1: חוזים יש לקיים – Pacta sunt servanda – יקב כרמל והמשווק בפולין
בית המשפט של העיר קראקוב בפולין יידרש בקרוב לשאת חוות דעתו ופסיקתו בגין הפרת הסכם של יקב כרמל, וכן בסעיפים נוספים של אובדן הכנסה עתידי, הפסד השקעה, וכן פגיעה במוניטין והפסד לקוחות. לפני כשנתיים חתם ארנון הראל, מנהל היצוא דאז של יקב כרמל, על הסכם בשם היקב עם החברה הפולנית KEY2BIZ . מדובר בהסכם מנוסח ומפורט משפטית בין החברה הפולנית ליקב, בו החברה מקבלת בלעדיות על שיווק יקב כרמל בפולין בשוק המסעדות, בתי המלון, הברים, וכן חנויות יין. החברה התחייבה והקימה מערך שיווק והפצה על מנת להחדיר את מותגי כרמל לשווקים הנ"ל, וכן היא אמונה על כל נושא הדרכת צוותים (מלצרים, ברמנים וסומליירים) להיכרות עם היינות החדשים של כרמל ויתיר בשוק שלא מחפש יין כשר, אלא מחפש יין ישראלי אקזוטי, וזו עבודה סיזיפית וקשה בהתחשב במחירי היין הישראלים הגבוהים בשוק זול.
בהסכם נכתב שתקופת הבלעדיות היא חמש שנים, עם אופציה לחמש שנים נוספות. כחלק מההיערכות שכרה KEY2BIZ מחסן וכיתות לימוד, ובמשך חודשים רבים עמלה על הדרכות והחדרת המוצרים למקומות רבים, אשר זו פעם ראשונה שהם נחשפים ליין ישראלי. בחודש אפריל 2019 הופתעו בחברת השיווק לקבל דרישה מיקב כרמל, באמצעות אייל שביט – סמנכ״ל הכספים ודירקטור ביקב, לפתוח את החוזה הקיים, כשהיקב מעלה ב- 50% את המחירים שנקבעו על ידי ארנון הראל ואושרו על ידי ההנהלה דאז, כשבסיבה היא שהיקב מעלה באותו שיעור את כל המחירים בכל העולם.
כמובן שדרישה זו התקבלה בהלם מוחלט בחברת השיווק, שהתחייבה למחירים ספציפיים למקומות שהכניסו את היין של כרמל להיצע שלהם. בתשובתם לאייל שביט הפנו אותו ב- KEY2BIZ לסעיפי החוזה ולבלעדיות, וכן למחירים שנקבעו. הם גם ביקשו מיקב כרמל להוכיח להם שאכן המחירים עלו ב- 50% בכל העולם, דבר שהתגלה כלא נכון. על פי נציג החברה הפולנית, הם ערכו בדיקה אצל מקביליהם במספר ארצות, והתשובה הייתה: להד"מ. בתשובה במייל ששלח אייל שביט בשם היקב, נאמר כי "יקב כרמל יעביר לחברתך תשלום פרידה בסך 800 אירו בגין מאמצים שיווקיים וכלליים". התדהמה בחברת השיווק הייתה עצומה, וההצעה לשלוח להם 800 אירו גובלת מבחינתם בזלזול וחוסר כבוד כלפיהם וכלפי הזמן שהשקיעו העובדים, שעמלו רבות וקשות לשווק את יקב כרמל ולהחדיר את מוצריו למקומות חדשים בפולין.
כל הניסיונות של החברה לשאת ולתת עם היקב נפלו על אוזניים ערלות, והדבר הכי בסיסי – שחוזים נכרתו כדי לכבד אותם, ובתי המשפט בכל העולם אוכפים הסכמים כאלה, לא עניין את יקב כרמל. מבחינת חברת השיווק הפולנית, ההסכם שארנון הראל חתם איתם בשם יקב כרמל, הוא בגדר האמרה שטבע השופט ברק כי "חוזים יש לקיים. דיני החוזים לא באו אך ורק להגביר את היעילות הכלכלית, שכן הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים – ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו, כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם".
יקב כרמל כנראה לא לקח בחשבון כי על פי החוזה זירת ההתגוששות המשפטית תהיה בפולין ולא בישראל, מה שאומר כי החוק הפולני הוא זה שיקבע בנושא הפרת או אי הפרת ההסכם, וכן את גובה הפיצוי במידה ויוחלט שיש הפרת הסכם. בתי הדין הפולנים ידועים בחוסר הפשרה בגין הפרת הסכם, ועלעול קצר בפסקי דין שנפסקו בגין הפרות חוזה, מצביע על פיצוי כספי גבוה מאוד לטובת התובע . גם הטענה שמסר היקב לחברה כי ארנון הראל לא היה מוסמך לחתום בשם היקב על המסמך משוללת יסוד, מאחר שהיקב שלח יין על פי ההסכם החתום במשך שנתיים, ולפי key2biz הניסיון להתנער ממנו בתירוצי אי-ידיעה ומודעות, שוב מהווה מבחינת החברה זלזול וחוסר יושרה.
שני הציטוטים מהתנ"ך שתורגמו לפולנית בטיוטת כתב התביעה, אומרים כנראה הכל: "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה" (במדבר כג) "אָדָם חֲסַר-לֵב, תּוֹקֵעַ כָּף; עֹרֵב עֲרֻבָּה, לִפְנֵי רֵעֵהוּ" (משלי יז).
אני לא יודע מה יוליד יום, אבל פסק דין כנגד כרמל, אם יינתן, יהווה פגיעה די קשה במותגים ישראלים אחרים שירצו לחדור לשוק הפולני, מאחר ואגף המסחר של המדינה רושם הערות אזהרה כנגד מוצרים ממדינות שונות, שיש איתן בעיות לאחר קבלת פסקי דין בגין הפרות חוזה. גם זה כשלעצמו חומר למחשבה ליקב במידה וירצה לעשות עסקים נוספים בפולין, שמן הסתם היותה חברה באיחוד האירופי, ישפיע גם על מדינות אחרות. 'חוזים יש לכבד', קבע השופט אהרון ברק. אז לפני ששוב יצוץ לנו מקרה של תביעה כמו של יקב ששינה את חוקי המשחק באירופה ופגע ביקבים ישראלים אחרים, אולי כדאי לנסות לפתור את הבעיה בדרך אחרת. אנחנו נעקוב ונדווח .
תגובת יקב כרמל
מדובר בנושא מסחרי, הנמצא בשלב המשא ומתן מזה מספר חודשים, וייפתר בקרוב לטובת כל הצדדים״.
2: TerraVino 2019 – הזוכים הגדולים באמת הם ייננים שכבר לא נמצאים ביקב
בטקס חגיגי שהתקיים בסוף השבוע שעבר הוכרזו הזוכים בתחרות TerraVino 2019 שנוהלה במקצועיות על ידי צוות איש הענבים בהובלת חיים גן. אני לא ממש יודע מה ההשפעה של זכיות במדליות ישראליות על השוק המקומי, יש דעות לכאן ולכאן.
אם תשאלו את אהרון ג'לח מיקב אפק בראש העין, אני מניח שהוא יפנה אתכם לקיר בחדר הטעימות ביקב, שמעוטר בעשרות זכיות ממוסגרות שהחליפו את הטפט שהיה שם קודם; מקום כבר אין. האם זה מוכר לו יין? אני משער שכן, האם זה עושה טוב לאגו של חלי רעייתו ושלו? אני בטוח שכן; ואגו זה דבר חשוב אם אתה רוצה להיות יינן מוכר. מאידך, אם תשאלו את ערן פיק, Master of Wine ויינן יקב צרעה, לגבי דעתו על מדליות וזכיות, אני מניח שהוא יענה שתחרויות בינלאומיות הנחשבות לחשובות בחו"ל כן משפיעות על הטרנד ועל הצרכן הסופי. אבל צריך לקחת בחשבון שערן פיק חף מכל טיפת אגו, וזה כשלעצמו האגו הכי גדול (גאונות). בהקשר של איכויות יין צריך להסתכל בחתך אורך ורוחב לאורך זמן, ולמגוון היינות שהיקב מייצר וזוכה בעבורם במדליות. אם יקב מצליח לאורך זמן בהרבה יינות ובצירים ובתחרויות רבות, אז אפשר לומר שזה סימן שניתן לסמוך על היקב והיינן, ועל האיכות שלהם.
יקב אמפורה
אם ניקח למשל את הזכייה של יקב אמפורה במדליית זהב כפול ותואר היין הטוב ביותר במחיר של עד 120 דולר – Velours 2013, אפשר להבין את הזכייה מבחינת גודל היין. אבל זה לא יין שמייצג את יקב אמפורה; זה יין שנעשה על ידי ארקדי פפיקיאן ועמיתו הצרפתי מישל רולאן בשיתוף פעולה ייחודי. היקב עם ההנהלה החדשה מתהדר בנוצות לא שלהם. היינות של אמפורה שנעשים היום על ידי מישהו ביקב ובשלט רחוק של מישהו אחר שנמצא ביבשת אחרת, הם יינות שונים לחלוטין.
יקב כרמל
היקב הוא אחד הזוכים הגדולים בתחרות. ואכן כבוד לריזלינג קיומי שקיבל זהב, וזהב כפול קיבל ויניארדס שני 2104. מדליות כסף הוענקו לקברנה סוביניון אדמון 2015, קברנה סובניון ויניארדס 2104, ולסירה מורבדר ויניארדס 2014. אלו היינות של ליאור לקסר – היינן הראשי במשך שנים רבות, שהוחלף על ידי יפתח פרץ שהגיע ליקב עם אסכולה שונה לחלוטין. הזכיות הללו אכן מתביעות על השינוי שהיקב עובר בשנתיים האחרונות. ציפיתי בקצוות לראות איזה יין אחד או שניים פרי יצירתו של פרץ, על מנת לנסות להבין מה מתבשל שם. אבל היה מי שהחליט לשלוח יינות בטוחים לזכייה, ולהתעלם מהיינות של היינן החדש. טעמתי כבר כמה יינות חדשים של היקב, והם אחרים, שונים, וחבל שהם לא השתתפו בתחרות. קבלת החלטות מוזרה. ודרך אגב, מתישהו מישהו יצטרך לספר ליקב שקיומי כבר לא קיים יותר, וצריך להפסיק להתהדר בנוצות האלה.
יקב ברקן
גם פה היינות שזכו במדליות הם פרי יצירתה של הייננית הראשית קודמת עירית בוקסר-שנק שעזבה את היקב ב- 2017, והוחלפה בתפקיד על ידי עידו לוינסון. היינות שזכו במדליות הם אלטיטיוד 624 קברנה סובניון 2016 שקטף את הדאבל גולד. במדליות כסף זכו אלטיטיוד 585, קברנה סוביניון 2014, אלטיטיוד 720, קברנה סוביניון 2014, איתן אסמבלאז' 2016. רק הבטה ארגמן 2017 שזכה גם כן בכסף, שייך לעידו לוינסון, שיינות פרי יצירתו יבואו מן הסתם לביטוי בתחרויות הבאות.
3: הזוכים המתמידים
יקב גבעות
בשנים האחרונות היקב מבסס את מעמדו עם יינות איכות שמקבלים ניקוד גבוה גם בתחרויות בעולם, כדוגמת גופנה קברנה רזרב 2016 שקיבל 95 נקודות בתחרות דקנטר. במקביל היקב קוטף מדליות ב- TerraVino: גופנה רזרב פטי וורדו 2017 זכה בזהב כפול, גופנה רזרב קברנה פרנק 2017 במדליית זהב, ומחול הכרמים 2017 זכה במדליית כסף. מבחינת היקב יש בזכיות הללו תמורה משמעותית הן בצד המכירתי והן בצד המיתוגי. היינן שאמון בפועל על ייצור היינות האלה הוא יותם שרון, שמנווט את היקב הזה לכיוון יינות זניים שהם לא קברנה או מרלו. קשה מאוד להשיג בארץ קברנה פרנק ופטי וורדו זני טובים. יותם עושה שירות נפלא לתעשייה בארץ. במקום לדבר הרבה על מציאת זן ישראלי ייחודי, הוא משריש אותם לאט לאט ובשקט, ובעוד כמה שנים גם יקבים אחרים יבואו בעקבותיו, ואולי ילמדו למצות את הפוטנציאל של שני הזנים הללו.
יקב שירן
אלי שירן – היינן ועורך הדין בשעות הפנאי, או להיפך, חזר מטקס הכרזת הזוכים עם מדליית זהב ליין שלו הנקרא המנצח 2015, ומדליית כסף להסופרנו 2017. אני עוקב אחרי היינות של היקב מזה שלוש שנים, ומקפיד לטעום אותם בכל הזדמנות. החל מהשרדונה הסוביניוני 2016 שחולל מהפכה קטנה בראש בקרב טועמים רבים, והוציא אותי לפחות משלוותי לגבי השרדונה הישראלי הרווח בארץ (והמשעמם יחסית, הייתי אומר). אלי שירן פורץ גבולות, וכל שנה מפתיע את התעשיה בהברקה חדשה. ההברקה מחזיקה יין, מאחר וגם בטעימה עיוורת שמתקיימת בתחרות TerraVino הוא מוצא את מקומו בין הגדולים. ועל זה אני רק יכול לצטט מתוך הספר 'אנדר בגלות' של אורסון סקוט קארד: "יש חוקים לכל דבר, גם אם איש לא כתב אותם, גם אם איש לא מגדיר את זה כמשחק. ואם אתה רוצה שדברים יסתדרו, כדאי להכיר את החוקים ולהפר אותם רק אם אתה משחק מישחק אחר, ואתה פועל על פי החוקים ההם".
יקב הר ברכה
ג'וזף מרלו 2017 זכה במדליית זהב. בצניעות, בהתמדה, יקב משפחתי שכל המשפחה עמלה ומטפחת. מרלו טרוארי במיטבו.
יקב שטרן – סדרת היינות הכשרים
מדליית זהב לסירה 2016, מדליית זהב לפטי וורדו 2016, מדליית כסף לקברנה פרנק 2017. הנה החותמת של הרב חיים גן ניתנת לג'וני שטרן, האיש ידע לעשות יין לפני המבול ואחרי המבול. הרמת הגבה לגבי הפיכת היקב לכשר, הייתה די גדולה. בטעימה שערך ג'וני לפני שנה לשני המותגים – הכשר לצד הלא כשר, נרשמה הערת אזהרה במחברת שלי: "האיש יודע לעשות יין". נקודה.
ריצ'רד דייויס היינן והכורם של יקב כישור יחד עם כלבו על שרידי מצודת תפן עם מבט לכרמים
יקב כישור
מדליות זהב לסירה 2014 ולכישור מצודת תפן 2016. יש יקבים שיש להם סיפור בהקמת היקב ועל תרומתם לחברה וכו' וכו'. לפעמים כל מה שיש זה רק סיפור ולא יין. כישור הוא קודם כל יין. הסיפור, המעשה, המילים – אלה הם המציאות.
מותג זאזא
אני בכוונה לא כותב 'יקב זאזא', כי הוא כבר מזמן הפך למותג, תחת המעטפת של בית הספר ליין שורק, בו הוא פרץ באחד מהאירועים של יקבים הביתיים עם יינות שהיה קשה להתעלם מהנוכחות שלהם, ובעיקר מהשונות שלהם לעומת היינות של המציגים האחרים. חוצפה, תעוזה, פה גדול, ובעיקר חיוך גדול; זה מה שמקבלים כאשר זאזא (יצחק שלו – מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ומוציא לאור) מוזג מהיין שלו כדברי הגששים: "גרוזיני גדול לא יספיק לך". ככה היינות שלו, הם לא מפסיקים להפתיע, לעצבן, להוציא מהשלווה. יינן ינוקא שמעז להוציא בלאן דה נואר. והנה באו הטועמים העיוורים והכתירו אותו כיינן הביתי הטוב ביותר לשנת 2019. עכשיו הגיע הזמן לשבת ולהחליט מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. זהו, אין יותר משחקים וצריך להיות רציניים כי האצילות מחייבת.
ואחרונים חביבים: יקב רמת הגולן
מדליות זהב לגמלא קברנה סוביניון 2017 ולירדן אודם שרדונה 2018. הייתה זו הפתעה לראות שיקב רמת הגולן השתתף בתחרות TerraVino לאחר די הרבה שנים של היעדרות. שני יינות קיצוניים משני המותגים של היקב קיבלו מדליית זהב – מותג גמלא ומותג ירדן. היינן הראשי ויקטור שונפלד יודע שחומרי הגלם שהוא משקיע בשתי הסדרות הללו ראויים לזהב.
בשנים האחרונות מדברים רבות על יינות הסדרות הנמוכות של היקבים שמגיעים לאולמות האירועים או לרשתות השיווק, והבעיה היא שאלו יינות שהייננים לא משקיעים בהם, וברובם קשים לשתייה ובסופו של דבר פוגעים קשות באותם יקב עם המותגים הגבוהים שלהם. הנה ההוכחה לכל יינן, בעיקר מהיקבים הגדולים. יינות היקב כולם צריכים להיות מיועדים למדליית זהב בקטגוריה כזאת או אחרת. יקב רמת הגולן נמצא אצלנו די הרבה בכותרות. כשמדובר בזהות היקב של ויקטור והצוות שלו, אי אפשר שלא להתפעל ולהוקיר את העשייה שלהם – הן ביין והן בחזון לטווח הארוך בכרמים ובעשייה. כשמדובר בדברים האחרים שנעשים ביקב שקשורים לניהול, לשיווק, להשקעות כספים במותגי לוואי, אז לא פעם אנחנו מציפים דברים שליקב לא נוח לשמוע. כנראה שהמזל של היקב זה שליינן הראשי ולצוות שלו, יש את מרווח המחייה המתבקש על מנת ששאר בעלי התפקידים יוכלו להשתעשע בדברים אחרים, והעיקר שיעזבו אותם בשקט.
חמש שאלות לניצן סברסקי מיקב אחת
אנו מתחילים לפרסם שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל– rani rogel ונתאם זאת
לפני הכל: הציגי את עצמך
ניצן סברסקי, ייננית ובעלים של יקב ״אחת״, בוגרת תואר ראשון בתורת הגפנים וייננות מאוניברסיטת מילאנו, ותואר שני בתורת הגפנים וייננות מהפוליטכניקו של מדריד. לאחר שעבדתי ביקבים באיטליה, בדרום אפריקה ובישראל, החלטתי להקים יקב בוטיק שבו אוכל לבטא את פילוסופיית העשייה שלי במתן כבוד לחומר הגלם, והעדפה לשימוש מועט ככל הניתן בתוספים ובהתערבויות. השאיפה לאיזון ורעננות מובילה את העשייה שלי, ועוזרת בתהליך לקיחת ההחלטות.
ממה את הכי נהנית בעולם היין?
כל בציר מרגש מחדש, לידה של יין חדש. אני מאוד נהנית מהיצירה ומהאתגרים שכל שנה מביאה איתה, וכמובן אין התרגשות וסיפוק גדול מכך שבסופו של דבר היין מגיע לאנשים וגורם להם הנאה.
מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?
הנגשה – זו לפי דעתי מילת המפתח, הן במחיר והן בשיח.
איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?
גדולים ומנוסים ממני בעולם השיווק מתמודדים עם הנושא, אבל לפי הבנתי החיסרון העיקרי של יינות ישראל בעולם הוא המחיר.
איזה יין שלך את הכי אוהבת לשתות?
מבחינתי השאלה הזו היא כמו לשאול איזה ילד אני הכי אוהבת. את כל היינות שלי אני אוהבת, כל אחד בזמנו.
איזה יין של יקב אחר את אוהבת לשתות?
אני מאוד אוהבת את העשייה של הרבה מהקולגות, כך שקשה מאד לבחור. על קצה המזלג אני אוהבת את ג׳יימס של סוסון ים, רוזה קריניאן של פלדשטיין, שורש לבן של יקב צרעה, ויש עוד רבים וטובים.
