ביקור ביקבים בעמק הלואר שבצרפת

לפני מספר שנים, כשהתוודעתי ליינות שנין בלאן, אחד הזנים הלבנים האהובים עלי, הגעתי למקום הנחשב ביותר בעולם יינות שנין בלאן – הכפר וובריי (Vouvray) באזור עמק הלואר (Vallée de la Loire) . בביקורי הראשון בכפר בו מתגוררים כ- 4000 איש, ניגלה לי עולם יקבים מרתק שבו  עושים רק יינות שנין בלאן. למדתי אז גם שאם חשבתי שיינות שנין בלאן הם תמיד יינות יבשים כמו אלה המיוצרים בארץ, אזי אני טועה טעות חמורה. בוובריי מייצרים, כמעט בכל יקב יינות מהענב, אבל בשונה מישראל החל מיינות מבעבעים בסגנון שמפנואז, דרך יין יבש, יין חצי יבש, חצי מתוק, מתוק, ויינות קינוח מתוקים ביותר. בכל שנה מאז ביקורי הראשון אני חוזר ומבקר בכפר, נפגש עם הייננים, שותה את יינותיהם, ומכיר יותר ויותר את כל אחד מהם ואת תוצרתו. הסתבר לי אז, בין היתר, כי בשבוע השני בכל חודש דצמבר מתקיים במערה שבכפר, שאליה נכנסים 350 איש, אירוע של  מסדר אבירי השנטפלר (L’ordre de la Chantepleure), חבורת היין השנייה בוותק בצרפת – נוסדה ב-1937. באירוע מתקבלים למסדר חברים חדשים בטקס רב רושם.

אחרי המפגש השנתי מתכנסים כולם לארוחה, המוגשת על ידי שף שהינו בעל מסעדה עם שני כוכבי מישלן. כמובן שאת הארוחה מלווים כעשרה מהיינות המובחרים של האזור. בשנת 2010 המליצו עלי  כמה מהייננים לנשיא המסדר, ולאחר מבחן קצר ולא קשה, התקבלתי בטקס למסדר היין. בטקס, בו קבלתי את תואר האבירות ענדו לי סרט עם צבעי החבורה, וקיבלתי את הסמל שלה. מאז בכל שנה, למעט שנות הקורונה, אני מתייצב בכפר, מבקר שוב את הייננים ומשתתף בטקס המרשים ובארוחה. השנה הגעתי לטקס בו צוינו 10 שנות אבירות שלי  (התואר מחייב) במסדר אבירי השנטפלר.

בכלל, אזור עמק הלואר הוא אזור יפהפה, בו ניתן לבקר במיטב טירות הפאר של צרפת. אחת המפורסמות בהן היא טירת אמבואז  (Château Royal d'Amboise), אחד ממעונותיהם של מלכי צרפת והמקום בו קבור לאונרדו דה וינצ'י, האומן והממציא האיטלקי בן המאה ה-15. כחובב מסעדות טובות למדתי גם שאזור עמק הלואר נחשב – ואני יכול לומר אחרי כל השנים, בצדק, לאחד האזורים בהם יש את מספר המסעדות הטובות בצרפת הגדול ביותר.

עוד דבר המייחד את עמק הלואר, בנוסף ליינות לבנים מענב שנין בלאן, אלו היינות האדומים המיוצרים בעיירות האזור – שינון, סמור, אנז'ה  ואחרות. מאז המאה ה-12 מיוצרים כאן באדומים אך ורק יינות קברנה פרנק.  השנה ביקרתי גם ביקבים המייצרים את הקברנה פרנק, ושתיתי יינות חדשים וגם יינות מתיישנים החל מ- 1948, שנת הקמת המדינה. למדתי שהקברנה פרנק מתיישן בצורה מיוחדת, ואינו מאבד מרעננותו ומהטעמים המיוחדים לו גם אחרי שנים רבות. אגב, כל היקבים בהם ביקרתי שוכנים בתוככי מערות החפורות בסלע, וכך נשמרים החום והקור בצורה אחידה. כל כך קר באזור, שהרבה פעמים צריכים לחמם את תוך המערה בה שוהות חביות היישון, מפני שאחרת לא יכולים הענבים לתסוס. הנה מספר יקבים בהם ביקרתי הפעם:

דומיין הואט – Domaine Huet – יקב מהוותיקים והטובים בוובריי, שנוסד ב- 1928 על ידי ויקטור הואט ובנו גסטון. ליקב יש 260 דונם  גפנים בכפר וסביבו. מיוצרים בו כל סוגי יינות השנין בלאן, מהיבשים עד למתוקים שבמתוקים. הוא נחשב לאחד היקבים הטובים ביותר באזור, ויינות טובים שלו נמכרים מדי פעם במכירות פומביות של בית המכירות כריסטי בלונדון. כשגסטון הואט נפטר ב- 2002 נמכר היקב למשפחה סינית שהגיעה מניו ג'רזי בארה"ב, שרכשה יקב בהונגריה ואת דומיין הואט. את היקב מנהלת היום שרה הואנג, אותה פגשתי לפני מספר שנים. בביקור טעמתי יינות יבשים מ- 2021 ו- 2020, וכן יינות מתוקים וחצי מתוקים משנים קודמות.

שרה מסבירה כי השינויים במזג האויר וההתחממות הגלובלית נותנים אותותיהם ביין, והייננים באזור חייבים להתאים עצמם למה שקורה בעקבות ההתחממות. "ככול שחם יותר אחוזי הסוכר עולים, ואנחנו חייבים להתאים עצמנו למצבים החדשים של הענבים שאנו בוצרים". יינות היקב אכן מיוחדים, שונים מאוד בכל שנה ובין השנים. היינות כבר נמכרו בארץ, אך מתחילת 2023 ייובאו ויימכרו על ידי 'בורגון קראון' של דניאל ליפשיץ. אני ממליץ על קנייתם – יינות נהדרים במחירים שאמורים להיות נוחים בהתחשב באיכות היין.

פיטר האן לה קלו דה לה מסלרי – Peter Hahn Clos de la Meslerie –  יקב קטן שמייצר יינות ארטיזנליים באזור וובריי. את היקב רכש ב- 2002 אמריקאי שהצליח בעולם העסקי. כמי שתמיד אהב יין, הוא החליט להשקיע את כספו ביקב קטן וישן, רכש בית יפה באזור ופתח לידו יקב שמייצר בעיקר יינות שנין בלאן יבשים. ההצלחה הייתה מידית. יינותיו נמכרים בצרפת ומיובאים לארה"ב ונמכרים בעיקר באזור ניו יורק. התיידדנו כשהתחלתי לבקר בוובריי, ואני יודע שהוא מתאמץ למצוא יבואן שיביא את יינותיו ארצה. מומלץ לשתות אותם, ואני סבור שעוד מעט הם יגיעו ארצה. אם תגיעו לאזור פיטר האן ישמח לארח אתכם ולהטעים את יינותיו. אלי בן זקן, הבעלים של יקב קסטל, הוא מחבריו, ואני יודע כי גם הוא ממליץ עליהם.

דומיין קלו נודין –  Domaine du Clos Naudin – אחד היקבים המובילים והידועים ביותר בוובריי, בבעלות היינן וינסנט פורו. גם היקב שלו, כמו כל יקבי האזור, שוכן במערה עמוקה המלאה ביינותיו, ואלה שונים משנה לשנה. " 2013 הייתה שנה קרה ביותר", הוא מספר לי, "ולכן היינות יצאו כולם יבשים. ב- 2018 היה בדיוק הפוך – כל היינות שלנו יצאו מתוקים. חלק מהקונים שלי לא מבינים את הסיבה להבדל". לטעמי זהו אחד היקבים הטובים בוובריי, ופרט למכירה ביקב ובארה"ב אין לו נוכחות בארצות אחרות. למי שמבקר בוובריי, אני ממליץ לטעום את יינותיו. וינסנט פורו מדבר אך ורק צרפתית, אז אם אינכם יודעים את השפה יהיה לכם קשה  לתקשר איתו.

דומיין ברנרד בודרי –  Domaine Bernard Baudry– היקב שוכן ב-טורן  (Touraine) שבאזור שינון. מתייה בודרי הצטרף לאביו ביקב בשנת 2000, והיום הוא הדמות המרכזית בו. היקב מייצר בעיקר יינות קברנה פרנק. מתייה למד בבורדו והשתלם בייצור יין בטסמניה ובקליפורניה. ליקב יש 320 דונם גפנים באזור שינון על אדמה מיוחדת לאזור זה, מהם הוא מייצר בעיקר יינות קברנה פרנק כאשר מ- 2006 הגידול אורגני.

בביקורי במקום קיבלתי הסבר מדויק על ההבדלים בין האדמות השונות והשפעתן על סוגי היינות. טעמתי את כל יינותיו, בין היתר את הקלו גוויליו (בצרפתית מבטאים 'גיו') Clos Guillot, שמיובא על ידי 'שקד – דרך היין'. המחיר 140 ₪. מי שרוצה יין קברנה פרנק מעולה, לא להחמיץ.