משרד החקלאות מתכוון להציע לכורמים מענק מנוחת כרם לשנת השמיטה ב- 2015. המשרד כבר פנה ליקבים (כשרים כמובן) ולכורמים בבקשה לקבל נתונים על כוונותיהם לגידול ענבי יין בשנת השמיטה הקרובה, ולפי מידע שהגיע לאכול ושאטו, מדובר בסכום של עשרות מיליוני שקלים.

בשנת השמיטה הקודמת, תקצבה המדינה את מענקיה לכלל החקלאים, וזאת לאחר התייעצויות עם גורמים הלכתיים, בהם הרבנים הראשיים עמר ומצגר, הרב עובדיה יוסף ורבנים משאר המגזרים, ב- 103 מיליון ₪.

כורמים אמרו לאכול ושאטו כי בתחום ענבי היין, רוב הכסף המחולק ע"י קרן השמיטה, ניתן למקורבים ולמגזר החרדי .
בשנת השמיטה האחרונה, 2008, פנתה אגודת הכורמים לקבל כסף מהקרן, ולדברי גורמים באגודת הכורמים, התשובה שקיבלו הייתה כי כספי הקרן חולקו מזמן לחקלאים חרדים ודתיים – אותם 5 אחוזים מענף היין בארץ שבכל שנת שמיטה משביתים את כרמיהם ומקבלים כסף מהקרן במשרד החקלאות.

לכאורה, בשנת השמיטה תושבי ארץ ישראל חייבים להפסיק לגמרי לעבד את שדותיהם. הם גם מוותרים על בעלות פרטית של שדותיהם; כל מה שגדל מעצמו נחשב לרכוש הכלל, הפקר, וכל אחד יכול לקחת ממנו. היבט זה של שנת השמיטה נקרא שמיטת קרקעות, השמיטה נועדה לתת לפועלי הקרקעות מנוחה של שנה על מנת להתחדש ולצבור כוחות.
אך אל דאגה, כבר בספר ויקרא עלתה הצעקה: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!" (ויקרא כ"ה, כ').
הפתרון האלוהי: "וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשתה את התבואה לשלוש השנים. וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה תאכלו ישן" .

עם התחדשות ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל במאה ה-19 ביקשו רבים לשמור את השמיטה, ומנגד פותחו מספר היתרים שנועדו לאפשר באופן חלקי את המשך העבודה החקלאית בשנת השמיטה.

ההיתר העיקרי הוא היתר המכירה, על פיו נמכרות הקרקעות לגוי ונפטרות ממצוות שמיטה.
כדי שלהיתר המכירה יהיה תוקף יש צורך לבצע את הדברים הבאים:
בדיקה פרטנית שאכן מדובר בשעת דחק המצדיקה שימוש בהיתר המכירה ושאין פתרונות אלטרנטיביים מתאימים.
הגדרת הקרקעות מבחינת שטחן, מיקומן ובעלותן החוקית.
חתימה על מסמכים המאשרים את ביצוע המכירה של הקרקעות והגידולים שעליהם.
אישור אסיפת חברים של האגודה לביצוע המכירה.
ביצוע המכירה ע"י בעלי הקרקע החוקיים (ברוב המקרים – מנהל מקרקעי ישראל) לאחר העברת כל הזכויות של החוכרים החוקיים בקרקעות לידיהם.
מכיוון שכאמור המכירה מתירה רק את המלאכות הנחוצות וההכרחיות, תינתן במעמד המכירה הדרכה והנחיה הלכתית בכל הנוגע למותר ולאסור לעשות בשנת השמיטה בקרקע המכורה לגוי.

היתר נוסף הוא שימוש באוצר בית דין לקטיף מאורגן של הפירות הצומחים בשדות.
חקלאים המעוניינים לשמור שמיטה כהלכתה מבלי להזדקק למכירת קרקעותיהם לגוי, יוכלו להצטרף למסגרת הנקראת "אוצר בית דין", המופעלת לגבי מטעים או גידולים אחרים שנזרעו לפני השמיטה (מסגרת אוצר בית דין איננה מאפשרת זריעה בשמיטה). משמעותה של מסגרת זו היא שבעלי האדמות מפקירים את אדמתם ומוסרים את הטיפול באדמתם לידי נציגי הציבור (בית הדין) אשר מטפלים באדמות בשם הציבור, שאמור ליהנות מיבול האדמה המופקר, באופן המותר על פי ההלכה.
בית הדין, כנציג הציבור, שוכר לצורך הטיפול במטעים ובשדות שברשותו את בעלי הקרקעות ואת ציודם ומערכותיהם כדי שהם יטפלו באדמות בשליחותו ומטעמו. בית הדין עושה באמצעות שלוחיו את כל הנחוץ על מנת שהציבור אכן יוכל ליהנות מהיבול שיתקבל. כך הופכים החקלאים בשנת השמיטה מבעלים עצמאיים לשכירי בית הדין והם מקבלים את שכרם ואת דמי השימוש בציודם בהתאם לסיכום המוקדם שנעשה עמם.

בשנת השמיטה האחרונה השתמשו יקבים רבים בהיתר "אוצר בית דין", אך לאכזבתם, רבנים עירוניים לא אישרו לרשתות שיווק למכור יינות שמיטה, ודרשו מהיקבים לפעול תחת "היתר מכירה" בלבד.
אנשי מועצת גפן היין, המתמודדים עם עודפי הענבים והיין הגדולים בארץ, מקווים כי ההשבתה תיתן מענה כפול לעודפים ולדרישות הדתיות.

הפתרון הכספי שמסתמן למימון עלות השבתת כרמים ב- 2015, הוא חלוקת הנטל בין היקבים למדינה, אך מכיוון שמדובר בעשרות מיליוני שקלים, עוד ארוכה הדרך להבנות עם משרד החקלאות, פוליטיקאים מייצגי אינטרסים, ולוביסטים.
כאמור, הכסף המדובר יחולק רק למגזר הכשר, ובתוכם כנראה רק למקורבים ולמי שיודע שיש תקציב בידי השרים.

מסבב מהיר של מספר יקבים, מתברר שלרובם אין מושג וחצי מושג כי יש תקציב שיכול להקל עליהם. נשאלת השאלה מדוע משרד החקלאות לא דואג לעדכן את היקבים? מי הגוף המפקח על התקציב הגדול הזה? מדוע אין ועדה ציבורית שיש לה קריטריונים שווים לכל יקב, בין אם יש לו היתר מכירה או אוצר בית דין?
ראוי כי מבקר המדינה ייתן דעתו בעניין, וראוי עוד יותר כי שנת השמיטה תהיה שווה לכולנו כעם יהודי וישראלי, ולא רק למגזר קטן ומקורב.

מלשכת דוברת משרד החקלאות נמסר בתגובה: "ועדת השמיטה הממלכתית סוברת שיש מקום להשבתה חלקית של כרמי היין בשנת השמיטה, וזה בעקבות הבעייתיות המסוימת במכירת יין ומיץ ענבים משנה שביעית באמצעות היתר מכירה. אולם, תשלום עבור השבתה כזו, מותנה בתקציב ייעודי לשנת שמיטה עליו תחליט הממשלה. נכון להיום טרם הוגדר תקציב כזה".

צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן וליין, אומר בתגובה: "בשנת 2015 תחול שנת השמיטה, המחייבת התייחסות מיוחדת בענף גפן היין. מניסיון שתי שנות השמיטה האחרונות, למדנו שנושא צריכת היין מיבול שנת שמיטה הופך דרמטי יותר ויותר. ריבוי הכשרויות בארץ ובערים השונות, "וההתחרדות" שהתרחבה לעניין השמיטה, מקשיים מאוד על הענף, ומונעים במקרים רבים אפשרות של שיווק היין משנה שביעית
על אף פתרונות הלכתיים שקיימים עוד מתקופת הרב קוק ז"ל, עלינו להתכונן לצמצום דרסטי של צריכת היין משנת יבול 2015. לכן נבדקת הסוגיה על ידי המועצה לגפן וליין, ונבחנת השאלה של השבתת הכרמים בשנת השמיטה, כמהלך מונע הפסדים גדולים שיגרמו לכורמים וליקבים כאחד, אם לא יצומצם באופן יזום יבול הענבים בשנה זו
למותר לציין שהמהלך מחייב גיבוי תקציבי של משרד החקלאות כמו למשביתי משקים נוספים, כמשקים של שומרי שביעית, משתלות, עצי פרי וכדומה".