כמה פעמים אמרנו לעצמנו שאם רק היינו מוקפים בסביבה יותר תומכת לא היינו סובלים ממשקל עודף? אנחנו מאשימים את הדודה, את החגים שעברו, את החברים שקפצו לקפה או את המנגל המשפחתי.
כולם אשמים, שהרי אם רק היינו נמצאים בסביבה קצת יותר תומכת, שהייתה לוקחת בחשבון שאנחנו מנסים לשמור על המשקל הכול היה נראה אחרת…
האם יש בכך משהו? או שבסופו של דבר האחריות כולה לשמירה על משקלנו מוטלת עלינו?

מאמר חדש שפורסם במגזין "הניו אינגלנד" בסוף יולי 2007, קובע כי גדולים סיכויינו להפוך לשמנים בעצמנו אם אנו מוקפים באנשים שמנים.
השמנה חברתית היא אכן "מדבקת". המחקר אינו שולל את מרבית התפיסות הפופולריות לגבי השמנה הנובעות ממבנה גנטי מסוים, אכילת יתר של מזון זול, מנות גדולות ותזונה לא בריאה; אך מציע נקודה מעניינת נוספת, למורת רוחם של מומחי הרזיה רבים.

אכן יש השפעה משמעותית לסביבה החברתית המקיפה אותנו בבחירות האישיות שלנו בנוגע לתזונה, למשקלנו, ולדרך הקבלה החברתית של משקל עודף.
בבסיס המחקר עומדת ההנחה כי לנורמות חברתיות תפקיד חשוב בעיצוב תפיסות חיינו בכל תחום.

נתונים אשר נאספו ממחקרים פסיכולוגים חדשים קובעים כי לקבוצות אתניות שונות יש תפיסות שונות מאד לגבי מבנה גוף אידיאלי.
בבריטניה ובארה"ב שיעורי ההשמנה גבוהים מאד בעיקר בקרב השכבות בעלות ההכנסה הנמוכה. מה אם כך גורם לכך?

ובכן, אחת ההנחות שמציע המחקר היא תחושה של נידוי חברתי ושל חוסר שייכות באם הפרט חורג ממה שמוגדר כתפיסה הסטנדרטית של קבוצת השיוך הדמוגרפית שלו.
תחושת הנידוי של הפרט מתעצמת גם מתגובות בפועל של קבוצת האם שלו.

כיצד זה בעצם מתורגם בפועל?
מסתבר שבקבוצות בעלות אחוזי השמנה קיצוניים גבוהים, הרי שאנשים בעלי משקל עודף לא מדווחים על תחושה של דכדוך או חוסר שביעות רצון, וזאת בעיקר בשל הגיבוי החברתי אשר הם מקבלים, ואשר נובע מתחושת שייכות וקירבה לקבוצה אתנית בעלת מאפיינים דומים.

בעוד שבקבוצות בהן אחוזי ההשמנה נמוכים באופן יחסי, הרי שלאנשים הסובלים ממשקל עודף יש נטייה לדווח את חוסר שביעות רצון, שכן שם הם סוטים מן הנורמה החברתית המקובלת ואינם מקבלים גיבוי להופעתם; אלא נהפוך הוא, הם מרגישים בשונות, בעיקר בשל התייחסותה של הקבוצה אליהם.

זהו מה שניתן לכנות אפקט הסטיגמה החברתית. כלומר, במילים פשוטות: נוח להרגיש שמן בין חבורת אנשים שמנים. אין לחץ חברתי, ואין תופעות של נידוי או זלזול חברתי המשויכות להופעה החיצונית.

ככל שחולף הזמן, מובהרת יותר ויותר מורכבותה של תופעת ההשמנה. הפן החברתי, על אף שהוא לכאורה נוגד את השכל הישר ואת עידן האינדווידואליזם שאנו מבקשים להאמין שאנו חיים בו, הוא בעל השפעה רבה.
יותר ויותר עדויות מצטברות בנושא ומוכיחות עד כמה רחוקה הדרך לתפיסה עצמאית ודפוסי חשיבה עצמאיים גם בנושא דימוי גוף נכון אצל כל אחד ואחד מאיתנו.

בפעם הבאה שהדודה מציעה לכם עוד צלחת, אולי פשוט כדאי שתגידו "לא!", גם אם כולם מסביבכם אוכלים מנה נוספת. עשו עוד צעד בלהיות מי שאתם, גם אם סביבתכם חושבת, ובעיקר נראית, אחרת מכם.


ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית, מומחית לניתוחי הרזייה, מנהלת מלב"י המרכז לטיפול בהשמנת יתר, מתחם אסותא, ת"א מקבוצת אסיא מדיקל.

מלב"י הוא מרכז חדשני לרפואת השמנה במתחם אסותא, מקבוצת בת של אסיא מדיקל, שהוקם בידי רופאים ואנשי מקצוע בתחום.
המרכז הוקם לאור העלייה הדרמטית בהשמנת היתר בישראל בשנים האחרונות, והצורך הגובר במידע רפואי אמין הנמצא תחת קורת גג אחת, שיעניק את מגוון הטיפולים המתקדמים המוצעים כיום ברפואה המודרנית.

מרכז מלב"י- המרכז לטיפול בהשמנת יתר במתחם אסותא ת"א
טל. 03-5228088
www.hashmana.co.il