מכון היצוא: הכיסאות המוזיקליים לא נגמרים

אלון גונן: מדי כמה חודשים אני מבקש ממכון היצוא מידע על פעולות שנעשו בתחום היין, ומתעניין בנוגע לפרויקט הדגל שלהם ושל היקבים לקידום יינות ישראלים בארצות הברית; פרויקט שתוקצב על ידי המדינה והיקבים המשתתפים ב- 5 מיליון שקלים. התקציב והפרויקט קרמו עור וגידים בשנת 2018, באירוע השקת פרויקט קידום היין הישראלי בארה"ב, שהתקיים ב- 4 ביוני 2018.

בפרויקט לקחו חלק יחד עם מכון היצוא גם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, המועצה לגפן היין ונציגי היקבים. את הפרויקט בארצות הברית ניהלו א.נשי Colangelo & Partners – חברת שיווק ומיתוג אמריקאית המתמחה בשוק היין. המטרה הייתה הגדלת הביקוש והמכירות של היקבים הישראליים בארה"ב, כשרים ולא כשרים. זאת על ידי יצירת מודעות וקידום היין הישראלי בשוק האמריקאי העסקי והפרטי. בכנס ההשקה דובר על הצורך לבנות מותג ליין הישראלי, שיווק ופרסום הענף, קידום והסברה אל מול מובילי דעה וקניינים, קידום יין ישראלי בנקודות מכירה ועוד.

כאמור, הפרויקט ממומן על ידי משרד הכלכלה, משרד החקלאות, מכון היצוא, והיקבים המשתתפים בפרויקט. דרך אגב, סך כל התשלום שהועבר לחברה המבצעת בארצות הברית עבור כלל הפעילויות בשנים 2019-2020 היה 4,266,089 ₪.

ככל שביקשתי דו"ח סטטיסטי, האם הפעילות שמכון היצוא פרסם אכן העלתה את המודעות ליין הישראלי, ואכן רואים שינוי כלשהו אחרי השקעה של מיליונים, לא הצלחתי לקבל דו"ח כלשהו. מילא אני, השותפים העיקריים שהם היקבים, לא קיבלו מעולם דיווח כזה.

תקופת מגפת הקורונה הפסיקה את הפעילות, והתקציב הוקפא עד יעבור זעם. כידוע תקופת הזעם עברה, וכבר יותר משנה מתקיימות ברחבי העולם עשרות תערוכות יין גדולות וקטנות, וענף היין העולמי שוקק חיים. בתחילת השנה הנוכחית החליפה עדי טייכר את יערה שמעוני בתפקיד מנהלת ענף היין של מכון היצוא. כשניסיתי לקבל מידע בעניין תוכניות העבודה שלה לשנת 2021 – 2022, התשובות היו  שהיא מכינה את תוכנית העבודה השנתית, וכשזו תהיה מוכנה, המכון יפרסם אותה. גם שאלותיי לגבי המשך הפעילות לקידום היין הישראלי בארצות הברית, ומה נעשה עם יתרת התקציב, נענו בתשובות לא רציניות ולא מקצועיות בעליל. היה נוח למכון היצוא לתקוף אותי ולהאשים אותי ברדיפה והטלת ספק במהימנותם.

אנחנו לא היטלנו ספק לרגע במכון היצוא ולא חשבנו שהשתמש בתקציב לפרויקטים אחרים שלא קשורים ליין. מי שכן הטילו ספק ושאלו שאלות, אלו נציגי היקבים שמימנו חלק מהפרויקט. הם, לטענתם, קיבלו תשובות לא מספקות, לא מקצועיות ואף מתחמקות, ועד לרגע זה אף אחד מהם לא יודע מה קורה עם יתרת הכסף, מה קורה עם הפרויקט והאם הכסף יוחזר ליקבים? תפקידי כעיתונאי לשאול, לחקור, גם להטיל ספק אם יש צורך וכמובן להנגיש את המידע לענף היין.

נכון להיום, עדי טייכר, שהייתה מנהלת ענף היין מחודש יולי 2021 – כבר לא. היא הוקפצה בדרגה, ומשמשת כמנהלת תחום מזון ופודטק. כאמור, מחודש יולי בשנה שעברה ועד עתה, שנה פלוס בתפקיד "מנהלת ענף היין", עדי טייכר לא הציגה שום תוכנית עבודה. ענף היין לא השתתף בשום תערוכה בעולם. היא לא עשתה דבר וחצי דבר לטובת ענף היין. כל השאלות ששאלתי במהלך תקופת כהונתה, נענו שהיא עובדת על תוכנית עבודה.

אי אפשר להאשים את תקופת הקורונה בכל דבר, מאחר והיא מאחורינו בכל הקשור לפתיחת השווקים העולמיים והתערוכות הרבות הקיימות בעולם. מי שאחראית על התערוכות הבינלאומיות במכון היצוא היא ליז מזרחי, המשמשת מנהלת יחידת התערוכות הבינלאומיות. על פי מידע שקיבלנו, בשנת 2022 לא תיכנן ולא מתכנן מכון היצוא להשתתף בשום תערוכה בינלאומית בעולם בנושא היין. אז לא ברור לי על איזו תוכנית עבודה עבדה הגברת טייכר, כאשר מחלקת התערוכות כבר יודעת שאין כוונה להשתתף בשום תערוכה בעולם.

הפרויקט בארצות הברית שהיה תחת אחריותה של טייכר -התאדה. היא לא פעלה לעדכן את היקבים, מלבד איזו שיחת זום שבאה רק בגלל לחץ היקבים. היא לא ידעה לשמור על התקציב שהוקפא, ולנצל אותו מיד עם פתיחת השוק האמריקאי. חוסר מקצועיות פָּר אֶקְסֵלַנְס, הן בבחירתה לתפקיד אחרי יערה שמעוני המקצוענית, והן מבחינתה שלא השכילה ללמוד את הענף שהיווה כנראה שלב בקבלת התפקיד החדש שלה – "מנהלת תחום מזון ופודטק"; מינוי על ידי נילי שלו, המנכ"לית החדשה שנכנסה לתפקיד לפני מספר חודשים, שהיא בעצמה מינוי של הפוליטיקאית לשעבר, איילת ורבין נחמיאס, המשמשת יו"ר מכון היצוא. לא יאומן איך הפך מכון היצוא, שתפקידו לקדם את היצוא הישראלי בעולם, למקום עבודה שבו למקצוענות כנראה אין שום חלק בעניין, ומשמש למשחק כסאות מוזיקליים בהחלפת תפקידים ותו לא.

אני אמשיך לשאול את השאלות שמטרידות את בעלי היקבים:

מה נעשה עם יתרת הכסף שנשאר מהתקציב?

מה תוכניות העבודה של מכון היצוא לשנת 2023- 2022 בנושא היין?

מתי יעודכנו היקבים לגבי הפרויקט בארצות הברית?

תגובת מכון היצוא

"עם ההחלטה על התנעת הפרויקט, מכון היצוא יצא בהליך מכרזי לבחירת חברת אסטרטגיה ופרסום בארה"ב שתוציא לפועל את החזון המשותף. בשנת 2018 נבחרה בהליך מכרזי יחד עם הוועדה המייעצת, חברת קולאנגלו ושות' האמריקאית. התוכנית כללה תוכנית אסטרטגית, תוכנית מיתוג ומיצוב, ופעולות קידום לתקופה של ארבע שנים. סך כל התשלום עבור כלל הפעילויות בשנים 2019-2020 היה 4,266,089 ₪. 27 יקבים חתמו על הסכם הצטרפות לתקופה של שנתיים 2019-2020, אך מגפת הקורונה הביאה לביטול הפעילויות שתוכננו והיקבים זוכו בסכומי הכסף שנשארו, כל יקב בהתאם לסכום ששילם בתחילת השנה. מכון היצוא אינו מחזיק ביתרת התקציב של הפרויקט, ולא נעשתה גבייה מעבר למה ששולם בפועל בשנים אלה.

מכון היצוא עובד בשיתוף פעולה עם הנספחים הכלכליים של מנהל סחר חוץ הפזורים ב- 45 נספחויות ברחבי העולם, על מנת לחשוף את היין הישראלי והיקבים. אנחנו מטפלים בשוטף לאורך כל השנה מול הנספחויות, מפיצים וקניינים, כדי לייצר חשיפה והזדמנויות עסקיות ליקבים בשווקים הבינלאומיים, ובימים אלה מגבשים את תכנית העבודה לשנת 2023".

תגובת צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן יין

"נכון לעכשיו, כנראה לא יהיה תקציב למיתוג בארצות הברית, וזאת כי משרד הכלכלה לא יכול להתחייב לשלוש שנים נוספות בגלל היעדר תקציב מדינה".

מכון היצוא: נתונים מאוד מוזרים

אלון גונן: השבוע פרסם מכון היצוא נתונים לגבי יצוא היין מישראל בשנת 2021. לרגע היה אפשר לחשוב אחרי קריאת הנתונים הללו, כי מגיע לענף פרס ישראל או מינימום הדלקת משואה ביום העצמאות על ידי נציג הענף. אבל בהתעמקות בנתונים הללו, שפורסמו כאמור על ידי מכון היצוא, מבינים שמשהו לא תקין והניתוח לא ברור, ואף איך לומר  – די הזוי.

אין לי מושג מי מנתח את הנתונים במקום, מה הכשרתו או תפקידו, אין לי מושג מהיכן מקבל מכון היצוא את הנתונים הכספיים ועל פי איזה דו"חות, אבל מדובר בנתונים שאי אפשר לסמוך עליהם ובטח שאינם קיימים במציאות, אלא רק אצל מכון היצוא. ביקשתי נתונים מהיקבים הגדולים שמייצאים את מרבית היין, ואכן נתונים אלה  שונים לחלוטין מדו"ח מכון היצוא. לאף אחד מבעלי התפקידים שדיברתי איתם, אין מושג וחצי מושג איך קיבל המכון את הנתונים ולמה פורסמו כפי שפורסמו. לצערי את תגובת מכון היצוא לא קיבלתי כששלחתי להם מספר שאלות להבהרה.

אז ראשית הנתונים כפי שפורסמו

"מניתוח מכון היצוא לנתוני חברת המחקרEuromonitor , גילינו השפעה חיובית למגפת הקורונה על הרגלי הצריכה ומכירות היין בישראל (מקומי ויצוא). בשנת 2021 נרשם גידול של 21% במכירות יין ישראלי, ועד לשנת 2026 הצפי הוא לעלייה של כ-50% בסך המכירות בענף. על פי  נתוני מכון היצוא, יצוא היין בשנת 2021 עמד על 61 מיליון דולר, שזה גידול דולרי של כ-23% בהשוואה לשנת 2020. בעשור האחרון יצוא היין מישראל הוכפל והגיע לשיא. נכון לנתוני מחצית 2022, יצוא היין ממשיך במגמה החיובית עם גידול דולרי של כ-12% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

בפילוח גאוגרפי, כ-70% מיצוא היין מופנה לצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה). ביבשת אירופה, צרפת (10%) ובריטניה (5%) הן המדינות הבולטות ליצוא יין מישראל. יפן הינה שותפת הסחר העיקרית ביצוא לאסיה. היצוא לארה"ב מוביל את הגידול ביצוא היין מישראל. בשנת 2021 יצוא היין לארה"ב גדל בשיעור דולרי של 31%, והסתכם להיקף של 38 מיליון דולר. נכון לנתוני המחצית הראשונה לשנת 2022, יצוא היין לארה"ב המשיך להתרחב בשיעור דולרי של כ-15% והסתכם בכ-24 מיליון דולר."

מספר שאלות שהעברתי למכון היצוא על מנת לקבל תשובות הבהרה

האם מכון היצוא יודע באיזה מחיר מוכר היקב את היין, או שהוא מסתמך רק על הדיווח של היקבים למס הכנסה? אלא אם כן יש למכון היצוא גישה לתיקים, אין לי מושג איך הם יודעים.

האם מכון היצוא בדק, האם מדובר בכלל בעליית מחירים של יין ישראלי ליצוא, ולאו דווקא עליית הכמויות כפי שהוא מצביע? גם כאן אין למכון היצוא מושג, ואין לו אפשרות לדעת. על פי הנתונים שאני קיבלתי ישירות מהיקבים, מתברר כי חוץ מיקב כרמל כולם העלו מחירים והקטינו כמויות. מכון היצוא שכח נתון אחד: שנת 2021 הייתה שחונה בענבים, ולכולם היה חסר יין, וכאמור כולם העלו מחירים ליצוא. אז אולי בכלל היצוא הכמותי לא ממש המריא? חומר למחשבה.

האם מכון היצוא לקח בחשבון את שער הדולר שגם שיחק תפקיד? גם פה מבינים שהנתונים שפורסמו בעייתיים. ועל איזה יינות מדבר מכון היצוא? האם זה כולל יין מתוק ונספחיו?

בקיצור, מכון היצוא כפי שהתנהל בשנתיים האחרונות בנושא היין, ממשיך את המגמה של כלום מכלום: נתונים באוויר, חוסר תפקוד, שום ייצוג בחו"ל של הענף, ויתור על פרויקט הדגל בארצות הברית, חוסר מקצועיות של בעלי תפקידים, ונראה על פניו שענף היין לא מעניין לחלוטין את המכון. העיקר שיש תפקידים מאוישים שמכניסים משכורות. נכון להיום מכון היצוא גובה דמי חברות מיקבים שחברים בו, יקב רמת הגולן השכיל לפני שנתיים לעזוב את המכון, ולוותר על החברות בגוף שלא באמת מייצג את הענף. אולי הגיע הזמן שצחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין שמייצג את היקבים, ימליץ לשאר היקבים לעזוב את מכון היצוא, ולהעביר את עשרות אלפי השקלים שהם משלמים לקופת מועצת גפן יין, כדי שבכסף ייעשה שימוש מושכל ולטובת הענף.

תגובת מכון היצוא

"נתוני היצוא בדולרים, הינם כפי שמפורסמים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני מכירות יין, הינם נתונים בליטרים (לא קיימת התייחסות במונחים כספיים). כפי שרשום בכתבה, הנתונים מתוך סקירה של חברת המחקר יורומוניטור בנושא יין בישראל שהתפרסמה בחודש יולי האחרון. נתוני הגידול בצריכה ובמכירות הם בהתאם למחקר. הנתונים הינם בליטרים ומתייחסים גם ליין מקומי (שנמכר בארץ ובחו"ל) וגם ליין מיובא. לא הייתה התייחסות בכתבה לגבי גידול כמותי ביצוא, מה גם שאין לנו על כך מידע. הנתונים מתייחסים ליין בלבד, ואכן כל המחירים בכתבה מתייחסים לנתונים הדולרים ולא להכנסות בשקלים".

יינות לבנים של יקב כישור – מוזל וריינגאו בישראל

יונתן לבני: במספר כתבות בזמן האחרון, בהן ביקורי באזור המוזל בגרמניה ואירוע הריזלינג ביקב ספרה, גיליתי לקוראים את אהבתי המיוחדת לזן ענבי הריזלינג. גם רמזתי שבארץ מייצרים אומנם ריזלינגים נפלאים, אבל רובם ככולם יבשים בלבד, והמנעד הרחב של יינות ריזלינג, החל מיבש עד למתוק, חסר בנוף הישראלי. כמה ימים לאחר מכן הונחה על מפתן ביתי קופסה ובה ארבעה בקבוקי יין – שלושה מהם יינות ריזלינג, מטעם יקב כישור.

יקב כישור הוא אכן יקב ישראלי שונה במובנים רבים: היקב שוכן בקיבוץ כישור בגליל המערבי, וכפר כישורית הפועל במקום, הוא בית לחיים לבוגרים עם צרכים מיוחדים בתחום הנפשי, ההתפתחותי והריגשי. חברי כישורית משתתפים בעבודות היקב הכשר, כשהיינן הראשי הוא ריצ'רד דייויס, שעלה לפני שנים מדרום אפריקה. יועצי יין מהטובים בארץ, ביניהם יאיר מרגלית ואיתי להט, ליוו את היקב מאז הקמתו  בשנת 2010. כמעט כל הענבים מגיעים מכרם כישור על רכס הרי הגליל המערבי. הכרם מטופל בשיטה חקלאית בת קיימא, תוך דגש על המערכות האקולוגיות והאורגניות של הכרם.

משגב ריזלינג 2017 – ריזלינג חצי מתוק, עשוי מ- 100% ענבי ריזלינג לבן, שנסחטו ללא השרייה עם הקליפות מענבים שנבצרו בכרם כישור. התירוש תסס בטמפרטורה מבוקרת של 15 מעלות, והתסיסה הופסקה בקירור כדי לשמר רמת אלכוהול נמוכה של 10% ועל ריכוז סוכר גבוה. יין מאוד פטרולי בצורה האהובה עלי. לא האמנתי שאני שותה ריזלינג ישראלי כשטעמתי אותו. הוא כל כך דמה לריזלינג מאזור המוזל או הריינגאו בגרמניה, שאין לי ספק שאילו הייתי שותה אותו בטעימה עיוורת, לא הייתי מנחש שאני שותה ריזלינג ישראלי. שאפו ליינן.

ריזלינג 2018 כרם נחל יסף – היקב מגדיר גם יין זה כחצי מתוק, כשהענבים נבצרו בכרם נחל יסף הנטוע במורדות הישוב כישור, על שיפולי נחל יסף שמקור שמו בערבית הוא 'הנחל העמוק'. הנחל יוצא מקיבוץ כישור ונשפך מערבה אל הים התיכון.  ערוץ הנחל מנקז אליו בלילות את האויר הקר ויחד עם קרבתו לים התיכון, הוא מייצר מיקרו אקלים שמזכיר אזורים בגרמניה. יין ארומטי מאוד, נעים לשתייה, עם ניחוח וטעם של לימון צהוב, תפוח ירוק ומאוד דובשני. 10% אלכוהול. אהבתי יותר את זה של משגב 2017, ולדעתי עוד שנה בבקבוק ה- 2018 ידמה לקודמו.

ריזלינג 2019 כרם נחל יסף – היקב מגדיר את היין כחצי יבש, להבדיל מהגדרת חצי מתוק של היין הקודם. אף הוא עשוי מענבי כרם נחל יסף כמו היין מ- 2018. מעניין כמה הוא שונה מקודמו ובאופן מאוד מורגש. למרות הטענה כי זה יין חצי יבש, לטעמי הוא יותר מתוק מקודמו. יין עם טעמי דבש דבורים טבעי, קליל ונעים לשתייה. למי שאוהב יינות מתוקים הוא יהיה יין ייחודי בטעמיו: לימון, מלון וג'ינג'ר.

מחיר כל יין ריזלינג של כישור 100 ₪. אני סבור כי אלה מהריזלינגים הטובים ששתיתי בארץ, והם בהחלט שווים את המחיר.

כישור ויונייה 2021 – ענב הויונייה מאפיין את אזור עמק הרון בצרפת, אבל הוא גדל גם באמריקה הדרומית, ארה"ב  ואוסטרליה, ובמקומות אחרים בעולם. הויונייה של כישור הינו יין יבש בעל גוף ונוכחות בטעמי פרי לבן, קצת וניל וקוקוס טרי. טעם שמנוני מעט לאחר השתייה, עם סיומת בינונית ומעט מרירה. ילך מצוין עם מאכלים אסייתיים. אינני מחובבי הזן, ואף על פי כן נהניתי לשתות יין שעשוי היטב, וכל כך ברור כי אתה שותה ויונייה. המחיר 95 ₪ – בוודאי שווה את מחירו.

ביקורות יין: אהלן מרסלאן

אלון גונן: האמריקאים, שהתקשו עם השם "מרסייאן" (על שם העיר מרסיי בדרום צרפת), שינו אותו ל"מרסלאן" ומאז כולם קוראים לו בשם העיוותי הזה. ההורים שלו הם שני זנים אדומים וותיקים: קברנה סוביניון וגרנאש. מדובר בזן עם גרגרים גדולים’ שבעיקר אוהבים אותו בגלל היבולים הגדולים ועמידותו בפני מחלות.

בארצנו, יקב ברקן ייצר ממנו בשנת 2011 יין זני, ויקב רקנאטי עשה ממנו אפילו יינות רזרב. הזן לא ממש ערב לחך הישראלי עם שני היינות הללו, ורק אחרי שכמה יקבי בוטיק התחילו להתייחס אליו בקפידה עם עבודה נכונה בכרם וביקב, אז יצאו לשוק כמה יינות לא רעים בכלל. אני אתעלם מרקנאטי גרי דה מרסלאן, שהראשון יצא לשוק ב- 2015, וכאן מגיע קרדיט למי שהחליט על בקבוק שונה ומרשים, שהסיט את תשומת הלב מהיין. דווקא המרסלאן האדום שטופל בחביות גדולות, היווה את יריית הפתיחה למרסלאנים טובים.

חובבי היין גילו יין עם מרקם שומני, מחוספס עם עפיצות טובה. החמיצות אומנם הייתה גבוהה, אבל התמתנה עם הערסול. רקנאטי נתנו לנו להבין שזה יין שצריך להתבגר ולהירגע בבקבוק, והתיאום הזה בין הקברנה שמעניק גוף והגרנאש שמספק חמיצות איתנה, חייב להילקח בחשבון.

יקב בנימינה – רזרב מרסלן 2020: עם תוספת של 10% ענבי פטיט סירה. יין בעיקר ארומטי, עם צבע סגול עז. לצערי חסר אפיון של הזן, וחסר רעננות ומורכבות. מחירו 60 ש"ח. ציון 87. תמורה למחיר (VFM)  – חצי כוח.

יקב תבור – סינגל ויניארד מרסלאן 2020: גם פה היין עדיין מאופיין בעיקר בארומות של תבלינים, והגוף עוצמתי. לא מאוזן עדיין, אבל עם פוטנציאל אדיר. היין עדיין שד בבקבוק. מחירו 109 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – עד 80 ₪.

יקב ירושלים – מרסלאן גרשטיין 2017: יין מאוזן לחלוטין. אף מקסים עם ארומות של דובדבנים ופלפל שחור. פה חמאתי, כבד, מורכב מאוד. יין מצוין. מחירו 60 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מעולה, יין ששווה הרבה יותר .

יקב בית אל – מרסלאן 2018: צבע סגול עמוק מרשים ביותר, וכאן בעצם נגמר הסיפור של היין. ארומות וטעמים מעיקים של נגריה. המון המון עץ שהשתלט על הכול. מחירו 125 ₪. ציון 87. תמורה למחיר – לא.

יקב אייל – מרסלאן 2018: צבע סגול עז. אף ארומטי עם תבלינים טריים בעלי נוכחות מדהימה. דובדבני, כשבקצוות וניל ועישון קל של חבית טובה. יין פשוט טוב. שאפו. ציון 91. מחירו 99 ₪. תמורה למחיר – מעולה.

יקב אדיר – מרסלאן רוזה 2021: מינרלי מאוד, חומציות שפותחת את התאבון. מאוד בשל ומורכב בפה. עשוי היטב. בית ספר לרקנאטי. מחירו 103 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – עד 80 ₪.

יקב גיזו – נחל הראל מרסלאן 2020: צבע אדום עז. אף בשל של שזיף, אוכמניות ורוזמרין קליל. פה מאוד מורכב, פירותי. טאנינים רכים שמשתלבים היטב. לאחר חצי שעה בכוס היין נפתח, ומתגלה יין מאוד עוצמתי, שלא נח לרגע בפה. ללא ספק יין לאוכל. מחירו 90 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – מצוינת. הטוב ביותר בטעימה. שאפו

יקב גיזו – קברנה סוביניון עם תוספת של 30% מרסלאן 2020: כאן זה כבר משחק מצוין של היינן, שרצה לרכך את נחל הראל 2020 המרסלאני  והוסיף לקברנה סוביניון הזה משהו שהיה חסר – בעיקר צבע עז ותיבול ים תיכוני. קברנה שונה בנוף, לכאורה קליל ורגוע אבל התיבול מרגש ומקסים בעיניי. מחירו 90 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מצוינת.

האבות המייסדים שהלכו לעולמם בספטמבר – דניאל רוגוב ומני פאר

דניאל רוגוב: כולם היו בניו – 30.1.1935-7.9.2011

אלון גונן: החודש מלאו 11 שנים לפטירתו של דניאל רוגוב, מבקר היין של עיתון הארץ, ו- 8 שנים לפטירתו של מני פאר, שניהם מהאבות המייסדים של עיתונות היין בישראל.

דניאל רוגוב הוא זה שהיה עבור יקבים רבים קרש הקפיצה לעולם. הציונים שלו דחפו ייננים רבים להשתפר ולהוכיח כי הם מסוגלים. ההכרה הבינלאומית שלו הפכה את ישראל לנקודה חמה על המפה העולמית בענף היין. למוצא פיו הייתה השפעה עצומה על מכירות, השפעה עצומה על שינוי מגמות בענף. הוא אהב את תעשיית היין הישראלית, ובדרכו שלו שמר עליה.

הייננים הבכירים שעובדים כיום ביקבים "אסכולת רוגוב" הקשיבו לו, כיבדו אותו, ניסו לנתח את הביקורות שלו, וניסו ללמוד ממנו על מגמות עולמיות חדשות. ויקטור שונפלד מיקב רמת הגולן, ליאור לקסר מיקב כרמל (היום יקב ירושלים), שיקי ראוכברגר מיקב טפרברג, אלי בן זקן מיקב קסטל, יונתן תשבי מיקב תשבי, פיליפ ליכטנשטיין מיקב היוצר, שיבי דרורי מיקב גבעות, ששון בן אהרון מיקב בנימינה (היום מוני), איתי בן חיים מיקב בן חיים, אורנה צ'ילאג  – שסגרה את היקב שלה, זאב דוניה מיקב סוסון ים, בארי ססלוב ורוני ססלוב מיקב ססלוב שירד מהמפה, יועץ היין יותם שרון, יועץ היין ארקדי פפיקיאן, יועץ היין והיינן יעקב אוריה, אסף פז מיקב ויתקין, ערן פיק מיקב צרעה, עידו לוינסון מיקב רקנאטי (היום ברקן סגל), דוד בר אילן מיקב טוליפ ועוד. רובם היו בניו ובנותיו.

ללא ספק, דניאל רוגוב אחראי במידה רבה לאחת המהפכות שעברה תעשיית היין הישראלית, ולדעתי הוא עדיין משפיע. הדור החדש של חובבי היין שצצו בשנים האחרונות, זה דור שרוגוב לא הכיר. אני לא בטוח שהדור הזה היה מבין את ביקורות היין שלו או מקבל אותן. אף אחד אחר לא תפס את מקומו או הצליח להיכנס לנעליו הגדולות והמשפיעות. הציונים שרוגוב העניק ליינות, ההמלצות שלו לגבי אורך החיים של מועד השתייה שהיו נכונות ברוב המקרים, וזה מרתק כי היה נביא בעירו כנראה, והנבואות שלו התגשמו אחת לאחת.

לדעתי, תעשיית היין כפי שהיא היום, הייתה מרתקת את רוגוב. הייננים הצעירים, "הדור שלא ידע את יוסף", היו הופכים את הקערה על פיה. רוגוב היה מגיע אליהם, שלא כמו הדור הבוגר הבכיר שעלו לרגל לרוגוב. הוא היה משכיל ללמוד מהדור הצעיר, להבין את הרצון שלהם לבעוט במוסכמות של יינות עתירי עץ ואלכוהול, לחרוג מבלנדים בורדולזים, לקבל בברכה זנים מרתקים אחרים עם עשייה של עולם חדש, שמתאים לקהל החדש ולא רק לטעם מבקרי היין.

הדור הבוגר עשה לא פעם יינות על פי טעמו האישי של רוגוב. זו הייתה גדולתו וזו הייתה חולשתם. אחרי 11 שנים ללכתו רוגוב עדיין רלוונטי, עדיין משפיע, עדיין כשטועמים את היינות מ"אסכולת רוגוב", מבינים את גדולתו ואת ההשפעה שהייתה לו על ענף היין. יהי זכרו ברוך ולחיים.

מני פאר: האב הרוחני – 6.9.1946-3.9.2014

מני פאר העיתונאי לא היה מבקר יין. הוא לא נתן ציונים, הוא סיקר את תעשיית היין מהפן האומנותי. הוא עטף כל בקבוק יין שטעם, ידע לקשר אסוציאטיבית יוקרה עם תרבות בינלאומית. אצל מני פאר, יין טוב, כמו אמנות, הגיע מתוך תשוקה, יצירה ומחויבות.

הוא חיפש תמיד את המיוחס בין המיוחסים, הוא לא התפשר מעולם וחיפש את היין הבא, את היינן הבא. הוא התרגש כל פעם מחדש בטעימות יין, והצליח להדביק את כל הסובבים אותו, בעמידה איתנה ובמשפטים מבריקים, ש"יין הוא סוג של אמנות וככה צריכים להתייחס אליו", "יין הוא אמנות שתתקשר מתוקף עצמה לאנשים שחווים אותה".

בתוך כל זה היינן היה בראש. מבחינתו כל יינן הוא אמן שיש לו את סגנון האמנות האישי שלו, שמתפתח לאורך חייו. סגנונו של אמן כזה יכול להשתנות ולהסתגל ככל שהאמן גדל כאמן וגם כאדם. מני לא הבין, ולא רצה להבין, ייננים שניסו לחקות את הסגנונות של האחרים. הוא תמיד אמר לאותם ייננים "תתמקדו בפיתוח הסגנון שלכם, תמצאו את דרך הביטוי הייחודית שלכם. תצברו ביטחון באמצעות ניסיון, תרחיבו את מאגר הידע שלכם, סעו בעולם, תרכשו יותר מיומנות".

אני חושב שמני פאר היה גאה בייננים של הדור הצעיר, הוא היה מעריץ את העשייה שלהם, את השינויים שתעשיית היין עברה בשמונה השנים מאז שהוא מני עזב אותנו. ואני יודע שאני מתגעגע למני כשאני משתוקק לדבר הפשוט ביותר כמו הצליל של קולו. ממני למני, געגוע.

וינסנט ואן גוך – הכרם האדום ליד ארל בצרפת

סיגל גליל – חוקרת ואן גוך, כתבה לנו: "ואן גוך הוא צייר את ציור הזה שנקרא 'כרם אדום' בארל שבפרובאנס בחודש נובמבר 1888. ואן גוך העריץ את עובדי האדמה ואהב לצייר אותם בעבודתם בשדות, ובמקרה זה את הבוצרות בכרם. זהו ציור מאוד מיוחד, כי הינו היחיד שואן גוך מכר במהלך 10 השנים בהן הקדיש את חייו לציור. קנתה את הציור האמנית בלגית אנה בוק, שהייתה גם אספנית אמנות. היא שילמה עבורו 400 פרנק כשהוצג בתערוכת הוונטיסטים בבלגיה. אגב, ואן גוך צייר גם ציורים יפים של ענבים כטבע דומם, וגם עוד ציור אחד של כורמים לו קרא בשם 'כרם ירוק'".

הכרמים של Pays d'Arles משתרעים על פני כ-1,000 הקטאר (10,000 דונם), ושייכים ל- 25 דומיינים המייצרים יינות מקומיים (IGP)  או יינות אפלסיון (AOP) – לבנים, רוזה ואדומים. הזנים באזור הם גרנאש, סירה, סינסו וקריניאן, ולצידם  אחרים כמו שרדונה, סוביניון בלאן, מרלו, קברנה סוביניון, קלדוק, מרסלן. חלק מהכרמים מטופלים בחקלאות אורגנית או בחקלאות בת קיימא.

סיור ובציר לילי בכרם של יקב בזלת הגולן – ומה קרה ליין אריק אינשטיין

אמנון פאר: יקב בזלת הגולן הזמין לסיור ובציר לילי חוויתי בכרם של היקב בקדמת צבי  שברמת הגולן, ולמפגש עם יואב לוי בעל היקב והיינן, וזוגתו יעל פיודיק שפיתחה ומנהלת את מרכז המבקרים של היקב. לטיול יצאנו בכיף מתל אביב ב- 22:00. אחרי כמעט שלוש שעות נסיעה באוטובוס הגענו ליקב – שני עיתונאי יין, אריה לביא ואנוכי, יחד עם  עוד כותבים, בלוגרים ובלוגריות מדור האינסטגרם.

יואב ויעל קיבלו אותנו במרכז המבקרים המעוצב 'דיוניסוס' (לוגו היקב הוא מטבע עתיק עם דיוקן של דיוניסוס – אל היין והפריון היווני, שנמצא בסביבת היקב). במקום קירות מאבני בזלת, שולחנות ארוכים ושולחנות קטנים יותר על חביות. אני זוכר את המקום  כמרתף החביות של היקב. התכבדנו ביין שרדונה קר וטעים, עוגות ומתוקים, ויואב הקרין סרט שמספר על היקב לחמישה שפים ידועים.

ימי הבציר בשיאם,  ובסביבות 02:30  יצאנו באוטובוס לכרם ענבי קברנה סוביניון בפאתי קדמת צבי. השמיים עם הירח המלא והכוכבים היו האור היחיד, חוץ כמובן מפנסי האוטובוס, כשהגענו חולקו לנו פנסי ראש, מזמרות  ודליים לאיסוף הענבים. אשכולות ענבי הקברנה סוביניון הם קטנים וצפופים, עם טעם מתוק נהדר. גם אני בצרתי, לא הרבה מדי. מה שבדלי נשפך למיכל גדול, וחלק מהבנות נכנסו למיכל כדי להוציא לענבים את המיץ לאינסטגרם – אכן בציר לילי חוויתי.

חזרנו ליקב למרכז המבקרים לארוחת בוקר עשירה בליווי יינות היקב – קברנה סוביניון רזרב 188 מבציר 2017 (נקרא על שם חטיבת השריון 188 ונבצר משורותיו של כרם תל פארס באתר הקרב בו נלחמה חטיבה 188 באומץ במלחמת יום הכיפורים ב- 1973), קברנה סוביניון רזרב 2017, קברנה סוביניון ברונזה ושרדונה. האווירה לפנות בוקר הייתה נעימה וטעימה. שתינו ונהנינו, לא נהגנו, לפנות בוקר חזרנו הביתה. נהנינו.

יקב בזלת הגולן הוקם ב- 1998. ליקב כרמים בקדמת צבי וצפונה ברחבי הגולן במקומות נבחרים שונים, החל מגובה 500 ועד 1000 מטר מעל פני הים, כשלכל כרם מאפיינים ייחודיים משלו. השנה בוצרים כאן 180 דונם ענבי קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה שגדלים באדמת הבזלת העשירה של רמת הגולן, וייצרו 180,000 בקבוקים.

לפני שחזרנו הזכרתי ליואב, שהפעם האחרונה שלי ביקב הייתה לפני עידן הקורונה, כשמרכז המבקרים היה מרתף החביות. הוזמנו מספר עיתונאי וטועמי יין, ביניהם רן בירון, מימי בן יוסף אלון גונן ואנוכי, לטעימה של עשרות חביות כדי לדרג ולבחור את היין הראשון לסדרה חדשה שיואב החליט ליצור – סדרת יינות לכבוד זמרים; הראשון בהם יין שהיה צריך להיות על שם אריק איינשטיין. במשך יום שלם טעמנו וטעמנו, ונבחרו חביות שסומנו. משפחת איינשטיין התנגדה וכך היין לא יצא. לשאלתי מה קרה עם החביות שנבחרו, סיפר יואב שהעובדים שלו ערבבו את החביות וכך נוצר בלנד אחר לגמרי. יואב, אנחנו מוכנים לבוא שוב לטעימה כזאת, אבל דיר בלאק, הפעם שמור על הבלנד. לחיים, שנה טובה.

משאל הייננים ראש השנה תשפ"ג 2022 – חלק ב'

לקראת ראש השנה ביקשנו מעשרות יינניות וייננים, לספר לנו איזה יין שלהם ישתו בחג, ואיזה יין אחד של יינן אחר. ההיענות הייתה רבה והתשובות זרמו. את חלק א' בהשתתפות 22 ייננים פרסמנו בשבוע שעבר. השבוע יש לנו 33 משיבות ומשיבים שפירגנו גם לייננים אחרים – בסך הכול 55 (דאבל חמסה, סימן לשנה מבורכת בפתח) שתהיה שנה טובה לכולנו!

שלומי צור – יינן יקב תל אפק: "יין שלי – Neomi Cabernet Franc 2020 הוא היין המרגש שאותו אפתח בראש השנה. יין אדום יבש עשוי מ- 97% קברנה פרנק ממצפה רמון ו- 3% פטי ורדו מעמק האלה. עבר תסיסה מלולאקטית בחבית, והמשיך התבגרות של 12 חודשים בחבית עץ אלון צרפתי ישנה. זהו יין שהחגיגיות פורצת ממנו בטעמים ובארומות מרתקים; פרחוניות לצד פירות יער שחורים, תיבול ירוק עדין, טאניות בינונית, וסיומת ארוכה של שוקולד דובדבנים. יין של יקב אחר – יין נוסף שהייתי פותח בארוחת החג הוא 'וולקני ריזלינג' של אדם אלפסי מיקב הר אודם. חדות, רעננות ופירותיות מחמיאה מאוד לזן, אשר מגיעים בזכות עבודה ייננית מאוד מקצועית, כל הכבוד. נאחל לכולנו שנה של עשייה מרגשת, שמרימה לתרבות היין הישראלית".

יפתח פרץ – יינן ראשי ביקב כרמל: "יין שלנו: '4 ווטס אדום'. בלנד הרמוני ועסיסי של ענבי מרסלן, ארגמן, קריניאן, גרנאש, קלדוק, עם נגיעה של שרדונה – זנים שמתאימים לאקלים הישראלי, ויין שמתאים כמעט לכל דבר. יין של יקב אחר: 'ריזלינג' של יקב ויתקין. כיף לטעום את היינות של אסף פז, ובמיוחד את הלבנים. הריזלינג הוא החביב עלי, ויתאים לגפילטע פיש עם הגזר והרוטב".

אורי חץ – יינן יקב שאטו גולן: "יין שלי – 'גשם לבן' (בלנד של גרנאש בלאן ורוסאן) כי הוא הוא והוא טעים. יין של יינן אחר – 'עסנייה לבן' של טל פלטר, כי זו התחלה חדשה וטעימה".

אילן חסון – מבעלי יקב Five Stones: "באשר ליין שלי אשתה את ה- 5X5  – יין המבטא בצורה מדויקת את יתרונות הטרואר של הכרמים שלנו בגבעת ישעיהו, לצד עבודת ייננות מצוינת של יינן היקב ששון בן-אהרון. יין של יקב אחר: 'קריניאן גפנים בוגרות' מסדרת כרם יחידני של יקב כרמל. יין מצוין עשוי טוב, בעל פרי מרוכז וטעמים נפלאים".

יוסי אשכנזי – יינן יקב ya: "יין שלי – 'קברנה סוביניון סדרת רזרב'. יין בעל גוף מלא, מאוזן, 18 חודשים יישון בחבית. יין של יקב אחר: 'קברנה סוביניון מסדרת Rujum' של יקב אסף ".

ליאור לקסר – יינן ראשי ומנכ"ל יקב ירושלים: "בראש השנה נשתה 'שרדונה רזרב 2021 מסדרת ווינדמיל פרוג'קט'. הוא מסמל עבורי ניקיון ודיוק. הייתי שמח לשתות 'שיראז קאיומי 2008' של יקב כרמל – החודש שתיתי את הבקבוק האחרון שלי. היה מצוין".

הילה דהאן – ייננית יקב סומק: "יין שלנו – 'בקעת הנדיב 2015', יין הדגל שלנו. אנחנו חוגגים את השנה ה- 20 להקמת היקב, ואין טוב מזה להתחיל את החגיגות. כיין של יקב אחר ממליצה על 'גשם' של שאטו גולן – יין מצוין מיקב מקסים".

יורם שלום – יינן יקב אלכסנדר: "יין שלי – 'אלכסנדר הגדול קברנה סוביניון', כי היין גדול וככה אני רוצה להתחיל את השנה, שתהיה גדולה בדיוק כמה היין המדהים הזה  יין של יקב אחר – 'סוביניון בלאן' של היינן דורון רב הון מיקב ספרה, כדי שיזרום ושיהיה לי קליל כל השנה".

ששון בן אהרון – יינן יקב מוני: "יין שלי – 'קאלדוק רוזה' בסדרה מוגבלת של בקבוקי מגנום; יין לסוף הקיץ ולחגוג את סוף הבציר. אשמח גם לשתות  'גראנד וין' של יקב קסטל, לאות הערכה לאלי בן זקן על תרומתו לענף היין".

רועי יצחקי – מנכ"ל יקב טוליפ: "יין שלנו –  'קברנה פרנק מרלו רזרב' (יינן דוד בר אילן) – פשוט בלנד מהמם. יין מורכב ומרתק, המגלה בכל טעימה עוד רבדים יין של יקב אחר – ממליץ על 'שנין בלאן 'של יקב ננה (הייננית דנה בני) – יין קיצי וכיפי, פרויקט דרומי מדהים, ולא פחות חשוב אנשים נפלאים".

מיכל אקרמן – אגרונומית ומנהלת יקב תבור: "יין של תבור שאשתה בחג – 'קברנה יודאיקה', כי אלגנטיות חזרה לאופנה! יין של יקב אחר – 'ויילד שנין' של זאב דוניה-סוסון ים, כי שנין בלאן זה אחד הזנים הנכונים למדינה שלנו, וזאב לוקח את שלו למחוזות הפנטזיה. יין מרתק שמספר סיפור שלם".

יונתן קורן – יינן יקב היוגב 8: "יין שלי – 'בלנד סירה קריניאן' שיצא לפני חודש. בציר אדום  ראשון של היקב – לחיי התחלות חדשות. יין של יינן אחר – גבי סדן, 'סוביניון בלאן גרשון'. אחד היינות הלבנים הטובים שעושים פה בארץ. חג שמח ושנה טובה לכולם, והרבה יין טוב".

שמעון זוהר – יינן יקב 70: "את היין האדום של היקב – 'פטי ורדו 2020',  אשים על שולחן החג, כסמל להישג שלנו בשנה החולפת וכפתיחה לשנה שתבוא (וגם כי אני מאד אוהב לשתות אותו). היין שהייתי רוצה לשתות מיקב אחר, אך לא בשולחן החג, הוא ה'ריזלינג' של יקב מרגלית. אני מאוד מעריך את העשייה שלהם – הן של אסף והן של יאיר אביו".

אור מרקוס – יינן יקב מרקוס: יין שלנו – מהצעירים ביקב 'מאה 2017', שנתיים חבית. בלנד של 50% שיראז כרם בן זימרה ו- 50% קברנה סוביניון תל פארס, שילוב מושלם של שני הזנים על הטרואר ממנו הם באים. מיקב אחר: יין של יינן מקסים ומוכשר, אייל דרורי, 'לים לבן 2021' של יקב עגור. בלנד של רוסאן, סוביניון בלאן וויונייה – כל זן ביין מורגש בנפרד ומתכנס ליין אחד נפלא".

אסף פז – יינן יקב ויתקין: "יין שלי לחג – 'גרנאש נואר 2019'. ענבים מכרם בעל – ללא השקיה בעיצוב גביע ויבולים זעומים. בשל היבולים הנמוכים בכל בציר מיוצר בכמות של עד 4 חביות. יין נדיר וחגיגי, בעל איזון נפלא, גוף קל יחסית ורעננות. אדום "קיצי" ויין אוכל נהדר. יין מומלץ של יקב אחר –  'ריזלינג מרגלית'. כאיש ריזלינג אני מעריך את המסירות של אסף מרגלית לטעת ריזלינג בטרואר חדש, והתוצאה טעימה ומרתקת מאוד".

אמיר ארגוב – יינן יקב ארגוב: "יין שלי – 'פטיט סירה '2013, יין ששהה 6 שנים בחבית והוא מאוזן וחלק. יין של יקב אחר – 'קברנה סוביניון חברים', יין של יקב אורטל שנשאר במרתפים. כשהיקב נמכר והפך לתל שיפון נמכר ללא תווית".

גיל אופיר – יקב אופיר: "יין שלי – 'קברנה פרנק '2020. מייצג את האופי שלנו; קצת ירקרק קצת מחוספס, מאוזן ובעל טעם שיורי ארוך ונעים. יין של יקב אחר: 'רקנאטי פטיט סירה' – מייצג את האופי הישראלי; טעם עז צבע עז טעמים עזים".

יעקב בן דור – מנהל יקב יתיר: "יין שלנו – 'הר עמשא' (יינן  ערן גולדווסר) המתיישן, עושה זאת בצניעות ונכנס לפרמייר ליג  יין של יינן אחר: 'פטי ורדו' של חברי שיקי ראוכברגר היינן הראשי של יקב טפרברג, כי מגיע לו חיבוק לתחל שנה וברכותיה".

קובי ארביב – יינן ראשי יקב רקנאטי: "מאוד משמח ומרגש אותי לשתות 'שנין בלאן' שלנו ברקנאטי. זהו יין מיוחד ובאמת יוצא דופן ברמת המורכבות, האופי והעומק שלו. יין של חברים מיקב אחר, הייתי שמח לשתות 'מלבק ברברה' של יקב דדה. ביטוי מקסים ושילוב לא שגרתי של שני זנים התומכים ומעצימים האחד את השני".

גולן פלם – יינן יקב פלם: "יין שלנו – 'פלם קמליה', יין שיתאים לשלהי הקיץ תחילת הסתיו, בגלל הרוחב,הרעננות והוורסטיליות הגסטרונומית. יין אחר – 'גראז' דה פאפא אדום' – מעניין, מרענן. עשיר ואלגנטי. שאפו לעידו לוינסון".

מלכיאל הדרי – יין יקב גיתו: "יין שלנו – "דודאים 2020", בלנד ייחודי של היקב מענבי טוריגה נסיונל ומרסלאן. כי אי אפשר לשתות בשום מקום אחר, אחד יחיד ומיוחד. יין של יינן אחר- 'קריניאן 2013' של אסף פז  ביקב ויתקין – אלגנטי עגול ומאוזן לעילא".

רמי בר-מאור – יינן יקב בר-מאור: "יין שלי – אשתה 'הנדיב בלאן 2021', יין שמסמל חול ולא קודש. כיצרן יין אשר תלוי במחזוריות הטבע, ראש השנה האמיתי שלנו הוא פסח, עונת האביב, כשהשעורה מבשילה הרבה לפני החיטה. לכן מכינים בפסח לחם שטוח שעשוי מהתנובה החדשה של השעורה, לסמל שתהיה שנה פורייה. לשעורה אין הגלוטניות הדרושה להתפיח לחם. לכן בחרתי ביין שלנו הנדיב בלאן 2021, יין ליום יום, מרווה, לימוני עם ניואנס טרופיות. יין של יקב אחר – 'גרנאש בלאן 2021' של מאירם הראל מיקב אמפורה, גם יין של חול ולא קודש, יין מרתק שמבליט את האופי המתובלן של הזן. בעבודה עדינה של התסיסות והתיישנות על השמרים, מצליח מאירם להפיק יין מרתק וטעים לאללה".

לורי לנדר – ייננית יקב צפרירים: "יין שלנו: לבנין '2018' – 80% דוריף-פטיט סירה, 20% סירה. שופע פרי שחור ומתובל, עם סיומת לעיסה וארוכה. מושלם לארוחות חג. יין של יקב אחר – 'רוזה מבעבע, פטי ורדו ברוט' של אנדראה בופה, גבעת ישעיהו. טאניני ופריך, פירותי ועסיסי – חוויה מיוחדת".

איגי אלוני – מנהל התפעול של יקב ברבדו: "יין שלנו – 'ברבדו מלבק 2020', יין שהופק מחלקה ניסיונית קטנה שנטענו ב- 2016  בסמוך  ליקב, ולשמחתנו נקלטה היטב. מבציר ראשון זה הופקו מספר קטן של בקבוקים במהדורה מוגבלת. היין עשיר ומלא נוכחות, מורכב מאוד, ועם זאת רך נגיש ונעים לשתייה. יין של יינן אחר – 'מלכת הלבבות 2020' של יעקב אוריה. יין שמח ומרענן, שכל כך כיף לשתות".

גיא אשל – יינן יקב דלתון: "יין שלי – כסמל להתחלה חדשה, אני אשתה את היין grounded’ צורימן', יין חדש ייחודי בעולם העשוי מזן עתיק ונשכח, יין של יינן אחר – הייתי שמח לשתות סוף סוף את בקבוק הריזלינג של עידו סירקין (כרם צבעון). כבר שנה שהיין שוכב אצלי במקרר היין, ונראה לי שהוא יהיה מעולה עם הגפילטע".

אהרון ג'לאח – יינן יקב אפק: "יין שלי – בראש השנה הבעל"ט אנחנו נשתה 'ארומה בציר 2018', בלנד של פטיט סירה קברנה סוביניון ומרלו. יין מושלם ללוות ארוחת חג עתירת בשר, במגוון טעמים נפלאים שזורים אלו באלו בהרמוניה מושלמת. יין שהייתי שמח לשתות – 'עמק תרצה 2016', שיראז זני של היינן אליאב הילל מיקב כביר".

אדם שטרנבך – יינן יקב שטרנבך: "יין שלנו – 'לה-ג'נבא '2016, כי הוא יין רך וטעים שעושה חשק לעוד לגימה. יין של יינן אחר – 'סנרייז בלאן 'של יקב הדר. קודם כל כי הוא טעים, אבל גם כי הוא רענן, טרי, פירותי מאוד ומפתיע. עשוי מקולומברד ורוסאן. הקולומברד סובל מתדמית מאוד גרועה, והנה דוגמה נהדרת שלו".

אלעד מובשוביץ – יינן יקב דרימיה: "יין שלנו – אשתה יין חדש, עדיין ללא שם, מסדרה נבחרת שתצא בהמשך, קברנה סוביניון 2020 משתי חביות מצטיינות. יין של יקב אחר – אשתה מיקב שכן, לה פורה בלאנש, 'דביר קברנה סוביניון', יקב נהדר עם אנשים נהדרים".

אלי שירן – יינן יקב שירן: "יין שלי – 'קריניאן גפנים בוגרות 2020', כי זה יין מעולה (אפילו שאני מעיד על עצמי), והוא הכי קרוב לזן ענבים  ישראלי והוא חדש. יין של יקב אחר – K syrah 2019, סירה כשר של זאב דוניה. לא צריך סיבה ללגום יין של זאב, אבל אם חייבים סיבה אז… כי אני חייב לשוחח עם זאב בראש השנה, ועם היין הזה השיחה תהיה מעניינת מאוד".

ריצ'רד דייויס – יינן יקב כישור: "הפעם החלטתי ללכת על יין לבן, ואם כבר לבן, אז שיהיה חגיגי, ואם כבר חגיגי, אז כמובן שבחרתי ב'ויונייה 2021' שלנו, ארומטי ופירותי, בעל גוף, אך לא מוגזם מדי. יין שיהפוך כל ארוחת חג למה שהיא אמורה להיות. יין של יקב אחר – ואם כבר לבנים, אז בחרתי גם ב-'915' של תל שיפון, של היינן יוסי סידון (שהחל דרכו אצלנו). יין שרובו סוביניון בלאן מכרם בצפון הגולן, והוא בעיניי גם ביטוי ארומטי זני משכנע וגם מורכות ועומק. שנה טובה".

מוטי גולדמן – יינן יקב וילה וילהלמה: "יין שלנו – 'טיימלס 2008', שהיה 100 חודשים בחבית, כי אפשר גם להתפנק לפעמים. יין של יקב אחר – 'מרסלן יקב גלאי', אני לומד להכיר את הזן, ואסף גלאי מכין אותו מצוין".

אוליבייה פרתי – יינן ביקב טפרברג: "היין שלי לראש השנה יהיה 'פטיט סירה 2017 לגאסי', יין שופע פרי אדום, רך, עוצמתי ומורכב יין של יקב אחר – 'רוזה קלדוק' של יקב מוני. ששון בן אהרון ומשפחת ערטול עשו רוזה קריספי וארומטי מצוין, המתאים באופן מושלם לפתיחת כל ארוחה חגיגית".

דני פרידנברג – יינן ביקב טפרברג: "בראש השנה נשתה גרנאש 2019 מפרויקט הקפסולה שלי ביקב, כדי להביא בהירות ואנרגיה מתחדשת לשנה הבאה. בנוסף נפתח 'בלאן דה בלאן ירדן' של יקב רמת הגולן בגלל בועות טובות. תמיד מתאים לחגוג כך כניסת שנה חדשה".

זאבי סימון – יינן יקב סימון: "בראש השנה אשתה את ה'פטי ורדו' המיוחד שלי מהכרם שלנו בקדמת צבי, המטופל על ידי הכורם דובי זוהר. יין מושלם באיכות הפרי, בצבע, באיזון החביות. יין שכייף להתחיל איתו שנה חדשה אחרי שנת בציר מאוד מוצלחת. יין מיקב אחר – אשמח לשתות את הבקבוק האחרון שנשאר לי מה'ברברה' של היינן המוכשר והאהוב איציק כהן מיקב רמות נפתלי. בעבודה המסורה שלו יוצאים יינות משובחים, שתמיד כדאי שיהיו על שולחן החג".

תשרי הגיע

ויש בו תשורה

מריחים סתיו באופק

ויש בכך נחמה

עם קיץ נוח ולא רותח

אחרי חורף גשום כהלכה

אולי נהיה מקום נורמלי

וזו תהיה המהפכה