השבוע בענף היין 128: פרובוקציה נגד הכשרות והרבה יינות לבנים

יקב חרשים - אי אפשר שלא להתאהב (קראו עליהם בכתבה). צילום מדף הפייסבוק
חודש עתיר אירועים ויינות, וכדאי לנצל את סוף השבוע הזה ולהגיע ליקבים שעושים השקות ליינות חדשים. הלבנים מככבים, ולא רק בגלל חג השבועות. פשוט, הקהל דורש יינות שמתאימים יותר לקיץ ישראלי מיוזע. יינות שמתאימים לאוכל, אלכוהול נמוך או לפחות מאוזן, פחות ופחות שימוש מסיבי בחביות עץ שלא לצורך

ביום שישי (11.5) לא לפספס את יקב צרעה בהשקה השנתית, ומשם לבית הספר שורק בקיבוץ נחשון, בו תוכלו להיפגש עם עשרות תלמידים של ניר שחם, וזה המקום לפגוש בו את היינן הבא (רעיון לתוכנית ריאליטי), משם ליקב כהנוב מגדרה שמבטיחים יינות חדשים ואחד לבן לשבועות, יש גם לבן מזוקק שהיינן אבי כהנוב מוזג בלי שאשתו שתחיה, מירי, רואה  תבקשו ממנו בשקט).

בקיצור, העורך שלי נוסע לקוריאה, ואני נשאר בודד וגלמוד מכל הכיוונים. אז כל שנותר לי לעשות זה להניע את האוטו ולנסוע לשתות.

  1. יקב מישר: פרסום בעזרת השם

חיה וזאב סמילנסקי התחילו ליצר יין כבר ב-1992, ולי יש את הרושם שמאז הם נמצאים במלחמות שמתגברות עם השנים. היקב מזוהה עם מלחמות כנגד הכפייה הדתית ונושא הכשרות. היקב לא כשר, חילוני לחלוטין, וגם לא מייצר כזו כמות של יין שמצדיקה כשרות, ועדיין יש מלחמות דת בדת (כן, גם חילוניות זו סוג של דת לדעתי).

אפשר לצאת כנגד בממסד החרדי בארץ ונגד נותני הכשרות, אפשר להביע מחאות ולנסות בכל מיני דרכים להביא לתודעת הציבור את מונופול הכשרות בארץ, אפשר גם כמובן לנצל את הבמה הזו לקדם את היקב ולייחצן אותו על ידי כך, אבל אני לא בטוח שמה שנעשה השבוע בעמודי הפייסבוק השונים על ידי היקב, עונה על הגדרה זו.

סוג של מודעה אירונית, שכביכול אמורה לשעשע ולגרום לאנשים להיתקל בשם היקב תוך כדי כך, ולכל העצבנים למיניהם להכריז שהם הולכים לקנות מעתה רק את היינות של הצדיקים הלוחמניים מהיקב. אז תוך שימוש בסוג של פשקוויל, שכולנו סולדים מהם כשהחרדים מפרסמים את הביקורת שלהם כלפינו החילונים בצורה חולנית בדרך כלל, בא היקב שמזוהה כחילוני, ציוני ועושה אותו דבר. אז גימיק או לא גימיק, לא ראוי, לא ערכי, מבזה את הכותבים, וחבל.

תגובת משרד הדתות: אין למשרד שום קשר למודעה זו.

תגובת הרבנות הראשית: אנחנו לא מכירים כזאת מודעה, שמות של רבנים, ובטח שהרבנות הראשית לא תוציא כזאת הודעה או נוסח של הודעה.

תגובת יקב מישר: כתבנו את זה לפני שנים כבדיחה. לא יודעת מי חפר את זה, אבל עשה פרסום טוב.

חדר החביות של יקב קטרון. צילום מדף הפייסבוק
חדר החביות של יקב קטרון. צילום מדף הפייסבוק
  1. יקב קטרון: כוחה של גרביטציה

יקב קטרון הוקם בשנת 2006 בישוב הקהילתי הושעיה בגליל התחתון על ידי היינן מאיר ביטון. פילוסופיית היקב היא: "שיטת ייצור יין בגרביטציה – היחידה בארץ ובין הבודדות בעולם, אשר דוגלת בהתערבות מינימלית של כוח אדם ובשימוש מקסימלי של כוחות הטבע בשילוב ציוד מהמובילים בעולם, משלים את העבודה הידנית המוקפדת ומאפשר לנו לייצר יין איכותי, בכמויות קטנות ללא פשרות. שמוביל את עולם היין להישגים חדשים.

שרדונה 2016 – טעמי אגס נוקשה כמעט בוסרי, מגובה היטב בחומציות לימונית ואשכולית. ליין עומק טוב, גוף בינוני ומרקם שמנוני, אבל נשאר מאוזן ורענן על החך, מה שמוביל לגימור ארוך ומענג.  המחיר: 190 שקלים. האם  VFM (תל"כ – תמורה לכסף)? לחלוטין לא. זה יין מהליגה הבינונית, שלא צריך לעבור את שתי הספרות.

גוורצטרמיינר 2017 חצי יבש: – ריחות מתקתקים של פירות טרופיים עדינים ותבלין ציפורן בקצוות. הסגנון הוא טרופי עם אופי פרחוני אינטנסיבי, אך עדיין שומר על החומציות הטבעית החדה. המחיר 160 שקלים. האם  VFM ? לחלוטין לא. גם כאן מספר דו ספרתי יותר יאה ליין הזה.

לסיכום: בביקורי ביקב נדהמתי מהיופי וההשקעה האדירה בחזות והעיצוב. יש לי הרושם שהיינן מאיר ביטון לקח הגרביטציה שהיקב כל כך מתהדר בשימוש בה  (וויקיפדיה: גרביטציה היא אחד מהכוחות הבסיסיים בטבע; כוח משיכה פועל בין גופים בהתאם למכפלת המסות שלהם ומרחקם אחד מהשני), צעד רחוק מדי, וכוח המשיכה יפעל יפה מאוד מהארנק שלכם לכיס שלו כשתקנו את היין הזה. בהצלחה.

האחים טל (מימין) וניר פלטר – יקב מטר. צילום מדף הפייסבוק
האחים טל (מימין) וניר פלטר – יקב מטר. צילום מדף הפייסבוק
  1. יקב מטר – השלוחה הכשרה של פלטר: ביקורת יין

סטראטורס שיראז 2016 – באף זה שיראז מודגש ובוטה ללא בושה. שזיפים בשלים מאוד ומתובלים, ריבת אוכמניות ודובדבן, בעל גוף מלא. בפה עמוס פרי, בעיקר של פירות יער. טאנינים מאופקים שלא מצליחים להחזיק את בשלות הפרי המעט מעיק. לאחר רבע שעה בכוס היין מקבל טעמי מיץ ריבה לא ממש משובחת. מחירו 99 שקלים. האם VFM? ריבה יקרה מדי .

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק
  1. יקב סומק – הדרך הלבנה 2014: ביקורת יין

היין עשוי מענבי רוסאן, שאנין בלאן ו-וויוניה. צבעו צהוב בהיר. באף חמאה מתוקה, דבש ולימון. עשיר, מלא חיים ומדויק. בפה מציע עור, אגס ריחני. טעמים של נקטרינה חמוצה, אשכוליות וליים, רמז של זנגביל. יין חמאתי עם סיומת מינרלית מקסימה. מחירו 95 שקלים. VFM לחלוטין.

יינות יקב חרשים. צילום מדף הפייסבוק
יינות יקב חרשים. צילום מדף הפייסבוק
  1. יקב חרשים – גידול אורגני–ביו דינמי: ביקורת יין

היקב ששוכן בישוב חרשים בגליל העליון, דוגל כמו שאר הישוב בשיטות גידול אורגניות-ביו דינמיות. את היקב (הייננים גדי סער ויובל ארליך ניצן) פגשתי לפני חצי שנה לגמרי במקרה בתל אביב. יקב קטן שלא שמעתי עליו מגיע לעיר הגדולה ללב של הלב, ומטעים עוברים ושבים ביין שלו. אומץ או הכרה במצוינות של היין? זו המחשבה שחלפה בראשי כשראיתי את זה. יש להם את זה; את התעוזה, את החיבור עם האנשים, את היכולת המאוד אלגנטית בעיניי לאפשר לעוברים ושבים לטעום, מבלי להפריע לטעימתם עם שאלות מיותרות כמו איך היין, או מה אתם חושבים על היין שלי? מקסימה בעיניי הצניעות הזו. אי אפשר שלא להתאהב.

ירח לבן 2017 –  בלנד עם שיר: ליל חורף קפוא, ירח לבן מאיר, פתית שלג צונח על גפן עירומה. באף פרחים לבנים ואננס עדין, יערה וליצ'י, עם יסודות של יסמין ווניל. הפה חד, עם טעמים נקיים של אגס, מלון צהוב, משמש טרי. חומציות מספקת גימור ארוך של הדרים, מינרלים ותבלינים. יין שכל הזמן עובד בפה ומייצר עוד ועוד ריגושים. מחירו 92 שקלים. VFM לחלוטין.

ירח ורוד 2017 –  רפרוף כנפיים בין הגפנים. אף נקי ורענן. בפה פרצי טעמים של פירות אדומים (דובדבנים, תותים ואבטיחים). חומציות מאוזנת, מגע של מינרליות, וסיום ארוך, יבש ומרענן. מחירו 75 שקלים. VFM לחלוטין.

ROBIN 2015  פטי וורדו – על שביל מפותל, צועד לאט, עלים, אל עבר אדמה נושרים. צבע סגול דיו. ניחוחות עזים של עור, אדמה ועשן, מפנים את מקומם לפה עמוס פירות שחורים. כאשר היין נושם מעט, בוקעים השזיף הכהה, דומדמניות שחורות ורמז של תבלינים, ואת כל זה עוטפים טאנינים מלוטשים. יופי של יין. מחירו 92 שקלים. VFM לחלוטין.

WILD 2014 קברנה סוביניון – גרגרים כחולים טובלים כטל, ירח מאיר פרצה בגדר, ניבים ננעצים באשכול מתקתק, זנב פלמותי חומק.  אף עמוס אוכמניות עסיסיים, דובדבן שחור, שזיף. צבע סגול כהה. בפה טעמים עשירים של קסיס, אוכמניות ושזיפים, בתוספת רמזים לעוגת תבלינים, ארז וטוסט. בעל גוף מלא, עשיר, מרוכז ומתובל להפליא בפה. טאנינים קטיפתיים ורעננות מספקת. מחירו 138 שקלים ועדיין VFM לחלוטין.

לסיכום:  יקב חרשים הוא יקב צעיר, עם יכולות והבנה מדהימה לחומרי גלם. תשוקה זורמת שם, ועל כך שאפו. יינות מענגים.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן
  1. יקב קנאטיר (KANATIR): יינות מעולם היהלומים – ביקורת יין

היקב נמצא בסמוך למושב נטור, בדרום רמת הגולן. שמות היינות הם בהשראת יהלומים צבעוניים טבעיים, המשקפים את הניסיון של מייסד היקב בעולם היהלומים.

גוורצטרמינר 2017 Fancy Yellow  – ניחוחות עדינים של עלי כותרת של ורדים, פרי הדר ופרחים לבנים. בפה טעמים של אפרסק לבן, אגס ואננס. הריחות והטעמים כל כך עדינים’ עד שלרגע חשבתי שאני שותה מים ממותקים קלות. המחיר 95 שקלים. האם  VFM? לא.

שאנין בלאן 2017  Fancy Light Yellow  ניחוחות של מלונים, פרי הדר ונקטרינה. בפה  אפרסק ומשמש מורגש מיד. יין פריך. חסרה לי ביין הזה הבשרניות המתבקשת, וחומציות שתאזן את הטעמים. סיומת מעט מרירה.  המחיר 80 שקלים. האם VFM ? לא.

גרנאש רוזה 2017 – Fancy pink אף מפותח למדי, אם כי עדיין לא ממש נדיב לטעמ., פריחת אפרסקים ונקטרינה, ציפורן וכוכב אניס. בפה ציפיתי למצוא, בגלל אופי הזן, עור, כמהין, שזיפים מיובשים. אז קיבלתי המון ירקרקות וחמצון קל. היין המשיך לפתח תיבול ירוק שכמעט ועשה אותו מעניין, אבל חוסר בטאנין קצת אכזב, ושוב נשארתי עם תחושה של יין מיימי. המחיר 80 שקלים. האם VFM ? לא.

לסיכום: מאחר וזאת הייתה טעימה רק של יינות לבנים ורוזה של היקב, אז כולי תקווה כי באדומים אכן אפשר יהיה ליהנות יותר מיהלומים מלוטשים יותר.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן
  1. יקב ברקן – סדרת BETA של היינן עידו לוינסון: ביקורת יין

ריזלינג 2017 חצי יבש – ניחוחות של פריחת תפוחים ורמז של סיד. בפה חומציות וחדות, עם טעמי הדרים מתוקים. יין גמיש ונדיב. זה יין לאוכל רב תכליתי להפליא. 11% אלכוהול. כשרוצים אפשר. מחירו 80 שקלים. VFM  לחלוטין.

קולומבר 2017 – אף ופה מאוזנים להפליא. אפרסקים לבנים ומשמשים. אפטר טייסט שזורק מעט מרירות של שקדים, והפה זועק לאוכל עם היין הזה. מחירו 80 שקלים.  VFM לחלוטין.

רוזה טמפרניו 2017 – עוצמה ארומטית גדולה. פירות אדומים וקליפות הדר, עם רמז לפרחים. בפה היין מלא בטעמים טריים, עם גימור מרענן. חומציות ומינרליות בפרונט. אפריטיף מושלם. מחירו 80 שקלים. VFM  לחלוטין.

לסיכום: זו הסדרה הראשונה שהיינן עידו לווינסון מוציא לציבור מאז כניסתו כיינן ראשי של יקב ברקן. יינות מאוד נגישים, קיציים, ובעיקר מתאימים לאוכל קייצי. בחירת הזנים מאוד נבונה, וההימנעות מלהפוך אותם לכבדים וסוכרתיים, ללא ספק ראויים למשפט: לילד הזה פיללתי. שאפו.

עיצוב SYsgraphics Design
עיצוב SYsgraphics Design
  1. יקב רקנאטי – שרדונה טבעוני: ביקורת יין

רק מקריות שעידו לוינסון שעבר מרקנאטי לברקן, מקדים שורות אלה. עוד ועוד יקבים מצטרפים לטרנד הטבעוניות, ומכריזים על עצמם שהם יקבים טבעוניים, או שהם מייצרים יין שעשוי כולו מן הצומח. בתעשיית היין מדובר בעצם בהפסקת שימוש בחלבון ביצה, שמוסיפים ליין בתהליך הסינון וההצללה. החלבון גורם ללכלוך ולמשקעים שנוצרו בתהליך הייצור, להיצמד אליו ובעצם להיפרד מהנוזל. השימוש בחלבון הופך את המשקאות ללא טבעוניים. היום יש מבחינה טכנולוגית אפשרות שימוש ברכיבים אחרים לחלוטין, שאינם מהחי כלל, ומאפשרים סינון והצללה באותה רמה בדיוק.

בטעימה השוואתית של מספר יינות שנעשו עם חלבון או בשיטות ללא חלבון, לא נמצא כל הבדל בטעם או שינוי במרקם ביינות שנטעמו. יפה שמתחשבים בדת הטבעונות, אבל בואו נגיד ככה: אם השיטות הטבעוניות היו יקרות יותר מהשיטה המקובלת של שימוש בחלבון, אף אחד לא היה עושה את זה. השאלה המתבקשת היא האם אפשר להמליץ על בשר עם יינות טבעוניים? מעניין.

שרדונה רקנאטי גליל עליון 21017 טבעוני, היינן קובי ארביב –  ניחוחות של וניל, מלון, פפאיה ומנגו מרוסקים. מינרליות קלה. בפה היין עשיר ושמנוני. מרקם וניואנס של תפוחים ירוקים, אגסים ומלון. לאחר חצי שעה בכוס היין מתפתח להפליא, ומעניק ארומות וטעמים של עור ומתיקות מעץ אלון,  ותסיסה קלילה על הלשון באפטר טייסט. אפריטיף מצוין. מחירו 60 שקלים. יופי של מחיר – VFM.

 

4 תגובות

  1. מר גונן הנכבד, אילו טרחת לשטוף את עיניך באתר יקב חרשים, לא היית כותב עליו שהוא יקב צעיר
    דבר שני, לידיעתך, אין חיה כזאת אורגני ביודינאמי. אם הוא אורגני אז הוא אורגני ואם הוא ביודינאמי, אז מעצם הגדרתו הוא ביו דינאמי ולא אורגני. כדאי מאוד לדייק במינוחים ולא לעשות שעטנז. ספק רב כמה מבינים מה הוא אורגני. ספק גדול יותר כמה באמת מבינים מה הוא ביו דינאמי (רודולף שטיינר). לאמר אורגני ביו דינאמי, כאמור זה שעטנז, המעלה חשד שהכותב אינו יודע בדיוק ההבדל והמאפיינים של שניהם.
    נתראה מחר בשורש ואצל ניר שחם בשבת
    שבת של שלום

  2. יקב חרשים הוא הנראה צרופה של יין , גם בבית וגם מאוד ממולץ להגיע ליקב הקסום ולנסות את היינות שלהם שם! נעים, נגיש ומעולה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר