לאחרונה ביקרתי ביקב "שירן" היקב ממוקם בביתו של אלי שירן באפרת. הדבר הראשון שמצא חן בעיני, הוא שבין הבית ליקב מפרידה רק דלת זכוכית, כך גם אלי שירןכאשר יושבים לאכול אפשר להסתכל על "החלום". החלום הזה עוד אמור להתפתח, ומה שיראו בהמשך יהיה חדר החביות, אבל עוד חזון למועד.

 

כשהגענו לבית של אלי, מצאנו שולחן מלא בקבוקים, כאשר אלי עסוק בהדבקת תוויות לבקבוקים. למרות שמדובר ביקב קטן, אלי שירן לא מתנהג באופן סולידי. כל הזמן הוא מנסה וחוקר. כבר עכשיו, מתוך ארבע חביות שיש לו, שתיים מהן עם אותו יין מרלו מאותו כרם. כל ההבדל: אחת מהן חבית אמריקאית והשנייה צרפתית, כדי לבדוק מה יהיה ההבדל. בסופו של דבר שתי החביות יכנסו לבלנדים מסוימים.

 

אלי לא מאמין ביין זני; הוא תמיד יחפש לעשות יין יותר מעניין. זו גם הסיבה שהוא מתעתד להפסיק לגמרי עם הקברנה והמרלו, ולעבור לזנים ים תיכוניים כמו פטיט סירה קריניאן וכו'.
ההתרשמות שלי היא שרצון זה נרכש בתת-מודע ממוריו ומדריכיו של אלי שירן, כשכמעט בכל משפט שני בשיחה שהייתה לנו, הוא מזכיר את אחד השמות: עידו לוינסון, קובי ארביב מיקב רקנאטי, ומלכיאל הדרי מיקב גיתות דיאם – כולם ידועים כייננים שלא מסתפקים ביינות הקלאסיים.

 

אלי מספר לי שתמיד אהב יין, אבל אף פעם לא חשב לעשות יין. בהתחלה הואאלי שירן עם מלכיאל הדרי מיקב גיתות בכלל הלך ללמוד אצל עידו לוינסון קורס למנהלי יקבים, ואז תוך כדי ביקור ביקבים נדבק בו החיידק, והוא שאל את עידו: "האם כדאי לעשות יין מ-200 ק"ג ענבים?", עידו חשב קצת וענה: "למה לא תתחיל מטון?", ומאז הכל היסטוריה.

 

פתחנו את הטעימה ביין שנקרא "ניצני היקב", העשוי רובו ממרלו, פחות מזה קברנה סוביניון ומעט מאוד שיראז. יין מוכן, כיף מאוד לשתות אותו.

אלי בכוונה לא מוסר את אחוזי הענבים, מתוך התפיסה שזה לא משנה. השאלה היחידה שצריכה להעסיק את השותה, היא האם היין טעים או לא טעים. כל מידע מיותר רק יכול לפגום בהנאה, ויגרום לשותה לבוא עם דעות קדומות על היין. כפי שהרבה אומרים, 'יין מתחיל בכרם'. לכן חשוב לאלי לרשום את מקור הענבים.
בהמשך שתינו טעימות חבית מרלו מכפר תפוח, וקברנה מדלתון, יין שיש לאלי ממש מעט ממנו, והוא משתמש בו בעיקר לטופינג. חבל מאוד שאין לו אפשרות לייצר ממנו סדרה.

 

אלי הוא אדם צנוע במובן האמיתי של המילה. הוא יודע למקם את עצמו במקום הראוי לו. כל הזמן לומד מהגדולים ממנו ושואף להתפתח. בדרך כלל יקבים קטנים כאלה מוכרים את היינות שלהם במחירים של שלוש ספרות. אלי יודע שליין שלו יש לו עוד מה להתקדם, למרות שהוא באמת טוב.

 

הוא מכר לי בקבוק ב-65 ₪, ומכיוון שקנינו שישייה, אזי יצא לנו בקבוק במחיר של 54 ₪ (5+1). בהמשך אלי הראה לי את מקרר היינות הפרטי שלו, ואז התברר שהוא אספן לא קטן. יש לו יינות שנחשבו בזמנו כיינות דגל של כרמל ותשבי, אבל יש לו גם הרבה מאוד יינות קצרין. ראיתי כמה קצרין 2000, אז הבנתי לאן הוא שואף.

 

 

יקב שירן
רח' הגורן 18 אפרת
ניתן לתאם ביקור בימי שישי – 054-2499600

 

 

צילומים מדף הפייסבוק של אלי שירן