סטיביה: ליהנות מטעם מתוק בלי לשלם את המחיר

צמח הסטיביה, שמוכר באזורים שונים בעולם גם כ"תבלין הדבש", מאפשר ליהנות ממאכלים מתוקים מבלי לשלם את מחיר ההשמנה ובלי להזדקק לכימיקלים מלאכותיים.סטיביה

המולקולות בעלי הסטיביה גורמות לבלוטות הטעם לחוש מתיקות הגדולה של למעלה מפי 30 מהמתיקות של הסוכר. בניגוד לסוכר, הסטיביה מכילה 0 קלוריות, מאחר שהמולקולות הממתיקות אינן נספגות בגוף. לכן הסטיביה מותרת לשימוש אצל רוב חולי הסוכרת.

מני שדמי מתאגיד משתלות "חישתיל", מגדלי שתילי הסטיביה הגדולים בארץ, אומר כי צריכת הסטיביה טובה גם למי שאינו מודאג ממשקלו, מאחר והסוכר מקשה על גופנו לספוג מינרלים וויטמינים, ועודף ממנו עלול לדכא את המערכת החיסונית.

את הסטיביה ניתן לרכוש בצורות שונות, אך אפשר וכדאי לגדל אותה לבד וליהנות מאספקה זמינה וטרייה. את הסטיביה אפשר לגדל בגינה, על הגג או אף באדנית או עציץ קטן על אדן החלו,ן וליהנות מפריחתה בעונת הקיץ. היתרון בגידול עצמי בסביבת הבית הוא ביכולת לשלוט על תנאים מבוקרים וניקיון מריסוסים.

שדמי מוסיף שמקור הסטיביה הוא בפרגוואי. התושבים המקוריים של דרום אמריקה הם שהדביקו לה את השם "תבלין הדבש", והם משתמשים בסטיביה כבר מאות שנים בעיקר כממתיק לתה הירוק המקומי, כחטיף מתוק או לרפואה.

הסטיביה אומצה על ידי היפנים ועמים נוספים במזרח הרחוק, שגילו את סגולותיה בבישול מאחר והיא מחזיקה מעמד באפייה בטמפרטורה של עד 400 מעלות. היפנים נוהגים להמתיק בסטיביה משקאות בלנדר, רטבים וקרמים. אפשרויות נוספות הן שילוב של עלי הסטיביה בסלטי ירקות שונים, במטרה ליצור משחק טעמים בפה בין מתוק-חמוץ, מתוק-חריף או מתוק-מתוק.

במדינות המערב כמעט שלא היה עד לאחרונה שימוש בסטיביה כממתיק, בשל הפופולריות הרבה של הסוכר ושל הממתיקים המלאכותיים. הגידול במודעות לתזונה נכונה הביא להתענינות בסטיביה, אם כי היקפי הגידול והשיווק שלה עדיין מזעריים ביחס לשוק הסוכר והתחליפים.

פרטים נוספים על הסטיביה וצמחי תבלין נוספים באתר חישתיל






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה