חוקרים ישראלים: לצריכת משקאות ומאכלים עם נוגדי חמצון חשיבות במניעת נזקים ממזון עם שומן מהחי

לצריכת משקאות ומאכלים עם נוגדי חמצון בעת הארוחה חשיבות במניעת תהליכים העשוים לגרום לשינוים של הכולסטרול הרע המובילים לאתחול התהליך הטרשתי ומחלות כלי הדם. כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים ישראלים בכתב העת FASEB של איגוד החברות האמריקאיות לביולוגיה ניסיונית.

המאמר נכתב בעקבות מחקר שערכו פרופ' יוסי קנר ממכון וולקני, פרופ' רוני כהן ומשה ליגומסקי מהאוניברסיטה העברית, במסגרת עבודת דוקטורט של שולמית גורליק. כחלק מהמחקר, שנערך בבית החולים הדסה, אכלו מתנדבים בריאים מנה של קציצות בשר הודו אדום, שגורמות לעלייה דרסטית בשיעור החומרים המזיקים שנוצרים מחמצון השמנים שמצויים במזון. המחקר הצביע על כך שאם בצמוד לאכילת הבשר נצרכים מוצרים שמכילים נוגדי חמצון, הספיגה של החומרים המזיקים למערכת הדם נעצרת לחלוטין.

נוגדי חמצון נמצאים בשיעורים גבוהים ביין אדום, תה ירוק, פירות וירקות. מחקר שערך פרופ' יוסי קנר גילה ששזיף עם הציפה האדומה הוא המוביל בתכולת נוגדי החמצון מבין הפירות הטריים שנמכרים בישראל: פי 3 מאשר ברימון או ביין אדום, ופי 5 מתפוח או בננה. אכילת שזיף אחד בסוף הארוחה מאזנת את החמצון ממנת בשר אדום של כ-100 גרם. סדרת השזיפים אדומי הציפה "רד הארט – לב אדום", שנבדקו במסגרת המחקר, טופחו ומגודלים על ידי פירות בן דור מיסוד המעלה, המתמחים בפיתוח זנים מיוחדים.

פרופ' יוסי קנר ביצע בעבר שורה של מחקרים בנוגע לתזונה הים תיכונית, וחקר את נושא תהליכי החמצון של מזון במערכת העיכול. בתחילת שנות התשעים הוא ערך מחקר שזכה לפרסום רב שעסק ב"פרדוקס הצרפתי" – כיצד שיעור מחלות כלי הדם בצרפת הוא נמוך למרות התזונה שכוללת שומנים מן החי וגילה שהסיבה האפשרית לכך היא שתייה במהלך הארוחה של יין אדום, המכיל ריכוז גבוה של נוגדי חמצון.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה