לתזונה נכונה נודעת חשיבות רבה בכל הגילאים, אך חשיבותה גדולה במיוחד בתקופת הגדילה, שהינה תקופת הילדות והנעורים. הגדילה המהירה בתקופת הנעורים מתאפיינת בתוספת גובה ובעלייה במשקל, ותוספת מואצת זו של רקמות גוף מצריכה תוספת אנרגיה במזון.
לכן, בתקופה זו יש למזון השפעה מרבית על בריאות הגוף, על מבנהו ועל תפקודיו.
המרידה הכללית בהורים, בחברה ובמוסכמות המאפיינת את גיל ההתבגרות מתבטאת גם בהרגלי האכילה: מתבגרים רבים נוהגים לאכול בצורה לא סדירה, נמנעים מלהשתתף בארוחות המשפחתיות הקבועות וחוטפים מכל הבא ליד. כדי להשביע את רעבונם, בני נוער מרבים לאכול מזון מהיר הכנה.
בהמשך למגמת הבריאות השוטפת את העולם בכל הנוגע למזון והרגלי חיים, מעדנות מאמינה כי יש מקום למהפכה הבריאותית גם בשוק הפיצות. לכן בחרה החברה להתמקד בשלב הראשון, בקהל היעד הצעיר ביותר – הילדים (הערת מערכת אכול ושאטו: זה גם קהל הצרכנים הגדול ביותר של פיצה).
"במנה אישית אחת של פיצה 'מעדנות' יש את כל אבות המזון הנדרשים: פחמימות, חלבונים – אשר להם תפקיד חשוב בעיקר בגדילה ובהתפתחות תקינות, שומנים (כמות סך השומן בכלל והשומן הרווי בפרט במנה פיצה אישית של 'מעדנות', מאפשרת לשמור על רמה יומית מתאימה) וגם חלק מהוויטמינים ומהמינרלים" מציינת הדיאטנית הקלינית רותי אבירי בר-אל. "בנוסף, הפיצה מהווה מקור לליקופן, פיגמנט צבע אדום המצוי באופן טבעי בעגבנייה. הליקופן שבעגבניות מבושלות כמו זה שנמצא בפיצה "מעדנות" זמין יותר לגוף מליקופן שבעגבנייה טרייה. הליקופן הוא אנטיאוקסידנט אשר קושרים אותו להקטנת הסיכון למספר סוגי סרטן ולהגנה על הלב וכלי הדם".
פיצה מעדנות מכילה חלבונים באיכות גבוהה, מכילה סידן החיוני לשמירה על חוזק העצם. פיצה אישית של 'מעדנות' תורמת 21% מתצרוכת הסידן היומית המומלצת לילדים בגיל 4-8 ו-13% מהתצרוכת היומית המומלצת לילדים ולנערים בגיל 8-18. כמו כן, הפיצה הינה דלה בכולסטרול ומכילה עד 0.5% טרנס ל- 100 גרם פיצה בלבד.
מעדנות משקיעה משאבים רבים במחקר ובפיתוח טכנולוגי של מוצרים טעימים ואיכותיים, בעלי ערך תזונתי עולה. כבר לפני שנתיים מעדנות הובילה מהלך במסגרתו החלה לשווק מוצרי מאפה קפואים מופחתי טרנס. בין מוצרי מעדנות המובילים ניתן למנות: פיצות, בורקסים, מלווח, ג'חנון ובצקים.
על תזונת ילדים ובני נוער בישראל
במחקר "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה" שנערך באוניברסיטת בר-אילן (2004) עולה כי בני הנוער בישראל מרבים באכילת פירות, ירקות ומאכלי חלב, הנחשבים מזון בריא, אך צורכים גם יותר מדי מזון שאינו בריא: ממתקים, משקאות ממותקים, לחם לבן וטוגנים.
שיעור גדול מכלל בני הנוער מדלגים על ארוחת הבוקר, הנחשבת ארוחה חשובה ומקור אנרגיה להמשך היום, אך רובם מפצים על חסך זה באכילת ארוחת עשר בבית-הספר.
שני שליש מכלל בני הנוער בישראל צורכים לחם לבן מדי יום, וכ-25% נוספים צורכים לחם לבן פעמים אחדות בשבוע, ולשם השוואה, כ-25% מכלל בני הנוער צורכים לחם כהה מדי יום וכ-19% נוספים צורכים לחם כהה פעמים אחדות בשבוע.
צריכה מוגברת של משקאות עתירי קלוריות, ובהם משקאות מוגזים, מיצים ממותקים ואלכוהול.
ממצאי סקר שנערך בישראל, כחלק מהמחקר הבינלאומי לפני שנים אחדות, מראים כי יש הבדלים בין בנים ובנות בכל הקשור לדפוסי צריכת מזון, וכי דפוסי צריכת המזון בקרב הבנות הם בריאים יותר. מהסקר עולה כי דפוסי האכילה קשורים גם לרקע העדתי, לוותק בארץ, לרמת הדתיות, לסטטוס המקצועי של ההורים ולסטטוס הכלכלי של המשפחה.
