הספר "שולמן ישלם בתרפפ"ו", שיצא בהוצאת אורנית, כולל הסברים על מאות מילים, מושגים וביטויים נפוצים שחדרו לשפה העברית המדוברת, ומצביע על המקורות השונים החל מימי דוד המלך, דרך אפלטון, נפוליאון עבור בזקני צפת, המנדט הבריטי ועד לסרטי הבורקס וימי האינטרנט.
לפניכם מספר מושגים מעולם המזון והמשקאות שכולנו משתמשים בהם, אך ספק אם אנחנו יודעים את מקורם:
פסיפלורה
מעטים יודעים כי מקור שמו של פרי התאווה הטעים בתיאור סבלו של ישו בדרכו האחרונה. באנגלית: Passion + Flora כלומר: פרח הפסיון. במילה האנגלית Passion נהוג לתאר את סבלו של ישו מהסעודה האחרונה עד לצליבה (ויה דולורוזה), ומישהו פשוט תרגם לא נכון את האנגלית ל"תאווה". ולמה פסיון? כי במרכז פרח הפסיפלורה בולט לו כעין צלב מרובע, וברקע שלו כמין "זר" אדום-סגול, שהזכיר כנראה למי שטבע את השם את זר הקוצים של ישו.
קרואסון
מקור השם של המאפה המזוהה עם צרפת הוא דווקא מהונגריה. כאשר הקיפו התורכים את בודפשט בסוף המאה ה-17, גילו אותם אופים שקמו לעבודתם באישון לילה. האופים הזעיקו מייד את הצבא, ובכך הצילו את עירם מכיבוש.
לאות ניצחון ביקשו תושבי העיר מהאופים להמציא מאפה מסוג חדש בצורת חצי סהר (סמלם של התורכים), ומכאן הקרואסון הידוע.
קרפצ'יו
מקור השם של המנה הפופולרית הזו (פרוסות דקות של בשר נא) מגיע מהסיפור הבא: בשנת 1950 הכין השף ז'וספה סיפראני ממסעדת "האריס בר" בוונציה את המנה לרוזנת עמליה מוניגו, שביקשה מנת בשר נא מאחר שהרופא אסר עליה לאכול בשר מבושל. הוא התיז רוטב לבן על פרוסותיו הדקיקות והאדומות של הבשר, וצבעו של הרוטב הזכיר לו את ציורי האמן האיטלקי ויטוריו קרפצ'יו, בהם שולטים צבעי האדום והלבן. משום כך החליט השף לכנות את המנה על שם הצייר מימי הרנסנס.
קפה הפוך
המושג "קפה הפוך" מגיע דווקא מהולנדית: קפה עם חלב חם מוקצף נקרא Koffie verkeerd – קפה הפוך, או מהופך. מסופר כי בשנות ה-50' היו מגישים בקפה עטרה בירושלים רק קפה שחור, ואם היית רוצה קפה עם חלב היית צריך לבקש "קפה עם הפוך" – אז היו מגישים כוסית נחושת קטנה עם חלב הולנדי מרוכז, והופכים אותה אל הקפה. מכיוון שהיה זה בית קפה מיתולוגי – פשט המושג לשאר בתי הקפה בארץ.
בוחטה
המושג הנפוץ שהוצמד לערימת שטרות גדולה, מגיע דווקא מהמטבח הצ'כי, שם המילה buchta מתארת סוג של עוגה תפוחה (מעין לחמניה מתוקה) הממולאת ריבה; מאפה הדומה יותר למאפינס מאשר לסופגניה.
נס קפה
המושג הכל כך "ישראלי" הזה מגיע בכלל מהמותג "נסקפה" (Nescafe) של ענקית הקפה נסטלה השוויצרית, ואילו השם הנכון למוצר בעברית הוא קפה נמס.
סטייק טרטר
הסטייק הטעים קיבל את שמו המוזר מעט על שום חתיכות הבשר שהטטרים (שבט נודד מהעת העתיקה באזור רוסיה של היום) היו שמים תחת האוכפים של הסוסים, וכך היו מרככים אותו כדי שיהיה אכיל.
סנדוויץ'
הסנדוויץ' (כריך) נקרא על שם הדוכס הרביעי מסנדוויץ', ג'ון מונטאגיו, שחי במאה ה-18. האגדה מספרת שהוא אהב כל כך להמר, עד שלא רצה להניח את הקלפים אף כדי לאכול את ארוחותיו, ולכן נאלצו משרתיו להכין לו כריך שאותו אפשר להחזיק ביד אחת, כדי שביד השנייה ימשיך להחזיק את הקלפים.
הנשיקה של הלחם
הביטוי, המתייחס לקצה של הלחם (האחיד), מקורו מהמצב בו כיכר לחם אחת נדבקת לשנייה בעת האפייה, כאילו שתי הכיכרות נושקות זו לזו. הביטוי הלך ודעך עם היעלמות הלחם האחיד מחיינו.
לחם אחיד
מקור השם "לחם אחיד" הוא בימי המנדט הבריטי. השלטון הבריטי הטמיע את המושג "Standard bread", והגדיר את המוצר כלחם בסיסי שעל המאפיות לייצר ולספק לשוק ולצבא הבריטי. לימים קמה מדינת ישראל, אך הלחם האחיד (השחור) נשאר מוצר עממי ופופולרי שנים רבות.
יאיר מחט, כותב הספר, מודה כי אחד מתחביביו הוא לחקור ולהתחקות אחר מקורם של המילים והביטויים.
