לפני מספר שבועות פרסמנו כתבה בעניין יקב כרמל וההתקשרות שלו עם היקבים ארזה ודלתא, בה נחתמו הסכמים בין הצדדים לגבי שיווק והפצה של יינות היקבים על ידי יקב כרמל. השבוע הגיעו למערכת ידיעות כי בכירים בענף היין הישראלי התבקשו לחוות דעתם לגורמים ברשות לתחרות, בעניין התקשרויות אלה. הבדיקה או החקירה, תלוי את מי שואלים, נפתחה בעקבות מספר פניות לרשות של יקבים הרואים במהלך של כרמל שיתוף פעולה בין חברות, אשר עלול לפוגע בתחרות בענף.
מבחינת המתנגדים, הם מציינים כי בהתאם לחוק מוסמך הממונה על התחרות לקבוע שפעילותו של גוף עסקי מסוים מהווה מונופול, קרי חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי. הממונה גם רשאי לקבוע ששיתוף פעולה בין שני גופים עסקיים או יותר מהווה הסדר כובל, אשר מטרתו היא למעשה ליצור קרטל, שהוא הסכם שיתוף פעולה בין שתי חברות אשר פוגע בתחרות בענף. למשל, במצב בו שתי חברות מסכימות ביניהן שימכרו מוצר מסוים באותו מחיר. כמו כן, הממונה רשאי לאשר או שלא לאשר מיזוג בין חברות, ורשאי לקבוע האם מונופול ניצל לרעה את מעמדו. מבחינת החוק גם הפצה ושיווק נחשבים סוג של מיזוג חברות, וגם אם אינו כזה, הטענה היא שהמיזוג עלול להתפתח לשוק ריכוזי, והמבנה של ההסכמים עלות להביא לפגיעה בתחרות בענף היין.
המהלך הראשון של יקב כרמל היה חתימת הסכם הפצה ושיווק עם יקב דלתא שנמצא בגליל. זהו יקב חדיש שהוקם בסיוע כספי מדינה ועם ציוד מאוד מתקדם, היכול בקלות לייצר מאות אלפי בקבוקים בשנה. המהלך לא ריגש אף אחד, מאחר ודלתא נחשב ליקב קטן שמייצר בסביבות 70,000 בקבוקי יין בשנה עד עכשיו, אבל כאמור הפוטנציאל רב.
כנראה שההודעה על שיווק והפצה של יקב ארזה על ידי יקב כרמל, הלחיצה מספר יקבים בארץ, בעיקר בגלל גודלו והשיוך שלו למגזר ייחודי. ארזה הוא יקב משפחתי ותיק מהגדולים בישראל. היקב מייצר כיום כ- 4 מיליון בקבוקים בשנה, הנמכרים ברשתות השיווק השונות. בשנים האחרונות נטע היקב מאות דונמים של כרמים מזנים שונים, וקו הייצור שלו חדיש.
שיטת הסלמי של יקב כרמל כנראה התחילה להלחיץ גורמים בענף, ויש ניסיון לעצור את המהלך, או לפחות לרמוז לכרמל כי מיזוגים נוספים באם מתוכננים יתקלו בהתנגדויות.
תגובת יקב כרמל
"יקבי כרמל ויקב ארזה פנו לרשות התחרות לצורך אישור העסקה בהתאם לדרישות החוק".
תגובת רשות התחרות
"לא מדובר בחקירה. יש מיזוג שנבדק בימים אלו ברשות. במסגרת זו הרשות בוחנת את השוק".
פרשנות לתגובת הרשות
תשובת הרשות מטילה אור אחר או נוסף על המושג "שיווק והפצה", אליו נחשפנו בהודעה לעיתונות של יקב כרמל ויקב ארזה לפני מספר שבועות, מתברר שרשות התחרות מתייחסת לכך כאל מיזוג חברות, ולא רק כאל שיווק והפצה. בכלליות, ניתן להגדיר מיזוג חברות כתהליך בו שתי חברות או יותר מאחדות את כלל הנכסים, ההתחייבות והפעילות העסקית שלהן. בתהליך זה עשויה אחת החברות להטמיע אל תוכה חברה אחרת, או ליצור ישות שלישית אשר שתי החברות ייקלטו אליה. בתהליך זה תכונה החברה המעבירה את פעילותה, נכסיה והתחייבויותיה – "חברת היעד", ואילו החברה אליה הם מועברים תכונה "החברה הקולטת".
במובנים רבים, מיזוג חברות הוא למעשה מקרה פרטי של פירוק חברה, בו התהליך נעשה מרצון. לאורך כל התהליך יידרש אישורם של בעלי המניות על כל צעד, כשאלה יבקשו לספק לעצמם בטוחות כי הצעד יהיה רווחי עבורם.
כאמור, מיזוג חברות עשוי להתבצע משלל סיבות. בעוד שחלקן עשויות להעיד על משבר בחברה, אחרות דווקא פותחות הזדמנויות לשגשוג ופיתוח עסקי. חברות המאחדות כוחות יכולות להיכנס אל שווקים חדשים, להגדיל את בסיס הלקוחות שלהן, להרחיב את הפעילות ליעדים בארץ ובעולם, ולאחד את משאביהן במאמצי הייצור, השיווק והמכירות.
זהו צעד משמעותי שמאפשר להשיג יעדים חדשים בחזון החברה, וכפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות, יקב כרמל חותר לכיוון. אפשר גם להבין מיזוג כדרך של התייעלות כדי לכסות על הפסדים, לחסוך בהוצאות ייצור, לחסוך הון בכוח אדם והוצאות נלוות, לקבל מחירים משתלמים יותר ברכישת סחורות וחומרי גלם, ולממש אינטרסים משותפים במינימום משאבים, ליהנות מיתרונות בתחום המיסוי כאשר ניתן לקזז את הפסדי החברות ולצמצם משמעותית את ההכנסה החייבת במחזור השנתי.
לעתים מיזוג הוא הצעד הנבון ביותר בתקופות קשות או באי ודאות עסקית, כתוצאה מקריאת שוק עתידית (קורונה, עלות משלוחים, חומרי גלם ועוד). מצד שני, מיזוג גם מגיע כשיש ניסיון אחרון להצלת החברה. במקום לפרק את החברה ולחלקה לנושיה, צעד המיזוג עשוי להבריא את הפעילות, ולאפשר להתנהלות העסקית להימשך תחת מסגרת חדשה. על אף שזמן קצר לאחר הרכישה עשויה לחול ירידה בערך מניות החברה הקולטת, ברוב המקרים, וככל שהמיזוג עולה יפה ושיתוף הפעולה נושא פרי, הערך מזנק בטווח הארוך כאשר רכישת מניה של חברות אשר עשויות להתמזג במסגרת מסחר עצמאי בבורסה, עשויה להשתלם.
