מתרחבת מגמת הבישול העצמי אצל ילדים

ה-Tweens, אותם גילאי 8-13 שהפכו לפני מספר שנים לקהל יעד מועדף על קמעונאים רבים בשל ידם הקלה על השימוש בכרטיסי האשראי ובמזומנים שהוריהם העמידו לרשותם, מסתגלים עתה למיתון – וכפי שמסתבר הם לא ממש סובלים מכך.

האבטלה הגואה והחשש מפיטורים גורמים להורים רבים לעבוד בשתי משרות, בין אם כדי למלא את ההכנסה החסרה של אחד מבני הזוג שפוטר מעבודתו, ובין אם מהצורך לשמור משהו ליום סגריר. תופעה זו יצרה מצב שלפיו כחמישית מילדי בריטניה בגילאי 11 הם בקטגוריה של "ילדי מפתח", שמשמעותה לחזור הביתה בכוחות עצמם, להכין שיעורים, לקחת מהמקרר אוכל שהוכן מראש, והכל ללא מטפלת שאחזקתה יקרה.

אך דור זה, שאינו מוכן להסתפק באוכל מחומם שהוכן כמה ימים קודם לכן, נוקט יוזמה: הוא לומד לבשל ומכין לעצמו ארוחות מותאמות לחיכו. קמעונאים ויצרני מזון זיהו תופעה זו, והחלו בפעילויות שיווקיות המיועדות לעודד ילדים מדור ה- Tweens לצרוך מוצרים וערכות להכנת הארוחות המועדפות עליהם.

מחקר שנערך על-ידי חברה לשיווק ביצים בשם בריטיש ליון, במסגרת שלב הגמר של תחרות בישול בין ילדים, מראה כי זוהה אצלם ביקוש הולך וגדל להכין את הארוחות שלהם בכוחות עצמם. במחקר השתתפו 3,000 ילדים בגילאי 6-10 בכל רחבי בריטניה, וממנו התברר כי ל-60% מהם הורים הנמצאים בעבודה לפחות עד שעה חמש אחר הצהריים. אחד מכל חמישה ילדים אמר כי בלכתו לבית הספר הוא מחזיק במפתח של הבית, ו-14% מהם אמרו כי הם מכינים לעצמם ארוחת ערב לפחות שני ערבים בשבוע. אחוזים דומים של נשאלים אמרו כי הם צריכים להכין ארוחות גם לאחיות או אחים צעירים יותר.

ממצאים אלה מצביעים על גידול בביטחון העצמי של ה- Tween בביצוע פעולות בסיסיות במטבח, כמו הכנת ביצה קשה, אומלטים, וסוגים שונים של שעועית מבושלת וקלי לחם. רוב רובם של הילדים, 85%, תיארו את אורח החיים של הוריהם כ"עסוק מאוד".

כאשר נערך בבריטניה פסטיבל מזון לילדים, התכוננה לכך היטב רשת הסופרמרקטים הבריטית Waitrose. היא הציבה בפסטיבל ביתן ענק שהציג בפני המבקרים הצעירים את המקורות הטבעיים של המזון הנמכר ברשת, והעמידה לרשותם סדנת התנסות בהכנת ארוחות בסיסיות וגם מורכבות יותר. הילדים למדו להבחין בין סוגי עלים שונים לסלט, להכין רטבים וגם ליצור כלי מיוחד מנייר, שבו ניתן להטמין זרעים שונים כדי לגדל סוגים של ירקות.

רשת Waitrose גם מקיימת סדנאות בישול לילדים בכל ימות השנה, והיא מציגה בגאווה מכתב של אחד ההורים האומר: "בעוד שבעבר נהגו שני ילדי שהתלוו אלי לקניות בסופרמרקט להניח בעגלת הקניות אריזות של דגני בוקר, עוגיות וממתקים שונים, הרי שעתה, לאחר שהשתתפו באחת הסדנאות, הם יודעים לבחור גבינת מוצרלה, רוטב פסטו, וערכות להכנת ניוקי." אותה אם מוסיפה, כי עקב כך השתנו גם הרגלי האכילה של הילדים. במקום ממתקים ומזונות מטוגנים עתירי קלוריות ושומן, הם יודעים כי ניתן ליהנות מארוחות טעימות ומזינות שהם מכינים בעצמם על-פי הידע שרכשו בסדנה.

אריק טרויאל, המנחה סדנת אפייה לילדים במערב לונדון, אומר כי הביטחון העצמי של הילדים הלומדים אצלו בסדנה משתנה במהירות לטובה, ולא רק במיומנות האפייה אלא גם ביחסיהם עם הסביבה. הוא מספר כי לאחר כל מפגש לוקח כל ילד לביתו את הלחם שאפה, ורק ממנו הוא מכין לעצמו את הכריכים לבית הספר.

המודעות הגבוהה להכנת אוכל על-ידי ילדים מתפתחת מאוד גם בארצות הברית, וכוללת, מלבד סדנאות הבישול השונות, גם הכשרת ילדים במסגרת מחנות קיץ של הצופים להכין סוגים שונים של מאכלים. באחד ממחנות הקיץ, במדינת מסצ'וסטס, מתאמנות 40 חניכות בחיתוך והכנה של ברוקולי, באפייה של עוגות בראוניס ובהכנת מאכלים נוספים. תוכניות הבישול במחנות אלה משתכללות, ועתה הן כוללות גם הכנה של תבשילים מורכבים יותר, כאשר אחד המניעים החזקים להצלחה הוא תחרות בין קבוצתית על בישול המנה הטעימה ביותר.

נראה, כי אחת הסיבות העיקריות למגמה זו היא לא רק המיתון, אלא המספר הגדל והולך של תוכניות טלוויזיה שבהן חושפים שפים ידועים את רזי הגורמה. די להתבונן בלוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה בישראל, כדי להתרשם מהכמות הבלתי פרופורציונאלית של תוכניות בישול, שחלקן הפך לפופולארי במיוחד גם בשל השתייכותן לז'אנר של תוכניות ריאליטי. מה שלפני שנים היה סוד כמוס של שפים המאוגדים בגילדות סגורות הפך להיות נחלת הציבור, הזוכה לא רק לצפייה בהכנה מעוררת תיאבון של המנות השונות, אלא גם באפשרות להעתיק את המתכונים ואת אופן הכנתם.

פסיכולוגים קובעים, כי בישול הוא חוויית לימוד רב-תחומית המעניקה לילדים עוד בתקופת טרום בית הספר כישורים חברתיים, מאחר שהם לומדים לעשות זאת בקבוצות קטנות שחבריהן מחויבים לשיתוף פעולה, להאצלת סמכויות ולהדרכה הדדית. כישורי השיחה שלהם מתפתחים והופכים להיות ממוקדים ויעילים יותר, כמו גם לימוד של מלים ומונחים חדשים, השייכים לקבוצות אתניות מגוונות. בעוד שלפני שניים-שלושה עשורים התמצה אוצר המונחים של הילד הממוצע בישראל במונח "שניצל", הרי שעתה שגורים בפיו מונחים המבטאים סוגי פסטה שונים, רטבים איטלקיים, מאכלים מקסיקניים, צרפתיים, סיניים ואחרים. נוסף על כך מתפתחים אצל ילדים המשתתפים בקורסים להכנת אוכל גם כישורים קוגניטיביים, שהם תוצאה של התנסות במיון סוגים שונים של מזון, מדידה, השוואה, ודירוג של מרכיבים שונים במנה.

הילדים מתנסים גם בפתרון בעיות שהם נתקלים בהן במהלך הכנת הארוחה, ונדרשת מהם גם יצירתיות בפיתוח מתכונים עצמאיים. גם הכישורים המוטוריים מתפתחים אצלם כאשר הם מתנסים בערבוב, חיתוך, והנחת המנה על מרכיביה הנלווים על גבי הצלחת. תועלת נוספת הצומחת לילדים המתנסים בבישול היא בכך שהם נוהגים לאכול את הארוחה שהכינו, מאחר שהם מאד גאים בהצלחתם היצירתית להכין מסוגים שונים של מזון ותבלינים ארוחה או מנה טעימה. באופן כזה ניתן גם להניע ילדים הזקוקים לדיאטה לאכול מזון בריא יותר, דל בקלוריות ושומן, במסגרת השתתפותם בקורסים, קייטנות, או מחנות קיץ מיועדים. הילדים לומדים להכיר את היתרונות והחסרונות של סוגי מזון שונים, והם נעשים מודעים יותר למה שנכנס לתוך פיהם.

בעבר הלא-כל-כך רחוק נתפשה הכנת אוכל כמגדרית מובהקת, במה שהוגדר באופן סקסיסטי כ"מקומה של האישה במטבח", וגרם לרבים מבני המגדר הגברי להתרחק מכל מה שקשור להכנת אוכל. בשני העשורים האחרונים חל שינוי גדול במעמדה של האישה, שלקחה על עצמה בהצלחה תפקידים שהיו מוגדרים כגבריים, ובמקביל נשאבו יותר ויותר גברים להכנת אוכל, חלקם מהכרח וחלקם מרצון. רובם ככולם מצאו בכך מקור של הנאה, גאווה, ואפשרות לבטא את היצירתיות החבויה בהם. כך שאותו ילד, שהוריו מציעים לו להשתתף בקייטנת בישול, כבר ראה בביתו את אביו מכין מדי פעם את ארוחת הערב, ובכך הוא גם הפך למודל לחיקוי שלו.

גם בישראל יש עלייה במספר הנרשמים לסדנאות בישול לילדים הנערכות בעיקר בחופש הגדול, וסביר להניח כי תוכניות הטלוויזיה הרבות תרמו לכך תרומה מכרעת. אך המודעות לתועלות הרבות שילדים מפיקים מסדנאות כאלה עדיין לא חלחלה, ונראה כי רשתות סופרמרקט שיקיימו במסגרתן סדנאות בישול יפיקו מכך תועלת כפולה – הן בתרומה האמיתית לציבור ההורים שיודה להם על השינויים החיוביים בהרגלי האכילה ובביטחון העצמי של ילדיהם, והן בהגדלת סל הקנייה השבועי של הורי הילדים, שיכללו בו את המוצרים השונים הדרושים להכנת הארוחות בידי הילדים.

שמחה סיגן הוא עורך TRENDS – ידיעון מקוון למגמות שיווקיות חדשות
www.trends-news.com






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה