הקשר בין תזונה למצב רוח

בתרבות שלנו, ובעיקר בישראל, קיים קשר הדוק בין אוכל לבין מצב הרוח. אנו אוכלים בדרך כלל כאשר אנו חוגגים, כלומר כאשר מצב הרוח מרומם, כאשר קיימת אוירה משפחתית או זוגית נעימה, ובנסיבות של ציון אירועים מיוחדים בהם אנו מרגישים טוב.
מסתבר שהקשר אינו תרבותי גרידא, אלא שהרכב המזון והתזמון בו אנו אוכלים אותו, אכן קשורים באופן הדוק למצב הרוח.

אצל אנשים רבים, שינויים במצבי הרוח נקשרים לשינויים בהרגלי האכילה. בדרך כלל, דיכאון ומצב רוח נמוך גורמים לירידה בכמות המזון הנאכל, ולפיכך אנשים השרויים בדיכאון בעקבות משבר יחוו פעמים רבות ירידה במשקל, למרות שלא התכוונו לרזות.

בחורף, אנשים נוטים יותר למצב רוח נמוך ואף לדיכאון, ויש טענה שתופעה זו קשורה לכמות האור הנמוכה יותר (ניתן להביא כדוגמא את תושבי עוטף עזה הנמצאים מרבית היום במקלטים).לעומת זאת, תחושות שמחה ואושר יגרמו פעמים רבות לאכילה מוגברת.

הרגלי האכילה שלנו משתנים ומשתבשים גם בתגובה לסטרס ומתח. פעמים רבות סטרס ומתח גורמים לירידה בכמות האכילה, אך אצל חלק מהאנשים האכילה דווקא עוזרת בהתמודדות עם מתח ומסייעת להפיג אותו.

מזונות ומשקאות המכילים קפאין (כגון קפה, תה, שוקולד וקולה), מגבירים את עוררות מערכת העצבים ואת תחושת המתח, לכן רצוי דווקא להימנע מהם בזמן מתח, למרות שרובנו נוטים באופן אינטואיטיבי דווקא להגביר את צריכתם כאשר אנו מתוחים.

אצל חלק מהאנשים, דילוג על ארוחה ורעב ממושך יביאו לסימפטומים גופניים כמו חולשה, סחרחורות וכאבי ראש, ואצל חלק מהאנשים התופעות שייחוו במצבים אלה יהיו יותר בכיוון הנפשי – עצבנות ומצב רוח רע.

קשר זה מבוסס לא רק על רמת הסוכר בדם ועל תחושת המלאות בקיבה, אלא קיים קשר בין סוג ותזמון האוכל שאנו אוכלים לבין רמת חומרים כימיים המופרשים במוחנו, משמשים כמוליכים במערכת העצבים, ומשפיעים על מצב רוחנו. החומר המוכר אולי ביותר בהקשר זה הוא הסרוטונין, שתפקידו ליצור תחושת רגיעה, שובע, ולהשרות שינה.

רמתו של הסרוטונין נוטה לרדת בשעות אחה"צ, מה שמביא בדרך כלל לרעב מוגבר לפחמימות, כיוון שהפרשת הסרוטונין מתגברת בעקבות אכילת פחמימות מורכבות. זאת למרות שהסרוטונין בנוי דווקא מחומצות אמינו, שהן מרכיב חלבוני. כאשר אנו אוכלים פחמימות מורכבות, בעיקר בשעות בהן הסרוטונין נמוך, רמתו תעלה, ואז נחווה שובע ורוגע נעים, וכתוצאה מכך גם מצב הרוח שלנו ישתפר.
ויטמינים ומינרלים קשורים גם הם להיווצרות מוליכים עצביים, וכתוצאה מכך לתחושת רגיעה והרפיה, כמו סידן ומגנזיום, וכן ויטמינים מקבוצה B כמו ויטמין B1 או ויטמין B2 .

מקור תזונתי מצויין לויטמינים מקבוצה B וכן למינרל מגנזיום, הוא דגן מלא כמו חיטה מלאה, אורז מלא ושיבולת שועל, אותם מומלץ לשלב בכל ארוחה, כולל ארוחות ביניים קטנות יותר במשך היום, אשר יסייעו גם בשמירה על רמת סוכר תקינה בדם וימנעו תנודות במצב הרוח.

אכילת פחמימות פשוטות, כלומר סוכרים, כגון ממתקים, עוגות וכו', אינה מומלצת למי שרוצה לשמור על מצב רוח טוב. ייתכן שזה יישמע מוזר, כיוון שבדרך כלל אנו מזהים את הטעם המתוק והשובע המהיר עם מצב רוח טוב. ההסבר למה שקורה בפועל, הוא שהעלייה המהירה של רמת הסוכר בדם אחרי אכילת ממתקים, גורמת גם להפרשה מוגברת של אינסולין, וכתוצאה מכך לירידה מהירה של רמת הסוכר בדם, מה שעלול לגרום לתנודות במצב הרוח.

אילה אורי היא הדיאטנית הקלינית (B.Sc) של חברת צנטרום






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה