רימון ותפוח בדבש – בריא או לא בריא?

ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, מציגה את היתרונות והחסרונות הבריאותיים של מזונות החג

למה אוכלים רימון בראש השנה? "שירבו זכויותינו כרימון". צילום pixabay

מסורת עתיקת ימים "מצווה" עלינו לאכול בארוחת ראש השנה מזונות מסוימים, ורובנו אכן ממלאים את הדרישות. ללא ספק מזונות אלו טעימים ומתוקים. האם הם בריאים? בואו ונראה.

 

רימון – אחד הפירות העשירים בחומרים מיוחדים – פוליפנולים, המשמשים כאנטי אוקסידנטים יעילים שמסוגלים לנטרל רדיקלים חופשיים הפוגעים בתאי הגוף. היעילות האנטי אוקסידנטית של רימונים גבוהה בהרבה בהשוואה לפירות רבים אחרים. במספר מחקרים נמצא כי שימוש במיץ רימונים תרם להורדת גורמי סיכון למחלת לב, לדוגמא להורדת החימצון של כולסטרול ה"רע", LDL, וכך מניעת הצטברותו בדפנות של כלי דם.  ישנן עדויות על כך שמיץ רימונים עשוי להוריד לחץ דם, ומחקרים הקושרים שימוש ברימונים למניעת סרטן הערמונית.

ברפואה ההודית העתיקה איורבדה (Ayurveda), משתמשים בזנים ובחלקים שונים של רימון לטיפול בשלשולים, כאבי גרון, דימום מהאף והחניכיים, ובטחורים מדממים. הסיבים וחומצות שומן "בריאות" נמצאים אך ורק בתוך הגרעינים של הרימון, כך שמי ששותה מיץ מוותר בעצם על חלק חשוב זה של הפרי. רימון מכיל כמות גדולה יחסית של ויטמין C, ויטמין B5, אשלגן ופיטוכימיקליים כגון: כטכינים, טאנינים, אנטוציאנינים ואחרים, אשר מסוגלים לעזור בשיפור בריאותנו. למרות ריבוי המחקרים, עדיין מוקדם להסיק מסכנות חד משמעיות, במיוחד לגבי המיצים התעשייתיים בהם החומרים החיוביים הללו עלולים להיות מדוללים. יחד עם זאת רימון הוא פרי לכל דבר ועניין, ומכיל לא מעט סוכר. 100 גרם רימון מספק כ-80 קלוריות, בעיקר מסוכרים, ביניהם פרוקטוזה המעודדת עלייה בטריגליצרידים וחומצה אורית בדם, התפתחות כבד שומני. כמו בכל דבר, אכילה מוגזמת של רימון תורמת להשמנה.

תפוח עץ – הנה לכם סיבות טובות לבחור בתפוח במקום חטיף. תפוח מכיל בין 60-80 קלוריות בתפוח בינוני שמשקלו  כ-100 גר'. 5 גר' סיבים תזונתיים הנמצאים בקליפה – סיבה טובה לא לקלף את הפרי. פיטו כימיקלים – חומרים מיוחדים העוזרים להילחם בסרטן ומחלות לב. מינרל בורון – חשוב לשיפור צפיפות העצם, ועוזר במלחמה במחלות לב. קוורצטין – נחשב כיום כלוחם נגד מחלות סרטן. חומצה פולית – חשובה להגנה על DNA לנשים בהריון, לצורך מניעת פגמים בעובר (רוב הניסויים עם מרכיבי התפוח נעשו בבעלי חיים או בתרביות תאים). טאנינים בתפוח – מסייעים למנוע עששת שיניים. המרכיב העיקרי של הסיבים בתפוח הוא פקטין, הנחשב כמועיל בהורדת רמות כולסטרול. בתפוח מתוק יש אותה כמות קלוריות וסוכר כמו בתפוח חמוץ, כך שאפשר לאכול תפוח במקום ממתק. אין הכוונה לחטיף (צ'יפס) מתפוחים מסוכרים, המכיל הרבה יותר קלוריות מאשר תפוח טרי. כיום ישנו חטיף תפוח ללא תוספת סוכר, שמבחינה קלורית שווה ערך לתפוח טרי באותו משקל.

לתשומת לב: יחד עם כל הדברים הנפלאים שבתפוח, יש לזכור שהוא מכיל סוכרים, במיוחד פרוקטוזה. כל תפוח בינוני מכיל כ-2 כפיות סוכר. אי לכך התפוח הוא חטיף מצוין, אך לא כדאי להגזים באכילתו. פחית (330 מ"ל) של מיץ תפוחים טבעי מכילה כ- 8 כפיות סוכר. עדיף לאכול תפוח ולא מחית תפוחים, משום שבמחית בדרך כלל אוכלים יותר מתפוח אחד. מתפוח אפשר להכין קינוח מעולה: תפוח אפוי עם ממתיק מלאכותי (באבקה או בנוזל) וקינמון. ממש טעים. אפשר להוסיף לזה כדור גלידה דלת קלוריות, ולהגיש כקינוח דיאטטי נפלא על שולחן החג.

דבש – אחד מסממני החג, נחשב ברבים כאוכל בריאות. למעשה זה לא בדיוק כך. דבש מורכב מתערובת של סוכרים, בעיקר מפרוקטוזה וגלוקוזה, עם כמות קטנה של סוכרוזה ומלטוזה. זה עושה אותו דומה מאוד למה שקוראים בתעשייה 'סירופ של סוכר', אחד הממתיקים הפחות בריאים. יש בו קצת יותר פרוקטוזה וגלוקוזה עם תוספת קטנה של סוכרוזה, והוא יותר מרוכז מאשר בדבש טבעי. אך טבעי או לא טבעי, דבש הנו סוכר לכל דבר ועניין, וכך צריך להתייחס אליו. נכון שיש בו כמות זעירה של ויטמינים ומינרלים, אך כמות זו לא יכולה לספק שום דרישה תזונתית, וסביר להניח שהיא מתאימה לדבורה.

כאן חשוב להזכיר שהשפעת הסוכרים בכלל, ופרוקטוזה בפרט, לא מטיבה עם הגוף. פרוקטוזה במיוחד תורמת רבות להתפתחות של כבד שומני, לעלייה בטריגליצרידים וחומצה אורית בדם, ולהגדלת הכרס. ראו הוזהרתם. דבש נמצא בשימוש רפואי במהלך ההיסטוריה, במיוחד כתרופה ששמים אותה על מקום פגוע, ולא דרך אכילה. באיורבדה (רפואה הודית עתיקה), דבש היה בשימוש בריפוי פצעים. היום הוכח שדבש מכיל חומרים בעלי תכונות אנטי בקטריאליות. מאות שנה השתמשו בדבש כדי להקל על שיעול וכאבי גרון, ובמחקרים נמצא שיש לזה בסיס. למאמינים שדבש עוזר בטיפול באלרגיות, אין לכך הוכחות מדעיות.

האם אכילת דבש יכולה להזיק? כן. הדבש עלול להכיל באופן טבעי חלקיקים של בוטולינום, הרעלן הידוע, כך שאסור לתת דבש לילדים קטנים שמערכת העיכול שלהם עדיין לא התפתחה. השכיחות של הרעלה נמוכה מאוד, אך ההמלצה קיימת. אז לאכול דבש בחג? אפשר, אבל אכלו מעט.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה