ- 1,440,000 אנשים עם מוגבלות.

יובל וגנר, יו"ר ומייסד העמותה, בעצמו נכה על כיסא גלגלים כתוצאה מתאונה מסוק בעת שירותו הצבאי, אומר: "בשנת 2005 חוקק פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. החוק מחייב הסדרי נגישות על מנת שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל להגיע לכל מקום בכבוד, שוויון ועצמאות. בשנת 2006 פורסמו התקנות ליישום החוק, והחל משנת 2009 חובה על כל בניין או עסק חדש, לדאוג למעברים וכניסה נגישים, שרותי נכים ועוד".

החל משנת 2011 חובת הנגישות קיימת גם בעסק קיים, כאשר המחוקק אפשר לרשתות בתי הקפה, למשל, להנגיש את סניפיהן בהדרגה עד שנת 2017. כל העסקים שאינם רשתות חייבים להנגיש את בית העסק עד שנת 2015 שנמצאת מעבר לפינה.
יש לציין, שכבר משנה שעברה, חובה על כל בית עסק לציין ולסמן את מידת הנגישות שלו בסימנים ושילוט הולם ועל פי התקנות.

בסקר ארצי שערכה "נגישות ישראל" נסקרו 803 מסעדות ברחבי ישראל, ורק 20% מהמסעדות נמצאו נגישות לנכים ועוד 24% מהמסעדות נגישות חלקית. רוב המסעדות (56%) אינן נגישות כלל לנכים. כמו כן, ל- 48% מהמסעדות אין חניית נכים (שהנה קריטית לאדם עם מוגבלות), וב- 53% מהמסעדות אין שירותי נכים.

מדגיש יובל וגנר: "נכים לא מבקרים במסעדה ללא שירותי נכים, כפי שאדם שאינו יובל וגנר, צילום חדשות נתניה NOWנכה לא יבקר במסעדה ללא שירותים. סועד נזקק לשירותים לפחות פעם אחת במהלך ביקור במסעדה". והוא מוסיף: "אנשים בישראל אוהבים ללכת למסעדות ובתי קפה, אך לצערנו עבור יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, מדובר במשימה בלתי אפשרית. לא יתכן שהם לא יוכלו להיכנס למסעדה, לשבת ליד שולחן, ובעת הצורך להתפנות בשירותי נכים".

וגנר, נכה 100% על כיסא גלגלים המקיים אורח חיים ככל האדם (בעל משפחה, עובד ומבלה), טוען כי מדובר באפליה, ובאי אכיפה של חוקי הנגישות של מחלקות רישוי עסקים בערים שונות בישראל. בעת הקמת מסעדה עלות ההנגשה זניחה, וחשוב להבין כי למסעדה נגישה יהיו יותר לקוחות משלמים (הנכים וגם אלה שבאים איתם – חברים ובני משפחה).

.
"מצב הנגישות במסעדות הינו בלתי נסבל", הוא אומר. "אנו קוראים למחלקות רישוי עסקים לדרוש מכל המסעדות ובתי הקפה לשפר את נגישותם כתנאי מרישיון העסק. אנו קוראים לבעלי העסקים להנגיש, להטמיע תפריט נגיש ללקוי ראייה ותפריט ברייל לעיוורים. אנו קוראים לבעלי העסקים להקפיד לאשר כניסה לעיוורים עם כלבי נחייה. זכרו – עסק נגיש שווה לעסק מרוויח".

אחת הפעילויות של העמותה, על מנת להעלות את המודעות לחשיבות הנגישות היא "ארוחת חושים ונגישות" – חוויה של רגש המבוססת על התנסות אישית בלתי נשכחת.
הרעיון לארוחת חושים ונגישות נולד כדרך מיוחדת לקידום המודעות לנושא הנגישות, וכהזדמנות למפגש עם אנשים בעלי מוגבלויות שונות והיכרות אישית עם עולמם.

לאחרונה התנסינו בארוחת חושים, כאשר נכנסנו לאולם האוכל בעיניים מכוסות ועצומות, והתבקשנו להתיישב סביב השולחן רק באמצעות השמיעה והמישוש, לחוש מה יש על השולחן, ולהקשיב לסיפורה של לידיה, עיוורת מזה 20 שנה כתוצאה ממחלה.

בעזרתה של לידיה נפתח לנו צוהר לעולמם של 30,000 בעלי תעודת עיוור, שרובם מוגבלי ראיה ולא כולם עיוורים 100%.
לדברי מיכל רימון, מנכ"לית העמותה, יש בין 600 ל-3,000 קוראי כתב ברייל.
על שאלתי מה התועלת בכל כך הרבה השקעה בשילוט על תחנות אוטובוס, בדרישה לתפריט בכתב ברייל וכו', אם כל כך מעט אנשים בכלל יכולים להשתמש ולקרוא בכתב זה, לא קיבלתי תשובה.

משתתפת אחרת איתה נפגשנו במסגרת "ארוחת החושים" הייתה שושנה, שנעזרה במתורגמן משפת הסימנים. שושנה היא חרשת אילמת, אחת מ- 800,000 כבדי שמיעה שיש בישראל, ומתוכם כ- 10,000 חרשים הקוראים ודוברים את שפת הסימנים.

בארוחת החושים התבקשנו לאכול כאשר על ידינו כפפות מטבח עבות על מנת להמחיש מוגבלות תנועה, לדבר עם מלצר ולהזמין קפה כאשר על אוזנינו אטמים, כך שלא ניתן לשמוע וצריך להבין ולהסביר למלצר או מלצרית, מה רוצים לשתות ולאכול, ועוד התנסויות שבהחלט ממחישות את נושא הנגישות ומה קורה בהעדרה.

מיכל רימון, מנכ"לית "נגישות ישראל", סיימה את המפגש בקריאה לבעלי מסעדות לפרסם הסדרי נגישות באתר המסעדה, מתוך ההבנה שאדם עם מוגבלות יחשוש להגיע למקום שאינו מודע להסדרי הנגישות בו, מהחשש לעוגמת נפש מאי יכולתו להיכנס למקום וליהנות משירותיו.
כל שעל בעל מסעדה לעשות הוא לפרסם האם יש או אין אצלו חניית נכים, האם הדרך מהחנייה למסעדה – ישרה, עם רמפה או מדרגות, האם יש או אין שירותי נכים, ואם כן – האם יש בהם מאחזי יד בשני צדי האסלה. האם יש או אין תפריט בכתב ברייל, והאם מאשרים במקום כניסת כלבי נחייה.