השבוע נפרדנו רשמית משמואל בוקסר מנכ"ל יקב ברקן-סגל, כסגן יו"ר קיבל את תפקיד שר החוץ של היקב וידלג לו קצת בעולם בעתיד הקרוב. אורנה צ'ילאג, האישה ללא חת, הזמינה אותי לשיחה ולתובנות על החיים אצלה ביקב, וכמובן ששתינו קצת יין. 'יין נטו' הוא שמו של מיזם אשר קורם עור וגידים, שכל תכליתו היא שקיפות בעולם היין. הרבה תמימות וגם הרבה יין טוב היו באירוע ההקמה. זיכרון יעקב גנזה את פרויקט "חבל היין", ומקימה במקום זה פרויקט דיור למשתכן. כך נגוז החלום של פרובאנס באזור המדהים הזה. 22 יקבים ישראלים חזרו מיפן, אז איך אומרים לחיים ביפנית.
1: יקב ברקן – נפרדים ומשיקים
ביקב ברקן השיקו השבוע בציר חדש לסדרת היוקרה Altitude מבציר 2012. במסגרת ההשקה שהתקיימה בקלואליס הכשרה בהילטון, נפרדנו ממנכ"ל היקב שמואל בוקסר, וקידמנו בברכה את ג'יל אסולין שהגיע מחברת טמפו והתיישב על כיסא המנכ"ל. בוקסר נשאר ביקב ויהיה אחראי על כל תחום היצוא, וכן ישמש כסגן יושב ראש מועצת המנהלים.
סדרת אלטיטיוד כוללת עתה קברנה סוביניון 2012 – כל אחד מכרם אחר בגובה אחר: 585 מ', 624 מ', 720 מ'; קברנה פרנק 2012 מגובה 770 מ' וסוביניון בלאן מבציר 2015 מגובה 780 מ'. בטעימה אהבתי את היינות הבאים:
Altitude +770 Cabernet Franc 2012
סדרת אלטיטיוד, שהחלה כסדרת קברנה סוביניון בלבד בסגנון עשייה זהה אך מכרמים בגבהים שונים, מה שמאפשר להשוות ולבחון השפעות טרואר, התרחבה תחילה עם סוביניון בלאן (ראו בהמשך), ועתה לראשונה קברנה פרנק. אני מאוד אוהב קברנה פרנק זני. בעולם ובישראל לא מרבים לעשות מענב זה יין זני. מדי פעם אפשר למצוא פנינות שמגיעות בעיקר מנאפה וואלי.
היין הזה של ברקן מאוד מזכיר לי את זה. יין מאוד עשיר בריחות ובטעמים. צבע אדום יפה ונועז, מרקם קטיפתי, כשהטאנינים לא משתלטים והעץ מאוד מינורי. עשבי תיבול מעניקים טעמים עוצמתיים ולא נשכחים לאורך כל הטעימה. המון שוקולד מריר, עור, פלפל ירוק בכל עוצמתו, ובאפטר טייסט יוצא ריח הציפורן. תאטרון של טעמים.
היין מוכן לשתייה ונמצא בשיאו. המחיר כ- 120 ₪
Altitude +780 Sauvignon Blanc, 2015
באף תפוח ירוק טרי, לימון ודומדמניות. זה סוביניון בלאן עסיסי עם הרבה יותר עוצמות בחך מאשר באף. יין עדין ומאוד מאוזן, טעמים נפלאים של אשכוליות וחבושים אפויים. באפטר טייסט החמיצות בולמת מעט את הטרופיות שמנסה לצאת קצת בקצוות. וזה נפלא בעיניי.
יופי של סוביניון בלאן. המחיר כ- 120 ₪.
הערת העורך רני רוגל: ביקב מציינים כי הסדרה החדשה תימכר במארז המוגדר כ'יוקרתי' בחנויות היין. מניסיון אישי, זו אחלה מתנה להביא למארחים בחו"ל ולבלות ערב בטעימה השוואתית של השפעות הטרואר בישראל הקטנה.
3: דברי הפרידה של אלון גונן משמואל בוקסר באירוע:
בוקסר, שמואל, בשמי ובשם העורך רני רוגל, וכמובן בשם הקוראים שלנו באכול ושאטו, אני רוצה להודות לך על מסע. מסע שחוויתי איתך ובזכותך בעשור האחרון מאז שהתחלתי לכתוב על יין. היה זה מסע של גילוי זנים חדשים, גבהים חדשים, מטרות שהוצבו ואף אחד לא האמין שזה באמת יקרה חוץ ממך, ייננים שבאו ליקב והשאירו חותם, וכאלה שבאו לרגע והלכו כי לא עמדו בלחץ. מסע שהתחיל עם קביעת מטרה ארוכת טווח וחזון שלאט לאט קרם עור וגידים. יש שיגידו שעם הרבה אינטואיציה, ובטח המזל ששיחק לו … אבל כל זה לא מספיק, ואי אפשר לנצח אם אין היכולת להבין את שוק היין הישראלי והשוק העולמי. כל זה לא מספיק אם אין תשוקה אמיתית ואמונה שלמה במוצר שלך ובענף היין הישראלי, הכל כך צעיר והכל כך שברירי. כל זה לא מספיק אם אתה לא מקצוען אמיתי.
למדתי להכיר אותך כשנפגשנו במקרה בתערוכת היין בדיסלדורף, זה היה אחרי שכתבתי ביקורת קשה על יין סגל לא מסונן. פתאום נפגשנו באיזה דוכן של יקב ספרדי, וכמו שני ישראלים, שנינו חייכנו ואמרת לי: לך יש תפקיד, וכל עוד הוא נעשה ביושרה הכל לגיטימי. למדתי להכיר אותך לפני שנתיים במבצע צוק איתן, בו נפגשנו שוב במקרה לכמה דקות; אתה עם מדים ודרגות סגן אלוף, עיניים אדומות, פנים מודאגות. לא דיברנו, נתתי לך פנס מיוחד שנשאר לי מהיחידה שלי, ואמרתי לך: שמור על עצמך.
היום אנחנו נפרדים יחד איתך מהתפקיד של מנכ"ל היקב; יקב שבעשור האחרון הצליח להגיע לכל מקום: מסעדות, חנויות, רשתות שיווק, בתי מלון, כן גם בפריז, ניו יורק, סין, ועכשיו גם ביפן. לסיכום: תפקיד שר החוץ של היקב הולם אותך. יש לך הפאסון, הגינונים, הצבריות, וכן כן גם הלוק (ובלוק של גברים אני מבין ). אז דלג לך ממדינה למדינה, , קדם את היין, קדם את ישראל היפה, ושיהיה לך המון מקום במזוודות למתנות לנכדים. מי לא היה רוצה סבא כזה. קבל מאיתנו חיבוק ומתנה קטנה, שליקטנו מהתמונות שלך שהופיעו אצלנו באתר.
4: יקב צ'ילאג זה אורנה צ'ילאג
אורנה הקימה את יקב צ'לאג בשנת 1999, לאחר שחזרה מלימודים באיטליה. מתברר כי לא רק יין היא למדה לעשות שם, אלא חזרה גם עם הטמפרמנט של אישה איטלקייה שמדברת על הכל עם תיבול עסיסי של תובנות, ומדי פעם משתחרר לה va fan culo עסיסי.
גוורצטרמינר 2015
יין שופע וריחני, עם ניחוחות של עלי ורדים ופריחת הדרים, וטעמים של אשכולית בשרנית שמשתהה על החך. בהמשך עולים טעמי אפרסק לבן ומעט דבש. אפטר טייסט של קרמל שמשאיר בפה טעם מתוק. יופי של יין. המחיר 70 ₪.
ויונייה 2015
מותסס ומיושן בחביות. חומציות פיקנטית מעניקה טריות בכוס. ריחות וטעמים של אפרסק בשל ומרנג לימון. יין מאוד פריך. ויונייה שמפתיע בגדול. שאפו. המחיר 80 ₪.
נביולו 2014
זן איטלקי מאוד מיוחד בישראל. לא מצליחים כל כך להתמודד איתו, ולחובבי ה- Nebbioloהאיטלקי: תשכחו מזה ותנסו להיפתח לטעמים אחרים.ריחות של תבלינים אקזוטיים, מנטול. בחך פרי בשל, לעיס, שמציג בעיקר דובדבנים שחורים חמצמצים. אפטר טייסט מטורף של אספרסו, שוש (ליקריץ), עשב ארומטי. הטאנינים יציבים. va fan culo כמה שהיין הזה טוב. המחיר 80 ₪.
פטיט סירה 2012
עשוי מענבים מאזור מצפה רמון. יין רך ונגיש, בעל גוף מלא שכולל אלמנטים קלאסיים של אוכמניות, פטל שחור ושוקולד, עם נגיעות של זפת שחור ומעט עור בקצוות יין טוב ומיוחד, בלי הרבה מהומה. המחיר 90 ₪.
אחרית דבר: עדינות אף פעם לא הייתה הצד החזק של אורנה צ'ילאג. היא מדברת אל היין שלה שנמצא בחביות, ומאפשרת לו להביע את עצמו בלי הרבה בלבולי מוח. היינות אוהבים קצת זמן על מנת להיפתח. אלה יינות מורכבים ובעלי אופי מאוד מיוחד. הם משתנים ועובדים ללא הפסקה. יש להם טמפרמנט ואופי של ילדים מעצבנים, אבל לאט לאט מגלים שלילדים המעצבנים הללו יש נשמה והמון מה לתת.
5: יין נטו – מה זה?
'יין נטו' הוא פרויקט של 20 יקבים (בקרוב הם יהיו עמותה), שבשלב ראשון חרטו על בקבוקם שקיפות בנושא הרכב היין. כך, יין נטו הוא יין בו נעשה שימוש מינימלי, מבוקר, מודע ושקוף, במספר קטן ככל האפשר של חומרים, תוספים ותהליכים במהלך הייצור.
היקבים שהצטרפו וחתמו על האמנה לייצור יין בשקיפות מקסימלית כלפי הצרכן, הם: יקב נעמן, יקב בר-מאור, יקב סוסון ים, יקב שטרן, יקב לוטם, יקב הנס שטרנבך, יקב יפתחאל, יקב דוכתא, יקב מילס, יקב ארגוב, ויקב סמדר. מטרתת לייצר יין המשמר ומבטא את אופיים וטבעם המיוחד של זני הענבים מהם הוא עשוי, את שנת הבציר הייחודית, את הטרואר; כל מה שמבטאים יין שהינו "תמצית נוף מולדתו".
לאחרונה מוצע תקן יין חדש (ת"י 1318) ש"מצייד" את היינן ב"ארגז הכלים" בו יש למעלה מ- 770 (!) חומרי תוסף ותהליכים המותרים לשימוש ביקב בהתאם לתקן היין המוצע. תקן זה מאפשר התערבות מרחיקת לכת בכימיה של היין – כולל הוספה או הרחקה של מרכיבי ריח, טעם, צבע, חומציות, אלכוהול, טאנינים, ועוד ועוד. לפי התקן, אין חובה על היצרן או היינן לפרט את החומרים אותם הוסיף או גרע ואת התהליכים שהעביר בהם את היין. כתוצאה מכך, הצרכן אינו מודע כלל למידת ההתערבות הכימית או תהליכית שעבר היין אותו הוא שותה.
היקבים שחתומים על האמנה יוכלו להדביק מדבקה אדומה, לפיה יוכל הצרכן לזהות כי מדובר ביין שיש בו מינימום תוספים, ואם יש בו תוסף אז זה יהיה רשום על התווית. היקבים גם מסכימים לכך שאפשר לבדוק את היין שלהם במעבדה בכל זמן, על מנת לאשרר כי אכן אין בו תוספים חריגים.
לסיכום: ארגון יין נטו לא מתכוון לשנות את התקן, אך חבריו לוקחים על עצמם את ההתחייבות להשתמש רק בחלק מזערי מהתוספים והתהליכים שהתקן מאפשר, וכן מבטיחים שקיפות מוחלטת בנוגע לשימוש שנעשה באלה, עם ציונם על התווית.
זו התחלה מבורכת של לקיחת אחריות, תוך שימת דגש על שקיפות. אני מניח שיהיו עוד יקבים רבים שירצו להצטרף לקבוצה, והכל תלוי כמובן בציבור חובבי היין שכן יעדיפו להסתכל ולבדוק מה הם שותים. ללא ספק, התווית האדומה תקל עליהם את ההחלטה. היקבים הגדולים עלולים לכעוס, וינסו אולי להכשיל את הפרויקט כמו שהם מכשילים כל דבר טוב בענף היין. אבל רק התמדה, בחירת יקבים ראויים, וכמובן פיקוח, יוכלו לקדם את תעשיית היין, ולתת לציבור להאמין שזו תעשיה ייחודית ולא עוד ענף מתחום המזון.
יין ישראלי כחול לבן עם תקן – בהצלחה חברים.
פארק היין ז"ל בזיכרון, צילום מ- youtube
6: פרובנס הישראלי בזיכרון יעקב. זיכרונו לברכה
ענף היין הישראלי מושפע גם מהשלכות של התכנון המקומי והכיוון אליו הולכת המושבה/מועצה מקומית זיכרון יעקב, המבטלת את פרויקט פארק היין – פרובנס הישראלי.
השבוע כתב אמיתי גזית מעיתון כלכליסט, כי התכנון להקמת פרויט שליקבים, מלונות ודירות יוקרה בזיכרון יעקב בוטל, וההחלטה החדשה היא לוותר עליו לטובת פרויקט מחיר למשתכן, שחלקו מיועד לדיור לצעירים. התוכנית אמורה הייתה להשתרע על 600 דונם, וכללה כרמים, יקבים מסחריים, יקבי בוטיק, מרכזי מבקרים, בתי קפה, מלון, צימרים וחנויות. כל ניסיונותינו לקבל תגובה של מישהו מהמועצה המקומית של זיכרון, נתקלו בתשובה שלילית.
זיכרון יעקב נמצאת באחד האזורים היפים בארץ. המקום משקיף על הים, ומהצד השני עמקים ויערות סובבים אותה. לא סתם היא מכונה 'פרובנס'. סביב המושבה יש עשרות יקבים קטנים, וכמובן כמה יקבים גדולים כמו תשבי, בנימינה, ועד לפני כמה חודשים גם יקב כרמל.
ישראל איבצן ז"ל, שהיה מנכ"ל כרמל עד לפטירתו, היה מעורב כבר לפני עשור בקידום הפרויקט המדובר. יקב כרמל היה אמור להיות מרכז העניינים, וסביבו היו צרכים להתפתח ולפתח את האזור כמעצמת יין גדולה שתביא לאזור עשרות אלפי תיירים. בשיחה עם אנשים באגודת הכורמים, נאמר לי כי בישיבות שניהל איבצן לפני מותו אף תוקצב הפרויקט מבחינת יקב כרמל. להם אין מושג איך טורפד הרעיון ומי אחראי לטרפודו. מיותר לציין שכאשר התחלפו הבעלים בכרמל, מבחינתם הפרויקט נחשב ללא רלוונטי. לשאלה האם יש קשר לכך שיקב כרמל לא יהיה מעורב לבין ביטול הפרויקט על ידי מועצת זיכרון יעקב, נענינו כי העניין תרם לקבלת ההחלטה.
נכון לעכשיו, על 600 הדונמים הירוקים עתידות להיבנות דירות בפרויקט דיור למשתכן, כולל בתים מיועדים לזוגות צעירים במחירים נמוכים, שבגלל אופיים ומחירם לא ייטמעו בסביבה וייראו כמו גושי בטון. חבל.
רותי בן-ישראל הגיבה בקבוצת הפייסבוק 'בדף הפייסבוקאני שותה יין ישראלי ומעודד כחול לבן :
אני מאוד שמחה שהפרויקט של " פארק היין " בזיכרון יעקב בוטל. זה היה פרויקט מגלומני שאינו מחובר למרחב, עם חוסר הבנה וכבוד של המתכננים לבקעת הנדיב. המדובר היה בפרויקט נדל"ני לכל דבר. שמחה לא פחות שאם כבר מחליטים לבנות שם, אז אלו תהיינה דירות לזוגות צעירים ולא לעשירים בלבד.
כובשים את יפן (מימין לשמאל): דוד בר-אילן, שמואל בוקסר, יפתח פרץ, ערן פיק, גולן פלם
7: כובשים את יפן – 800 בקבוקים, זה הממוצע ליקב
נציגי 22 יקבים ישראלים הגיעו בשבוע שעבר לטוקיו בירת יפן, כדי להשתתף באירוע טעימות יין ישראלי, אותו יזמו מכון היצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, ומשרד החקלאות. בין היקבים שהשתתפו באירוע: אדיר, אלכסנדר, ברקן, בנימינה, כרמל, דלתון, קסטל, עמק האלה, פלם, הרי גליל, גבעות, ירושלים, לוריא, רקנאטי, שילה, ספרה, טפרברג, טוליפ, צרעה, יתיר, ואחרים.
על פי נתוני מכון היצוא, יצוא היין ליפן הסתכם במחצית הראשונה של 2016 בכ- 400 אלף דולר, ירידה של כ- 6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2015 הסתכם יצוא היין ליפן בכ-900 אלף דולר, עליה של כ- 5% ביחס ל- 2014. ב- 2015 דורגה יפן כיעד היצוא השישי בגודלו ליצוא יין מישראל, כשהשוק היפני מהווה כ-2.5% מסך יצוא היין מישראל.
עד כאן הנתונים כפי שהתקבלו ממכון היצוא, שליווה ואירגן את האירוע ביפן. בשנים האחרונות, מדיניות מכון היצוא היא להשקיע בשווקים במזרח הרחוק (דרום-מזרח אסיה), מתוך תפיסה כי היין הישראלי הוא יין ייחודי עם סיפור טוב ומגיע מארץ הקודש, ויכול להיות שיאכלו שם את הסיפור הזה; כי ידוע שכדי למכור יין צריך קודם כל סיפור טוב, ורק אחר כך יין טוב.
כתבתי רבות על השוק הסיני, ולמה לדעתי יהיה מאוד קשה ליין ישראלי לחדור אליו; לא רק בגלל מוסר התשלומים של הסינים, ולא רק בגלל שהסינים אוהבים יינות עם שמות יוקרתיים (בורגון, בורדו, שאבלי, נאפה וואלי), ובטח לא בגלל שהאוכל הסיני לא ממש מתאים ליין. אז יש קצת רגיעה מסין בשנתיים האחרונות, ויפן החליפה אותה.
שוב, אין לי מושג למה הוחלט להשקיע בשוק היפני ואיזה סקר שוק נעשה, והאם יש תוכניות ארוכות טווח לגבי שוק זה, או שגם זה סוג של 'היינו, עשינו רעש ולהתראות'. רק על פי הנתונים שסופקו לי, אני יכול להסיק שהשוק היפני אמנם בעלייה על פי מכון היצוא, אבל מדובר ב- 22 יקבים שהולכים להתחרות על אותו נתח שוק של 900- 800 אלף דולר בסך הכל. דהיינו, ובחישוב מהיר וגס: 800 אלף דולר פחות או יותר יהיה השוק היפני ב- 2016. בואו נשער כי ממוצע מחיר לבקבוק יין ישראלי הוא 40 דולר, אז מוכרים ליפן בסך הכל כ- 20 אלף בקבוקי יין. אוקיי, 800 בקבוקים כל יקב. בהצלחה חברים, וכפי שגוגל מתרגמת 'לחיים' ליפנית: 生活に.
דיויד סלע הגיב:
כל היוזמות האלה של מכון "היצוא" הן רק לכסת"ח ולצורך כיסוי מאולץ לתשלום הריטיינר המשולם בכל מקרה על ידי המכון ליחצנית. אז צריך להזרים משהו לעיתונות, לא? הנה, "עד יפן הגענו", וואלה, איזה גדולים הפקידים הקטנים האלה במכון היצוא. היעד הבא של המכון – יצוא יין ישראלי לירח. יש למה להמתין… ראבאק, מי ביפן, מדינה שבה 99% מתושבי השינטו/בודהה שם אינם יודעים מאומה על ישראל – יתעניין ביין דווקא מישראל? אפילו הקדושה של ארץ התנ"ך לא מעניינת שם אפילו את קצה הצ'ופסטיק. כן, אני יודע, עוד מעט מישהו שם יזמין ארגז או חצי משטח, והידיעה הבאה בעיתונות תהיה – "עתיד וורוד ליצוא היין הישראלי ליפן, הזמנות גדולות בדרך", הכל חארטה רבותי. כמי שחי ביפן שנים, אני יודע שיין ישראלי מעניין אותם בערך כמו שתעניין אותנו ידיעה עיתונאית על יבוא לישראל של קיסמי שיניים מהונגריה. רק תכנית שיווק מקיפה, אסטרטגיה מערכתית עם ראייה קדימה לחמש שנים, התמקדות בפלחי שוק ספציפיים ותקציב – יוכלו לסייע במשהו ליצוא היין, אבל מישהו רואה את זה קורה כאן? חלומות באספמיה.
אלי בן-חיים מיקב בן-חיים הוסיף:
למה להעיר את החברים מחלום נעים? כל תעשיית הבוטיק בארץ בנויה על תפיסת עולם לא כלכלית.
מה יותר מתאים מזה לציון ביקור משלחת היין הישראלית ביפן?
.
