כיום קיימים קרוב ל- 300 יקבים בישראל, אך בשנת 1989, כאשר יאיר מרגלית פתח אותו, יקב מרגלית היה יקב הבוטיק הראשון בישראל המתמקד בייצור יינות פרמיום. רבים מסמנים את 1989 כתחילת מהפכת יקבי הבוטיק מהפכה בישראל.

יאיר התחיל רק עם שלוש חביות של יין או כ- 900 בקבוקים, ומאז גדל היקב לייצור של כ- 16,000 עד 20,000 בקבוקי יין בשנה. היקב היה יכול לגדול הרבה יותר, אבל עקרון אחד של יאיר מרגלית ובנו אסף, הוא להתמקד באיכות ולא בכמות.
ד"ר יאיר מרגלית היה בעבר היינן הראשון ביקב תשבי, שנפתח בשנת 1985 והיה היקב הראשון שנבע ממגדל ענבי יין שהתנתק מהקולקטיב של יקבי כרמל, והיום מייצר כמיליון בקבוקים בשנה.

יאיר מרגלית היה חוקר באוניברסיטת דייויס בקליפורניה, שם ניהל מחקרים על תסיסה בלחץ גבוה, וכושף על ידי תעשיית היין המקומית. הוא לקח פסק זמן, התחיל ללמוד עשיית יין, וכתב שני ספרים לייננים: האחד תפישות בטכנולוגיית יין והשני על תפישות בכימיית יין, שבשנת 2012 יצאה המהדורה השלישית שלהם. ד"ר יאיר מרגלית, יקב מרגלית
ספרים אלה משמשים כספרי לימוד ברבות מאוניברסיטאות היין בעולם, מקליפורניה עד אוסטרליה, וכן תורגמו לאיטלקית עבור ייננים איטלקים שאפתניים, וראיתי ספרים אלה על מדפי ייננים רבים ומעבדות. בימים אלה מתקיים משא ומתן לתרגום הספרים לגרמנית ואפילו למקדונית.
יאיר מרגלית אוהב לנסוע לאזורי יין, ועדיין מופתע כשהוא טועם יין ברמה עולמית ביקב והיינן שולף אחד מספריו של יאיר כדי שיחתום עליו.

למרות שיאיר השפיע על ייננים רבים מספור ברחבי העולם, היינן עליו אולי השפיע ביותר הוא הקרוב אליו בבית. אסף, בנו של יאיר שהצטרף ליקב ב- 1990 (הבציר השני של מרגלית), ובילה בציר אחד בקליפורניה, לקח את ההגה של היקב לידיו בבציר 2000 , ועדיין אביו ממלא תפקיד פעיל ביקב, אם כי בשנה האחרונה שהה בעמק הנאפה בקליפורניה.

אסף אמנם מוביל את היקב לדור חדש של שותי ואספני יינות מרגלית, אבל יהיה זה טיפשי לא לערב את אביך כאשר הוא, כידוע, מפורסם כפרופסור ליין. אסף מרגלית
המעבר היה יחסית חלק, ויינות מרגלית זוכים להערכה בעקביות גם מידי מבקרים בינלאומיים, כולל מארק סקוויירס שכותב ל- Wine Adcocate של רוברט פרקר בארה"ב ויו ג'ונסון בבריטניה. יינות מרגלית הם לעתים קרובות בפסגת רשימת 10 היקבים המובילים בישראל.

לאחרונה ביקרתי במשכנו החדש של יקב מרגלית בבנימינה, במרחק הליכה מתחנת הרכבת של בנימינה, בו יש מרחב עבודה ואולם תצוגה מרווח, בניגוד למבנה הישן הקטן של היקב ששכן בפרדס בעמק חפר, ליד חדרה.

היקב משחרר בדרך כלל ארבעה יינות בכל בציר, עם מהדורות מיוחדות לעתים כאשר חלק מהענבים שלהם, שבדרך כלל משמשים לבלנדים, מגיעים לסטנדרטים יוצאי דופן בכרמים ובחביות ביקב.
היינות הנוכחיים של היקב הם מרגלית קברנה סוביניון 2011 (199 ₪) – 93 נקודות בסולם רודס, מרגלית קברנה פרנק 2011 (210 ₪) – 94 נקודות, מרגלית אניגמה 2011 (245 ₪) – 94 נקודות, וקברנה סוביניון ספיישל רזרב 2011 (299 ₪) – 95 נקודות.
ארבעה יינות אלה מוצעים בדרך כלל בכל בציר, ולאחרונה טעמתי יין מרגלית פטי ורדו 2011 (92 נקודות) שלא ישוחרר לציבור ונשמר כסליק פרטי בתוך היקב. לדברי אסף, הפטי ורדו 2012 אפילו טוב יותר, וסביר יותר שיגיע לשוק. גם מרגלית מרלו 2012 עשוי להשתחרר לשוק, לאחר שהמרלו האחרון של היקב יצא לשוק בשנת 2007.
עם שני שחקני תמיכה מוצלחים כל כך, אפשר להניח שכל היינות שלהם ייהנו, מאחר שענבים אלה ממלאים תפקידי משנה ביינות אחרים של מרגלית.

למרות שמחיר יינות אלה נראים גבוהים, הם סבירים למדי בהשוואה למוניטין ולביקוש ליינות מרגלית. קניית יינות אלה עם השחרור הראשוני שלהם לשוק היא השקעה טובה, מאחר שערכם יעלה ברגע שהיינות יאזלו עם סיום המכירה השנתית הקבועה שלהם.
מציאת בצירים ישנים יותר בחנויות יין ובמסעדות, היא לפעמים ציון לשבח לכל תפריט יינות או מדף בחנות. כמה מסעדות בתל האביב עדין מוכרות מרגלית קברנה סוביניון 2005 בכ- 800 ₪ לבקבוק, או בקבוק מ- 2002 ב- 900 ₪. בקבוק של מרגלית קברנה סוביניון רזרב 1993 נמכר תמורת 4000 ₪ לתייר שחיפש במיוחד בקבוק נדיר של מרגלית.

במהלך השנים, יאיר ואסף מרגלית התנסו בכמה זנים, וקבעו טרנדים. הם היו הראשונים שהכתירו קברנה פרנק כזן יחיד עילי, וכך גם קריניאן מגפנים בוגרות, ענב ששימש בעבר בישראל ליינות זולים בכמויות, מיץ ענבים ויינות קידוש. עשרות יקבים הלכו בעקבותיהם מאז, אבל יאיר ואסף המשיכו עם הקברנה פרנק, אך ויתרו על הקריניאן.
הם גם היו החלוצים בשימוש בפטיט סירה (ביקב מרגלית קוראים לו 'דוריף', ולא משתמשים ב'פטיט סירה') כענב המחזק קברנה סוביניון זני להתיישנות לא רק של שנים, אלא של עשרות שנים.

יאיר ואסף התנסו עם יינות לבנים בעבר, אך באופן חטוף. עדיין המרגלית שרדונה 2001 שלהם נמכר פעם ב- 2400 ₪ לסועדים בתל אביב.
הם עדיין פוזלים לכיוון יינות לבנים. עם מתקן הייצור המרווח יותר שלהם, יהיה להם המקום לעשות יותר יינות, כולל יינות לבנים. לאחרונה הם נטעו ענבי שרדונה וריזלינג לבנים, כך שניתן לצפות ליינות לבנים של מרגלית כאשר הענבים יעמדו בסטנדרטים הגבוהים שלהם.
יאיר ואסף נסעו לגרמניה, הנחשבת לאחד המקורות ליינות לבנים איכותיים בעולם, כדי לקבל כמה טיפים מבפנים על ייצור יינות לבנים איכותיים מיקב Heymann – Lowenstein Weingut, הידוע כאחד היקבים הטובים והמוערכים ביותר בגרמניה, והנו יקב תאום של מרגלית במסגרת פרויקט יקבים תאומים של יקבים מישראל וגרמניה.

זהו מאפיין של יינני-על, כאשר אפילו מורים מאמינים שאסור להם להפסיק ללמוד. מעטים, אם בכלל, יודעים על עשיית יין יותר מהם, ובכל זאת הם לא פוחדים מדי או יהירים מכדי להמשיך לשאול שאלות.
אנחנו והיין שלהם בוודאי נהנה מהסקרנות, הענווה, החדשנות והמומחיות שלהם לשנים הבאות, אם לא לעשורים הבאים.

מפתח ציוני היין של דיויד רודס
97-100 – המיטב של המיטב, או אחד היינות הטובים ביותר בזיכרוני (פחות מ- 0.5% מהיינות).
93-96 – מצוין – דוגמה מעולה ליין שנעשה נכון (פחות מ-1% מהיינות).
89-92 – טוב מאוד, מומלץ מאוד: מעניין ורב-הבעה (3-5% מהיינות).
85-88 – טוב, מומלצים כיין שמציג יתרונות מסוימים (%5-10 מהיינות).
81-84 – סביר. לא מומלץ כדי לשדרג ארוחה או ערב (יותר מ- 50% מהיינות).

דיויד רודוס כותב קבוע על יינות ישראליים. ניתן לפנות אליו (באנגלית) – Israeliwineguy@gmail.com