מה משמעות תקנות סימון המזון החדשות?

את המידע בנושא ריכזה שני ששון, דיאטנית קלינית ברשת סטודיו סי לעיצוב, חיטוב, כושר והרזיה

לאחרונה אושרו תקנות סימון המזון המזיק על ידי הכנסת והן עשויות לשנות את פני המדינה
לאחרונה אושרו תקנות סימון המזון המזיק על ידי הכנסת והן עשויות לשנות את פני המדינה

לאחרונה אושרו תקנות סימון המזון המזיק על ידי הכנסת, והן ייכנסו לשוק ולביתנו בצורתן המוגמרת בתחילת שנת  2020. עד אז יחולו על יצרני המזון תקנות מחמירות פחות, על מנת ליצור את השינוי באופן הדרגתי. התקנות הללו עשויות לשנות את פני המדינה. פינלנד היא דוגמא לכך שלחוקים ותקנות יש השפעות רחבות היקף. בשנות ה-70 של המאה ה- 20 היו שיעורי התמותה והתחלואה הלבבית במדינה זו מהגבוהים בעולם, ואילו כיום, עקב התערבות ושינוי מדיניות, חלה ירידה משמעותית ביותר במדד התחלואה הלבבית. לכן נראה כי אנחנו הולכים בשביל הנכון, אולם הדרך עוד ארוכה, וכוללת הגבלות שונות על יצרני המזון: למנוע פרסום מזון מזיק לילדים בכלי המדיה, לדרוש מס גבוה יותר על מוצרי מזון מזיקים, וכן להנגיש מזון בריאותי לאוכלוסיות חלשות יותר. בינתיים, עד שהתקנות ימומשו בפועל , יש להפעיל שיקול דעת בעת עריכת הקניות, ולחשוב כי בחירות שנעשות היום עשויות להשפיע על המחר של אהובים וילדים.

על התקנות החדשות אחראית ה"ועדה לאסדרה של תזונה בריאה", אשר פועלת בתחום בריאות הציבור במטרה לקדם חוקים ומדיניות תזונתית בריאה בישראל. הצורך בהקמת ועדה כזו נבע מעלייה בשיעורי המחלות הכרוניות כמו סכרת, מחלות לב וסרטן, אשר מהוות את גורמי התמותה העיקריים בארץ. אחת הסיבות העיקריות לתחלואות מסוג זה, היא סוג אורח החיים – תזונה לקויה, והעדר פעילות גופנית.

הצורך בתקנות לסימון תזונתי נבע מהשינויים בהרכב המזון אשר מתרחשים בעולם המערבי בו אנו חיים בחמישים השנים האחרונות. המזון אשר משווק כיום באופן אגרסיבי בפרסומות ובשלטי חוצות, הוא מזון מתועש העונה לשם "מזון מעובד" או "אולטרה מעובד". מדובר על סוגי מזונות אשר עברו שינוי פיזיקלי או כימי, כך שהם שונים מהמוצר המקורי. דוגמא לכך היא הפסטה אשר נחשבת למזון מעובד, כאשר המוצר המקורי הוא החיטה. מזון אולטרה מעובד הוא כזה שכבר מוכן לאכילה במעמד הקנייה, כמו צ'יפס בשקית, פיצה מוכנה, שניצלים מעובדים ונקניקיות למיניהם, אשר עברו תהליכים רבים לשיפור הטעם ושימור המוצר. מוצרים אלו יכילו כמות רבה של נתרן, שומן רווי, שומן טראנס וסוכרים פשוטים, בהשוואה למוצרים גולמיים כגון ירקות ופירות  או עוף טרם הכנתו.

מה אומרים המחקרים

במחקר שהתפרסם בשנת 2013 נבדקה כמות הצריכה של מוצרים מעובדים ואולטרה מעובדים בקנדה, במסגרתה נבדקו מעל ל-5,000 משפחות ברחבי קנדה על-פי המוצרים אשר רכשו ועל פי צריכה קלורית ממוצעת. תוצאות המחקר הראו,כי מעל ל-61% מהאנרגיה היומית הגיעה ממוצרים אולטרה מעובדים.

מחקר אחר שהתפרסם בשנת 2012, הראה כי צריכה גבוהה של מוצרי בשר מעובדים גורמת לעלייה משמעותית בסיכון לחלות בסכרת ובמחלות קרדיווסקולריות (לעומת צריכת בשר אדום לא מעובד, אשר לא הראה קשר כגורם למחלת הסכרת). אותם מוצרים אולטרה מעובדים, מעבר להיותם לא בריאים בעליל, מהווים גורם משמעותי למגפת ההשמנה הפוקדת את העולם המערבי, בעיקר משום שהם מאוד צפופים קלורית (עתירי קלוריות), אך לא גורמים לתחושת שובע עקב הרכיבים הנמצאים במזונות אלו. לכן, נוצר מעגל בלתי נפסק של אכילה, ואדם אוכל הרבה יותר על מנת לחוש את השובע.

 ומה קורה אצלנו בישראל?

כ-30% מילדי כיתות ז' וכ-60% מהמבוגרים, סובלים מעודף משקל. בנוסף, על פי בדיקת צריכת היקפי הסוכר במדינות שונות, עלה כי בישראל כמות צריכת הסוכר גבוהה יותר, הן בהשוואה לצריכה הממוצעת העולמית והן בהשוואה לארצות הברית.

מחקרים אלו ואחרים העלו את הצורך בשיקוף הרכב המוצרים המונחים על מדפי המרכולים לציבור הרחב. השינויים יאלצו את יצרני המזון לחשוב פעמיים לפני השקת מזון חדש אשר יוחתם בסימון כמזון לא בריא. בנוסף לכך יגדל האינטרס לעשות רפורמולציה  – שינוי הרכב מזונות קיימים, על מנת להוריד מהם את הסיכון של הטבעת הסימון, כאשר האינטרס לייצר מוצר בריאותי עם ערכים תזונתיים גבוהים יעלה.

 איך המוצרים שלנו הולכים להראות?

במידה והמוצר יחרוג מכמות השומן הרווי, הנתרן או כמות הסוכרים הפשוטים המצויים בו, על פי התקנות החדשות של משרד הבריאות הוא יסומן בתו אדום על חלקה הקדמי של האריזה. כאשר מוצרים בהם כל שלושת הרכיבים הללו יהיו גבוהים מעל המומלץ, ייראו על גבי המוצר שלושת התווים אדומים. מוצרים אשר עומדים בהמלצות משרד הבריאות יסומנו גם הם, אך לשם הבדלה הם יסומנו בתו ירוק אשר מציין כי המוצר מאושר ומומלץ לשימוש. בחזית האריזה ומאחוריה יודגשו כמות השומן הרווי, הנתרן הסוכר והקלוריות של כל מוצר. על כל 4 גרם סוכר אשר מצוי במוצר תתווסף תמונה של כפית על גבי האריזה. על מנת לשקף לציבור עד כמה המוצר מעובד, על היצרן לציין על גבי האריזה את כמות הרכיבים הקיימים במוצר, ככל שכמות הרכיבים גבוהה יותר, כך המזון מעובד יותר.

מה עומד מאחורי תווי המזון בסופרמרקט?

גם כאשר הזמן קצר מלהתבונן בטבלת הערכים התזונתיים, יש לבחור באחד מהמוצרים אשר עליהם מוטבעים תווים אלו, כסימן שמדובר במוצר בריאותי עבורך הקונה ובני המשפחה.

אפשרי בריא – יתכן כי בזמן הסיבוב הרגיל בסופר שמתם לב לתו "אפשרי בריא", אשר מוטבע על גבי חלק מהלחמים והלחמניות. התו מאפשר לנו לדעת מהם הרכיבים של הלחם, כאשר הקריטריונים לקבלת התו הם: לפחות 80% מהקמחים במוצר הם מדגנים מלאים, תכולת הנתרן המרבית בלחם היא 400 מ"ג ל-100 גרם מוצר, והערך הקלורי המרבי הוא 250 קק"ל ל-100 גרם מוצר.

א.י.ל אגודה ישראלית לסכרת  – תו זה ניתן למוצרים אשר מותאמים לחולי סכרת או טרום סכרתיים. לא מדובר במוצרים אשר סכרתיים יכולים לאכול מהם ללא הגבלה, אלא במוצרים שעומדים בקריטריונים ויכולים להיות חלק מתוזנתם של חולים אלו. תו זה יקבלו מוצרים עם כמות נמוכה אם בכלל של שומן רווי, נתרן וכולסטרול, אך הם כן מכילים סיבים תזונתיים ופחמימות מורכבות.

תו הבחירה הנכונהchoices – תו זה הוא חלק מתוכנית בינלאומית, אשר מטרתה היא לקדם סימון אחיד לאריזות מהעולם. הקריטריונים אשר בהם עומדים המוצרים המקבלים את התו, הם כמות נמוכה של סוכר מוסף, טראנס, רווי ונתרן, אך עם כמות נכבדה של סיבים תזונתיים.

טבלת סימון המזון מצויה בגב האריזה
טבלת סימון המזון מצויה בגב האריזה

איזה מדדים ייחשבו כמסוכנים עבורנו?

טבלת סימון המזון מצויה בגב האריזה של המוצרים אותם אנו קונים. שווה לתת מבט לאותה טבלת רכיבים לפני קניית כל מוצר, על מנת שנדע מה הוא מכיל. הטבלאות לרוב מכילות שתי עמודות – עמודה ל-100 גרם, ועמודה למנת מוצר. על מנת לבחון את המוצר, יש להסתכל בעמודה של 100 גר' כדי שנוכל להשוות בין המוצרים השונים, ולהבטיח כי בחרנו את המוצר הטוב ביותר מבחינה בריאותית.

קלוריות: מוצר ייחשב כדל קלוריות במידה וכמות הקלוריות ל-100 גר' תהיה פחותה מ-40 קק"ל למזון מוצק, ופחות מ-20 קק"ל למזון נוזלי.

כולסטרול: מוצר דל בכולסטרול הוא כזה שיש בו עד 30 מ"ג כולסטרול ל-100 גר' מוצר. כאשר המוצר מכיל פחות מ 2.5 מ"ג כולסטרול, הוא יחשב כנטול כולסטרול.

שומן: במוצר דל שומן, השומן יהווה פחות מ-2% ממשקל המוצר, כשבמוצר ללא שומן – השומן יהווה 0.5 אחוז ממשקל המוצר. לדוגמא, כאשר נסתכל על העמודה שבה פירוט הרכיבים הוא ל-100 גר', ונראה כי השומן הוא 2 גר' ל-100 גר', נדע שהמוצר לא נחשב כדל שומן.

נתרן: מזון ייחשב כדל נתרן, כאשר כמות הנתרן בו היא עד 120 מ"ג נתרן ל-100 גר' מוצר. מזון נטול נתרן הוא כזה שיש בו פחות מ-5 מ"ג נתרן ל-100 גר'. כלומר, כל עוד נראה על תווית המזון יותר מ-120 מ"ג נתרן המוצר לא ייחשב כדל נתרן, וככל שנתרחק מערך זה כך המוצר יהיה פחות מומלץ לאכילה מבחינה בריאותית. על פי התקנות החדשות, מוצר אשר יעלה על 400 מ"ג נתרן ל-100 גר' יסומן בתו האדום כמוצר עתיר בנתרן.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה