עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. השבוע: מכרז רשות מקרקעי ישראל לחוות יין ברמת הגולן – רציני? זאפה ביקב ברקן, קורס ניהול ושיווק יקבים, אוגוסט מסתיים הפסטיבלים חוזרים, ביקורת יין: הרוזה של טריו והפומה בלאן של דלתון.
1: רשות מקרקעי ישראל: מכרז רציני או בלוף?
פגשנו בעיתון פרסום על מכרז שהוציאה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לגבי רמת
הגולן, בו היא מודיעה כי היא מפשירה קרקעות להקמת שלוש חוות יין באתר נטור.למי שיזכה במכרז וייטע גפני יין, תינתן הרשאה לפיתוח והקמה של מרכז חקלאי תיירותי.
על פניו זוהו חלומו הרטוב של כל בעל יקב, וכמובן החלטה כזו פותחת פתח להקמת חוות יין בכל הארץ, ותסדיר לאחת ולתמיד את העניין שאפשר למכור יין ביקב ולפתח את היקב כמרכז תיירות עם מסעדה, צימרים ועוד.
בשיחות שקיימתי עם מספר בעלי יקבים מרמת הגולן, התברר כי המכרז הזה נמצא באוויר כבר מספר שנים, ומדי פעם דואגים ברמ"י לפרסם אותו שוב ושוב, על מנת להראות שהם עושים משהו ודואגים לאזרחים. הצצה קלילה במכרז, ואנו מבינים בדיוק למה אף אחד לא קופץ על המציאה שהרשות מציעה.
ראשית, המחירים של המגרשים פשוט שערורייתיים כשמדובר באזור רמת הגולן – שטח שאף אחד לא ממש קופץ על המציאה, בוודאי לא לפתח בו, ולא ברור למה לא מחלקים שם את האדמה חינם (ביהודה ושומרון כן מחלקים חינם. מעניין), ועבור שטח של 300 דונם מבקשים תשלום הוצאות פיתוח למנהל בגין קדם מימון, שיעמוד על 2.5 מיליון שקל. בנוסף תאלצו לשאת בהוצאות של כל עלויות הפיתוח של המתחם, לא כולל עלות ההקמה של מה שתבנו ותשפצו ותרכשו לטובת המיזם.
רמ"י גם דורשת שמרגע חתימה על ההסכם תצטרכו לעשות זאת ב- 48 חודשים, ורק אם תעמדו בלוח הזמנים הזה, תקבלו את הסכם החכירה ל- 49 שנים.
עוקץ נוסף הוא שלא מגלים לכם כמה אחוזים מהשטח של 300 הדונמים יופשרו להקמת המרכז התיירותי. אכן מכרז שאמור לתת פתרון, ועל פניו מאוד מפתה, אבל לא באמת רוצים שתעשו זאת. גאונים שם ברשות מקרקעי ישראל.
ביקשנו את תגובתם. עד עתה לא הגיעה.
2: זאפה – המופע הבא ביקב ברקן
יקב ברקן צירף לשורותיו את חברת ההפקות זאפה, שתנהל את כל מרכז
המבקרים ואת חנות היין.
רבים מכירים את זאפה ממרכזי ההופעות שלה ברמת החייל, הרצליה, ושוני – חברה המתמחה בעולם המוזיקה ובהפקת אירועים. הם עושים גם אירועים פרטיים ועסקיים מיוחדים ולא שגרתיים, ושמים דגש גם על האוכל: מכיבוד קל עד ארוחת שף מלאה.
יקב ברקן הקים לפני מספר שנים מרכז מבקרים גדול בקיבוץ חולדה, ובו אולם וחנות יין גדולה. המיקום האטרקטיבי סביב הגפנים, וזה שיש חניה בשפע, הופכים את המקום למבוקש מאוד לאירועים גדולים.
אנחנו כבר רוצים לבוא לשלמה ארצי בזאפה ברקן.
3: קורס ניהול ושיווק יקבים
בקרוב יפתח קורס לניהול ושיווק יקבים, שיתקיים במשרד החקלאות בבית דגן. 
על הקורס אמונה אילנית צמח (בתמונה), אשר מלווה כבר שנים יקבי בוטיק מאזור הרי יהודה בכל הנושא של הקמת יקבים ופיתוח התיירות סביב זה.
אילנית מספרת כי הצורך הגיע מהשטח. "הרבה יקבים שמייצרים יינות טובים, לאחר שהשקיעו בלימודים והשקיעו עשרות אלפי שקלים בפתיחת יקב קטן, פשוט לא מודעים לשוק היין המאוד מיוחד. איך לגרום ללקוח להכיר את היינות שלהם, איך לשמור על לקוח, איך מנצלים את הרשתות החברתיות, איך מפתחים יקב ומגדילים אותו על פי צורך שוק, איך עובדים עם עיתונאי יין והתייחסות לבלוגרים, שיווק יין במסעדות, שיווק יין לחנויות היין", היא אומרת, ומוסיפה: "לייצר יין זו אומנות; למכור יין זה מקצוע קשה בסביבה של כרישים".
אנחנו יודעים שהיקבים הגדולים מחזיקים מערך של אנשי שיווק, פרסום ומכירות, אנשי יחסי ציבור, השקות גרנדיוזיות, והם משתתפים בהמון אירועי יין שיקבים קטנים לא יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית.
"הקורס שאני מציעה, ייתן להם כלים לבחור בדיוק איפה הם צריכים להיות ולהציג את היינות שלהם", כך אילנית צמח.
הקורס מיועד ליקבי בוטיק, יקבי גראז', ולייננים מתחילים. הוא יתקיים בחסות משרד החקלאות שהקצה את המקום במרכז החקלאי בבית דגן.
המרצים בקורס יהיו צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין, חיים גן איש הענבים – ידבר על תערוכות יין ומינוף תחרויות, שי דותן ממשרד החקלאות, דפנה רבינוביץ ממכון היצוא, ערן פיק – מנכ"ל יקב צרעה (ביקור ביקב), דורון רנד (יצוא יין), ואנוכי אלון גונן על תפקיד המבקר, עיתונאות יין, תמחורי יין במסעדות.
היה לי חשוב לדעת מה היקבים הגדולים חושבים על קורס כזה, וכמובן אף אחד מהם לא היה מוכן לומר לפרוטוקול את מה שאמרו לי שלא לציטוט, אבל התמונה המצטיירת היא שהיקבים הגדולים, השולטים בתעשייה ושולטים במועצת גפן יין, לא אוהבים את הקורס המקצועי הראשון בנושא זה, שעלול לנגוס במכירות שלהם, לטענתם.
חבל רק שהם לא מבינים שככל שיהיו יותר יקבי בוטיק, שימכרו יין וינגישו יין לציבור, ככה הקהל הרחב יחווה עוד יין ישראלי, ודרך יקבי הבוטיק שלא מייצרים הרבה יין, הם – היקבים הגדולים – יגדילו את מכירות היין שלהם. בסופו של דבר, מטרת הקורס הזה היא להגדיל את תצרוכת היין הישראלי.
אז עכשיו שיבוא מנכ"ל של יקב גדול, ויגיד: וואלה, קורס חשוב אני מעניק חסות, גם מנכ"לית תתקבל בברכה.
לפרטים: אילנית צמח, 050-8674505
4: אוגוסט מסתיים הפסטיבלים חוזרים
האמת שממש בא לי להשאיר את סרטון היוטיוב הזה, ולא לכתוב מילה על סאגת הפסטיבלים.אבל העורך, העורך.
ספטמבר מגיע והמארגנים מסתערים: שני פסטיבלים באותו שבוע, האחד בירושלים השני בתל אביב, ושבוע לאחר מכן בבאר שבע. כמי שנולד בתל אביב וחונך בבית על המשפט 'שתי גדות לירקון', אז דעתי על ירושלים כבר משוחדת, ולגבי באר שבע בירת הנגב, אני שומר לי את זכות השתיקה. כל מה שאני אגיד יכול להפליל אותי.
פסטיבל ירושלים בגן של מוזיאון ישראל (5-8 בספטמבר), מופק זו השנה ה-
13 על ידי רן תורן, אבי בן ושמוליק שחר, ששולטים בתעשיית היין הירושלמית – בעיקר בחנויות היין ובשיווק יין.
כתבתי כבר רבות על ניגודי אינטרסים שצצים פה ושם, ועל יקבים שמאולצים להשתתף בפסטיבל מחשש להדרתם מחנות כזו או אחרת. כתבתי גם על הקהל הירושלמי, שבאיזשהו שלב עובר להיות קהל של סטודנטים מפרויקט נעלה, שכל רצונם להשתכר ולנצל עד תום את התשלום בכניסה. הרבה הקאות היו במוזיאון בשנה שעברה, ולאף אחת מהן אי אפשר לקרוא יצירת אמנות – אפילו לא אבסטרקט. היה גם אפשר להבחין בהרבה דוכני יין שנסגרו בשעה 22:00 בגלל הקהל הלא מסונן הזה. השנה הבינו המארגנים את הבעיה, והעלו את מחיר הכרטיס ל- 95 שקלים, על מנת להקשות על הסטודנטים הללו (האמת, לא נראה לי שזה יעבוד).
בנוסף, המוזיאון יהיה פתוח לקהל בערב, וזו גם הזדמנות טובה גם לבקר במוזיאון חינם.
בין היקבים שישתתפו בפסטיבל: אמפורה, בת שלמה, ג'סי בודק – לה סיטאדל דה דיאמנט, גוש עציון, דלתון, האלה, הכורמים, הר אודם, הר ברכה, הרי גליל, טוליפ, מאיה, טפרברג, יזרעאל, יפו, ירושלים, מדבר, מונטיפיורי, מטר, מירון, קפסוטו, רמת הגולן, רמת נגב, שאטו גולן, תשבי, שילה, סיטו.
בתל אביב, העיריה בשיתוף חברת ההפקות E&M, "בורדו ישראל" ורשת "יין
נקודה", יקיימו בתאריכים 7-8 בספטמבר את פסטיבל היין Salute 2016 במתחם התחנה.
המארגנים טוענים כי הייחוד של הפסטיבל בתחנה בכך שהוא מזמין אליו קהל צעיר יחסית של חובבי יין חדשים בגילאי 23 ומעלה, חובבי יין חדשים ופוטנציאליים שבאים להתנסות ולהכיר את עולם היין – נו, ממש כמו הפסטיבל בירושלים. אולי יש הבדל בכך שמתחם התחנה יותר אינטימי ורגוע. כך גם הקהל, שמתעניין, ולא רק שותה יין אלה גם קונה.
מחיר כרטיס כניסה למתחם התחנה יהיה 56-80 שקלים, בהתאם למבצעים שונים.
בין היקבים שישתתפו: טפרברג, ברקן, סגל, כרמל, יתיר, רקנאטי, יפו, דלתון, תלמים, כינור-דוד, תישבי, ש.ע.ל רובין, שי פישביין -שיכר פסיפלורה, מונטיפיורי, ירושלים, גוש עציון, אייל, גבעות, אור הגנוז, 1848, xpose, גבריאל, היוצר, פסגות, יינות הרצוג, ברטנורא.
מה שכן, לאור החפיפה החלקית במציגים, יהיו מנהלי יקבים וייננים שיתרוצצו הרבה באותו שבע, אם לא ישאירו את שתי הזירות למטעימים בלבד.
5: ביקורת יין: הרוזה של יקב טריו – הטוב ביותר בארץ
יקב טריו, יינן עמית טולדו, Winemakers trial 2015 – יין רוזה מענבי מרסלן.
13.5% אלכוהול.
צבע סלמון בהיר עם גוונים ירקרקים, באף ארומות של טארט לימון חמאתי שמתפתח לאשכולית.
בפה חומציות נעימה, פרי נקי יבש טרי ועסיסי, שמעניק בקצוות תות ואפרסק בוסרי. אפטר טייסט פיקנטי משהו ורעננות, כל הזמן רעננות. לעזאזל, זה יין טוב. טוב מאוד אפילו. הרוזה הישראלי הטוב ביותר שיש היום בארץ.
המחיר 85 ₪ – תמורה מלאה לכסף (VFM). בוקבקו גם 100 דאבל מגנום מהיין הזה. תנסו להשיג.
6: מיתוג חדש לסדרת כנען של דלתון וביקורת יין: סוביניון בלאן פומה – אושר
ביקור חטוף בחנות היקב, גילה לי כי יקב דלתון התפשט והתלבש מחדש, 
והבקבוקים מסדרת KNA'AN שנמצאים על המדפים, הם פשוט שמחים. התוויות בוהקות בצבעים של ירוק צהוב, אדום, ולבן. הכתב גדול ומודגש, ובאמת כשרואים את זה פשוט מתאהבים ביין, ואוטומטית היד אוספת בקבוקים.
דלתון סוביניון בלאן פומה 2015
כן, הטרואר ישראלי אבל כשלוגמים מהיין הזה (יינן: גיא אשל) נמצאים בנאפה וואלי. אני מחובבי מונדבי בכל מה שקשור ל- Fumé Blanc שלו. היין הזה הוא בסגנון מונדבי קלאסי, ויש בו את כל המורכבות ועומק שצריכים להיות בסוביניון בלאן יבש שנגע קצת בעץ.
שלושה חודשי חבית יצרו פה דינמיקה נפלאה של עפיצות, מעט ריחות אדמה וקלייה עדינה. ריחות טרופיים קלילים מאוד, אגס בשל, אפרסק ועקצוץ של מרווה.נפלא. בפה הרעננות מדהימה, זסט של לימון, מלון ירוק ואגוזים, באפטר טייסט יש טפטופי שקדים. יין לאוכל טוב ומתובל. דגים, עופות צלויים, מי שממש רוצה נאפה וואלי, אז שלווים מטוגנים בשמן עמוק, ארנבות עם פטריות בשמנת, והקלאסי זה טרין כליות ארנבת.
המחיר 50 ₪ – VFM ללא ספק. יופי של יין. אושר
7: ואי אפשר לסיום בלי פוסט זה של היינן והיועץ איתי להט: גומרים הולכים
לא טוב בציר מוקדם, קיץ חם, לילות חמים, פי אייצ'ים גבוהים, הטעמים לא 
בשלים.
אבל החומצות יפות והטעמים טובים. הכי טוב קיץ חם, ההבשלה קצרה יותר ושומרים על חומצות וטעמים.
לא טוב בציר מוקדם, זה אוגוסט, אין מסגרות לילדים, ילדים עם אבא בבציר זה לא טוב. אתה מחפש את הדף של האנליזות, מסתבר שהילד רצה לצייר, מוציא מבחנות זכוכית, בדיוק כש 'בא לו' לבעוט בכדור. והכי קשה זה להסביר למה לאיש עם הזקן מותר לשחק עם המשאבה ולילד ולאבא אסור.
הכי טוב בציר באוגוסט, הרבה לפני חגי תשרי. הגויים אמנם עובדים בבציר שבעה ימים בשבוע, אבל אנחנו עם סגולה לנו מספיקים חמישה. וכשהבציר מתקיים במהלך חודש תשרי מוציאים אולי יומיים עבודה בשבוע. טוב לנוח חמישה ימים, לא טוב להעדר מהיקב במהלך הבציר. טוב שיש חמישה ימי עבודה.
שנים ייננים מנסים לאחר את חגי תשרי ולהעבירם לחשוון, טוב שנמצאה פשרה, הקדמנו את בציר תשרי לחודשי אב-אלול.
הכי טוב שאפשר לעבוד בבציר.
