איך מארחים ילד עם צרכים מיוחדים בארוחת ליל הסדר

משפחות רבות נוהגות לקיים את ליל הסדר אצל קרובים או חברים. ארוחת חג במקום לא מוכר עלולה לעורר מבוכה רבה אצל ילדי האורחים והמארחים כאחד. כאשר בין המסובים יש גם ילדים בעלי צרכים מיוחדים – המבוכה ההדדית מחמירה פי כמה, ועלולה לגרום לפגיעה ברגשותיו של הילד.
הרגישות גדלה כאשר הילד לא סובל ממגבלה מנטלית, אלא ממגבלה פיזית או ממחלה.

הכנה מוקדמת של המשתתפים לקראת האירוע החגיגי, עשויה להפחית את רמת המבוכה והבורות בקרב ילדים, אלא ששיחות הכנה דרמטיות מדי עלולות ליצור התנהגות לא טבעית מצד הילדים הבריאים בעת המפגש עם הילד בעל המוגבלות.

לפניכם דרכים ועצות כיצד להכין את הילדים לקראת השתתפותו של ילד בעל מוגבלויות בליל הסדר, ונפתח בסיפור:.
משה וצילה, לחצו על חבריהם החדשים מהעבודה, בני משפחת אדמן, לבוא ולהתארח אצלם בסדר. אירוחו של תומר, הילד הנכה של משפחת אדמן, לא הרתיע את משה וצילה.
מאחר וילדיהם של בני הזוג כהן לא פגשו מעולם את בנם של משפחת אדמן, החליטו המארחים להכין את ילדיהם לקראת הביקור.

בני הזוג כינסו את הילדים בסלון הבית, סיפרו להם כי בנם של בני הזוג אדמן הוא ילד מוגבל פיזית המרותק לכיסא גלגלים, ואף פירטו באיזה אופן מתבטאת המוגבלות שלו. שלושת הילדים התבקשו לנהוג כלפי האורח החדש בסבלנות ובחביבות, ולא לצחוק על המגבלה שלו.

אלא שההכנה של הילדים לקראת המפגש הניבה תוצאות הפוכות לחלוטין – ההתנהגות של ילדי משפחת כהן כלפי הילד המרותק לכיסא גלגלים לא היתה טבעית, והילד הרגיש בכך ולכן הסתגר בתוך עצמו, ולא תיקשר עם הסביבה לאורך כל ליל הסדר.

כאם לילדה הסובלת ממחלה ניוונית, ומאמנת מוסמכת להורים לילדים עם מוגבלויות, אני מכירה בעיה זאת מקרוב.
רוב ההורים לא ממש יודעים איך להכין את ילדיהם למפגש עם ילד מוגבל פיזית, לכן קורה שבהרבה מקרים הכוונה הטובה מביאה לתוצאות הפוכות וגורמת למפגש להיות טעון, מביך ומכאיב, בעיקר עבור הילד הסובל ממגבלה ושונות.

תחושת השוני של הילד, והדימוי העצמי שלו סופגים מכות קשות דווקא מתקשורת לא מילולית. יחס מלאכותי, מתעלם, או שקט מעושה, דוקרים יותר מ- 1000 שאלות "חסרות טאקט" כביכול.
ילד בעל מוגבלות פיזית לא נרתע, ולעיתים קרובות אף שמח שנושא המוגבלות שלו עולה על השולחן, מפני שהדבר מאפשר לעבור הלאה לשותפות ולהיכרות אנושית אמיתית עם הילדים האחרים בגובה העיניים.
דווקא יחס מיוחד עלול ליצור תחושת חוסר יכולת אצל הילדים בעלי המוגבלויות, יחס של אשר לא תורם להם להשתלבות אמיתית בקרב יתר הילדים.
 
יש מספר צעדים להכנה נכונה של הילדים לבואו של ילד בעל מוגבלות כלשהי לארוחת ליל הסדר:
הכנה מוקדמת מול ההורים
– ההורים של הילד בעל הצרכים המיוחדים יודעים הכי טוב מה הוא אוהב ומה מפריע לו. חשוב מאוד להתעדכן מולם לגבי דברים שהוא אוהב לעשות, ודברים שמעמידים אותו במבוכה וקושי. 

בלי דרמה – חשוב לשוחח עם הילדים לפני האירוע, ולהסביר להם על מצבו של הילד שצפוי להגיע לביתם. עם זאת, יש לשמור על טון דיבור רגיל, לא להיות דרמטיים, לא ליצור איום הכרוך בבושה בקרב הילדים. חשוב מאוד להדגיש את העובדה שההבדל היחיד בינם לבין האורח זה שהוא מרותק לכיסא גלגלים, ושכולנו עלולים להגיע למצבו אם נשבור את הרגל במשחק כדורגל, למשל.

התמקדו בתכונותיו החיוביות של האורח – ספרו לילדים דברים על הילד האורח, שיעזרו להם לראות אותו כאדם, ולא רק כמי שנמצא תחת סטיגמה של חולה ומסכן. נסו לגרום להם לציפייה לפגוש אותו, כמו למשל בדרך של הדגשת תחומי עניין משותפים של הילדים עמו. עדיף שנושא התחביבים והעניין המשותף יאמר לפני ציון הנושא של המגבלה. כך למשל, אם מציגים ילד שיש לו כשרון מדהים במשחקי מחשב, ויוצרים עניין בקרב הילדים לבואו, ורק לאחר מכן מזכירים שהוא על כסא גלגלים, יוצרים הבנייה של היחס אליו, קודם כל כאל בנאדם, ורק לאחר מכן כבעל מגבלה. 

בלי התנהגויות מוגזמות – בקשו מהילדים שלא להתנהג בצורה יוצאת דופן כלפי הילד המוגבל, אלא בדיוק כפי שהיו מתנהגים כלפי כל ילד אחר. הסבירו להם שהמגבלה הפיזית היא לעיתים יתרון עבור ילדים, ומאפשרת להם לקרוא יותר, להיות יותר זמן מול המחשב, ובעצם הם הרבה פעמים יותר בוגרים, רגישים וחכמים מילדים אחרים. חשוב לומר לילדים שכל אחד מאיתנו עלול להיות רגיש מאוד להתנהגות של סביבה לא מוכרת, ואף אחד לא מעוניין שיתייחסו אלינו כאילו משהו לא בסדר איתנו.

שתפו בהיערכות המעשית לאירוח – ספרו לילדים מה בכוונתכם לעשות על מנת לאפשר לילד האורח גישה נוחה לשולחן החג, וכדומה. אפשר גם לשתף את הילדים בהכנות עצמן, אבל גם כאן חשוב לעשות זאת ללא דרמה, אלא כמטלה שקשורה להכנת הבית לקראת הגעתם של האורחים.

שתפו את הילד בסדר הפסח עצמו – אם לילד אין מגבלת קריאה, שתפו אותו כך שיהיה בעל חלק פעיל יותר בסדר. הקראה יפה שלו של חלק מההגדה, עשויה לגרום לילדים האחרים לכבד אותו על יכולותיו. מצד שני, יחס חשוב ובולט מדי לילד, שם אותו שוב בעמדת היחס המיוחד – ממנה רצוי להתרחק. 

הכינו תוכניות מגירה – ליל סדר עלול להיות ארוך ומייגע עבור רבים מהאורחים, קל וחומר עבור ילדים. גם אם יש רצון כן לשלב עם יתר הילדים את הילד הסובל ממוגבלות, יכול להיות שרצון זה יתקל בהתנגדות ובקשיים מצד הילדים או הילד עצמו.
על מנת שלא לגרור את הילד לשעות של שעמום וסבל, טוב יהיה להכין לו עיסוק אישי שעשוי לשמש מקום מפלט במקרה בו הוא לא משתלב עם הילדים, ולא מעוניין להמשיך לשבת עם המבוגרים.
את תוכנית המגירה טוב לעשות בתיאום צמוד עם ההורים. פינת מחשב מבודדת יכולה להוות מקום מצוין עבור ילדים בגיל מסוים, כדי לצלוח את הסדר בשלום. חשוב שאת תוכנית המגירה לא תחלקו עם הילדים האחרים, על מנת לא ליצור אצלם מוטיבציה לסלק את הילד לפינה שלו. 

ספרים רבותיי, ספרים – דרך מצוינת לחשיפת הילדים לעולמו של הילד בעל המוגבלות, היא בעזרת ספרי ילדים. ספרים רבים נכתבו על הנושא, וקריאה בהם תהפוך את הנושא למוכר ומובן יותר מבחינת ילדים שאינם מוגבלים.
על רשימת הספרים הללו נמנים: נוני ארנבוני מאת ח.ון, הילדה מהקומה הראשונה מאת שרה לבני, העוגה המיוחדת של רוני מאת דנה אלוף, ואהבה על גלגלים מאת נורית פרג.

פזית חקק הינה מאמנת מוסמכת שסיימה קורס מאמנים מתקדם בבית הספר לאימון 'מאמנים'. היא מתמחה בסיוע לאנשים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים משלל תחומים נרחב, וכן להורים לילדים עם צרכים מיוחדים.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה