יוסי בן אודיס מתלונן בפייסבוק שכתבה זאת הוסרה כי ענף היין מתקשה לקבל את האמת. מערכת אכול ושאטו אינה יודעת מהיכן הוסרו דברי בן אודיס, אך מביאה אותם בעריכה לשונית מתבקשת.

את תחום היין אף פעם לא היה קל לשווק, מימי כרמל מזרחי כקואופרטיב ועד לימים אלו יוסי בן אודיסשאמורים להיחשב ימים טובים יותר לענף. אני עד למספר עוולות שנעשות בתחום זה, ובפריסתן כאן אני מציג את עמדתי בלבד.

אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת: תחום היין מקבל חשיפה מצד התקשורת, מדינות העולם מנסות להבין את מה שקורה פה, וחלק מהתיירות המגיעה לארץ הינה תיירות קולינרית ווינולוגית. אין דבר מחמם לב יותר מלפגוש בתייר שבא לישראל סקרן לטעמים, ריחות, מטעמים ויינות – והוא דורש לטעום רק תוצרת מקומית כי שמע על האיכויות הגבוהות.

לשמחתי, עבור לקוחות כאלה ולרבים שנתקלים באי הסדר והמבחר הגדול, אני מנסה להקל על בחירתו של הלקוח.

לא כך במדינתנו הקטנה, מלאת הזנים והסגנונות. אצלנו יש יותר אי סדר מסדר.
למשל, חלוקת אזורים – לא מעט יקבים מתהדרים בנוצות לא להם. עשרות יקבים רושמים על התוויות שהענבים מגיעים מכרם בן זמרה, והענבים בכלל מגיעים מאזור אחר. מבקרי יין מפוטרים על שכתבו את דעתם המקצועית מבלי לקבל חופש פעילות כאיש מקצוע,. ועוד.

לאחרונה התרגזתי על העוסקים בענף, שבמקום לחלוק עבודה משותפת וליהנות אחד מהצלחתו של השני, הם נותנים יד למעשה לא יפה, לדעתי.
תחרות בסט ווליו פור מאני – למה אני לא רושם זאת באנגלית? כי זו תחרות ליינות ישראלים עם שם באנגלית –לי זה לא נשמע הגיוני.
איך ייתכן שהר חרמון לבן – הוא היין המשתלם ביותר לרכוש השנה בארץ, וגם הר חרמון אדום זכה להיות הבלנד הכי טוב השנה?
איך יצא שדווקא הסוביניון בלאן הטוב ביותר והמשתלם ביותר בארץ הוא של יקב תבור?
ובאדומים – הקברנה סוביניון הטוב ביותר בארץ הוא פרייבט קולקשן של יקבי כרמל?
מרלו אדמה 2 (עד היום אני מופתע משם "הייחודי" ו"המקורי" שאנשי צוות הקריאייטיב של תבור נתנו ליין) – הוא יין מרלו הטוב ביותר והמשתלם ביותר לקנות כאן?

ידידי היקרים, משהו פה לא הגיוני לדעתי.
מי היו השופטים? מי זה "אנשי היין המקצועיים ביותר בארץ" שמציגים המארגנים? כמה יקבים השתתפו? כמה מייצגת הייתה התחרות? איזה יינות השתתפו?
איך בעלי היקבים ומובילי התעשייה בארץ מצפים מהלקוח הקטן והפשוט שרוכש יין להסתכל על התוצאות ולהסכים?

איך אתם מצפים שחובב יין מבין יעריך את הענף אם מציגים לו רשימת זוכים בתחרות ארצית שכמות היקבים המשתתפים בה הייתה 26 מתוך כ- 300 יקבים שיש בענף היין בארץ?
פורסם גם שהתחרות אמורה לקבוע מה הם היינות הישראלים הטובים ביותר.
ממתי חברת מרטיני החלה ליצר יינות בארץ? מקום 3 במבעבעים. וכנ"ל לגבי קווה ספרדית – מדליית זהב למבעבע.

ריכזתי את התוצאות:
מס' היקבים הזוכים: 14 .
מס' יקבי הבוטיק: 4 – מתוך מאות שיש בארץ.
סך הכל מדליות שניתנו: 53. מתוכן לכרמל, תבור, רמת הגולן וטפרברג – 31 מדליות.
כ- 60% מהמדליות לארבעה יקבים בלבד. תבור: 8 מדליות, רמת הגולן 8 מדליות, כרמל 9 מדליות, טפרברג 6 מדליות .

לשמחתי הייתי חלק מארגון תחרות אחרת (של מגזין יין וגורמה) בכך שארחתי אותה ופיקחתי על הטועמים ועל הדרוגים (כחלק מצוות שלם של יין וגורמה), אבל עם זאת אינני רואה שקל או רווח אחר (האירוח היה כולו בהתנדבות) מתחרות זאת או אחרת. 
נוכחתי איך המארגן בתחרות של יין וגורמה לחץ על היקבים להשתתף, ואפילו הלך וקנה יינות מכספו וכיסו, של יקבים שלא היו מעוניינים להשתתף (כי חששו שה"תדמית שלהם תרד" מניקוד נמוך). זו הוכחה שאפשר אחרת. תחרות זו נוהלה באופן מקצועי – תחרות בסט ווליו ממש לא מאוזנת .

לסיכום: צר לי על מה שקורה במלחמת הכוחות של התעשייה לאחרונה. 
כדי לזכות בכבוד הציבור – יש לכבדו חזרה. תוצאות תחרויות מסוג זה הן זלזול באינטליגנציה של הלקוחות שאחר כך צוחקים על כל התחום.
כל שאני מבקש מהמארגנים/היקבים המשתתפים באירועים מגוחכים: תנו לי את האפשרות לעמוד בגאון ובגאווה אחרי הזכיות.

כל מה שנאמר כאן נעשה מתוך כוונה חיובית לקידום תעשיית היין בארץ, ואין בו איזו מטרה לפגוע באיש או ביקב זה או אחר.

יוסי בן אודיס הוא סומלייה, והבעלים של מסעדת הטרקלין ברח' נחלת בנימין בתל אביב