את אלי אלקלעי והחלבה שלו פגשתי לראשונה באירוע במרכז הקולינרי ספייסס בנאות אפקה. מכאן המרחק עד המפעל שלו באזור התעשייה בכפר סבא היה קצר.אלי אלקלעי
השאלה המתבקשת הראשונה הייתה: אלי, למה חלבה?
תשובתו של אלי פשוטה: "זה משהו שגדלתי עליו ותמיד אהבתי.
בבית אכלו פעם בשבוע באופן חגיגי חלבה מהמכולת. פתחנו את החבילה העטופה בנייר סנדביצ'ים, וכולם התענגו על החלבה כעל מעדן מיוחד".

אלי אלקלעי הוא ממוצא בולגרי, עם הורים רופאים שלמדו בבולגריה, ובבית אכלו כל מה שבולגרי: גבץ', בשר שנאפה שעות בתנור עם ירקות, תפוחי אדמה ופלפלים, ובבית היה ריח של פלפלים קלויים.
"בספטמבר כל סופיה הבירה מריחה מפלפלים קלויים שמשמרים לחורף וככה היה אצלנו", הוא אומר.

מעבר לתשובה הראשונית לשאלה למה חלבה, מסתבר, כמו במקרים רבים, שיש כאן גם סיפור. אלי הגיע לחלבה במקרה לפני 20 שנה, לאחר שהמשפחה קיבלה הודעה מעורך דין על איתור רכוש בבולגריה, שם היה למשפחה מפעל שבעבר ייצרו בו גפרורים.
אלי, שעד אז עבד שנים רבות בתחום המחשבים, כולל ניהול נציגות של יבמ בקניה, שם שהה עם המשפחה יותר מארבע שנים, החליט שנמאס לו מהתחום והוא רוצה לעסוק במזון. הוא הפעיל את המפעל בבולגריה ובמשך חמש שנים ייצר שם חלבה בהצלחה רבה.

בגלל הכלכלה עשו בבולגריה חלבה מטחינה שנעשתה מחמניות, וחלבה משומשום הייתה רק מיובאת מיוון או מתורכיה. אלי הצליח מיד עם תחילת הייצור, ותוך חצי שנה הגיע לייצור 2 טון חלבה ליום.
אחרי חמש שנים הודיעה לו רעייתו צביה שהיא לא מוכנה לחיות בבולגריה ורוצה לגדל את הילדים בארץ. הם מכרו את המפעל וחזרו ארצה.
אז פתח אלי אלקלעי בארץ מפעל לשוקולד שנכשל כלכלית, סגר את המפעל. ומאז עד לפני חצי שנה עסק בהצלחה בנדל"ן.

אבל הג'וק של החלבה לא עזב אותו. לפני חצי שנה אלי החליט שהוא מסודר כלכלית, ובהחלט רוצה לעשות משהו שהוא אוהב: "הרסו את החלבה בארץ. לא יכולתי לסבול את הטעם שנובע מהתחמצנות שומנים צמחיים, והחלטתי שיש מקום לעשות חלבה איכותית".

צביה ואלי פתחו את המפעל שלהם בכפר סבא, אך נוכח התחרות הרבה בתחום, היה לו ברור כי הוא מוכרח מוצר מיוחד, והחליט לייצר חלבה ללא שומנים מוקשים וחומרים משמרים, כזו שמבוססת על מתכון של בן משפחה רחוק שהיה יצרן חלבה בבולגריה.
בתורכיה היו משתמשים בעבר לייצור חלבה בחמאה מזוקקת, ואלי משחזר מתכון עתיק ימים זה בלי כימיקלים. הוא עושה חלבה עם חמאה מזוקקת ללא שומן צמחי וצבע מאכל, מהטחינה הטובה ביותר שניתן להשיג – רק טחינה שמיוצרת בשכם.

עם זה הוא יצא לשוק, והמוצר מצליח על אף הזמן הקצר שנמצא בשוק, כשאלי וצביה לא מצליחים לספק הזמנות מרחבי הארץ, והזרם ורק הולך ומתגבר.
רוב השיווק נעשה מפה לאוזן, ואלי מקבל טלפונים מאנשים שאינו יודע איך הגיעו אליו. היום יש לחלבה של אלקלעי מספר נקודות מכירה בצפון, בשרון ובאזור תל אביב, ומדי חודש מתווספות חדשות.

אלקלעי מייצר שמונה סוגי חלבה: וניל רגילה, עם שוקולד מריר 70% לאיזון מתיקות, עם פיסטוקים משובחים, אגוזי לוז, קשיו, שקדים, שוקולד מריר ונגיעות תפוז, אגוזי מלך. המחירים לצרכן בין 58 ל- 60 ₪ לקילו.

לדבריו, ייצור חלבה הנו תהליך מסובך, שיכולים לבצע רק אנשים מיומנים בעלי ניסיון. יש כאן תהליך מדויק ונושא טמפרטורות, וצריך עין שיודעת להבחין מתי הסוכר מוכן, מתי ואיך לערבב, להעלות או להוריד טמפרטורה, ולהתחשב בלחות באוויר.
אלי עושה חלבה כל יום, הבן שלו עוזר במלאכה, ובקרוב יתווספו שני פועלים לעמידה בלחץ.
בתוך כל זה אלי עובר בקביעות בין נקודות מכירה, וכשהוא מזהה חלבה בת מספר שבועות הוא מחליף בטרייה, למרות שתאריך התפוגה הנו חצי שנה.

חלבה אלקלעי
טל. 09-7414625
www.halvaalkalay.co.il


צילום נועם גילבוע