שמענו בין הגפנים 21.3.25: בתערוכת ProWein 2025 כולם פחדו מטראמפ, טועמים זהב בעקבות TERRAVINO, כשהבירה שואפת להיות יין

דיאן דיאלו – מנכ"ל ונשיא בית השמפניה הקיים רק מ-2017 ונושא את שמו הציג בתערוכת ProWein בדיסלדורף גרמניה את הדור החדש של שמפניות שמושכות את העין ולא רק את הפה. הוא גם פרזנטור המותג שחריג בהופעתו ומוגדר כסנסציוני. קראו בהמשך על הקשר בין שמפניות ונשיא ארה"ב ועל הלחץ שהורגש בתערוכה. אלון גונן היה ומדווח. צילום ProWein
השבוע: אלון גונן התרשם בתערוכת Prowein 2025 שכולם מפחדים מטראמפ, יונתן לבני טעם יינות של יקב פסגות שגדל למיליון בקבוקים, מה למדנו מטעימת אורך של יין אדום יבש סגל מבית יקב ברקן-סגל, בעקבות תחרות TERRAVINO – טועמים זהב 2025, כשהבירה שואפת להיות יין, והיין… נשאר יין, כדאי לקרוא: טעימת יינות מהנגב והעוטף, עוללות בקצרה: מרכזי המבקרים של יקב כרמל ויקב יתיר פתוחים בחול המועד

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה – מתקרבים ל-550 ימים, על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, שמחים על שובן הביתה של אמילי, דורון, רומי, לירי, קרינה, דניאלה, נעמה, ארבל, אגם. שמחים על שובם של גדי, עופר, קית', ירדן, חמשת התאילנדים, אוהד, אור, אלי, יאיר, סשה, שגיא, הישאם, אברה, אליה, טל, עומר ונקרט, עומר שם טוב. אבלים מכל הלב על החללים שהוחזרו: שירי ביבס, כפיר ואריאל, עודד ליפשיץ, שלמה מנצור, צחי עידן, איציק אלגרט, אוהד יהלומי – יהי זכרם ברוך. מייחלים לשובם של כל 59 החטופים שנשארו בשבי – עכשיו!

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק

תערוכת ProWein 2025 – כולם מפחדים מטראמפ

צילום ProWein

אלון גונן: בתערוכת היין פרווין 2025 (ProWein) שהתקיימה השבוע  (16-18.3.25) בדיסלדורף שבגרמניה, דיברו רק על האיום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכסים, ועל הפחד של אירופה מהשלכותיו. היצרנים הצרפתים, האיטלקים והספרדים הביעו חשש שהמכסים יפגעו קשות בייצוא שלהם לארה"ב, אחד השווקים המרכזיים שלהם. היבואנים האמריקאים, מצידם, הביעו דאגה מעליית מחירים חדה שתצמצם את ההיצע לצרכנים בארה"ב. טראמפ טוען כי הטלת המכסים היא תגובה למיסוי כבד שהאיחוד האירופי הטיל על ויסקי אמריקאי, ונשאלת השאלה האם זהו צעד טקטי של טראמפ במלחמת הסחר, או החלטה שתשנה את ענף היין העולמי? המהלך עלול להוביל להתנתקות הדרגתית של השוק האמריקאי מתעשיית היין האירופית, ולחזק את השוק המקומי. מצד שני, השוק האסייתי, ובראשו סין, וגם השוק הברזילאי עשויים להפוך ליעדים מרכזיים חדשים עבור היקבים האירופיים. האם זהו סיכון שעלול להזיק לכולם, או שמא מדובר בהזדמנות לשינוי במאזן הכוחות? בשוק שבו כל תנועה כלכלית גוררת תגובה שרשרת, השאלה שנותרה פתוחה היא: מי ירוויח ומי יפסיד?

צילום ProWein

תעשיית היין האמריקאית תרוויח, כמובן. אם יינות אירופיים יתייקרו משמעותית, היינות המקומיים יהפכו לאטרקטיביים יותר לצרכנים. בנוסף לכך, ממשלת ארה"ב יכולה להרוויח מהכנסות המכס, לפחות בטווח הקצר, ויצרני הוויסקי האמריקאים יקוו שהאיחוד האירופי ייאלץ להפחית את המכס על המוצרים שלהם, כתגובה להעלאת המכסים על יין.

המפסידים הם, קודם כל, יצרני היין האירופיים שמסתמכים על היצוא לארה"ב. עם מכס כה גבוה, הם עלולים לאבד נתח משמעותי מהשוק ולחוות ירידות חזקות בהכנסות. גם הצרכנים האמריקאים יפסידו – מחירי היין האירופי יזנקו, והם ייאלצו לבחור בין לשלם יותר, לבין הסתפקות באפשרויות מוגבלות יותר. גם חנויות היין בארה"ב שמייבאות יינות אירופיים צפויות להיפגע כלכלית.

מעבר לכך, מהלך כזה עלול לעורר מלחמת סחר חדשה. אם האיחוד האירופי יגיב בהעלאת מכסים על מוצרים אמריקאיים נוספים, הדבר עלול לפגוע גם בתעשיות אחרות כמו תעשיות הרכב והטכנולוגיה.

מה יקרה לתערוכות היין העולמיות? תערוכות כמו פרווין בגרמניה, וינאיטלי, וינאקספו בבורדו ופריז ו-Wine Paris, עלולות לאבד קהל משתתפים משמעותי אם יבואני היין האמריקאים יימנעו מלהגיע. הירידה בנוכחות אמריקאית תצמצם עסקאות, ותחייב את האירועים האלו למצוא שווקים חדשים. מגמה כזו עשויה להוביל להתמקדות מחודשת באסיה, ומדינות כמו סין והודו יהפכו ליעדים חשובים יותר עבור יצרני היין האירופיים.

גם השוק הדרום אמריקאי יכול להרוויח מהמצב. אם אירופה תתקשה למכור יין לארה"ב, מדינות כמו ארגנטינה וצ'ילה עשויות לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את היצוא לצפון אמריקה. יצרנים מאוסטרליה ודרום אפריקה עשויים גם הם להיכנס למשחק, ולמלא את החלל שיותירו היינות האירופיים.

בסופו של דבר, מדובר במהלך עם השלכות רחבות מאוד. בטווח הקצר עשויה ארה"ב ליהנות מהתחזקות תעשיית היין המקומית, אך בטווח הארוך החרפת מלחמת הסחר עלולה לפגוע בכל הצדדים. האם המהלך הזה ישנה את פני תעשיית היין העולמית? ימים יגידו, אבל דבר אחד בטוח – היקבים באירופה כבר נערכים למציאות חדשה. בכל מקרה עוד פחות מארבע שנים תסתיים הקדנציה של טראמפ כנשיא ארה"ב, ודברים עשויים להשתנות.

היו זמנים: ביתן צפון ישראל (היקבים רמת הגולן רקנאטי והרי גליל) בתערוכת ProWein 2022. צילום Adam Kobosko

בינתיים השאלה הרלבנטית לנו, היא האם שוק היין הישראלי יכול להרוויח? ישראל, כמדינה שמייצאת יין לארה"ב, עשויה למצוא עצמה בעמדת יתרון במצב החדש. אם יבוא יינות אירופיים יהפוך לפחות משתלם בשל המכסים הגבוהים, יבואני יין אמריקאים יחפשו חלופות, ויינות ישראליים יכולים להוות תחליף איכותי. יינות מישראל כבר מבססים את מעמדם בשוק האמריקאי, בעיקר בקרב קהלים יהודיים, אך זו יכולה להיות הזדמנות להרחיב את הנוכחות הישראלית גם לציבור הכללי רחב. בנוסף, חיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לארה"ב עשוי להקל על תהליכי היצוא, ולהפוך את היין הישראלי לאופציה אטרקטיבית יותר עבור מפיצים אמריקאים. עליית מחירי היינות האירופיים עשויה גם להוביל מסעדות ובתי מלון בארה"ב להוסיף יותר יינות ישראליים לתפריטים שלהם.יחסית בקרוב כבר נוכל לראות את השינוי.

יונתן לבני בטעימת יינות יקב פסגות – יקב בוטיק שגדל למיליון בקבוקים

נתי פאוסט יוזם ומארגן ערב טעימות פסגות. צילום יונתן לבני

פתח תקוה הפכה לעיר גדולה, המתחרה בתל אביב בתחומים רבים. לא מזמן נפתחה בעיר, במגדלי בסר שברחוב השחם 1, מסעדה שהיא גם חנות יין, העונה לשם Vin & Viande  (בצרפתית "יין ובשר"). ניתן לקנות יין בחנות, כשאורחי המסעדה מוזמנים לבחור בקבוק יין שילווה את הארוחה שלהם, בתוספת 90 ₪ למחיר הבקבוק בחנות (דמי חליצה).

סם סורוקה יינן יקב פסגות. צילום שמוליק פאוסט

לאחרונה הוזמנתי על ידי "הבוטיק של נתי פאוסט", לאירוע במסעדה זו, בו שתינו אחד עשר יינות של יקב פסגות יחד עם סם סורוקה – היינן הראשי של היקב, כולל טעימת טרום השקה של יין הדגל החדש של יקב פסגות: Heart 2021.

פעם ראשונה שמשאית מככבת בתמונה הראשית שלנו: משלוח יין של יקב פסגות בדרך לסין בעקבות החשיפה בעולם. צילום מדף הפייסבוק
משאית יצוא של יקב פסגות – 70 אחוז מהייצור. צילום מדף הפייסבוק

יקב פסגות הוקם בשנת 2003 כיקב משפחתי על ידי יעקב ונעמה ברג, בהתנחלות בנימין בשומרון. ב-2007 נרכש היקב על ידי משפחת פאליק (גם הבעלים של כ-200 מתחמי דיוטי פרי ברחבי העולם), ומאז צמח והפך ליקב שמייצר  כמיליון בקבוקי יין בשנה. ב-2020 עבר היקב למבנה חדש באזור תעשייה שער בנימין. כ-70% מהיין המיוצר בו מיוצא לארה"ב ולמדינות נוספות. ואלה היינות בטעימה:

Rosie 2022 יין רוזה פראי בבעבוע טבעי, עשוי מ-94% ענבי שרדונה ו-6% מרלו, שנחו על השמרים מספר חודשים בחביות עץ. היין  תסס שנית בבקבוק במשך כ-30 יום. עשוי בעבודת יד בשיטה המסורתית של עשיית יין מבעבע, הדורשת סבלנות ומומחיות, ותוספות של סוכר ושמרים. התוצאה: יין מבעבע מצוין עם טעמי אפרסק, תות שדה טרי ופרחים לבנים. סיומת נעימה מאוד, מעט מתיקות בפה. כיף אמיתי. 89 ₪.

צילום שמוליק פאוסט

Levana 2022 – עוד יין מבעבע, נוצר במלואו מענבי שרדונה מכרם מטע שבהרי יהודה, ונח על שמריו 9 חודשים. לאחר מכן בוקבק והותסס שנית בבקבוק, בשיטת ייצור יין מבעבע כמו קודמו. גם טעמו מאוד פרחוני ורענן, בלוויית טעמי אגסים ולמון גראס, אך פחות מתקתק מה- Rosie מאחר שרק ענבי שרדונה מככבים בו. 89 ₪.

פיק לבן 2023 – יין שיוצר בפעם הראשונה בבציר זה. מורכב מ- 100% ענבי שרדונה מכרם מטע בהרי יהודה. התסיסה החלה במיכלי נירוסטה. 70% מהיין הועבר לחביות עץ אלון צרפתי חדשות בנות 300 ליטר, ושם התיישנו 6 חודשים. יין רענן עם ריח וטעם מובהק של שרדונה, עדין אבל מאוד אלגנטי, עם ריחות של פירות טרופיים. שרדונה מאוד טעים. 150 ₪ – יקר.

פיק אדום 2022 – בלנד המורכב משילוב של ענבי סירה ופטיט סירה, מכרמים וחלקות שונות בהרי ירושלים. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות בנפח 300 ליטר. בוקה מאוד ארומטי, וטעם עשיר של פירות אדומים ושחורים גם יחד. יין טאניני ואלגנטי, שלטעמי ישתפר עוד יותר אם תתנו לו עוד זמן התיישנות, או תפתחו אותו כמה שעות לפני השתייה. 150 ₪.

צילום שמוליק פאוסט

הומלנד (מולדת) 2021 – בלנד אדום, מורכב יותר מאשר 'פיק אדום'. עשוי מ-74% ענבי קברנה סוביניון, 13% פטיט סירה, 11% שיראז ו-2% פטי ורדו, כולם מהרי ירושלים. לפי היקב, הענבים נבצרו מכרמים וחלקות המשובחות ביותר שלו באזור זה. התיישן שנה בחביות עץ צרפתיות בנפחת 300 ליטר. בטעימה אכן  יין מאוד מורכב עם, טעמי שזיפים ודובדבנים שחורים וטעמים מעט מעושנים. יין עשיר ביותר, שכבר היום הינו מאוזן, מורכב ואלגנטי, עם טאנינים בולטים שממלאים את הפה. גם יין זה כדאי ליישן תקופה נוספת. 150 ₪.

Edom 2016 יין אדום נוסף מזנים בורדולזים: 45% קברנה סוביניון, 40% מרלו ו-15% פטיט ורד. הענבים נבצרו בכרמי היקב בהרי ירושלים, ויושנו בשך שנה בחביות צרפתיות. כל זן יושן תחילה בנפרד, ואז הוכנסו לתסיסה משותפת כדי להגיע להרמוניה. בשתייה טעמי פירות שחורים וקפה אספרסו. יין בעל גוף מלא, חומצי ומאוד ארוך בסיומו. מראה בבירור כיצד יישון במשך עוד מספר שנים יתמוך בטעם מורכב ומלא. האמת היא שהיינות האדומים של יקב פסגות מאוד דומים בטעמיהם. יין נהדר, לא למכירה.

Edom 2018 אותו יין צעיר יותר, שכשלענבי הקברנה סוביניון נוספו ענבי מרלו וקברנה פרנק. על אף השוני בענבים, מאוד דומה בטעם לקודמו. גם לו סיומת ארוכה וטעמים מורכבים של פירות שחורים, וגם כן מוכיח את מורכבות היינות האדומים של היקב. לא למכירה.

Edom 2022 מורכב בעיקר מענבי קברנה סוביניון ומרלו, עם תוספות מעטות מאוד של ענבי מלבק ופטי ורדו – כולם מהרי ירושלים. אחוזי הענבים ביין לא רשומים בתווית, וכששאלתי על כך לא קיבלתי תשובה מהיינן. היין שהה 12 חודשים בחביות, בעיקר צרפתיות אך גם הונגריות בנפח 300 ליטר. יין עם טעמי פירות שחורים בשלים ועשירים בטעמם, עם תחושה של קפה וגם של מעט עשן. טאנינים מאוד מאוזנים וברורים. תענוג בעיקר לאוהבי יינות אדומים מורכבים. 95 ₪ – מחיר מעולה ליין איכותי ביותר.

צילום שמוליק פאוסט

סינגל ויניארד קברנה סוביניון SV 2022 – יין פרמיום של יקב פסגות, עשוי רק מענבי קברנה סוביניון מהרי ירושלים בגובה 900 מטר, ששהו קצת יותר מ-12 חודשים בחביות 300 ליטר מעץ אלון צרפתי. בטעימה קברנה סוביניון קלאסי, עם הטעמים המקובלים והרגילים של הזן – פירות אדומים כהים ותבלינים. יין איכותי לאוהבי קברנה סוביניון. אני פחות התחברתי אליו – גם בגלל מחירו הגבוה: 220 ₪.

Jewel 2021 כשמו כן הוא: "תכשיט". אחד מיינות הפרמיום של יקב פסגות, מורכב מענבי קברנה סוביניון, פטיט סירה וסירה, שנבצרו ידנית מחלקות מובחרות בכרמים שבהרי יהודה. יין זה התיישן שנתיים בחביות עץ אלון צרפתי. יין ארומטי מאוד, עמוק ומורכב בטעמי פירות שחורים. טאנינים מורכבים אבל רגועים מהרגיל. יין עשיר שממלא את הפה עם סיומת ארוכה. אכן יין איכותי, אך מחירו 369 ₪ מוגזם למרות טיבו.

Heart 2021 יין זה שתרגום שמו הוא "לב", הושק באירוע. עשוי מ-37% ענבי קברנה סוביניון, 36% פטי ורדו ו-27% שיראז מכרמים בהרי ירושלים. היין ששהה 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות, הזכיר לי בטעמיו את ההומלנד ששתינו קודם לכן. יין אלגנטי, עדיין צעיר מדי, ובטעימה מורגש שהוא זקוק לעוד זמן התיישנות בבקבוק. מחירו מרקיע שחקים – אולי כי יצרו ממנו רק 1500 בקבוקים, והוא הוכתר כיין הדגל של היקב. מחירו 565 ₪ – מחיר שערורייתי בארץ, כנראה מתאים לשוק העולמי אליו מגיעים 70% מבקבוקי יקב פסגות.

גילוי נאות: הכותב הוזמן לאירוע

טעימת אורך – של סגל יין אדום יבש מבית יקב ברקן-סגל

יקב ברקן-סגל בקיבוץ חולדה – מפעל תעשייה בהיקף גדול. צילום מהיקב

אלון גונן: יקב סגל (אחד ממרכיבי יקב ברקן-סגל הגדול), הוא אחד היקבים הוותיקים והמוכרים בישראל, עם נוכחות בולטת לא רק בארץ אלא גם בשווקים בינלאומיים. אחד היינות הפופולריים שלו, של סגל יין אדום יבש, בלנד ארגמן-מרלו-פטיט סירה, מיוצר בכמות של כמיליון בקבוקים בשנה, ומככב על מדפי רשתות השיווק ברחבי אירופה. מחירו ברשתות השיווק בארץ כ-22-26 ₪ (לפי 'זאפ מרקט').

יינות ישראלים ברשת Marko בקראקוב פולין. צילום שקד קלמר

לפני מספר שבועות נתקלתי ביין זה בחנות היין של רשת קרפור בעיר קרקוב שבפולין, והחוויה הייתה לא פחות ממזעזעת. האיכות ירודה, הטעמים חדים ולא מאוזנים – חוויה רחוקה מהציפיות מיין שמגיע מיקב בעל שם. תהיתי אם מדובר בבעיה נקודתית של אחסון והובלה לקויה, או שמא זהו מצב מתמשך שמאפיין את היין עצמו.

תערוכת סומלייה 2025 – מראה כללי. צילום רן בירון

בתערוכת סומלייה האחרונה נקרתה בפניי הזדמנות לבדוק זאת לעומק. האם היין בטעימה מקצועית יספר סיפור אחר מזה שפגשתי על המדף בפולין? האם השינוי בצוות הייננים – עם כניסתו של אוליבייה פרתי כיינן ראשי במקום עידו לוינסון, מביא עמו שיפור כלשהו? בציר 2024 כבר חתום על שמו של פרתי, ולכן זו הייתה גם הזדמנות לבחון אם היקב צועד לכיוון חדש.

חשוב להדגיש: גם אם הבעיה נבעה מאחסון לקוי של החנות, זה לא משנה עבור הלקוח הסופי. הצרכן מצפה לקבל יין במיטבו, בלי קשר לשרשרת ההפצה. האחריות בסופו של דבר מוטלת על היקב, שחייב לפקח ולוודא שהיינות שלו נשמרים ומוצגים כראוי. השם של היקב הוא שעומד למבחן, ולא החנות שבה נמכר היין.

טעימת אורך: של סגל יין אדום (2022-2024)  

צילום אורי כהן

יינות הבלנד של יקב סגל, המשלבים את הזן המקומי ארגמן עם ענבי מרלו קלאסי ופטיט סירה, מציגים תמונת התפתחות מעניינת לאורך שלוש שנות בציר. בכל שנה השתנה המינון בין הזנים, ונראה כי ביקב נעשתה עבודה משמעותית על שיפור האיכות, הן בבחירת חומרי הגלם והן בתהליכי הייצור.

של סגל יין אדום 2022 – יינן עידו לוינסון

הבציר הזה יצר ביין קל יחסית, בעל גוף דליל וללא מבנה טאניני מוצק. הפרי כמעט ואינו נוכח, והתוצאה היא יין שטוח שחסרים בו עומק ועניין. הוא אמנם קל לשתייה, אך חסרה בו אחיזה או רב-שכבתיות שתשאיר חותם כלשהו. ככל הנראה מדובר בבציר בו הענבים לא הגיעו להבשלה אופטימלית, או שלא הושקעה בהם תשומת לב מספקת ביקב.

של סגל יין אדום 2023 – ייננים עידו לוינסון ואוליביה פרתי

כאן כבר מורגש שיפור משמעותי. היין מציג פרי איכותי ובשל יותר, עם נוכחות ברורה ומורכבות גבוהה יחסית. העפיצות טובה ומאוזנת, ונראה כי נעשתה עבודה קפדנית יותר בכרמים או בתהליך ייצור מדויק יותר. הסגנון עדיין יחסית נגיש וקליל, אך כבר יש בו יותר עניין, עומק ומבנה, שמאפשרים לו להחזיק יפה בכוס. זהו יין שמראה מגמת עלייה באיכות.

של סגל יין אדום 2024 – יינן אוליביה פרתי

ללא ספק היין המרשים ביותר בסדרה. הארומות הדובדבניות מפתות, ומיד אחריהן מגיעות שכבות מורכבות של חמיצות רעננה ומינרליות מפתיעה. יש כאן אפילו מליחות עדינה, שמוסיפה אופי ועניין לקצה החך. זהו יין הרבה יותר קולינרי, עם איזון יוצא דופן בין החומצה לפרי, ורמות דיוק גבוהות יותר בתהליך הייצור. ייתכן שהשיפור קשור להשריות שונות ולחומר גלם איכותי בהרבה, שמעניק ליין ניואנסים עמוקים יותר וטקסטורה עשירה יותר. זהו יין שיכול אפילו להתפתח נהדר עם הזמן, כעת הוא מציע חוויית שתייה מעודנת ומרתקת.

לסיכום הטעימה: ההתפתחות בין הבצירים ברורה: יין זה בשנת 2022 היה פשוט וחסר עומק, 2023 הראה שיפור ניכר, ואילו 2024 מביא את היין לרמה חדשה, עם עידון, דיוק ועניין רב יותר. אם זו המגמה, אפשר לצפות לעתיד מבטיח לבלנד הזה ביקב סגל.

ברקן-סגל האסכולות

עידו לוינסון – יינן של יקבי בוטיק בגישה אומנותית

עידו לוינסון כשהיה היינן הראשי של יקב ברקן-סגל. צילום איל גוטמן

עידו לוינסון מגיע מעולם היינות האומנותיים, עם רקע ביקבי בוטיק ויקב בגודל בינוני( רקנאטי), שבהם המיקוד הוא ביצירת יינות בעלי זהות מובהקת ואופי ייחודי. תחת הנהגתו ביקב סגל, היינות נטו להיות ממוקדי פרי, מדויקים ונגישים, אך עם פחות שימוש בטכניקות מתקדמות המאפיינות יקבים גדולים. הגישה שלו הדגישה את חשיבות הכרם וחומר הגלם, עם נטייה ליינות שמבטאים את הטרואר המקומי בצורה נקייה וטבעית. יקב ברקן- סגל הציב בפניו אתגר שונה: לנהל ייצור בהיקפים גדולים בהרבה, תוך ניסיון לשמר את הדיוק והאיכות שהביא מהעולם הבוטיקי. בשנת 2023 סיים עידו את עבודתו כיינן ראשי ביקב ברקן, לאחר שבע שנות יצירה.

אוליבייה פרתי – יינן של יקבים גדולים עם גישה טכנולוגית ומדויקת

אוליבינה פרתי – יינן ראשי של יקב ברקן-סגל. צילום איל גוטמן

בניגוד ללוינסון, אוליבייה פרתי מגיע מעולם היקבים הגדולים, עם התמחות בשיטות ייצור מתועשות יותר, אך תוך הקפדה על מורכבות ואיכות. הרקע האירופי שלו מקנה לו הבנה עמוקה של איזון בין טכנולוגיה מתקדמת לעשייה מסורתית, והוא מביא ליקב סגל ראייה שיטתית יותר, הכוללת בקרה הדוקה, שימוש בהשריות ממושכות, והתאמה מדויקת של תהליכי הייצור לכול שנת בציר. כבר בבציר 2024 ניתן להרגיש את השינוי – יינות עם מבנה מהודק יותר, חמיצות חדה ומינרליות, כשאת הכול עוטף האיזון; מה שמעיד על תכנון קפדני יותר משלב הכרם ועד לבקבוק.

לסיכום: החזקת יין בתנאים לא נאותים בחנויות היא אחת הבעיות המרכזיות שמשפיעות על איכות היין, אך את הלקוח הסופי זה לא מעניין. הצרכן רוכש בקבוק מתוך אמון במותג, והוא מצפה לקבל יין במיטבו – לא משנה אם הוא נקנה ברשת שיווק גדולה או בחנות מתמחה.

כאשר יין מאוחסן בטמפרטורות לא מתאימות, נחשף לאור ישיר או עומד זמן רב על המדפים ללא פיקוח, הוא עלול להתחמצן, לאבד רעננות, ולפתח פגמים שמשנים לחלוטין את חוויית השתייה. האחריות המלאה לכך מוטלת על היקב – הוא זה שצריך לוודא שהמפיצים והחנויות מאחסנים את היין בתנאים הנכונים, להדריך את הרשתות ולפקח על הנעשה.

שם היקב והמוניטין שלו הוא שעומד למבחן, ולא החנות בה נמכר היין. אם הצרכן נתקל בבקבוק פגום, הוא לא יטרח לבדוק מי אחראי – מבחינתו, המותג נכשל. לכן, כל יקב ששואף לשמר את שמו חייב לדאוג שהיינות שלו יגיעו ללקוחות כפי שהתכוון שיטעמו אותם.

בעקבות תחרות TERRAVINO – טועמים זהב 2025

יונתן לבני: בהמשך לסיקור הנרחב אצלנו על תחרות TERRAVINO 2025, הוזמנתי לבית הפתוח "טועמים זהב" של איש הענבים. טעמתי לא מעט יינות שזכו במדליות זהב=G, וזהב כפול=.DG אלה רשמיי:

יקב אמפורה. צילום מקסים דינשטיין

יקב אמפורה – קברנה סוביניון מקורה 2017 (DG) : היקב שקיים מ-1998 שוכן בחוות מקורה למרגלות הכרמל. 'מקורה' היא סדרת הדגל של היקב, 'ריטון' – סדרת הומאז' לבורדו, 'מד' – סדרת יינות בעלי אופי וזנים ים תיכוניים, 'טרואר' – סדרה שמבטאת טרואר מקומי. היינן היום הוא מאירם הראל. היין שזכה בזהב כפול הינו קברנה סוביניון ששהה 36 חודשים בחבית. יצר אותו היינן דאז, ארקדי פפיקיאן. קברנה עמוק ועשבוני כאחד. מתקתקות עדינה בשתייה, חמיצות טובה,  סיומת ארוכה עם טעמי קפה. השהייה הארוכה בחביות ריככה את היין, ולא העניקה לו כבדות או טעמי נגריה. המחיר ב-איש ענבים 400 ₪ ובאתר החברה 1,400 ₪ – מוגזם ביותר.

יקב ג'סקלה. צילום מקסים דינשטיין

יקב ג'סקלה – קברנה סוביניון רזרב 2016 (DG): היקב נוסד ב-2003 כיקב משפחתי בכפר ג'יש בגליל העליון – אליו הגיעו עקורי הכפר בירעם שעדייו מצפים לשוב לאדמתם. היום היקב מייצר מעל 10,000 בקבוקים בשנה. הייננים הם האחים ריצ'רד ונצר חריש, הענבים מגפנים הגדלות בשיפולי הר מירון. בתחרות השנה זכה היקב במדליית זהב כפול ובשתי מדליות זהב. יינות היקב נועדים לשימור לטווח ארוך. בטעימה הקברנה סוביניון שזכה בזהב כפול היה מעט סגור. לדעתי דקנטר או פתיחה של כמה שעות יפיקו ממנו את הפוטנציאל הגלום בו. 150 ₪.

יקב ג'סקלה – קברנה פרנק 2016 (G) : קברנה פרנק נעים לשתייה. עם טעם מאוד ארוך ונעים בפה. לקברנה פרנק נוסף מעט פטי ורדו, שתרם עושר טעמים ודייק את היין. עם זאת הוא עדיין סגור מעט, וכדאי לשקול דקנטר לפני ששותים.  135 ₪.

יקב ג'סקלה – מרלו 2016 (G): מרלו עם ריחות וטעמים משובחים לדעתי אחד יינות מרלו הטובים ששתיתי בשנים האחרונות בארץ. 135 ₪.

יקב דדה. צילום מקסים דינשטיין

יקב דדה – קברנה פרנק סירה 2022 (DG): היקב שוכן בחוות מקורה, לא הרחק מיקב אמפורה. משעות הבוקר ועד הצהרים. את היקב הקים ג'קי חזן בשנת 2007, וקרא לו על שם סבתו. מעבר להיותו היינן, ג'קי מייעץ ליקבים בצד הטכני של הקמתם כבר יותר מ-20 שנה. היקב מייצר למעלה מ-12,000 בקבוקים בשנה. רוב היין מיוצא לארה"ב ליהודים שרוצים יין כשר ישראלי מיקב בוטיק. היין שזכה בזהב כפול עשוי מ-70% ענבי קברנה פרנק ו-30% סירה, ששהו כ-30 חודש בחבית עץ. חיבור של שני זנים שאינו מקובל. יין כהה מאוד, עם טעמי פירות מיובשים שחורים הנותנים לו מעט מתיקות. יין מרגש ומאוד ומעניין, לא להחמיץ. 140 ₪.

יקב דדה – קברנה סוביניון רזרב 2021 (G): יין שאכזב אותי בטעימה. אם ציפיתי  לארומה של פירות שחורים מתובלים ופיקנטיים, ואולי גם  סיומת ארוכה ומורכבת, אז הקברנה סוביניון של דדה היה רחוק מזה. 180 ₪.

יקב מוריה. צילום מקסים דינשטיין

יקב מוריה – קוורטט 2020 (DG): היקב הוקם על ידי ברוך יוסף ואליעזר שחם, וממוקם בגראז' הבית בישוב הקהילתי עלמון (או ענתות). בגוש אדומים ממזרח לירושלים. את ייצור היין למד ברוך יוסף כשעבד בצי הסוחר הישראלי. "למדתי לעשות יין מעשייתו", הוא אומר. בהמשך היה היינן של יקב זמורה שנסגר. בתחרות  זכה היקב במדליית זהב כפול ובמדליית זהב. קוורטט 2020 שזכה בזהב כפול, מורכב מארבעה זנים – קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק. היין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי ועץ אלון אמריקאי. יש לו בוקה נעים, קצת טעם של וניל מהחבית האמריקאית. טעם מורכב ושונה מזה של יינות רבים שנעשים מאותם זנים. 150 ₪.

יקב מטלר. צילום מקסים דינשטיין

יקב מטלר – גפן 2018 (DG): יקב משפחתי של היינץ ולאה מטלר במושב עגור דרומית לבית שמש. לאה שלמדה אצל ניר שחם ביקב שורק, היא ייננית היקב. בני הזוג עברו למושב עגור ממרכז הארץ לפני מספר שנים, בין היתר משום שרצו להגשים חלום ולייצר יין, תחילה לשימוש עצמי ובהמשך לציבור הרחב. היין שזכה בזהב כפול עשוי מ- 40% ענבי קברנה סוביניון, 40% סירה, 10% פטי ורדו ו-10% קברנה פרנק – כולם מעמק האלה. התיישנות 14 חודשים בעץ אלון צרפתי. יין איכותי ביותר, מורכב בטעמיו ומאוד עוצמתי בעת השתייה. שווה לתת לו מעט מנוחה לפניה. חוויה. 180 ₪ .

יקב מטלר – קברנה פרנק 2021 (G): אחרי בציר ידני התיישן הקברנה פרנק 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. קברנה פרנק נעים ואיכותי, עם ארומה האופיינית לזן. מעט מרירות בסיומת. חוויה לאוהבי הזן. 125 ₪.

יקב קדמא. צילום איריס לוי

יקב קדמא – רזרב 2019 (DG): יקב קדמא הוא היקב היחיד בארץ המשתמש בכדי חרס ענקיים, כחלק מתהליך ייצור היינות. ארקדי פפיקיאן הוא יועץ של היקב, שהוקם ב-2010 בכפר אוריה ליד בית שמש על ידי משפחת סלוצקין. הרוח החיה בו היא הייננית לינה סלוצקין, שלמדה ייננות אצל ניר שחם ביקב שורק. התססת היין נעשית בכדי חרס ענקיים שיובאו מהרי גאורגיה, עד לסיום התסיסה המלולאקטית ואז  מועבר היין לחביות עץ אלון. היין שזכה בזהב כפול מורכב מ-50% קברנה סוביניון ו-50% פטי ורדו, שתססו ארבעה חודשים בכדי החרס, ובהמשך 26 חודש בחביות עץ צרפתי. יין עמוק ומאוזן. 180 ₪.

יקב שאטו רמו. צילום מקסים דינשטיין

יקב שאטו רמו – קברנה סוביניון רזרב 2020 (G): רמו הוא קיצור של רחמים בן שושן, הבעלים של חברת פטריות ועשבי תיבול, שגם החזיק ביקב בוטיק במושב חוסן בגליל המערבי. היקב הוקם לפני מספר שנים יחד עם יורם בן סעדון, רב ויינן, אוטודידקט מוכשר שיצר לעצמו יין במושב גורן לפני המיזם המשותף. היקב מייצר 70,000 בקבוקים בשנה. הענבים ליין הגיעו מצפון רמת הגולן ומהגליל, ושהו זמן רב (לא מוגדר) בחביות עץ אלון צרפתי. קברנה סוביניון קלאסי, עם טעם שוקולד מריר בסיום. לאוהבי הזן זה אכן קברנה סוביניון מדויק. 180 ₪.

יקב תלם. צילום מקסים דינשטיין

יקב תלם – אבן & סירה 2021 (DG): החווה והכרמים של יקב תלם ממוקמים על גבעה סלעית במורדות המערביים של השומרון. הקים אותם עמי אריאל, יינן היקב. ענבי הסירה של היקב וגם זנים אחרים, גדלים ממש על גבי סלעים בחווה החקלאית. יועץ היקב הוא יעקב אוריה. היין שזכה בזהב כפול עשוי מ-94% סירה ו-6% קברנה סוביניון, מכרם הנמצא על משטח סלעי. יין שהתיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון. טעמים וארומות  של ענבי סירה קלאסיים עם מעט מרירות בסיומת, לדעתי זקוק לעוד זמן כדי שיגיע לשיאו. טעמתי אותו יין משנת 2022, שגם כן לא אכזב וקיבל מדליית זהב. 160 ₪.

יקב נישקה. צילום מקסים דינשטיין

יקב נישקה – דייזי 2022 (DG): יקב משפחתי קטן הנמצא בהוד השרון. בעליו הוא ניסים עובד, שבילדותו קראו לו "נישקה". ייננות הוא למד בבית הוריו, ואחר כך ביקב שורק אצל ניר שחם. הוא מייצר כ-5000 בקבוקים בשנה מענבים מכל הארץ. היין שזכה בזהב כפול מורכב בעיקר מענבי פטי ורדו וכשליש ענבי סירה מכרם קיבוץ תובל, והתיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין עשיר ועמוק בטעמיו, כשהסירה מעניק גוף חסון. חוויה אמיתית. 150 ₪.

גילוי נאות: הכותב הוזמן לאירוע

כשהבירה שואפת להיות יין, והיין… נשאר יין

אלון גונן: מה קורה כשעולמות הבירה והיין נפגשים? בתערוכת היין סומלייה שהתקיימה לא מכבר, צצה בין דוכני היקבים המסורתיים הפתעה מרעננת: מבשלת בירה שהחליטה לשבור מוסכמות ולהכניס לעולם הבירות מרכיב ייחודי – שמרי יין. השילוב המסקרן הזה יצר טעמים חדשים, עמוקים ומורכבים יותר, והציע חוויית שתייה שונה מכל מה שהכרנו עד היום. המבקרים בתערוכה, רבים מהם חובבי יין מושבעים, הופתעו מהאופי האלגנטי של הבירה החדשה, שהוגשה להם בכוסות יין – מחווה קטנה לעולם ממנו שאבה השראה.

בירה עם נגיעות יין – הארנב הלבן מגדיר מחדש את הגבולות

אחת השחקניות הבולטות במגמה החדשנית הזו היא 'הארנב הלבן (White Rabbit Brewery), מבשלת בוטיק תל אביבית ששמה לה למטרה ליצור בירות ברמה בינלאומית, עם קריצה לחדשנות. המבשלה מתמחה בבירות קראפט בעלות אופי ייחודי, וחלקן כוללות שימוש בשמרי יין בתהליך התסיסה – מה שמעניק להן עומק טעמים בלתי צפוי.

כאשר טעמתי את הבירות של הארנב הלבן, הופתעתי מהמורכבות: האיזון בין מרירות כשותית עדינה לבין חמיצות קלה המזכירה סוביניון בלאן, יצר חוויה יוצאת דופן. הסיומת הייתה פירותית עם רמזים עדינים של אפרסק וליים, כמו ליין לבן רענן. לגימה נוספת גילתה שכבות נוספות של טעם – תחושת גוף עשירה, אך קלילה בו-זמנית. העובדה שהמשקה הוגש בכוס יין רק העצימה את הדמיון בין שני העולמות.

צילום מאינסטגרם

האם הבירה החדשה יכולה לאיים על היין?

הטרנד של בירה עם שמרי יין עשוי לשנות את האיזון בין שני המשקאות האהובים. הרי יש לה כמה יתרונות ברורים:

אחוז אלכוהול נמוך יותר – חוויית שתייה קלילה יותר, שמתאימה למי שמחפש משהו פחות כבד מיין.

מחיר נגיש – בניגוד לבקבוק יין איכותי שעלול להיות יקר, הבירה החדשה מספקת חוויית שתייה דומה במחיר ידידותי יותר.

מתאימה לאקלים הישראלי – במדינה חמה כמו ישראל, אין תחליף למשקה קר ומרענן. וכשהבירה משלבת אלמנטים יינניים, היא הופכת לאלטרנטיבה מעניינת גם לחובבי היין.

ואולי הגיע הזמן להפוך את המשחק?

אם בירות מתחילות לשאול אלמנטים מעולם היין, למה שלא נראה גם את הכיוון ההפוך? מה אם יקבים יתחילו לייצר יינות עם נגיעות מעולם הבירה, כמו יין בסגנון גינס, או יין עם ארומות של כשות כמוIPA ? זה יכול להיות צעד נועז ומרתק שידבר אל קהל צעיר ומחפש חידושים.

בין אם הבירה תהפוך להיות "היין החדש", ובין אם היין ישמור על הבלעדיות שלו כמשקה היוקרתי והמסורתי, ברור שהגבולות מיטשטשים – והשינוי כבר כאן.

כדאי לקרוא את זה:

טעימת יינות מהנגב והעוטף במפגש מועדון יולו

גידול כרמים באזור מדברי מהווה אתגר לא פשוט, אבל לאורך השנים הלך וגדל מספר הכרמים ויקבי הבוטיק ברמת הנגב, מצפה רמון ומקומות נוספים, והתוצרים מעידים על האמרה "אם תרצו אין זו אגדה". צילום יגאל ברנע

מועדון היין יולו, שחבריו טועמים בעיקר יינות מהעולם, הקדיש את המפגש האחרון שלו ליינות כחול לבן – מהנגב ועוטף עזה. ההתרשמות החיובית בהחלט מחממת לב. יגאל ברנע טעם נהנה ומדווח כאן

עוֹלְלוֹת בקצרה

פתוחים בחול המועד 14-17.4.25: מרכזי המבקרים של יקב כרמל ויקב יתיר

יין וגבינות בחצר יקב כרמל בזכרון יעקב

צילום מהיקב

במהלך הביקור ביקב ההיסטורי שבזכרון יעקב, יוכלו המבקרים ליהנות מטעימות של ארבעה יינות מסדרת הפרמיום כרמל סיגנצ׳ר, בליווי שמן זית, גבינות ומצות.

חול המועד פסח 14.4-17.4, 09:00-17:00. 140 ₪ לאדם. יש לתאם מראש באתר או בהודעת ווטסאפ :050-4000287.

מרכז תרבות היין של יקב כרמל – דרך היקב, זכרון יעקב

יין מההר למדבר – חול המועד פסח ביקב יתיר

מרכז המבקרים של יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב יתיר השוכן מול נוף מדברי-תנכ"י, מזמין לנקות את הראש, להתנתק וליהנות מאירוח מהנה במרכז המבקרים. סיורים מודרכים כשרים לפסח לצד טעימות מיינות המשובחים היקב שיוגשו עם פלטת גבינות וסיפורי יין של אנשי היקב. מתאים לאורחים מעל גיל 18.
חול המועד פסח 14.4-17.4, 10:00-17:00. 150 ₪ לאדם לסיור מודרך, פלטת טעימות ויין. אופציה לטעימות מודרכות. יש לתאם מראש באתר או בהודעות ווטסאפ: 054-5831840, 054-3526140.
מרכז המבקרים של יקב יתיר – תל ערד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר