זמן הסעודה הוא מאפיין חשוב שיש לתת עליו את הדעת. קודם כל, מדובר על הזמן שבו ניגשים לארוחה. אף על פי שיהיו שיחלקו על כך, פנייה לאכילה לאחר שעות ארוכות של צום ותחושת רעב לא מסופקת גורעת מחוויית ההנאה.
אכילה הנובעת מרעב שלא סופק שעות רבות תאופיין באכילה מהירה; בהיעדר הקפדה על בחירות מזון נכונות; אכילת כמויות גדולות; צורך בפיצוי עצמי על הרעב הממושך; וגם בירידה מהירה באנרגיה עם האכילה ועייפות.
ניתן לפרש התנהגות כזו כבחינת גבולותיו של האדם סביב שימוש במשאב חיוני לקיומו: המזון. אין כל רע בבדיקת גבולות ושימוש במאגרים של מזון, אשר מצויים בגופנו בדיוק מהסיבה הזו וב"חוויות קצה" מטלטלות כאלו לעתים.
חרף זאת, הרגל קבוע של "אכילה על הגבול" יוצר דפוסי התנהגות לא בריאים הן לגופנו והן לנפשנו, ואף עלול להוביל לעלייה במשקל עם הזמן. היעדר אכילה זמן ממושך ולאחריו אכילה מוגזמת הוא הרגל שעליו מדווחים אנשים רבים הסובלים מהשמנת יתר. כהורים, עלינו ללמד את ילדינו להימנע מהרגל כזה, תוך הבניית ארוחות מסודרות במהלך היום שיוכלו למנוע נסיבות שיאפשרו זאת.
כאשר אנחנו מתפנים לזמן מה מעיסוקי היום וניגשים לאכילה בנחת, ללא רעב קיצוני, מתיישבים אל השולחן ומתרכזים אך ורק באכילה, משך זמן האכילה יהיה מותאם לכמות ולסוג המזון הנבחר.
במצב כזה תיווצר הרמוניה בין המאפיינים השונים של התנהגות האכילה וההנאה מהאוכל, בזמן האכילה ולאחריו, תהיה אולטימטיבית. באופן עקרוני, ארוחה עיקרית (בוקר, צהריים או ערב) יכולה להימשך בין רבע שעה לשעה בממוצע, כאשר ההרגשה האישית הנחווית היא כי הזמן בו נמשכת הארוחה מתאים, נכון ומיטיב עם האדם האוכל.
למידה של התנהגות אכילה חשובה לא פחות מכל נושא או מיומנות אחרת שרוכשים ילדינו בבית הספר, אם לא בין החשובות שבהן. זאת היות שהאכילה משלבת מאפיינים רגשיים ובין-אישיים מורכבים, יחד עם מאפיינים גופניים ופיסיולוגיים החיוניים לקיומנו.
ראשית שנת הלימודים היא הזדמנות מצוינת להתחיל לסגל לילדים הרגלי אכילה מתאימים, קודם כל על ידי הנחלת הרגלי אכילה נכונים בבית ובמשפחה, ואחר כך על ידי מעקב אחר האכילה מחוץ לבית (בבית הספר, בקניון וכו').
מתן דוגמה אישית כהורים השמים דגש על חשיבות התנהגות האכילה על מאפייניה השונים, הכרה בצרכים השונים של ילדינו והבנה כי האוכל משלב תהליכים בסיסיים בקיומנו, יכולים לחולל שינויים חשובים ומשמעותיים ביותר באורח החיים שלנו ושל ילדינו.
כמה טיפים חשובים:
● הרחיבו את מגוון בחירות האוכל של ילדיכם, כך שיכללו מזונות החיוניים לגדילתם.
● למדו את ילדיכם להתארגן לאכילה, והקפידו על מקום אכילה קבוע, נעים ונטול גירויים רבים.
● אכלו בנחת והתרפקו על הטעמים, הריחות, המרקמים וחוויית האכילה בכללותה.
● שימו דגש על חשיבות אכילה נכונה ומהנה, והשפעותיה על גופנו ואורח חיינו.
● הנחילו הרגלי אכילה נכונים בבית תוך תפיסת האכילה כפעילות משמעותית ומהנה במהלך היום, המחברת בין אדם וגופו, בין אדם ובני משפחתו, ובין אדם וחבריו.
● זכרו כי כהורים אתם משמשים דוגמה ומודל לחיקוי ממנו הילדים לומדים הכי הרבה. אם אבא אוכל מול הטלוויזיה, יהיה לו קשה מאוד לבקש מילדו שלא לעשות כן.
● נצלו את תקופת ראשית שנת הלימודים כהזדמנות פז ליצירת שינויים בהרגלי האכילה. אם תערכו טקס חגיגי בו תסבירו לילדיכם את משמעות השינוי שיקרה מעתה בבית ואת מאפייניו – יגדלו הסיכויים שהם ישתפו עמכם פעולה ברצון.
ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית, מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י – המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל. טל. 03-5228088, www.hashmana.co.il.
