איך להיפטר מצרבת בקלי קלות

על תופעת הצרבת, כיצד להיפטר מצרבת, מיפוי מהיר של המזונות האחראים לתופעה, ומה אנו יודעים על חומציות הקיבה ועל תפקודה – ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית, מומחית בניתוחי הרזייה ומנהלת מרכז מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר במתחם אסותא ת"א, מספקת טיפים על מה ניתן לעשות על מנת להיפטר מאחת מתופעות הלוואי הקשות והמרגיזות של חומציות היתר הידועה בשמה העממי כ"צרבת"

"צרבת" הנה מונח בו משתמשים בציבור הרחב לתאר מגוון של תלונות. למעשה, מדובר בביטוי של רפלוקס קיבתי- ושטי.
מצב זה מתרחש כאשר חומצה הנמצאת בקיבה עולה אל הוושט, וגורמת לתחושה של "שריפה" או כאב במרכז החזה או בבסיס הצוואר, העשוי להיות מוקרן לכל הצוואר או לגב.
תלונות נדירות יותר יכולות להיות עליה של מזון בחזרה אל הפה, קושי בבליעה, שיעול כרוני או צפצופים בנשימה.

מה גורם לרפלוקס?
כאשר בולעים מזון הוא עובר מן הפה אל הקיבה דרך צינור שרירי הנקרא ושט. בקצהו התחתון של הוושט, העובר במעבר בין החזה לבטן דרך פתח קטן בסרעפת, ישנו שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד- כיווני ומאפשר למזון לעבור מהוושט אל הקיבה.
במצב תקין, השסתום נסגר מייד לאחר שהמזון עובר לקיבה כדי למנוע עליה של חומצה מהקיבה לוושט. כאשר יש רפלוקס ישנו תפקוד לקוי של השסתום, המאפשר מעבר חומצה מהקיבה לוושט.
חומצה זו גורמת לגירוי או אף לכוויה ודלקת בוושט, וכך נגרמת צרבת. כאשר מצב זה מתמשך עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך לוושט.

מה מחמיר רפלוקס וכיצד מטפלים בו?
אצל רבים מן הסובלים מן המחלה ישנה החלשות הדרגתית של השסתום, מסיבה לא ברורה.
מצבים שמגבירים סיכוי להופעת צרבת הינם: השמנת יתר, בקע סרעפתי, הריון, אסתמה, סוכרת וכיב פפטי.
הצרבת מתחילה בדרך כלל לאחר אכילת מזון שומני או חריף, או פשוט לאחר אכילת יתר. שתיית משקאות מוגזים עלולה אף היא לעודד צרבת.
קפה, שוקולד, עישון, אלכוהול, גלולות למניעת הריון, תרופות שונות, ואפילו שינויים ביציבה, עשויים לגרום להרפיית השסתום ולגרום לרפלוקס וצרבת.
קיים קשר מובהק בין מצב של השמנת לבין החזר קיבתי- ושטי. 95% מהאנשים שסובלים מצרבת הם בעלי משקל גוף גבוה מהמומלץ לגובהם.

הטיפול האפשרי בבעיה הוא בהתאם לחומרת המחלה:
שינויים בהרגלי החיים:
בהרבה מקרים, שינויים בדיאטה, הפסקת עישון או שתיית משקאות אלכוהוליים, ונטילת תרופות פשוטות להפחתת חומציות הקיבה עשויים לשפר באופן ניכר את התלונות.
ירידה במשקל והימנעות מאכילה מספר שעות לפני השינה עשויים לעזור גם כן.
בעבר נטו לחשוב כי תכיפות הופעת צרבות היא בעצם הסמן להופעתו של כיב פפטי. כיום יודעים כי כיב הידוע יותר בשמו העממי "אולקוס", אינו נגרם על ידי תכיפות יתר של הופעת הצרבת, אלא לרוב ע"י חיידק בשם הליקובטר שניתן להכחידו ע"י טיפול תרופתי.

תכשירים המקלים סימפטומטית על הצרבת כגון: טאמס, רני, אלומג, מאלוקס, סילאין ג'ל ניתן להשיג בבתי המרקחת.
חשוב לדעת כי בעזרת תזונה נכונה וקשובה נוכל בתוך זמן קצר למפות את הגורמים להתפתחות הצרבת.
חלקנו יגלו שיש להם רגישות למאפים, חלקנו לבשרים וחלקנו לפירות בעלי רמת חומציות גבוהה. גופו של כל אדם יכול להגיב בצורה שונה למאכלים דומים.
תזונה מאוזנת הקשובה לצרכי הגוף יכולה למפות במהירות את המזונות האחראים להופעת צרבת.
באפשרותנו להפחית את שכיחות הופעתה, את עוצמתה ואת חוסר הנוחות הנגרם לנו בעטייה מבלי שנזדקק כלל לתרופות מדף כאלו ואחרות על מנת להיפטר ממנה.
כמו תמיד, הכל מתחיל במזון שאנו בוחרים להזין בו את עצמנו. הימנעות מוחלטת או צימצום בצריכת מאכלים שלאחריהם אנו מפתחים צרבת יעילים במניעת התופעה וצימצומה.

טיפול תרופתי:
כאשר אין תגובה לשינוי הרגלי החיים, ישנו לעתים צורך בטיפול תרופתי. התרופות מכוונות לנטרל את חומציות הקיבה ולהביא להחלמת הדלקת בוושט.
טיפול זה ניתן על ידי רופא, בדרך כלל גסטרואנטרולוג. יש לציין כי הקטנת החומציות אינה מפסיקה את הרפלוקס, אלא גורמת לו להיות פחות חומצי ובכך מקילה על התלונות.

מתי כדאי לפנות לרופא?
יש להיוועץ ברופא כאשר הצרבת נמשכת יותר משבועיים, וכשהכאב אינו מוקל ע"י תרופות או סותרי חומצה ללא מרשם.
כך גם במקרים שהצרבת חוזרת מספר פעמים בשבוע, מלווה בקשיים בבליעה, או אם מופיעה צואה שחורה כזפת, המעידה על דימום מהוושט או הקיבה.
במקרים של צרבת ממושכת או חשד לסיבוכים מבצעים גסטרוסקופיה לאיבחון. הטיפול התרופתי כולל תרופות המפחיתות את יצור החומצה בקיבה.

ניתוח:
מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, או שזקוקים לטיפול קבוע ואינם מעונינים בו, מופנים בהרבה מקרים לניתוח.
גם מטופלים הסובלים מתלונות הקשורות לדרכי הנשימה או הלוע, או סובלים מעלית מזון אל הפה לאחר ארוחות מתאימים לטיפול ניתוחי.
הניתוח יעיל מאוד לטיפול ברפלוקס, ומכיוון שבשנים האחרונות הוא מבוצע בשיטה לפרוסקופית החתכים בבטן הם זעירים וזמן ההחלמה קצר ביותר.
אם צרבת גורמת לך סבל רב, לעתים מגיע מצב בו הפתרון שיומלץ לך הוא ניתוח לפרוסקופי לטיפול בהחזר קיבתי-ושטי.

כיצד מבוצע ניתוח לפרוסקופי לרפלוקס?
הניתוח הלפרוסקופי למניעת רפלוקס (ניתוח על שם Nissen) יוצר שסתום חדש בין הוושט לקיבה על ידי תפירת חלקה העליון של הקיבה ויצירת "צווארון" קיבה סביב הוושט. אם יש גם בקע סרעפתי הוא מתוקן בעזרת תפרים.
המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר) בדופן הבטן ומחדיר לפרוסקופ המחובר למקור אור ומצלמת וידאו זעירה לבטן. דרך הפתחים האחרים מוחדרים מכשירי ניתוח והניתוח מבוצע כאשר הצוות מתבונן במסך וידאו גדול.
מחקרים הראו שברוב המכריע של המנותחים התלונות נעלמות לחלוטין או משתפרות מאוד. היתרונות של הניתוח הלפרוסקופי כוללים: כאב מופחת לאחר הניתוח; שהות קצרה בבית החולים; חזרה מהירה לעבודה ופעילות גופנית; וצלקות קטנות או בלתי נראות.
באנשים שמנים הסובלים מרפלוקס הניתוח הממומלץ הינו מעקף קיבה לפרוסקופי, ניתוח המביא לירידה ניכרת במשקל ובמקביל הפסקה מיידית של ההחזר הקיבתי וישטי והצרבת.


ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית, מומחית בניתוחי הרזייה, ומנהלת מרכז מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר במתחם אסותא ת"א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר