מגנומים – הגודל כן קובע, בגדול

אלון גונן: בקבוקי מגנום (1.5 ליטר), האם הם משפרים את איכות היין? האם זה נכון ליישן יינות דווקא בבקבוקים גדולים? זו שאלה שהדעות עליה חלוקות. האמת, לי אין מושג.. אני רק יודע שבמהלך השנים הרבות בהן אני טועם יין, יצא לי לא מעט לשבת מול בקבוק רגיל ובקבוק מגנום מאותה שנה ומאותו הזן, ותמיד החוויה לשתות מהמגנום הייתה גדולה יותר. אני לא יודע האם זה בגלל ההתרגשות או בגלל התת מודע, אבל תמיד היין בבקבוק המגנום היה טוב יותר לטעמי.

בשנים האחרונות גוברת מאוד הפופולריות של בקבוקי המגנום. כל מי שמביא בקבוק מגנום כמתנה או לארוחת ערב, "יוצא גדול". כולם מתפעלים ומלטפים את הבקבוק כאילו היה תינוק קט. בעדה החרדית מראים בקבוקי המגנום על עושרה של משפחת החתן כשמוזגים לאורחים יין מבקבוקי מגנום לפני חתונה ובוודאי במהלכה.

כשהחלטנו לקיים טעימת מגנומים, כל בעלי היקבים אמרו לי שאינם מבינים את תופעת הביקוש למגנומים בשנתיים האחרונות. אלפי בקבוקי מגנום נמכרו ביקבים הגדולים, וגם היקבים הקטנים מדווחים על מכירות יפות ביותר. כנראה שהעסק נהיה משתלם.  עלות ייצור בקבוק מגנום זהה לזו של ייצור של שני בקבוקים רגילים (0.75 ליטר), עלות בקבוק ריק היא בין 6-14 שקלים, וכמות היין פשוט כפולה. התווית היא אותה תווית. אולי בגלל הגודל מחירה  כמה שקלים יותר, אבל בגדול אין הרבה הבדל בין מגנום לשני בקבוקי יין.

רק שמחירי המגנומים לא מחושבים על פי הפרמטר הזה; הם תמיד הרבה יותר יקרים משני בקבוקים. בדרך כלל הם נמכרים באריזת עץ שמוסיפה למחיר, וזה בדרך כלל מה שמייקר את העלות. קשה מאוד למצוא יינות מגנום בחלק גדול מהמסעדות, והיקבים מאבדים את השוק הזה. הם צריכים לסמוך על קהל פרטי שיקנה את הבקבוקים הכפולים, והסיכון טיפה יותר גדול. נתח השוק קטן גם מהסיבה שאנשים לא רוצים להיתקע עם שאריות יין, ובטח לא מליטר וחצי שעלה הרבה יותר משני בקבוקים רגילים מאותה שנת בציר ואותם זנים.

הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי, ולא לציין תמורה למחיר (VFM) עבור בקבוקי המגנום. כאמור, מי שקונה בקבוק כזה מעניק אותו כמתנה, או הוא אספן חובב מגנומים. לכן בשלב זה של כניסתם לשוק, אתן להם קצת לנשום בלי להציק בעניין המחיר.

יקב ירושלים – קברנה סוביניון רזרב 2018 מגנום – יינן ליאור לקסר

ליאור לקסר היינן החליט לבקבק כמגנום יין בעל השם 'פרויקט טחנת הרוח' – The Windmill Project. צבע היין אדום בוהק, שופע פרי אדום צעיר, בועט וירוק בצורה מדהימה. פה דובדבני עם הרבה מאוד עשבי תיבול ופלפל שחור, אפטר טייסט קינמוני. יין מקסים מחומר גלם משובח. ליאור לקסר כשהוא משחק עם עולם חדש (התבגר הילד). מחיר המגנום 250 ₪.

יקב כרמל – מדיטרניאן 2010 מגנום – יינן ליאור לקסר

עשוי מענבי קריניאן, סירה, פטי ורדו, מורבדר, פטיט סירה ומלבק. עולם ישן במיטבו. עוצמת פרי שחור מאוד מתובל, צפוף וסמיך. עץ איתן, אלכוהול מאוזן מאוד, ירקרקות שיוצאת באפטר טייסט ארוך ומענג מאוד. יין גדול של יינן גדול. מחיר המגנום 560 ₪.

יקב 1848 – רוזה גרנאש 2021 מגנום – יינן אילן אסולין

צלול, בוהק וזועק צבע סלמוני מקסים. אף אפרסקי ואשכולית בשלה. טעמים עדינים עם חמיצות טובה. יין רוזה משובח. מחיר המגנום 199 ₪.

יקב אדיר –  פלאטו 2014 מגנום – יינן אבי רוזנברג

בלנד של קברנה סוביניון, פטיט סירה ומרסלן. צבע שחור אטום. ריחות מדהימים, נקיים, ירקרקות מאוד מפתיעה. פה שופע פרי בשל, עוצמתי, חמאתי להפליא. יופי, פשוט יופי של יין. מחיר המגנום 439 ₪.

 יקב אדיר – נובמבר 2019 מגנום – יינן אבי רוזנברג

100% קברנה סוביניון. הרבה ייננים הפחידו אותנו משנת הבציר המשוגעת הזאת, ואף חשבו שהיא מסמנת איזה עידן חדש שישנה את היין בישראל בגלל האקלים המשוגע. והתברר שלא דובים ולא יער. אבי רוזנברג אמר כבר אז ב- 2019: "אז אני אצטרך לתת טיפה יותר תשומת לב למכלים, לא יותר". ואכן המגנום הזה הוא עדות ליינן מהשורה הראשונה, שיודע להסתדר עם הטבע בצורה מושלמת. עוצמה מטורפת של פרי אדום, בועט, מפולפל, קפה, עשבי תיבול. היין כל הזמן עובד, שד בבקבוק. עוד המון שנים. מדהים. מחיר המגנום 950 ₪.

יקב פלם – קברנה סוביניון רזרב 2020 מגנום – יינן גולן פלם

ינוקא תוקפני, רועש/בועט/לא רגוע. איזה שַׁמּוֹת מקסימות שהוא עושה בפה כבר עכשיו. יין שמעלה חיוך. לשתות עכשיו לחוויה אחרת, אבל גם לחכות. מחיר המגנום 359 ₪.

יקב דלתון – גלילאו 2017 מגנום – יינן גיא אשל

בלנד של קברנה סוביניון, שיראז וגרנאש נואר. ארומות של פרי שחור לצד קפה, וניל בקצוות וירקרקות. משחק טוב של חביות. קצת עולם ישן שמתערבב עם עולם חדש, כשהכול עטוף בפרי משובח והיינן לא מציק ולא מתערב יותר מדי. זו גדולתו של אשל; הוא לא מהפחדנים שרצים לתקן, הוא מחכה. והפעם החליט גם לבקבק בבקבוק מגנום, מה שהעניק לנוזל מרווח מחייה להתבוסס בעצמו ולקחת אוויר גדול לנשימה בבקבוק הראוי לו. יופי של החלטה. יין שמחכה לו עוד כברת דרך ארוכה מאוד. שאפו. מחיר המגנום 600 ₪.

יקב דרימיה – ספר 2014 מגנום – יינן אלעד מובשוביץ

אחד הייננים העקביים והטובים שיש ביקבי הבוטיק בארץ. אני מבקר את העשייה של אלעד מהבציר הראשון. לא היה ספק,  והמגנום הזה רק מוכיח כמה שאלעד הוא יינן בסדר גודל ענק. ספר 2014 מגנום הוא בלנד מענבי קברנה סוביניון ופטי ורדו. ארומות של אורן ווניל. פה דובדבני, פטל, קפה. שופע טעמים נפלאים ונקיים, אפטר טייסט חמאתי במיוחד. מחיר המגנום 550 ₪.

יקב דרימיה – ספר 2020 מגנום – יינן אלעד מובשוביץ

גם פה בלנד דומה של ענבי קברנה סוביניון ופטי ורדו. וגם פה הכול בגדול ובעוצמה. יין לא רגוע, וטוב שכך. האח הקטן לחובבי המתקפות, שאי אפשר להפסיק לשתות. מחיר המגנום 360 ₪.

יקב גבעות – גופנה קברנה פרנק 2018 מגנום – יינן שיבי דרורי

הזן הכי מעצבן בעולם. אם הוא נבצר בזמן והיינן לא מתערב באופן חובבני, אז לפעמים אפשר לשתות יצירת מופת, אבל ברוב המקרים, לצערי, התיקונים הורגים אותו. שיבי דרורי הוא יינן רגוע, שליו, מחייך, וכנראה את כל התכונות האלה הכניס למגנום הקברנה פרנק הזה. יין חמאתי, רגוע, עטוף במתיקות קלילה לצד מינרליות ותיבול מקסים. קברנה פרנק מדהים. הטוב ביותר שטעמתי. מחיר המגנום 385 ₪.

יקב ויתקין – רוזה מסע ישראלי 2021 – יינן אסף פז

עשוי מענבי גראנש נואר עם סירה וטמפרניו. מסע ישראלי בין ארומות של דובדבן קליל, דשא קצוץ, עקצוץ של עישון. יין הכי מרגיע שטעמתי לאחרונה. וכשחושבים על כל הקריניאנים של אסף או הריזלינגים הפטרוליים, עם כל העוצמות שהוא מבקבק לנו – פתאום משהו רגוע, מאוזן להפליא. אפשר רק להתפעל. שאפו. מחיר המגנום 250 ₪.

יקב בן חיים – גליל עליון אודיסאה 2018 מגנום – יינן איתי בן חיים

בלנד מענבי שיראז, מרלו וקברנה פרנק. אני לא יודע אם השם 'אודיסאה' שנתן איתי ליין, הוא על שם "אודיסאה בחלל" של הבמאי סטנלי קובריק; יצירת מופת קולנועית עם התרחשות אבל ללא עלילה. סרט שיש בו מסע לקראת מטרה אבל אין בו גיבורים. הסרט הכי אבסטרקטי שנוצר אי פעם. פתיחה מטורפת של מוזיקה עם הקרנת מסך שחור. ולמה אני תקוע על הסרט הזה כשאני טועם את היין אודיסאה של בן חיים? כי דמות הנמר שטורפת, מקבלת עכשיו משנה תוקף לניסיון הזה של איתי לטרוף את כל הקופה עם הבלנד העוצמתי הזה, אך עם זאת גם מלטף. פרי שחור לצד מינרליות ופרחים לבנים אביביים, אספרסו מרוכז אבל עם טיפת הקצף שמרגיעה. יין אבסטרקטי של יינן הבועט בכל המוסכמות, והיין הזה הוא בדיוק כזה – אבסטרקטי, בועט במוסכמות בלי שום רחמים, וטוב שכך. מחיר המגנום 500 ₪.

יקב שילה – מוזאיק 2019 מגנום – יינן עמיחי לוריא

בלנד של מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק וקברנה סוביניון. יין עוצמתי מאוד, שופע פרי בשל, מעושן קלות, עץ ונילי בקצוות. יין בומבסטי, עשיר ומהודק בצורה פנומנלית. אין ויתור על שום פרי שקשור לזן הענבים. הכול יוצא החוצה בנפרד ואז ביחד, מעניק חוויה פנומנלית, כבר אמרתי. מחיר המגנום 500 ₪.

המגנומים של יקב וילה וילהלמה – יינן עמרם סורסקי

עמרם סורסקי, אחד הייננים הוותיקים בארץ – אם לא הוותיק ביותר נכון לשעה זאת, שתעשיית היין הישראלית חייבת לו ובגדול. הסיפור של יקב וילה וילהלמה ידוע ומוכר: עשרות חודשים בחביות, יינות שנשכחים וקמים לתחייה כשמוטי גולדמן, הבעלים והכורם והיינן, מתעורר.

היינות המתיישנים של היקב עוררו בשנים הראשונות גיחוך אצל כתבי ומבקרי היין. אף אחד לא הבין על מה המהומה, ורק עמרם ומוטי האמינו שחומרי הגלם שלהם, יחד עם סבלנות אין קץ, ישתלמו בסופו של דבר, והם אלה שיהיו הראשונים שיראו לכולם שיין ישראלי מתיישן ובגדול גם ללא חביות חדשות ובמרתפים חשוכים. חביות ישנות, כשהלחות והקור המזגני עובד שעות נוספות, ואף אחד לא נוגע ואף אחד לא זוכר עד שיגיע הזמן, ומבחינתם אולי זה עדיין לא הזמן.

וילה וילהלמה טיימלס 2005 מגנום: קברנה ומרלו. צבע סגול מדהים. אף שזיפי, קפה, חמאה, זעתר ורוזמרין. פה רך, רגוע, מאוזן להפליא. אין בשום שלב טעם עץ, קצת סלמי בקצוות. הזמן עומד מלכת כשטועמים. שאפו.

וילה וילהלמה מדוקברנה 2004 מגנום: קברנה סוביניון ומרלו. זה יין שבטעימה עיוורת זורק אותך ליינות הגדולים של בורדו. יין עוצמתי, פירות בשלים לצד חמיצות משובחת, מרירות שפותחת תיאבון. אפטר טייסט עם עפיצות קלילה משובחת. גאון עמרם וגאון מוטי שחיכו.

וילה וילהלמה קברנה סוביניון 2004 מגנום: פה יש הפתעה. היין כאילו בוקבק לפני שנתיים-שלוש על פי הטעמים הצעירים והבועטים, ורק הצבע מסגיר את גילו. מעולה ומרתק.

וילה וילהלמה טיימלס 2010 מגנום: ינוקא בסדר הגודל של האחרים שנטעמו. קברנה חד כתער, קריר בפה, זועק אוכל. מחיר כל בקבוק מגנום של היקב 1,100 ₪.

המגנומים של יקב אלכסנדר – יינן יורם שלום

היינן הכי מעצבן בתעשייה, לפחות אותי. שנים שאני מלווה את היקב, ואני לא יכול שלא להתפעל מהמהפכה שהיינן הזה עבר ועובר בשנים האחרונות. המטרה היא יינות טובים, המטרה היא שלמות והקפדה על הדברים הכי קטנים, החל מחומרי הגלם, הציוד, עיצוב התוויות, והכול עטוף באומנות מרתקת.

הוא לא נופל קורבן לגחמנות ולאופנות, הוא לא מתפשר, הוא מצהיר לא פעם שהוא לא עושה יינות זולים, הוא לא יודע לעשות יינות זולים. על זה אני יכול לחתום עכשיו, אחרי טעימת שני המגנומים האלה. אבל כל לגימה שלהם זו חוויה מדהימה ששווה כל שקל. איך כתבתי? הוא היינן הכי מעצבן בתעשייה, אבל גם הכי כזה שכיף לחבק אחרי שטועמים את היין שלו.

סנדרו 2020 מגנום: בלנד של ענבי קברנה ומרלו. יין שחור, בוהק. ריחות אדמה, פטריות, יער רטוב. יין עם טעמים נפלאים וחמאתיים, שקט ורגוע. לאחר חצי שעה, הכוס השנייה כבר בעטה ושיחררה עוד ועוד טעמים. יין מצוין שהשנים יעשו לו רק טוב. מחיר המגנום 259 ₪.

אלכסנדר הגדול אמרולו 2019 מגנום: שוב, להזכירכם כי 2019 הייתה שנה שאיימה על הייננים בארץ (מבצע ענבי זעם) . זה בלנד מענבי קברנה סוביניון ומרלו, מתובלים במעט פטי ורדו, גרנאש ומורבדר. בקבוק מדהים מבחינת העיצוב, התווית, העובי. פשוט מושלם. היין בבקבוק, הרי על זה מדובר בסופו של דבר: צבע אדום בוהק, ריחות של עץ לצד עשבי תיבול רטובים ורעננים, פלפל שחור, פרחים. פה קר, טעמים של שזיפים צעירים בוסריים, אורן, סלמי מעושן, שוקולד, קפה. פשוט לא נגמרים הטעמים שהיין הזה משחרר. יין שעובד ועובד ולא נותן מנוחה בפה. זה הולך להיות יין גדול בעוד 5 שנים. יין לאספנים. פשוט מרתק. מחיר המגנום  1,299 ₪.

לסיכום: טעימה מרתקת. בקבוקי המגנום שנטעמו היו טובים, מוקפדים, מרשימים ומרגשים. שתהיה שנה טובה ושננצח בבחירות.

יונתן לבני: עשרה יינות לראש השנה

פעמיים בשנה מבקש ממני העורך, להכין רשימה של עשרת היינות מומלצי החג שלי. את האמת אומר, זו משימה קשה ביותר, כי יש הרבה יותר מעשרה יינות שאני אוהב, מעריך ורוצה להמליץ עליהם. ובכל זאת לפניכם 10 יינות שבחרתי להמליץ עליהם לרגל ראש השנה, אחד מחגי היין העיקריים של ארצנו. סדר ההופעה מקרי בהחלט.

יקב גבעות – גופנה פינו נואר רזרב 2020: פתחתי בענב האדום האהוב עלי, פינו נואר. לא הרבה יקבים מייצרים בארץ יין מזן זה. ענבי הפינו נואר של גבעות מגיעים מכרמים בגבעת הראל שבאזור בנימין בגובה 720 מטרים. היין יושן במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מבורגון, האזור ממנו מגיעים יינות הפינו הטובים והיקרים בעולם. יין עם פוטנציאל התיישנות מצוין, אך כבר עכשיו הוא במיטבו. עצמו עיניים, טעמו את היין ותחשבו שאתם אכן בבורגון. המחיר 159 ₪ – VFM (תמורה לכסף) בהתחשב באיכות.

יקב ויתקין – קריניאן גפנים בוגרות 2019: בבחירת יין זה של יקב ויתקין, הגיעה ההתלבטות שלי לשיאה, שכן היינן אסף פז מייצר יינות מצוינים שונים ביקב. הפינו נואר שלו, למשל, מענבים מעמק האלה, הוא חגיגת פרי. גם שאר יינותיו מגלים איזה יינן מוכשר הוא. בחרתי בקריניאן, שכן הוא יין הדגל של היקב, עשוי מענבי קריניאן מגפנים בוגרות. אם רוצים לדעת קריניאן ישראלי מעולה מהו – כדאי לטעום יין זה. חגיגה לחך עם טעם שזיף שחור, רימון ואדמתיות. יין מינרלי עם סיומת שלא מסתיימת. לשתייה מידית בחג, אבל גם יין שעשוי להתיישן ולהפוך לעוד יותר מושלם בעוד מספר שנים. המחיר 120 ₪  – כמובן תמורה לכסף.

יקב רביב – בלנד 2019: ליקב רביב מנס הרים התוודעתי לפני כשנה, והפכתי לחסיד של יינותיו. בלנד 2019 מגפנים ליד היקב, מורכב מארבעת הזנים הגדלים בו: קברנה סוביניון, מרלו, סירה ופטי ורדו. בלנד 2019 עשוי מ- 35% מרלו, ואותם אחוזים גם מהסירה. השאר מתחלק בין הקברנה והפטי ורדו. הבלנד משקף את היקב. המיוחד בו השנה הוא שהיין לא יושן בחביות, אלא כולו שהה במשך שנה במכלי נירוסטה. יין צעיר, רענן, קליל ונעים לשתייה, שזקוק לעוד זמן בבקבוק כדי שיגיע למיטבו. במחיר 76 ₪ ביקב. ממש מציאה, וכמובן תמורה לכסף .

יקב סוסון ים – עוז 2020:  גילוי נאות: זאב דוניה הוא חבר קרוב ביותר שלי. החברות שלנו החלה כשהתוודעתי ליינות שהוא מייצר ולייננות שלו. ביקב במושב בר גיורא שבהרי יהודה, הוא מייצר סוגים רבים של יינות, ומגדיר רבים מהזנים שמהם הוא מרכיב את יינותיו כ"תבלינים שאני מכניס ביין". התקשיתי לבחור את היין המומלץ, ובסוף בחרתי ב'עוז', בלנד המורכב מ- 46% סינסאו, 38% גרנאש, 14% קברנה סוביניון, ו-2% פטיט סירה. היין התיישן במשך 16 חודשים בחביות עץ אלון. יין בעל טעמי פירות כהים ומתובלן בצורה עדינה. רך, טעים בפה ונעים לשתייה. דוניה  במיטבו. המחיר 95 ₪. לדעתי מציאה –   תמורה לכסף כמובן.

יקב קסטל – רוזה רזיאל 2020: יקב קסטל ביד השמונה הוא מהיקבים היפים והטובים שבארץ כבר שנים רבות. אני אוהב כמעט את כל יינותיו, והבחירה בהמלצה על יין אחד של היקב קשה. החלטתי להמליץ על הרוזה החדש פרי יצירתו של אלי בן זקן, אותו טעמתי לראשונה באירוע 30 שנה ליקב. הרוזה זה מיוצר ביקב הישן של קסטל במושב רמת רזיאל, בו היה לפני המעבר למיקומו החדש. היין הופק מענבי גרנאש, מורבדר ופינו נואר שנבצרו בבציר ידני. תסס והתפתח בחביות עץ של 600 ליטר במשך 6 חודשים. יין פירותי מאוד, רענן, מתגלגל בפה ונותן הרגשה נעימה בעיקר ביום קיץ חם כשהוא צונן כהלכה. לא להחמיץ. המחיר 139 ₪. תמורה לכסף בהתחשב באיכות יוצאת הדופן, למרות שמחיר נמוך יותר היה הופך אותו ללהיט.

יקב רקנאטי – סוביניון בלאן גליל 2021: יקב רקנאטי מייצר כבר שנים יינות מצוינים. גם השנה טעמתי יינות טובים של היקב, ובחרתי להמליץ על הסוביניון בלאן כזן לבן שמתאים כל כך לישראל. הסוביניון בלאן של רקנאטי עבר סחיטה קלה והתססה של התירוש בטמפרטורה נמוכה. התיישן במכלי נירוסטה בלבד. יין הרמוני, רענן, עם טעמי אשכוליות ולימון כאחד. בוקה אופייני לזן. המחיר 59 ₪ – ממש תמורה לכסף .

יקב סגל Petit UF 2019 – : קצת התלבטתי בקשר ליין זה. יקב סגל, חלק מיקב ברקן – גדול יצרני היין בישראל. יש לברקן יינות מוצלחים, ואחרים לא.  תחת מותג יקב סגל נעשים חלק מהיינות המיוחדים של ברקן. לאחרונה הוזמנתי להשקת יין זה, הדומה ליינות אותם ייצר בזמנו היינן אבי פלדשטיין. Petit UF 2019 הוא תווית שניה ליין הדגל של סגל, נעשה ללא סינון וללא הצללה. יין עוצמתי ביותר, עשוי מענבי קברנה סוביניון מכרם בדלתון. התיישן במשך 18 חודש בחביות 500 ליטר, רובן חדשות. רצוי לפתוח את הבקבוק מספר שעות לפני הגשתו, כי יש לו פוטנציאל אבל בשלב זה עדיין סגור. המחיר 110 ₪. ב- 90 ₪  ייתן תמורה לכסף.

היינות של דרור – סנונית לבן 2020: דרור אנגלשטיין הוא לדעתי אחד הייננים הצעירים המבטיחים. סנונית 2020 הוא שנין בלאן, אחד הזנים האהובים עלי, שלא אחת כתבתי כי זהו זן שטוב לו בארץ וניתן לעשות ממנו יינות טעימים. מקור השנין בלאן של דרור הוא בגבעת ישעיהו. שהה 24 שעות על הקליפות ו- 8 חודשים על המשקעים, ללא תסיסה מלולאקטית. שני שליש היה בחביות ישנות ושליש בנירוסטה. מיינות שנין בלאן הטובים והמוקפדים ביותר ששתיתי בארץ לאחרונה. עשיר בטעמים ברורים של שנין פירותי, אופיני לזן, עם סיומת שאינה נגמרת. המחיר 110 ₪. בהתחשב בחוויה תמורה לכסף .

יקב ספרה Blanc de Blanc 2018 – : אם אתם מחפשים יין מסוג שמפנואז כדי לאחל לחיים ושנה טובה, אין מוצלח יותר מהיין שדורון רב הון ייצר לאחרונה. יין הדורש הרבה תשומת לב ועבודה קשה, יין מוקפד בעל טעמי תפוח ירוק וחמיצות נהדרת הממלאת את הפה. לטעמי אינו נופל ממיטב השמפניות העולמיות, וזו כמובן מחמאה ליינן כל כך מוכשר, שעושה בארץ רק יינות לבנים ביקב בגבעת ישעיהו. למרות שמחירו 250 ₪, אני סבור שלמי שמחפש מבעבע מהטובים שיוצרו בארץ הוא ייתן תמורה לכסף . כן, אני יודע שיש קוראים שאינם מוכנים לכך שעל מחיר כזה נכתוב – VFM תמורה לכסף , ואף על פי כן אני עושה זאת.

יעקב אוריה Late Harvest Viognier V 2021 – : הגעתי לאחרון היינות עליהם אני ממליץ, וההתלבטות קשה: עוד אחד בלבד, ויש לי עוד כל כך הרבה יינות ויקבים להמליץ עליהם. הבחירה נפלה על היינן יעקב אוריה, שהוא גם היינן של יקב פינטו, ועושה בעצמו יינות רבים. הוא גם ממייסדי ענף היינות המיוצרים במדבר, שאני צופה להם עתיד מיוחד ושונה מאשר ליינות רבים בישראל. זאת בזכות התרומה הייחודית של יינות שמקורם מענבי מדבר לעולם היין. לטעמי, אוריה הוא אחד הייננים המוכשרים שיש לנו בארץ; יינן שחושב מחוץ לקופסה  גם בעשיית היין וגם בשמות שהוא מעניק ליינותיו . כל יין שהוא עושה שווה טעימה. הלייט הרווסט הוא יין קינוח מתוק, שכול כך מתאים לסיום ארוחת החג. יין קינוח לבן עשוי מענבי ויונייה,  שבדרך כלל אינם משמשים ליינות מתוקים. הענבים הותססו על הקליפות בבציר מאוחר ב- 2021, עם 10% אלכוהול. המחיר 120 ₪ – תמורה לכסף. חג שמח ושנה טובה!

ביקור בית אצל שמעון זוהר מיקב 70: "יקב שאין לו כרם אין לו זכות קיום לאורך שנים"

 רני רוגל: ראשון בבוקר ואנחנו שלושה שיוצאים לביקור בית משותף ביקב נוסף – העשירי שלנו בשנה האחרונה. היום קל"ב, מושב אמונים בקרבת אשדוד, יקב 70. חשבתי שנוסעים לפגוש את שמעון זוהר, אך מיד מתברר כי יש כאן צוות מנצח: שמעון היינן, הבת דנה בת 25 שסיימה זה עתה שנתיים של לימודי כורמות וייננות במכללת תל חי; לכאורה אחראית ביקב על האירוח בימי שישי ואירועים פרטיים, אך השפעתה על מהות היקב כבר בולטת – יין הרוזה הוא פרי יוזמתה, עם מאמצי שכנוע מול שמעון שצלחו בסופו של דבר בדמות יין רוזה טרי ורענן.

הזרוע השלישית בצוות: הרעייה מיכל זוהר בן-דור, אחראית לפעילות הדיגיטל של היקב, גם מנהלת עסק לכתיבה שיווקית, מנהלת קבוצת פייסבוק בשם 'נשים קוראות נשים', ועוד משהו מעורר גאווה: מיכל היא סופרת שכתבה רומן היסטורי בשם 'הסלון', על חייהן של שלוש בנות למשפחות אמידות בברלין של המחצית השנייה של המאה ה-18. הספר שהושק בעברית במקביל לקורונה, לא העיתוי הכי מוצלח, גם תורגם לאנגלית ובקרוב יימכר באמזון. מחוץ לתמונה, תרתי משמע, הבן דור  שגר ברמת גן – הייטקיסט בחברת פתרונות חכמים לבנייה.

אחרי שמוגש לנו כיבוד עשיר ובמרכזו שקשוקה טעימה ששמעון הכין, שמביא לביטול ההזמנה לשולחן ארוחת צהרים במסעדה הסמוכה במושב, ונמזג  לנו סוביניון בלאן 2021 שהענבים עבורו נבצרו בגבעת ניל"י, מתחיל להיפרש סיפור יקב 70, מאין התחיל ולאן מתכוון להגיע, יחד עם מה שמעון עשה קודם, בשילוב תובנות שלו. אחת מהן: "מזל שלנו – אין לנו בכלל יינות משנים אחורה. בלבנים ורוזה לא שומרים כלום ובאדומים קצת. מסיימים כל שנה את היין", או "המגמה תשתנה לגמרי – הרבה יותר יינות לבנים ופחות אדומים. יש לנו ארץ חמה ומתאים לשתות יינות קרים".  ועוד אמירה שאני מאוד אהבתי: "אני לא מאמין ביכולת זיהוי מקור ענבים ליין בארץ. אין הבדלים מהותיים בין האזורים, ויש הרבה שמש. הרוב בוצרים בבריקסים גבוהים, אז היינות האדומים יותר ריבתיים".

איך זה התחיל

כדי להבין איך שמעון הגיע לעשיית יין ונטיעת כרם – כי שמעון לוקח אותי לסיבוב ביקב ששטחו 10 דונם וצמוד ליקב שצמוד לבית המשפחה שצמוד למוסך מכוניות האספנות – אז בזמן ששמעון טורח על הכנת שקשוקה, מיכל מספרת לנו  שהוא אוהב לבשל (ראינו בשקשוקה), וכשהתחיל לבשל היא נהגה לקנות לו יין בסופר. ככה הוא ככה התחיל לשתות יינות ולזהות טעמים, נהג לנסוע לחנות היין של שאול אלקנה בירושלים, התחיל לאסוף יינות – והיום יש לו אוסף יינות שווים (לא ראינו). בני המשפחה נסעו המון וביקרו ביקבים בעולם, אכלו עם הילדים מגיל צעיר במסעדות טובות עטורות כוכבי מישלן, ונושאי אוכל ויין התפתחו אצלם.

משפחת זוהר מתגוררת כבר 24 שנים במושב אמונים. שמעון היה קבלן עבודות גמר בחברות גדולות. כשרצה להשתחרר מהעומס והלחץ, לקח לעצמו שבתון למשך שנתיים, ופתח עם שותף את פטיסרי מזרין באזור ההייטק של הרצליה, שני בתי קפה בתל אביב, מסעדה מפונפנת ברחוב מונטיפיורי בעיר, וחנות  עם בר יין באשדוד. שנים הוא רצה לעשות יין, אבל הרגיש שאין לו את הבגרות לכך. לאחר שנפצע בתאונת אופנוע הפסיק שמעון את עיסוקיו האחרים, וכך הגיע ליין. הוא התמחה אצל אסף  ויאיר מרגלית, למד אצל ניר שחם, וב- 2018 נפתח יקב 70. למה שם זה? כי בגימטריה 70 זה 'יין' וגם 'סוד'.

בכל מקרה שמעון מעיד על עצמו שהבישול בדמו לא פחות מהיין, וסביב הבית מגדלים צמחי תבלין. ביקב מייצרים 6,000-8,000 בקבוקים בשנה. שמעון שומר שבת, והיין בפיקוח משגיח לא רק  כשר, אלא כשר למהדרין. וכשומר מצוות שמעון גם שומר שמיטה, לא עושה יין השנה. בשנה הבאה כן – מהכרם החדש.

ואם בישול אז גם אירוח ביקב. "אנחנו מארחים בנשמה, עושים את זה כל השנים", אומר שמעון זוהר. בכול יום שישי מגיעים ליקב עד 50 איש בבת אחת, בין השעות 10:00-15:00, ומקיימים כאן גם אירועים קטנים ואירועים לחברות. דנה היא האחראית על האירוח אך מעורבת גם בצד היינני של היקב, וכשעושים יין טועמים יחד ומקבלים החלטות יחד. וכן, כוח השכנוע של דנה הוכיח את עצמו בכך שאת יין הרוזה של יקב 70 מייצרים בלחץ שלה – כנראה בהשראת הצעירים הרבים שמגיעים בימי שישי, והיא, כבת גילם, יודעת מה הם רוצים. בכל מקרה, היא אומרת: "רצינו רוזה שאפשר להתעמק בו ויכול להיות בפני עצמו".

הופכים ל- Estate Winery

"בפילוסופיה שלי, יקב שאין לו כרם אין לו זכות קיום לאורך שנים – כמו בתי היין בחו"ל", אומר שמעון. "אני מנסה לעלות על הגל הזה, וכך ועוד רבים כמוני עם החיבור בין כרם ויין". עד השנה נקנו הענבים ליינות היקב מכרמים חיצוניים: ליינות לבנים ורוזה מגבעת ניל"י, לאדומים מהר ברכה. הכרם ליד הבית ששטחו 10 דונם כבר מניב, אך השנה שנת שמיטה. מהבציר הבא, כל הענבים יגיעו ליקב זוהר מכרם זוהר ללא הסעה: סוביניון בלאן, קברנה פרנק, פטי ורדו ופטיט סירה-דוריף.

"אני גאה להיות חלק מהקבוצה הזאת של יקבים צעירים עם כרמים שלהם. אנחנו מדינה צעירה שעשתה קפיצה מאוד גדולה. כארץ חקלאית מפתחים אצלנו הרבה שיטות לשפר תהליכים, מעבר למקבילים לנו בעולם. הכול מתחיל בחקלאות ובענבים טובים, מהם אפשר לעשות יין טוב", הוא מוסיף.

"אנחנו בישראל פחות מושפעים ממזג אויר לעומת ארצות אחרות. הכרמים שלנו שתולים מזרח-מערב ולא קלאסיקה צפון-דרום למקסימום שעות שמש. לרוח שבאה אלינו מהים יש חשיבות קריטית. בכרם מאוורר יש פחות פגיעות למזיקים. אנחנו לא מוגדרים ככרם אורגני אבל ממעטים בריסוסים, ומשאירים את כל הצמחייה כדי לטייב את האדמה".

למה פטי ורדו זני? בעולם משתמשים בו כתבלין

"אני כבר פחות אוהב זנים כמו קברנה סוביניון ומרלו. רוצה  לבדל את עצמי ועושה זאת עם פטי ורדו. בחו"ל משתמשים בו לצבע, ולכן מוסיפים אחוזים נמוכים. זהו זן שיכול להיות מאוד קשוח – אני עושה סחיטה רק ב- free run. לא כותב פטי ורדו  על התווית, בדיוק בגלל תגובות שמקבלים כששומעים שזה הזן. אני אומר: בואו תשפטו לפי היין".

יינות זניים או בלנדים?

"אני עושה רק יינות זניים ולא בלנדים. צריך לעשות בארץ יינות שמתאימים לכאן. למה לייצר יין ששותים בצרפת, אוסטרליה או ניו זילנד? הרוזה שלנו עשוי עכשיו מענבי קריניאן, מחלקה ותיקה שכבר לא יעשו ממנה יין. את הרוזה נעשה בשנה הבאה מאחד הזנים שנטענו ביקב, כרגע אני לא יודע עדיין מאיזה".

וכאן מגלה שמעון זוהר שבכל זאת יש ביקב 70 בלנד, אך מסוג אחר: "הבלנד שלנו הוא בלנד של חביות שונות בגדלים שונים, בכוונה לקבל יינות בלי עץ – בלי נגריה. המטרה להרגיש את הפרי".

טעמנו את היין האדום של היקב משני בקבוקים: פטי ורדו 2019  – זכה במדליית ארד מהמגזין Decanter, ופטי ורדו 2020. אני אהבתי יותר את מהדורת 2019, ושמחתי שגם שמעון מעדיף יין זה. הסיבה שלו מקורית: "פטי ורדו מאחר בדרך כלל. ב- 2019 הבציר התקיים בנובמבר בגשם, תחת רעמים וברקים". עוד יין של היקב מענבי פטי ורדו, הוא יין הקינוח בסגנון פורט: "אולי יין קינוח היחיד בעולם מהזן הזה", הוא אומר. "18% אלכוהול ענבים (ברנדי)  30 חודשים בחבית אלון אמריקאי שמיוצר בצרפת, בתוך היקב – לא בחוץ".

יינות יקב 70 נמכרים בעיקר ביקב, אך גם במסעדות: 'פסקדו' באשדוד, 'יפו תל אביב' של חיים כהן, 'טייסטינג רום', בר היין 'שאטו שועל' בכיכר רבין, 'משק' בבאר שבע, 'ספרה' ברחובות. בפסקדו וספרה יש פרייבט לייבל שלהן – לפסקדו יין פטי ורדו בלי חבית בכלל, שאפשר לשתות קר. לספרה פטי ורדו עם בלנד חביות ששמעון עשה עם השף – חביות מאותו יצרן בדרגות קלייה שונות, בנפחים של 225 ו- 300 ליטר.

משנים מיתוג

בשנה הבאה יחליפו ביקב 70 את המיתוג ועיצוב התוויות (מעצבת ענת פרידמן), "נהיה Estate Winery, והכוונה להפוך יין למוצר יותר נגיש ולא מפחיד. אנחנו מכוונים לקהל הצעיר, וזה רוב הקהל שמגיע אלינו. יש משהו מיוחד בצעירים האלה" אומרת מיכל, "זה הקהל שלנו". כשאני מסתייג משינוי מיתוג ליקב כל כך צעיר, הם מרגיעים אותי ש"השם יקב 70 יישאר, הלוגו יישאר, רק הלוק יהיה צעיר יותר".

איפה תהיו עוד חמש שנים?

שמעון זוהר: "בעזרת השם בריאים, נייצר 15,000 בקבוקים – שיא הקיבולת שלנו. תוך חמש שנים יהיה מבנה חדש ליקב. יהיה לנו קו ברור וידוע, כל הכרמים יהיו שלנו כשכבר היום אנחנו עצמאיים: מעבדה, קו מילוי, קו פיקוק, הכול עצמאי".

דנה זוהר: "אני רוצה לגדול עם היקב, ורוצה לראות לאן נגדל ונתפתח בשנים הקרובות. החלום שלי לעשות "שמפניה" ישראלית".

כדי להכיר יותר את דנה קראו את הרגע שבו הבנתי מה זה אומר להיות ייננית

מחירי יינות יקב 70: פטי ורדו 2020 – 125 ₪, רוזה 2021 -85 ₪, סוביניון בלאן 2021 – 90 ₪, יין קינוח – 150 ₪

הזמנת מקום לימי שישי והזמנת יינות כאן

משאל הייננים ראש השנה תשפ"ג 2022 – חלק א'

לקראת ראש השנה ביקשנו מעשרות יינניות וייננים, לספר לנו איזה יין שלהם ישתו בחג, וגם יין אחד של יינן אחר. ההיענות הייתה רבה והתשובות זורמות. את חלק ב' של המשאל נפרסם בשישי הבא.

עידו לוינסון MW – יינן ראשי יקב ברקן-סגל: "יין שלי – 'קברנה סוביניון לא מסונן '2018 של סגל, כי אני מאד נהנה ממנו עכשיו, במיוחד לצד בשר. יין של יינן אחר -'ספרה וויט סיגניצ'ר', כי אני אוהב את העשייה של דורון רב הון באופן כללי, ובפרט ביין הזה".

עמיחי לוריא – יינן יקב שילה: "יין שלי שאשתה: רוזה – יין שמשמח את כולם.  נשתה גם 'בלאן דה בלאן' של יקב רמת הגולן, כי אין אצלנו חג בלי היין הזה".

מאירם הראל – יינן יקב אמפורה: "השנה אני מתכנן , למען האמת, לשתות עם משפחתי יין אדום שעדיין אינו מבוקבוק. זהו יין מהבציר הנוכחי, 'קריניאן בתסיסה קרבונית', שהוא שיתוף פעולה פורה וחברי בין יקב אמפורה לבין אביטל שחר מכרם תשע שבכפר קיש. יש לנו ביקב בסך הכול חבית אחת, והיין הזה מסמל מבחינתי את הטוב והאחווה שאני מאחל לעצמי ולאהוביי בשנה החדשה. על שולחן החג ילווה אותנו גם 'שורש אדום' של יקב צרעה. יין  טעים, מאוזן, אלגנטי. ערן פיק יודע את העבודה; היינות שיוצאים תחת ידיו הם מהשגרירים הבולטים של התעשייה שלנו, ותמיד כיף לשתות אותם".

מיכאל אלפסי – בעלים יקב הר אודם: "יין שלנו שנשתה יהיה '1060' מבציר 2017 – שני דונם של ענבי קברנה סוביניון מחצר היקב במושב אודם, בגובה 1060 מטר מעל פני הים מכאן שמו. נשתה אותו כדי שיהיו לנו 1060 סיבות לשמוח ולשתות השנה. יין של  יקב אחר שנשתה: 'מקורה' של יקב אמפורה. הם עושים יין מצוין".

ערן פיק MW – יינן ומנכ"ל יקב צרעה: "יין שלי – שרדונה של סוף תסיסה מבציר 2022. השנה היינות כיפיים לשתייה כבר עכשיו. יין של יינן אחר: 'גרנאש בלאן '2021 של אסף פז ביקב ויתקין. טעים ומאוזן להפליא".

שוקי ישוב ואייל דרורי – יינני יקב עגור: "'שמירה מיוחדת 2020'. יין שאני (שוקי) התחלתי, ושאני (אייל) סיימתי. כמו דגל במרוץ שליחים שעובר מיד ליד. המיטב של האזור שלנו, יהודה. יין של יינן אחר: Flam White Label של גולן פלם. על הסקרנות והערכה רבה לאמביציות לצאת לדרכים חדשות ולא ידועות".

 איציק כהן – יינן יקב רמות נפתלי: "היין שלי שאשתה, 'קדש 2016', נחשב כאחד היינות המוצלחים שיצאו לנו במהלך השנים, והינו בלנד של מרלו, קברנה סוביניון וסירה משנת בציר מעולה. היין זכה פעמיים ברציפות בציון דאבל גולד בתחרות הבינלאומית 'טרהוינו'. מחירו 360 ₪.

מיקב אחר אשתה את הברברה של חברי יוסי בן ברק ז"ל מיקב '3 גפנים' – 'ברברה '2018 – 100% ברברה מכרם שבקצה עמק קדש סמוך לגבול הלבנון, היה שנתיים בחבית".

אורנה לב – ייננית יקב אדם: "נשתה את 'פרא אדם 2020' שלנו – קריניאן בתסיסה ספונטנית, כי תיכף לא נשאר. נשתה גם 'גרנאש נואר 2019' של יקב ויתקין שקיבלתי מהיינן אסף פז, והוא ממש מסקרן אותי".

שיבי דרורי – יינן יקב גבעות: "אני אשתה את ה'ביתוני '2020 של יקב גבעות. יין מזן מקומי עתיק, שמסמל מבחינתי התחדשות תוך המשכיות, כפי שאנו מתפללים ומקווים שנתחדש בראש השנה. יין של יינן אחר – 'פטי ורדו' של דנה בני, ייננית יקב ננה. כמעט ההיפך המוחלט מהביתוני לצורכי איזון, והמיטב שבמדבר מבחינתי".

יוסי יודפת – יינן יקב עבייה: "בראש השנה אני מאמין שאשתה יותר מבקבוק אחד. אחד מהיינות שסביר שאשתה יהיה מהדורה מיוחדת – 'מהדורת היקב'; בלנד של כמה כרמי קריניאן, שאני מוכר רק ביקב. זה יין מגוון מאוד, שממש מתאים לי להתחיל איתו שנה חדשה. יין נוסף שהייתי שמח לשתות הוא הקריניאן של יקב תדהר. יין  שמבוסס, בין היתר, גם על ענבים מכרם אום-תות שלנו. נחמד, מעשיר ומעניין לטעום איך ייננים אחרים עובדים עם אותם ענבים".

סטס פלדביין – יינן יקב גראז' דה פאפא עם עידו לוינסון: "יין שלי – 'גראז' דה פאפא אשכולות שלמים 2020' (פטיט סירה). בין סירה לפינו, שילוב של פרי אדום, פרחים ותיבול, עם רכות וסיומת ארוכה ארוכה. כל מה שאני אוהב ביין אדום. יין של יינן אחר – ויקטור שונפלד. 'ירדן בלאן דה בלאן', בעיניי כנראה הדבר הכי קרוב לשמפניה שיש לנו כאן, נהדר".

יוגב צדוק – יינן יקב רמת נגב: "מהיקב שלנו אשתה 'אקסודוס לבן'. רמת נגב. יין מיקב אחר: 'לייכטנר' אותו מייצר איתי להט. יין מדהים. עם מנעד טעמים רחב. לא מאפיין בטעמיו את היינות הישראלים. בורגונדי כחול-לבן".

צור שיזף – יינן יקב כרם שיזף: "יין שלי: 'מוסקט יבש 2022'. יין של יינן אחר: 'אדום' של גבי סדן מיקב כרם שבו. למוסקט (שבא מגפן של מוסקט קנלי) יש ארומות נהדרות. היין שנבצר ב-20% סוכר, ולאחר התסיסה עובר לדמיג'אן, הוא חמצמץ ולימוני – והניגוד בין הריח והטעם "היבש" מאוד מוצלח בעיניי. 2 היין האדום של גבי סדן מכרם שבו הוא מדויק ואלגנטי, וכיף לשתות אותו".

רמי נעמן – יינן יקב נעמן: "היין שנשתה בערב החג עם כל המשפחה יהיה  10 years after – ' עשר שנים אחרי' מבציר 2017. מעבר לכך שהיין זכה השנה בדאבל גולד בטרהוינו, הוא מסתדר נהדר גם עם הגפילטעפיש בפתיחה וגם עם הרוסטביף שיבוא בהמשך. לחובבי הלבן אנו נפתח את יין 'ג'יימס' של יקב סוסון ים. יש לי חיבה עמוקה לשנין בלאן ולזאב דוניה שהכין אותו".

דיויד גרוניך – מנהל שיווק ויצוא יקב 1848: היין שאשתה בראש השנה מהיקב שלנו הוא 'פטיט סירה דור 7" מכרם יחידני ברמת סירין. לדעתי זהו ביטוי מקסים של זן הפטיט סירה, אשר אינו זוכה למספיק תשומת לב של צרכני היין. פטיט סירה דור 7 מספק חווית יין מרגשת וחגיגית. מיקב אחר הייתי שמח לשתות (שוב ושוב) ריזלינג של אסף פז מיקב ויתקין. זהו יין קסום. כל כך מדויק, כל כך טעים. זה פשוט יין ברמה אחרת".

שיקי ראוכברגר – יינן ראשי יקב טפרברג: "היין שאשתה של יקב טפרברג יהיה 'קברנה פרנק 2018' מסדרת לגסי. יין מהנה זה מביא לידי ביטוי טרואר ייחודי בגוש עציון, עם טביעת אצבע זנית איכותית הנתמכת בגוף בינוני ועשיר. היין של יקב אחר שאשתה החג יהיה של ריצ׳ארד מיקב כישור: 'מצודת תפן 2018' – בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק וסירה. יין עשיר המביא לביטוי מורכבות באפיון הזנים, לכדי הרמוניה והנאה מלאה עם העשייה החברתית החשובה, המדהימה והמרגשת של יקב כישור. שאפו".

אור נדבך – יינן יקב תבור: בראש השנה אשתה את ה- Winemakers Selection 2016  שלנו, בלנד של סירה וקברנה סוביניון שמשלב עוצמה, מורכבות ורכות. מיקב אחר הייתי שמח לשתות את 'נחל יתיר לבן' של יקב יתיר. אני מאוד אוהב את העבודה של ערן גולדווסר, והיין הזה ממחיש אילו איכויות ומורכבות אפשר למצוא ביינות לבנים ישראלים".

אבי רוזנברג – יינן יקב אדיר: "יין שלנו – 'נובמבר 2019 מגנום', יין חדש  להתחדש בו בשנה החדשה. בכל ראש שנה אנחנו אוכלים יחד, כל המשפחה המורחבת, ותמיד פותחים בקבוק מגנום של יין חדש. הפעם זה יהיה נובמבר – בלנד של קברנה סוביניון, פטיט סירה ומרסלן, והתיישן 24 חודשים בחביות אלון צרפתי 500 ליטר בצפיפות עץ גבוהה במיוחד. ולמה נובמבר? כי זה החודש בו אנו מחליטים על הבלנד הסופי לכל יין שלנו". יין של יקב אחר 'שיראז כרם אלקוש' של יקב דלתון. גיא אשל היינן מביא את הטרואר של אלקוש בצורה מעוררת כבוד".

י

ד"ר שראל מוניץ (משמאל) ואיתי מוניץ. צילום אסף לוגסישראל מוניץ  – יינן יקב מוניץ: "יין שלנו – 'שקמה 2020'. שקמה היא הבת הבכורה שלי. זהו בלנד שהופק מענבי קברנה פרנק, קברנה סוביניון, מלבק, פטי ורדו ושיראז מאזור הרי יהודה. הענבים נבצרו בבציר ידני, והיין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון. יין של יינן אחר: 'ארגמן מסדרת בטא' של ברקן, היינן עידו לוינסון. בבציר הנוכחי גם אנחנו הכנו ארגמן, ומעניין אותי לטעום יינות מהזן".

איתי מוניץ – מנהל יקב מוניץ: "אני אשתה את 'אביהו 2020' שלנו, יין שיצרנו לזכרו של אבא שלנו, ויש לו ערך רגשי עבורנו מעבר להיותו יין נהדר. מיקב אחר אשתה יין 'גלגל של' יקב בן עמי. סירה-פטיט סירה של יינן מוכשר, ואחד היינות המרגשים ששתיתי השנה".

אורי שחר – יינן יקב הים האדום: "אשתה את ה- black coral שלי, שעשוי בשיטת אמרונה. זה יין עוצמתי מלא טעמים וארומות. יין של יקב אחר שאשתה זה שיראז של יקב פלם, שהוא מצוין בעיניי. יין מלא ופראי".

עצמון חג'ג' – יינן יקב חיטים: "היין שלי לראש השנה יהיה שיראז 2017, זוכה דאבל גולד בטרהוינו 2022; יין מוביל שלנו ביקב ויהיה לכבוד מול האורחים בשולחן החג. יין של יינן אחר יהיה של עמיחי לוריא מיקב שילה, שעושה יינות איכותיים מעניינים לטעימה חווייתית".

כדאי לקרוא גם את זה

יינות לראש השנה וחגי תשרי תשפ"ג 2022

כמדי שנה אנו מציגים יינות שיקבים מציעים לקראת ראש השנה וחגי תשרי – תקופה בה מתבצעות חלק ניכר מקניות היין ברשתות ובחנויות יין. הנה חלק מהאפשרויות בתחום – יינות שהגיעו למערכת ותיאוריהם מופיעים כ'דבר היקב'. היינות כשרים, פרט לאלה שצוין כי אינם כשרים. קראו כאן

בציר 2009 – שנה מוצלחת מאוד ליינות בורדו ובורגון

המארח של ערב יולו 173 זימן מפגש מעניין שכלל שלושה נציגים מצרפת ולצידם שני נציגים ישראלים מכובדים – כל היינות משנת 2009, ועוד יין מועדון דווקא משנת 2002. קראו כאן