גם סבא אליעזר לא האמין כמה טעים ויפה בגזר

איריס לוי חזרה מיום ביקור ברחבי המועצה האזורית גזר השוכנת ממש במרכז הארץ, כשהיא עמוסה רשמים, מסוחררת מהנופים, האתרים והיין, ובעיקר שבעה מהאוכל הטעים באזור. בהחלט המלצה להגיע

מאה מיליון פרפרים ריחפו בשמי הארץ ביום ביקורנו במועצה האזורית גזר. אצל האמן גדי פריימן הם כאן כל השנה. צילום איריס לוי

בואו נכיר את המועצה האזורית גזר – בין הגדולות  בארץ, שממוקמת  באזור השפלה ליד הערים מודיעין, רחובות, ורמלה, וקיבלה את שמה מהעיר הקדומה גזר ששכנה בתל גזר בשטח המועצה. בתחומי המועצה 25 יישובים אשר עם 25 ישובים ו- 100,000 תושבים שעוסקים בעיקר בחקלאות – בחלקה אקולוגית וברת קיימא, עם הרבה שטחי ענבי יין ומאכל, חצילים, פרי הדר, ייצור חקלאי של יין וגבינות בין השאר.

הירוק של גשמי החורף והצהוב של פרחי החרדל. צילום איריס לוי
הירוק של גשמי החורף והצהוב של פרחי החרדל. צילום איריס לוי

רותם ידלין, הבת של (אלוף עמוס ידלין) והנכדה של (אהרון ידלין)  היא ראשת המועצה, שתפסה בבחירות האחרונות את מקומו של  פטר וייס אחרי 25 שנים. בהחלט אתגר. בתחום המועצה יש  שני אתרי מורשת – תל גזר ובית הרצל ביעד חולדה. העוגנים התיירותיים הם יקב ברקן וזאפה שמפעילים את מרכז המבקרים הגדול במקום, מכוורת משק לין, חוות סוסים, חוות אלנבי בנצר סירני. מעניין שקיבוץ נען הפך לישוב תיירותי עם בית קפה, סדנאות ציור על אריחים, בית החברה והסליק, מוזה, בית ישראל גלילי, ו"ניגונים" לזכר דוד זהבי.שהיה חבר נען.

הרבה ירוקים יש גם במלוא הטנא - מרכז מבקרים וחווה בה מגדלים ומוכרים ירקות ופירות אורגניים. צילום איריס לוי
הרבה ירוקים יש גם במלוא הטנא – מרכז מבקרים וחווה בה מגדלים ומוכרים ירקות ופירות אורגניים. צילום איריס לוי

אם תרצו לישון כאן, אז אין מלון ויש רק מעט צימרים. מאחר שאין באזור ייעוד קרקע למלונאות, לא נבנו במועצה בתי מלון ואכסניות, אך המצב אמור להשתנות בעתיד הקרוב, עקב פניית המועצה לשינוי ייעוד והוספת ייעוד לתיירות ונופש, מסחר ותעשיה. מספרים לנו שהמועצה השוכנת במרכז הארץ מתחילה למשוך אליה משקיעים המעוניינים לפתח מלונאות ואטרקציות –  נו, נראה. מדברים גם על אתר קמפינג במתחם בית הרצל שבקיבוץ חולדה, אך לעת עתה אם מישהו מעוניין בלינה, מפנים אותו למטה יהודה – קולגיאליות בין מועצתית. מה שכן, תחום ההסעדה מתפתח באזור, כשהכל פרטי – בשלנים ובשלניות, אירוח פרטי, סדנאות בישול למיניהן, הסעדה על גלגלים – פוד טראקס, שעם כל המגבלות לא מבשלים בהם אלא פועלים כמו ה"גזלן" בצבא ומגיעים לריכוזי מטיילים בשטח.

יצירה של מיכל רובנר
יצירה של מיכל רובנר

אבל יש כאן לא רק חומר, אלא גם רוח, עם אמנים – חלקם ידועים יותר בעולם ופחות בארץ, כמו מיכל רובנר מכפר שמואל, אלה אלמוג – אמנות מחומרי בניין, גדי פריימן – מפסל באבן ובברונזה שפסליו מוצגים במרכזי ערים בארץ ובגלריות נבחרות בארץ ובחו"ל, קרן טיבי – המייצרת כלי אוכל מקרמיקה, ושפים רבים מקיימים את צילומי האוכל שלהם בכלים מעשי ידיה.

יצאנו ליום ביקור במרחבי המועצה האזורית גזר עם אחת שמכירה היטב את האזור וגם מתגוררת בו – אילנית צמח, שהגדרת פעילותה היא 'פיתוח עסקי-שיווקי ליקבים ותיירות חקלאית', אבל נראה יותר שהיא השריפית של האזור – מכירה כל דבר וכל אחד.

עידית קוסטיצקי טישל – מעיצוב טקסטיל למטבח. צילום איריס לוי
עידית קוסטיצקי טישל – מעיצוב טקסטיל למטבח. צילום איריס לוי

מלכת המטבח עידית קוסטיצקי טישל

התחנה הראשונה במסענו הקולינרי הייתה בכפר ביל"ו, אצל מלכת המטבח עידית קוסטיצקי טישל. כאשר נפתחה הדלת והרחנו מיד את ריח ארוחת הבוקר המתבשלת, וראינו את פניה המאירות ואת החיוך הגדול והמזמין של עידית – הבנו שאנחנו במקום הנכון. שולחן ערוך לתפארת מלא במטעמים (בדיוק כמו שיש בארוחות הבראנץ' שלה), עם סלטים, מאפים, גבינות מקומיות, שקשוקה נהדרת וגם פריטטה טעימה, והכוכב שיוצא מהתנור – פוקאצ'ה עם זעתר טרי מהגינה.

הפריטטה הטעימה של עידית. צילום איריס לוי
הפריטטה הטעימה של עידית. צילום איריס לוי

עידית, בת לחקלאים מהמושבה יבנאל בגליל התחתון, שהאדמה, הטבע והבישול זורמים בעורקיה עוד מבית אבא, סיפרה בהתרגשות על המסע המיוחד שלה בחיים, מהיותה מעצבת טקסטיל עד למטבח. לאורך חייה האומנות משולבת עם כל מעשיה, וכמובן בארבע השנים האחרונות, כשהיא מקדישה את כל כולה לאירוח בביתה לארוחות מיוחדות וסדנאות בישול. "הכי חשוב לי הוא הקשר הישיר עם האנשים", אומרת עידית. "אני נהנית כל כך לראות את המשפחות שמגיעות לארוחות שלי, שמחות ונהנות". את כל חומרי הגלם הטובים בהם היא משתמשת היא רוכשת מחקלאי הסביבה – פירות וירקות איכותיים, יין מצוין, גבינות נהדרות ועוד. "חשוב לי לקרב את האנשים לחומרי גלם הגדלים כאן באזורנו", היא אומרת.

בין הסדנאות - אפיית לחמים ועוגות. צילום איריס לוי
בין הסדנאות – אפיית לחמים ועוגות. צילום איריס לוי

עידית מספרת עם אור בעיניים, שהחלום שלה הוא שכל אדם שרוצה להכין לחם בבית, יוכל לעשות זאת. היא מקיימת סדנאות בנושאים שונים, בין השאר אפיית לחמים ועוגות, בישולי קדרה, בישול הודי, סדנאות גם לילדים, ובשיתוף עם משרד התיירות – סדנאות לתיירים איך להכין ארוחת בוקר ישראלית עם שקשוקה ופלאפל. כמו כן מארחת עידית לארוחות בביתה – בראנץ' לעד 40 אורחות ואורחים, בהזמנת מקום מראש.

לתיאום ולהרשמה לארוחות ולסדנאות של עידית – 054-8046061

מוזיאון גלילי בקיבוץ נען. צילום איריס לוי
מוזיאון גלילי בקיבוץ נען. צילום איריס לוי

קיבוץ נען ומאפיית ג'ילברט

שמחים ומדושנים עשינו את דרכנו בין שדות ירוקים ופרפרים נודדים – ביום אביבי בו 100 מיליון פרפרים  פשטו על ארצנו – לכיוון קיבוץ נען, וכאן יש כל כך הרבה מקומות השווים ביקור. בית גלילי הוא מרכז אירועים וכנסים, ובו נמצא גם מוזיאון גלילי לזכרו של ישראל גלילי, איש ההגנה שהיה הרמ"א (ראש המפקדה הארצית) שפוטר על ידי בן גוריון תוך כדי מלחמת העצמאות. מאוחר יותר היה גלילי אחד מראשי "אחדות העבודה" ושר בממשלות ישראל. בסיור במוזיאון נפרסת לעיני המבקרים פיסת היסטוריה חשובה בתולדות המלחמה על ארץ ישראל. באדמת הקיבוץ, במרתף מוסתר, הוקמה בשנת 1936 מסגרייה שייצרה למען ה"הגנה" כלי נשק. המסגרייה הייתה סוד כמוס גם לחברי הקיבוץ. את תוצרת המפעל היו מסיעים לתל אביב להמשך טיפול והעברה לשימוש, כשהמשלוח יצא על גבי משאית מלאה בזבל. לחברי נען נודע על פעילות זאת רק עם קום המדינה. כדאי מאוד לבקר.

מאפיית ג'ילברט – התחדשות אחרי 50 שנות נטישה. צילום איריס לוי
מאפיית ג'ילברט – התחדשות אחרי 50 שנות נטישה. צילום איריס לוי

ממש בסמוך לבית גלילי שוכנת מאפיית ג'ילברט – מאפייה קטנה וישנה, שחידשה את פעילותה קרוב ל- 50 שנה אחרי שננטשה. שי וגילי טנא – זוג בחיים ובעסקים, החליטו ללכת עם החלום לחזור לקיבוץ בו שי נולדה, ולפתוח מאפייה קטנה ואיכותית הדוגלת בייצור לחמים בדרך המקורית שלהם.     הם החיו בקיבוץ את המאפייה הישנה של הנחתום יענקל'ה טופור, שהוקמה בשנות השלושים – את זמן הקמתה המדויק גם זקני הקיבוץ לא זוכרים. מה שכן זוכרים, זה את ריח הלחם הנהדר וטעמו המיוחד, שיצאו מהתנור העתיק שהיה לבה של המאפייה. גילי מספר שכשניגשו למלאכת השיפוץ במקום, גילו כי הוא בנוי כמו מבצר – עם קירות בטון מזוינים וחרכי ירי בקומה השנייה, כדי שלימים יוכלו להשתמש במקום גם כנשקייה. המחשבה הייתה שאם יתקיפו את הקיבוץ, שהיה מוקף בכפרים ערביים, המאפייה תהיה המקום האחרון שבו מתבצרים.

שי וגילי טנא - זוג בחיים ובעסקים. צילום איריס לוי
שי וגילי טנא – זוג בחיים ובעסקים. צילום איריס לוי

במהלך עבודות השיפוץ במאפייה נמצאו במקום כלי העבודה המקוריים של יענקל'ה – מלוש גדול שהיום מוצג בכניסה למאפייה, מרדה ארוכה מאוד – שבאמצעותה הוציאו והכניסו את הלחמים לאפייה, וכמובן גם התנור הגדול והעתיק. הכוונה הראשונית הייתה לפתוח את המאפייה החדשה ולאפות בתנור הישן, שארובתו המרשימה עדיין ניצבת במקומה. שי וגילי פנו אל המועצה לשימור אתרים כדי להכריז על המאפייה הישנה, ובעיקר על התנור, כעל אתר לשימור, והבינו שמדובר בתהליך ארוך. נכון לעכשיו האפייה מתבצעת בתנור מודרני, אך התקווה להשמיש את התנור העתיק לא נגוזה.

חלות השבת של מאפיית ג'ילברט. צילום איריס לוי
חלות השבת של מאפיית ג'ילברט. צילום איריס לוי

מגוון הלחמים והמאפים הנאפים במקום גדול – מחם שאור עשיר, לחם צרפתי ענק הנמכר לפי משקל, חלות עסיסיות, ועוד. כמו כן מייצרים כאן גם מגוון ממרחים מצוינים וריבות נהדרות, והמקום פועל גם כבית קפה קטן בו מוגשים קפה עם עוגה טובה, או לחם נהדר וממרחים. המאפייה כשרה, וכל הנאפה במקום הוא פרווה. המוצרים שמכילים חלב נאפים במקום אחר.

 ג'ילברט — מאפייה מקומית, קיבוץ נען (סמוך לכלבו), 4556523–054. א – ו  07:00-14:00, 16:00-19:00

פק"ל קפה של יפעת צוקרמן. צילום איריס לוי
פק"ל קפה של יפעת צוקרמן. צילום איריס לוי

פק"ל קפה על הדרך

מפה לשם, בכניסה למשמר דוד על כביש 411, נכנסנו לפק"ל קפה של יפעת צוקרמן – פוד טראק או 'גזלן' מדוגם. למי שלא הספיקו לשתות קפה בבוקר או רעבים כך סתם באמצע היום, זה המקום המתאים לעצירה בדרך, באחד המקומות היפים בשפלה ליד יער חולדה. בנוסף לחיוך הענק ולרוח החיובית של יפעת צוקרמן. ניתן למצוא במקום קפה משובח, עוגיות מאפה בית (אני ממליצה על עוגיות הטחינה שלה – מושלמות), וסנדוויצ'ים מיוחדים. אפשר לקחת לדרך או לשבת כמה דקות ולהירגע במקום.

יפעת צוקרמן. צילום איריס לוי
יפעת צוקרמן. צילום איריס לוי

מסתבר שחוץ מקפה וסנדוויצ'ים מתקיימים כאן פרלמנטים. בבוקר ביקורנו היה כאן מס' 2 של ליברמן (מה שמו?), שאמר שיהיו להם 7 מנדטים בבחירות. אמר. כשתקראו כבר תדעו מה קרה באמת.

אפשר להזמין את יפעת עם הפק"ל שלה לאירועים 052-3347020

גדי פריימן - יצירות אמנות ברמה עולמית. צילום איריס לוי
גדי פריימן – יצירות אמנות ברמה עולמית. צילום איריס לוי

האמן גדי פריימן במשמר דוד

במשמר דוד הגענו לביקור אצל  האמן גדי פריימן, שמפסל באבן ובברונזה. גדי הוא אדם היודע לדבר עם אבנים, או יותר נכון שומע את המבוקש על ידן. הוא אמן בינלאומי שמציג את עבודותיו ברחבי הגלובוס – יוצר ואיש של רוח וחומר. בזכות הכישרון, הידיים המקצועיות ושנות ניסיון רבות, גדי פריימן מוציא תחת ידיו יצירות אמנות ברמה עולמית.

גדי פריימן – המקשיב לאבנים. צילום איריס לוי
גדי פריימן – המקשיב לאבנים. צילום איריס לוי

גדי היה פעיל ומעורב בקיבוץ משמר דוד כשעדיין היה קיבוץ, וכשזה פורק והפך למושב שיתופי בשנת 1982, התחיל גדי ליצור אמנות, במקביל להיותו חקלאי ויצרן יין. את יצירותיו עוצרות הנשימה יוצר גדי בסטודיו הממוקם על גבעה סמוכה למשמר דוד – במיקום מדהים ביופיו, הצופה אל כל הסביבה. במבנה ערבי עתיק מלא באווירה, מציג גדי חלק מפסליו, ואת האחרים ניתן לראות  בגינה היפהפייה מסביב לסטודיו. לאורך השנים גדי התנסה בעבודה עם חומרים שונים, וצבר ניסיון רב שהוליד קו פיסול ייחודי לו. עבודתו ידועה בקווים זורמים רכים ורגשות חבויים, אשר פרצו מתוך האבן והברונזה. היצירות שלו עוסקות במעגל החיים ובטבע האדם – נישואים, לידה ועוד. כשמקשיבים לפרשנות של גדי לפסליו השונים, ניתן להבין את האמירה החברתית העמוקה המובעת בהם.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

גדי עובד עם אבנים יוקרתיות שעולות כסף רב, ובוחר עבור יצירותיו חומר איכותי ושונה. למשל, עבור פסל אישה עליו עבד בעת ביקורנו, בחר באבן חולית מהודו, שצריך להתחשב בה בתכנון העבודה, עם הרבה צבעים וגידים. פסל האישה – מרים, שייך לסדרה תנ"כית שלו, עשוי בצבעי הארץ בשונה מהירוק מסביב השנה, כשבסדרה גם פסל עקידת יצחק ונוספים. "אבן היא לא סלחנית. אי אפשר לחתוך ולומר בוא נשנה. בברונזה העבודה שונה", אומר גדי, שהפיסול היה תחביב שלו. הוא התחיל בציור, עבר לפיסול, התאהב, וכשהקיבוץ התפרק – הפסיק לנהל המטעים, ואמר 'בוא נהפוך את זה לפנסיה. על הלקוחות שלו נמנות עיריות, לצד אלפיון עליון וגלריות בארץ ובחו"ל.

צילום פאפא רצי
צילום פאפא רצי

התרשמנו מפיסול צבעוני, שלנו נראה בסגנון מירו הספרדי בצבעוניות שלו, וגדי אומר שהוא היחיד או הראשון בארץ שמפסל בברונזה עם צביעה. הפרפר שלו מיועד לדירות של אנשי עשירון עליון עם שטח גדול. מציבים פנס תאורה לפני הפסל, והצל מטיל פרפר מושלם על הקיר. המסכות אותן יצר, שייכות לסדרה בשם "צביעות" (עם שורוק). גדי מסביר: "המסכות של הקרנבל מאפשרות לעשות הכל – ולמחרת חוזרים לצביעות של היום יום".

מומלץ מאוד להגיע לביקור לאחר תיאום מראש, לראות את היצירות המיוחדות של גדי, ולא פחות חשוב להכיר את האיש המיוחד הזה – בעל נפש ציונית ואהבה גדולה לארץ ולאמנות.

קראו על גדי פריימן באתר האינטרנט ובפייסבוק

מעל 320 סוגים של פירות מכל העולם ו-100 סוגי ירקות. צילום איריס לוי
מעל 320 סוגים של פירות מכל העולם ו-100 סוגי ירקות. צילום איריס לוי

מלוא הטנא – מרכז מבקרים אורגני בכרמי יוסף

הכניסה מהכביש הראשי למרכז המבקרים מלוא הטנא שליד הישוב הקהילתי כרמי יוסף, ממש לא מסגירה איזה לונה פארק קולינרי יש בחווה. מלוא הטנא הוא מרכז מבקרים רחב ידיים של חווה, בה מגדלים ומוכרים ירקות ופירות אורגניים הגדלים במקום. כמו כן נמכרים במקום מוצרים המיוצרים כאן, כמו ליקרים, טחינה, פיצוחים ונוספים, המיוצרים תוך התחשבות בסביבה ושמירה על הערכים התזונתיים של המוצר המוגמר. הבעלים של המקום, חילף (שם של צמח) מנחם, מספר כי בחווה מגדלים מזה 18 שנה מעל 320 סוגים של פירות מכל העולם, ו- 100 סוגי ירקות שונים. 80 אחוז מהירקות והפירות נמכרים בחווה, וכל השאר נמכרים במסעדות מהטובות בארץ. אל תתבלבלו; גם בערבה יש מלוא הטנא – בעין יהב, בבעלות שונה. "בתחילה הם כעסו על השימוש שלנו בשם", אומר חילף, "אבל כבר שבע שנים אנחנו משתפים פעולה".

הליקרים של מלוא הטנא. צילום איריס לוי
הליקרים של מלוא הטנא. צילום איריס לוי

בחצר מרכז המבקרים מוצגים כלים חקלאיים רבים. במבנה מוצגים בארגזי עץ סוגים רבים של עגבניות יפהפיות, פלפלים מסוגים שונים, ירוקים מוכרים ולא כל כך מוכרים – כמו סוגי פטרוזיליה מיוחדים, קייל ועוד. על דלפק הכניסה מסודרים מיני אגוזים בייבוש – לא קלויים, כאשר הייבוש שומר על הערכים התזונתיים של האגוזים המזינים. אפשר לטעום ולקנות טחינה שנטחנת במקום באבני ריחיים, כפי שעשו זאת מאות שנים. יש גם שמן זית שנמסק ויוצר במקום, גם הוא אורגני, איכותי מאוד וטעים. טעמנו גם ליקרים מיוחדים המיוצרים במלוא הטנא משזיפים, רימונים, משמש, תות ועוד – אחוז האלכוהול בליקרים גבוה: 25% – 45%, וטעמם משובח. אהבתי מאוד את ליקר המשמש.

במקום מתקיימים סיורים ליחידים ולמשפחות בתיאום מראש, וגם לקבוצות מאורגנות. ב'-ו' 10:30-15:00. סגור בשבת. ניתן לקיים פעילות בשעות אחרות בתיאום מראש.

מלוא הטנא, חילף מנחם – 08-9797039

את המחלבה מתפעלים בנות ובני שלושה דורות של משפחת עברי. צילום איריס לוי
את המחלבה מתפעלים בנות ובני שלושה דורות של משפחת עברי. צילום איריס לוי

מחלבת עברי – עזריה

מחלבת עברי שוכנת בליבו של האזור הכפרי בעמק איילון במושב העובדים עזריה, בין שדות ירוקים שגם צהובים בזמן זה של השנה מפריחת החרדל. את המחלבה מתפעלים בנות ובני שלושה דורות של משפחת עברי. הכול התחיל בראשית שנות ה- 50, במשק חקלאי משפחתי קטן בו גידלה המשפחה פרות, כבשים ועיזים. מהחלב שלהן יצרו הסבתות גבינות, בדיוק כמו הגבינות שלמדו להכין עוד בעירק. הגבינה הראשונה שיצרו הייתה ג'יבן עירקי – גבינה מסורתית העוברת כבישה במי מלח, המתאימה לשילוב במאפים מלוחים, וגם לאכילה עם אבטיח למשל.

מוצרלה בתהליך. צילום איריס לוי
מוצרלה בתהליך. צילום איריס לוי

כיום יש במשק דיר כבשים המשמש לייצור חלב עבור המחלבה. את חלב הבקר מביאים מרפתות בסביבה. מייצרים כאן גבינות טעימות במיוחד, במגוון ייחודי של טעמים וטקסטורות. הגבינות פותחו בשיתוף פעולה בין המחלבה לבין יצרנים בארץ ובעולם, תוך שימוש במתכונים מארצות שונות, ובייצור נעשה שימוש בטכנולוגיה ובמיכשור מתקדמים. מסתבר כי התהליכים לצמיחה של מחלבת עברי עתירי מכשולים, עקב הרשויות למיניהן – מוטיב חוזר בסיורנו, המעלה את השאלה למה מפריעים במקום לעזור.

דוד עברי מציג: ככה עושים גבינה. צילום איריס לוי
דוד עברי מציג: ככה עושים גבינה. צילום איריס לוי

פעמיים בחודש מתקיים כאן בשישי בבוקר הפנינג של אוכל, מוזיקה וחברים, אליו מגיעים אנשים מכל הארץ. באווירה כפרית טובה ואירוח נעים, טעים ועשיר, אפשר לטעום ממבחר הגבינות וליהנות מהמאפים המוצלחים היוצאים מטאבון העצים, כמו קלצונה –  מאפה איטלקי ממולא בגבינת מוצרלה, עגבניות, שמן זית ובזיליקום (40 ₪), מאפה קלצונה ספיישל, עם גבינת פרובלונה, ממרח חצילים, קונפי שום, ועוד הפתעות (50 ₪). עוד במתחם האוכל – פלטת גבינה עשירה (זוגית) מגבינות צאן ובקר, בתוספת מטבלים, ירקות, ריבה, חמאה ולחם (79 ₪). אל תוותרו על הבוראטה של עברי – גבינת מוצרלה בצורת שק קטן ממולא בשמנת מתוקה וחוטי מוצרלה דקיקים, שאוכלים כאן ממש ביום הייצור, ובבית אפשר גם מספר ימים לאחר הייצור. הבוראטה מונחת על סלט עלים ירוק, עגבניות שרי ורימונים (49 ₪). מוזלי הבריאות של עברי עשוי מיוגורט צאן, דבש, גרנולה ופירות טריים – 25 ₪ של תענוג.

הפוקאצ'ות הנהדרות של עברי. צילום איריס לוי
הפוקאצ'ות הנהדרות של עברי. צילום איריס לוי

מומלץ בכל פה להגיע, לטעום, וגם לקנות גבינות הביתה. אנחנו התענגנו על הבוראטה הנהדרת, וכמובן גם אהבנו את המוצרלה הטריה, שכל כך דומה בטעמה לזו שאכלנו בדרום איטליה.

מחלבת עברי – כל הפרטים באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק

המעושנים של בישיק. צילום איריס לוי
המעושנים של בישיק. צילום איריס לוי

בישיק – מבשלת בירה ומסעדת בשרים

למרות שבשלב בו הגענו ל'בישיק' הייתי בטוחה שלא אוכל להכניס לפה דבר, הרי ברגע שהתיישבנו אל השולחן והאוכל המשובח  התחיל לזרום יחד עם הבירה המצוינת, פתאום הגוף שלי אמר 'תני לי – יש לי מקום כאן בפינה לבשר משובח'. במושב משמר איילון, בין חצרות בתי המשק, בסוף דרך עפר מטלטלת קלות, מגיעים למבנה בבנייה עצמית של בעלי הבית, עם שורות שורות של שולחנות וכיסאות לבנים. הכירו את בישיק – מסעדת בשרים שמגדירה עצמה כ'כאן אתה מוזמן לאכול ולשתות כפי יכולתך', שלוש פעמים בשבוע בשעות הערב. במשך היום מאכילים פה קבוצות, ומקיימים גם אירועי גיבוש, ימי הולדת ואירועים פרטיים. מה עוד עושים כאן? מחכים לאישורי הרשויות (כמקובל ברחבי המועצה האזורית גזר), כדי להעביר את המבנה למיקום טוב ובולט יותר ליד הכביש בכניסה למושב.

בבישיק מגישים ארבעה סוגי בירה בסגנון גרמני. צילום איריס לוי
בבישיק מגישים ארבעה סוגי בירה בסגנון גרמני. צילום איריס לוי

משפחת בישי אינה חדשה בתחום הבשר. בעבר הייתה למשפחה חווה לפיטום אווזים והיא ייצרה כבד אווז, אך סגרה את החווה כשנכנס החוק האוסר פיטום אווזים בארץ. בראש העסק המשפחתי עומד ניר בישי, האחראי על בישול הבירה וגם על עישון הבשר. הוריו מתפעלים את המטבח, ושתי האחיות מכינות את הקינוחים ועוזרות בכל השאר. עסק משפחתי, כבר ציינו. לניר יש ניסיון ארוך שנים בעישון בשר, הכול מניסוי וטעייה ולמידה עצמית. בעבר היה בעלים של קייטרינג, בו הגיש נקניקיות מתוצרת עצמית ובשרים מעושנים. לאחר שנים החליט לעשות יד עם משפחתו, ולפתוח מקום שלהם בחצר המושב.

קרפצ'ו בשר בקר וקרפצ'ו חזה אווז מעושן למחצה. צילום איריס לוי
קרפצ'ו בשר בקר וקרפצ'ו חזה אווז מעושן למחצה. צילום איריס לוי

הארוחות בבישיק פתוחות לקהל שלוש פעמים בשבוע, בערבי שלישי, רביעי וחמישי, בהזמנה מראש. קהל הסועדים במקום גדול. "מגיעים מכל הארץ", מספר ניר. קבוצות של גברים מגיעות בימי שלישי לאכילה ושתייה כאן, ובימי חמישי מגיעים יותר משפחות וזוגות. כדי שחווית אכילת הבשר תהיה שלמה, ניר הרגיש שהוא רוצה לייצר בירה שתתאים במדויק לבשר שהוא מעשן. הוא טס לגרמניה ולמד שם את רזי בישול הבירה. בבישיק מגישים ארבעה סוגי בירה בסגנון גרמני – שתי בירות על בסיס חיטה ושתיים על בסיס שעורה, והכל כשר. היום הבירה במיקור חוץ אצל יצרן מורשה – עד שיקום מרכז המבקרים החדש שלהם, שהמשפחה ממש מחכה לאישורים עבורו.

מחיר ארוחה בבישיק 225 ₪, וזה כולל הכול וכמה שאתם רוצים. "האורחים שלנו מגיעים לכאן כדי ליהנות מחוויה קולינרית. זה לא רק לאכול, אלא להעביר ערב של בילוי", אומר ניר. "אנחנו מגוונים את התפריט שלנו כל הזמן, כדי שתמיד יהיו לאורחים החוזרים הפתעות חדשות וטעימות". אז מה אוכלים כאן, אתם שואלים?  מה לא. מתחילים במנות פתיחה רעננות – חציל קלוי ממולא בבשר טלה טחון, שהיה מצוין, קרפצ'ו בשר בקר שתובל מתובל כהלכה, קרפצ'ו חזה אווז מעושן למחצה – יחיד מסוגו בארץ, שניר מכין והיה מיוחד מאוד, וכמו כן לחמים, שישה סוגי סלטים, פלאפל חם מצוין, וחומוס.

בריסקט – חזה בקר עשוי כפי שצריך. צילום איריס לוי
בריסקט – חזה בקר עשוי כפי שצריך. צילום איריס לוי

לאחר כל מנות הפתיחה הגיעה לשולחן פלטת מעושנים מרשימה וטעימה, שכללה בשר שפונדרה פרוס, אסאדו בקר משובח שממש נפל מהעצם, צלעות טלה, עוף מעושן ובריסקט – חזה בקר עשוי כפי שצריך. בנוסף לכל אלו הגיע בהמשך סבב בשר מהמנגל, הכולל נקניקיות מרגז בעבודת יד, שווארמה הודו, לבבות אווז, חזה אווז מעושן, שיפודי סינטה ואנטריקוט. אפשר להזמין בתשלום נוסף גם כבד אווז, פילה בקר, צלעות כבש, או מדליון כבד אווז על פילה בקר. האמת, אני לא יודעת איך יוצאים אחרי ארוחה מלאה כזו. נראה לי שאין צורך לאכול שבוע שלם. מה שאני כן יודעת, הוא שכל מה שטעמנו בבישיק היה מאוד טעים, ואני מאוד ממליצה לכם להגיע.

בישיק  – אלון 26, משמר איילון. המקום כשר

יקב בן-נון – רוזה צונן על רקע הכרם. צילום איריס לוי
יקב בן-נון – רוזה צונן על רקע הכרם. צילום איריס לוי

יקב בן-נון – תחביב שברח משליטה

הפגישה עם דני יניב ביקב בן-נון, התחילה עם מזיגת יין רוזה צונן, עשוי 100% ענבי קברנה סוביניון מבציר 2018. על רקע היין סיפר לנו דוקטור דני יניב – רופא מומחה לתחום הסוכרת, כי היקב במושב בן-נון פועל משנת 2011, כאשר קנה משק מוזנח, ניכש עשבים גבוהים ומצא את המדרון ב-ה הידיעה. נראה כי הוא מוצא במדרון זה את המפתח לאיכות הענבים במקום, ואנשי המושב אמרו לו ששם היה בעבר הכרם הכי טוב באזור. אליו חבר אדי גנדלר, חבר ילדות של דני. השניים החליטו לנטוע כרם ולייצר חבית יין, השקיעו כספי קרן פנסיה וקרן השתלמות. אדי למד ייננות בבית הספר לייצור יין שורק של ניר שחם, דני לקח קורסים בחקלאות, נטעו הכרם והתחילו להקים את מבנה היקב ומרפסת מבקרים. בעוד הכרם גדל ועדיין לא מניב ענבי יין, קיימו דני ואדי במקום ערב ג'אז ויין, אליו הגיע לואיס פסקו – מי שהיה היינן הראשי הראשון של יקב רקנאטי. פסקו טעם יין ראשון שעשו מענבים מספסופה בגליל העליון, ואמר שהיין מצוין. בעקבות ערב זה הגיע פסקו לביקור בו הציע שדני ואדי יקימו יקב בו פסקו ייצר  יין שלו, ועבורם ייצר את היין שלהם. באותו זמן הפסיק לפעול יקב כפיר. השניים קנו כל הציוד שלו, הזמינו מכלים מאיטליה, העבירו חביות של לואיס פסקו מבית אל, קנו חביות נוספות, והתחילו לייצר ביקב בן-נון שקרם עור וגידים.

דני יניב ביקב בן-נון – מדרון איכותי בכרם. צילום איריס לוי
דני יניב ביקב בן-נון – מדרון איכותי בכרם. צילום איריס לוי

השנה יהיה יין סנג'ובזה ראשון שלהם מכרם בן-נון (טעמנו בתערוכת סומלייה והיה מצוין), כשנגפנים מייחורים שקיבלו מהכורם יוסי סיידה מספסופה. טעמנו ביקב יין לבן – שנין בלאן 100% – הענבים ממשה אלול מכרמי יוסף. יין מדויק ומאוזן מאוד, וכן בלנד קברנה סוביניון ומרלו מהחלקה בכרם בן-נון. טעמנו את הקברנה סוביניון מרלו מבצירי 2015 ו- 2017. ה- 2017 צעיר, עם ריחות טובים וטעמי פרי. ה- 2016 לא נמזג לנו כי כולו יוצא לארה"ב, והבלנד מבציר 2015 עשיר יותר מזה של 2017, קיבל כבר יותר עומק ומעט מרירות.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

מבציר 2017 יוצרו כאן 30,000 בקבוקים, ומבציר 2018 קרוב ל- 40,000 בקבוקים, שכמעט 70% מהם יוצאו לארה"ב. היבואן בארה"ב: חברת אלייד אימפורטרס שמייבאת לשם גם את יינות יקב דלתון. יניב אומר שמתלהבים שם מהבלנד של בן-נון שנמכר בארה"ב במחיר גבוה – 34 $. בארץ נמכרים יינות יקב בן-נון בחנויות רשת דרך היין. דני יניב מגדיר את יקב בן-נון כתחביב שברח משליטה. לאור הפעילות השיווקית שלו ונוכחות בולטת ברשתות חברתיות וקשרים אישיים וחבריים שמביאים ליקב צמרות שונות – מהצבא ומגופים עסקיים אלה ואחרים, נראה כי כרופא המטפל בסוכרת, דני אמנם יודע מהו איזון, אבל את היקב הוא מוביל בקו אלכסוני למעלה.

יקב בן-נון – הרימון 34 כפר בן-נון, 050-7568159. פתוח בימי ו׳ מ- 10:30

מועצה אזורית גזר בפייסבוק

ביקרה, צילמה וכתבה איריס לוי קולינריה עילית במיטבה, 054-4944205. גם בפייסבוק

רני רוגל עורך אכול ושאטו השתתף בביקור ובכתיבה

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה