יתכן שמחר נוכל לאכול – כותנה. לא את הסיב המשמש כבר יותר מ- 7,000 שנה לייצור בדים, אלא את הגרעין של צמח זה, שכיום אינו מתאים לצריכה אנושית.
הסיבה לכך נקראת גוסיפול – רעל לכבד וללב של מרבית היונקים, כאשר גנטיקאים מנסים לבטל סיכון זה כבר עשרות שנים.
יש סיבה טובה מאוד לפתרון הבעיה וניצול גרעיני הכותנה הגדלה ברובה בארצות נחשלות, בהן יש בעיה חמורה של תת-תזונה.
ברמה עולמית, גידול הכותנה מהווה את המקור השני בגודלו של פרוטאינים צמחיים (9.4 מיליון טון בשנה) אחרי הסויה. לרוע המזל, אם השמן (21% מהגרעין) ראוי למאכל מאחר שהגוסיפול מנוטרל במהלך הזיקוק, הרי בני אדם לא יכולים לצרוך את יתרת הגרעין העשירה בפרוטאינים.
לפתרון הבעיה יש פוטנציאל ניצול ע"י 500 מיליון בני אדם. כך פורסם בדוח של האקדמיה האמריקנית למדעים (PNAS).
לשם כך השתמשו קירטי ראטורה וחוקרים מאוניברסיטת טקסס בטכניקת ARN אשר העניקה לממציאיה, האמריקנים אנדרו פייב וקרייג מלו, את פרס נובל השנה.
כלי מולקולרי זה אפשר לחוקרים לצמצם את הגן האחראי לייצור אנזים מעורב בסינתזת הגוסיפול (סינתזת דלתה–קדינן). התוצאה: שעור הרעל פחת ב- 99 אחוז.
יתרון חשוב: רק הגרעינים מושפעים מתהליך גנטי זה. ריכוז הגוסיפול נשאר ללא שינוי בעלים, השורשים והתפרחת, מה שמגן על הצמח מפני טפילים.
את הגרעין ניתן לאכול בשלמותו, כמו גרעין חמניה או קאשיו.
בכל מקרה יידרשו שנים רבות לפני שהטרנספורמציה הגנטית שבוצעה ע"י החוקרים, תיכנס לשימוש מסחרי. בינתיים רוצים החוקרים ליישם אותה שיטה לביטול רעלים בצמחים טרופיים אחרים כמו המניוק, וסוגי ירקות אחדים.
