תבלין מנצח

עשבי התיבול הטריים הפכו בשנים האחרונות לאורחים רצויים מאוד במטבחי המסעדות, במטבחים המוסדיים ובמטבחי עקרות הבית וחובבי הבישול ברחבי העולם ובישראל.

תבשיל שאינו מכיל עשב תיבול טרי כל שהוא, אינו נחשב – וטוב שכך, שכן השימוש בעשבי תיבול טריים, שבעבר שפים רק יכלו לחלום עליהם, הפך לחלק ממצרכי היסוד בכל מתכון ראוי.

מעבר לארומה ,למראה ולטעם של עשבי התיבול הטריים, מסתבר – ולא מהיום, שיש להם גם תכונות בריאותיות לרוב, ואלה לא סיפורי סבתא.
מאחר והיריעה קצרה מלהעלות על הכתב את כול נפלאות עולם התבלינים הטריים, בחרנו עבורכם מספר דוגמאות על קצה המזלג:
צמח הפטרוזיליה נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם.
לצריכת יתר של כוסברה עלולה להיות השפעה נרקוטית.
הקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו תה שמיר לאחר ארוחות שחיתות, כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים.
כשאישה מגישה לגבר זר בזיליקום ברומניה, והוא מקבל אותו מידיה, הם הופכים להיות מאורסים באופן רשמי.

בזיליקום
הבזיליקום (ריחן בעברית צחה) גדל במקור בהודו, שם הוא נחשב לצמח קדוש. ההודים מאמינים שקבורה לצד עלה בזיליקום משמשת כדרכון לכניסה לגן עדן.
ברומא העתיקה נקרא הבזיליקום על שם הדרקון בזיליק, והרומאים האמינו, שאכילת הצמח תגן עליהם מפני הדרקון רושף האש.
הרומנים והאיטלקים משתמשים בבזיליקום כסימן לאהבה, כשאישה צעירה מגישה לגבר זר עלי בזיליקום, והוא מקבל אותו מידיה, הם מאורסים באופן רשמי. אז מי אמר שתפקידו של הגבר הוא לחזר אחרי האישה?

עוד מאמינים שנשיאתו בארנק של עלה בזיליקום תנחית על בעליו הצלחה ושגשוג. נסו ותיהנו – אם לא מעלייה דרסטית בהכנסות, אז לפחות מריח נפלא בארנק.
ברפואה הטבעית, הבזיליקום משמש כחומר מרגיע, מכייח ומועיל למערכת העיכול,
כוחו של הבזיליקום הוא בטעמו ובמראהו, בגינה הוא יכול להתפשט ולהפוך לשיח גדול ומרשים, בעל פרחים קטנים וסגולים,מפיץ ריח עז. במטבח נחשב הבזיליקום למלך התבשילים, וניתן להוסיף אותו כמעט לכל תבשיל: מרקים, דגים, תבשילי קדרה ,פסטה, ואפילו גלידת בזיליקום משובחת. אם יש כבר גלידת שום, אז למה לא גלידת בזיליקום?

פטרוזיליה
הפטרוזיליה, עשב התיבול הנפוץ ביותר בעולם, היא תרופת הסבתא ב-ה' הידיעה במטבח היהודי, בעיקר במרק העוף הידוע בזכות הפטרוזיליה שעשירה בוויטמין B, A ו-C, בסידן, בברזל, באשלגן ובמגנזיום.
הפטרוזיליה בקערת הפסח מסמלת אביב,התחדשות ורעננות הטבע. תכונת הרעננות שימשה גם ביוון העתיקה, בלעיסת פטרוזיליה בסוף הארוחה, היה כדי לרענן את הפה אחרי האכילה ולנטרל ריחות חזקים.
היוונים נהגו להניח זרי פטרוזיליה על ראשי המנצחים בתחרויות הספורט השונות.
לפטרוזיליה מיוחסות תכונות של הגנה מפני כוחות הרשע, וזהו מקור השימוש בצמח כקישוט על צלחות. בעבר הניחו פטרוזיליה על צלחות כדי להגן על המזון מפני זיהום. נהגו גם להוסיף עלים לאמבטיות כדי לטהר ולהרחיק את המזל הרע.
הפטרוזיליה מטהרת את הגוף – היא מועילה לריאות, לכבד, לבלוטת התריס ולמערכת השתן.

הוראות בטיחות: נשים בהריון צריכות להישמר מאכילת פטרוזיליה, משום שהיא עלולה לגרום לצירים מוקדמים, ונשים מיניקות צריכות לדעת שהפטרוזיליה תורמת לייבוש החלב – בדיוק כמו כרוב.

כוסברה
הכוסברה "יובאה" לעולם המערבי מהמזרח הרחוק, שם היא שימשה כצמח ארומתי מעורר, וכתבלין בעת העתיקה.
נהוג לנצל במטבח את כל הצמח, הזרעים והעלים משמשים לתיבול תבשילים וסלטים, והשורשים משמשים כירקות.

הכוסברה ידועה, מוכרת ואהובה (למי שאוהב אותה. יש רבים שלא סובלים אותה כלל) ברבים מהתבשילים האופייניים למזרח התיכון ולמקסיקו. טעמה החזק מאפשר להשתמש בה כרקע במזונות כמו לחם, ליקרים, ממתקים, חמוצים.
בזרעי הכוסברה משתמשים לכישופי אהבה או תשוקה. במינון ובתערובת נכונה,הכוסברה תגרום לאהוב/ת לבכן/ם להשתוקק אליכן/ם עד כלות, נסו ותהנו…
בתרבות הסינית מייחסים לכוסברה חשיבות רבה, מאמינים כי היא מעניקה חיי נצח, ואומרים שאישה בהריון שאוכלת מהצמח מבטיחה לפרי בטנה גאונות ויצירתיות.
הכוסברה גם טובה להפגת גזים במעיים, מקלה על הסובלים מכאבי שרירים ושיגרון , יש לה אפקט מרגיע עד כדי הקלה על כאבי ראש וקיבה עצבנית, והיא ידועה כמעוררת תיאבון.

הוראות בטיחות: כדאי להיזהר משימוש יתר בכוסברה, מכיוון שעלולה להיות לה השפעה נרקוטית, אני מקווה שלא הכנסתי לכם רעיונות לראש.

שמיר
השמיר הוא בן משפחתה של הפטרוזיליה, ואפשר למצוא אותם יחד במאכלים רבים, כטעמים משלימים.
במקור השמיר גדל במצרים, והוא בן בית מוכר ואהוב במטבח המזרח תיכוני בתבשילי בשר וירקות.
טעם השמיר דומיננטי מאוד, ורצוי להשתמש בו בזהירות כדי שלא ישתלט על טעמו העיקרי של התבשיל.
לשמיר תכונות מרגיעות ומגינות על הגוף. שמו, במקור, נגזר ממילה נורווגית שמשמעותה שיכוך או הרגעה.

בימי הביניים השמיר נחשב כסגולה נגד כישוף – מי שחשב שהוטל עליו כישוף, נהג לשתות חליטת שמיר כדי להסיר את הכישוף, או לענוד קמע מענפי הצמח, כדי להתגונן מפני השחור.
מספרים שהקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו בקבוקוני תה שמיר אחרי ארוחות שחיתות, כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים.

המתיישבים הראשונים באמריקה נהגו לתת לתינוקות מי שמיר לאותה מטרה של הקלה על תגובות מעיים, ולהכין ביסקוויטים עם שמיר לתינוקות מצמיחי שיניים.
אומרים שאם תוסיפו שמיר למי האמבטיה, לבן או בת זוגכם לא יהיה סיכוי לעמוד בקסמיכם.
השמיר מסייע לתפקודי הקיבה והמעיים, נחשב כמרענן נשימה, מסייע לאיזון סוכרת, ועוזר למצבים של טחורים כואבים – שלא נדע.

הוראות בטיחות: אם עורכם נחשף למיצי שמיר, הימנעו מחשיפה לשמש כדי שלא תיצרבו. במקרה כזה שטפו את האזור במים, לפני החשיפה לשמש.
טוב לדעת נכון?

שמואל מולדובן, "הלוחש לשף", הוא שף ותברואן מוסמך, מומחה לבטיחות מזון
טל. 08-9263773, 050-7919099






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה