השבוע בענף היין 242: השגריר והיקב – זה מסתבך, וזרקור על חביות לקראת הבציר

השבוע: פרשת יקב מונטיפיורי שגריר ארה"ב והמשטרה, יינות טפרברג לשנת ה-150, ראיון וירטואלי עם איתי בן-חיים, על המוקד יקב הרי גליל, חביות: יקב רקנאטי והיבואן יותם שרון, טעימת מגנומים, אלי בן זקן נוטע כרם, לקראת בציר עם אסף פז, ששון בן אהרון ואביטל שחר, ועוד משהו שכדאי לקרוא. קריאה מהנה
דייויד פרידמן שגריר ארצות הברית בישראל בהדלקת נרות חנוכה בשגרירות בירושלים. צילום מדף הפייסבוק

1: יקב מונטיפיורי – ראוי לסרט או לתוכנית טלוויזיה

אם היינו בארצות הברית הסאגה הזאת הייתה מזמן הופכת לסדרת טלוויזיה או סרט קולנוע, ונטפליקס או HBO היו חוגגות עליה. יש בה הכול; רומנטיקה של יין, כסף גדול, תביעות משפטיות אזרחיות, פרשיות הונאה לכאורה שנחקרות באחת מיחידות העילית של משטרת ישראל, שגריר ארצות הברית בישראל, עורכי דין בכירים שמייצגים את התובעים והנתבעים, ואת כל זה עוטף המותג של שם משפחת מונטיפיורי.

ארנון גבע – הגה את הרעיון וגייס את משפחת מונטיפיורי לצורך בניית הסיפור. צילום דוד סילברמן dpsimages
ארנון גבע – הגה את הרעיון וגייס את משפחת מונטיפיורי לצורך בניית הסיפור. צילום דוד סילברמן dpsimages

מי שחסרים לו הפרקים מוזמן לגגל 'מונטיפיורי ארנון גבע, ויקבל את הסיפור. כל פעם שאני כבר חושב שמיצינו את הנושא, אנו מקבלים עוד דיווחים בזמן אמת. ביום שלישי השבוע עלתה משטרת ישראל מדרגה, והזמינה את מעורבים לעימות חזיתי בין ארנון גבע ועובדת לשעבר ביקב מונטיפיורי, ומעורבים נוספים בפרשה. העימות כלל הצגת מסמכים שהוגשו על ידי מנהלת המשרד של ארנון גבע בזמן פעילות היקב, הכוללים דו"חות כספיים, העברות בנקאיות, והתכתבויות שלטענתה היא התבקשה להציג לשותפים דייויד פרידמן שגריר ארצות הברית בישראל (ואחרים) על ידי הבעלים של יינות מונטפיורי – ארנון גבע. מסמכים שלדבריה זויפו על ידו, ולה לא היה מושג שהמסמכים הללו מזויפים (עובדת המשרד נחקרה במשטרה לפני שנה ואף נעצרה בחשד לזיוף אותם מסמכים. המתלונן נגדה היה ארנון גבע). בכל החקירות שעברה היא הכחישה את המעשים, וטענה כי תומרנה על ידי ארנון ונפגעה מאוד ממעשיו. ברור עכשיו כי החקירה הפלילית כנגדה וכנגד ארנון התרחבה, ועוסקת עכשיו במעשים פליליים חמורים, ובכלל זה בהונאת בנקים והלבנת הון.

יקב מונטיפיורי - בלנד שרדונה וסמיון 2016: יין קייצי. טעמים נקיים, מאוזן ודורש אוכל. יופי של יין
צילום אריאל אריאב

לשאלתי האם יוזמן גם שגריר ארצות הברית בישראל לעימות עם שותפו לשעבר, נמסר לי כי לא קיים תרחיש כזה, מאחר והשגריר מחזיק בחסינות דיפלומטית. לכן המשטרה, בצדק מבחינתה, הולכת חזק על נושא הזיוף. כאן אין צורך בעימות. אם ארנון הציג למשקיעים דוחות מזויפים, אז ברור לחלוטין שרימה אותם.

כל העסק הפלילי עבר גם לתביעה אזרחית בה נתבע ארנון על סכום של  3.1 מיליון שקל. גם לתביעה זו צורפו שורה של מסמכים, שהוגשו על ידי עורכי הדין דרור ארד־אילון ויובל נחמני המייצגים את השותפים ביקב. בין המסמכים דו"חות כספיים, העברות בנקאיות והתכתבויות, שלטענת השותפים זויפו או הוצגו לה במרמה על ידי הבעלים של יינות מונטיפיורי ארנון גבע. זאת כדי לשכנע את השותפים שהעסק מתפתח וצומח, וצריך להזרים ולהלוות עוד כסף; כסף שלטענתם נוצל על ידי ארנון לצרכיו האישיים.

תגובת ארנון גבע מיקב מונטיפיורי

הכתבה לוקה במידע חלקי, שטחי ושגוי, ומשרתת את אינטרס נשואת הפרשה. בימים אלה מצוי הנושא בחקירה מקיפה על ידי הגורמים הרלוונטיים. פרטים מלאים יובהרו במסגרת ההליך המשפטי.

צילום מדף הפייסבוק של יקב טפרברג

2: יקב טפרברג – 150 שנים לא הולכות ברגל

בויקיפדיה נכתב כך: "היקב הוקם בידי משפחת טפרברג ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1870. ב-1925 יצא היקב מן החומות ועבר לעיר החדשה. ב-1964 עבר היקב לשטח חוות שמואל ברוזה במוצא, וקיבל את השם יקבי אפרת. עד לשנות התשעים של המאה העשרים הפיק היקב יינות קידוש, ומאז שנות התשעים החל לייצר יינות שולחניים. ב-2002 שונה שם היקב ל"יקב טפרברג 1870" והחל לייצר יינות איכות. היינן הראשי של יקב טפרברג הוא שיקי ראוכברגר. היקב שוכן כיום בקיבוץ צרעה ליד בית שמש".

מוטי טפרברג והייננים. צילום רן בירון

אז לרגל 150 שנה להקמתו משיק היקב ארבעה יינות חדשים, שלפי מוטי טפרברג – בעלים ומנכ"ל, מבטאים את החזון שהנחה את משפחת טפרברג מאז ומעולם: " שמירה על מסורת יין עתיקה תוך השתכללות מתמדת ויצירת חתימת יין ברורה הנשענת על שורשים איתנים."

צילום דוד סילברמן dpsimages
שיקי ודניאל עם חיים שפיגל בתחרות אשכול הזהב. צילום דיויד סילברמן dpsimages

בטעימה שנערכה השבוע בצל הקורונה בתל אביב, הגיעו היינן הראשי שיקי ראוכברגר והיינן דניאל פרידנברג על מנת להציג את היינות, כשהיינן אוליבייה פרתי נשאר ביקב. מסתבר כי החיים ביקב במתכונת צבאית, והייננים מקפידים לא לבוא במגע אחד עם האחר, ונמצאים ב"קפסולה". הפחד מהדבקות של אחד מהם בקורונה בתקופה של מספר שבועות לפני בציר, מאיים ומפחיד. לכן נשמרים ביקב כללים מאוד ברורים של מניעת הדבקות, ואם חלילה מי מהם ידבק או ייחשף לנשא קורונה, יהיה מי שיעשה את העבודה. מדובר בזמן לא פשוט להיות בו בבידוד.

אוליביה פרתי בטעימות אשכול הזהב 2014. צילום מדף הפייסבוק
השאירו אותו ביקב: אוליביה פרתי בטעימות אשכול הזהב 2014. צילום מדף הפייסבוק

סדרת 150 לא רק מציינת את חמשת הדורות המשפחתיים שמיוצגים בבקבוקים. היא גם מתווה דרך ברורה לדורות הבאים. בשנים האחרונות "יצא היקב מהארון". סמנכ"ל השיווק של היקב רועי הראל, חשף אותו לעולם חדש של צרכנים שלא היו מזוהים עם היקב המנמנם הזה, כשהציבור מיתג אותו ישירות ליינות פשוטים או ליקב אפרת.

המהלכים שעבר היקב בשנים האחרונות לא היו יכולים להחזיק מים אם היינות ביקב לא היו עולים רמה כל בציר ובציר. ואכן בזכות השקעות גדולות במכשור ובאמצעים טכנולוגיים רבים, וכן שינוי תפיסה לגבי הכרמים והטיפול בהם, הצמיחו שלושת הייננים את היקב. נכון לבציר 2019 אני יכול לסכם את השנים האחרונות במשפט "יקב בוטיק שהתחפש ליקב מסחרי".

צילום מדף הפייסבוק של יקב טפרברג

פרנץ' קולומבר 2019 – צבע ירקרק בוהק, אף ארומטי, בשל,  פירות הדר עדינים, קצת חמאה מומסת. פה מינרלי, מהודק מאוד, פרי טוב, נקי, יין מאוד מפתיע בעוצמתו. 40 ₪ – VFM (תמורה לכסף – תל"כ), יין מהליגה של ה- 70 פלוס. עליית מדרגה מאוד רצינית לזן הזה בידיים של יינני טפרברג.

סוביניון בלאן ויונייה 2019INSPIRE  – 65% סוביניון בלאן מהר תבור, ו- 35% ויונייה שהגיע ממבוא חורון. שילוב מאוד מעניין של שני זנים שהותססו בנפרד ועם שמרים שונים. גוון ירקרק. ארומות עשבוניות עם מעט טרופיות קלילה. פה עשיר ומינרלי, חומציות מדויקת. שאפו על היצירה. מחירו 60 ₪ – VFM  מהליגה של ה- 90 פלוס.

רוזה ESSENCE 2019 – בלנד מענבי גראנש, מורוורדר וברברה. צבע ורדרד מאוד עדין, מדויק ומושלם. אף עשיר, חד, עוקצני. בפה חמיצות טובה עם בשלות פרי ומשחק מאוד מעניין בשילוב הזנים. יין מקסים, שאפו. מחירו 75 ₪ – VFM לחלוטין .

פטיט סירה 2019 IMPRESSION – צבע אדום עוצמתי. אף מתובל, מעט עץ. פה מאוד רגוע, עם טאנינים שמלטפים ונותנים לפרי לבוא לידי ביטוי באופן מושלם. יין שנעשה עם  חשיבה מחוץ לקופסה. תזכרו את הפטיט הזה של טפרברג; מתישהו ימאס לנו מקברנה סוביניון, וזה הולך להיות הדבר הבא. מחירו 40 ₪ -VFM . יין מרתק במחיר מצחיק.

קברנה סוביניון סירה INSPIRE 2019   – עשוי מ- 55% ענבי קברנה סוביניון ו- 45% סירה. 8 חודשי חבית, 14.1% אלכוהול. צבע אדום עמוק. אף שופע ריחות נקיים של תבלינים, עשבי תיבול, פירות אדומים ושחורים ומעט בשר מעושן. בפה יין מאוד עסיסי, מורכב מאוד, חמיצות טובה. אפשר ממש לטעום את שני הזנים בכוס, וצריך לתת ליין עוד קצת זמן בבקבוק להתגבש. יופי של יין. מחירו 60 ₪ –  VFM שאפו.

ניר חן הגיב

לפני 18 שנה עבדתי ביקב אפרת (בציר אחרון במוצא) רק לילות. לא הייתה קבלת ענבים בלילה, והעבודה הייתה בעיקר להזיז יין ממיכל למיכל תוך כדי תוספות. הרבה פעמים פתאום ב- 3:00 בבוקר הופיע שיקי במלוא המרץ, בדק מה עשינו ועבר על דפי העבודה ביסודיות וכדומה. כנראה שככה נראה מהפכן: יסודי, נמרץ ועובד מסביב לשעון. בהמשך זכיתי לעבוד מולו באיזה ניסוי משותף באריאל, וראיתי איך הוא יורד לפרטים הכי קטנים בניסוי שלנו .הוא הצליח להוציא יקב נישה בעיקר של שותי כשרות בד"ץ, ולהפוך אותו ליקב ישראלי שמייצר יינות שולחניים מעולים ומוקפדים, לצד יינות איכות של יקב בוטיק. בהצלחה לטפרברג שמסתמן כיקב עם חזון, מטרה ודרך, שלצערנו להרבה יקבים חסרים דברים אלו.

ככה שותלים שתיל

קצת חופרים במעדר, לא לאט ולא מהר. מחזיקים בשתיל ישר, הכי ישר שרק אפשר, מכסים מעט בחול, מהדקים וזה הכל. מילים: לאה נאור, לחן: מתי כספי, צילום אלי בן זקן יקב רזיאל
כרם בית מאיר של יקב רזיאל. צילום אלי בן זקן

3: נוטעים כרם – יקב רזיאל

אלי בן זקן צילם וכתב: "בשבוע שעבר התחלנו לנטוע את כרם בית מאיר היושב בהרי יהודה בגובה של כ- 630 מטר. בשלב זה נוטעים כ- 80 דונם של סירה, מורבדר וגרנאש המיועדים ליקב רזיאל – שלוש צורות שונות של מערכת הדליה לגפנים: קורדון כפול, גביע נמוך, וגביע גבוה קשור). כך נגדל כל זן ענבים בצורה המיטבית אשר תשפיע על פרופיל הטעמים אותם אנו מחפשים בכל זן וזן".

צילום דוד סילברמן dpsimages
איתי בן חיים. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: ראיון וירטואלי עם איתי בן-חיים מיקב בן-חיים

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. אז הנה ראיון וירטואלי למיטיבי לכת עם היינן איתי בן-חיים מהיקב שנושא את שם המשפחה, והוא לא רק וירטואלי אלא גם וירטואוז בנגינת ג'אז בסקסופון שלו

סרט שהשפיע עליך?

Forrest Gump.

זה בעצם סרט עם תסביך-אם די כבד. חצי מהמשפטים בסרט זה על "אמא אמרה". יש קשר לאמא בן-חיים? כי אמא תמיד אמרה ש"טיפש הוא מי שנוהג בטיפשות", ואמא תמיד אמרה "שלמות זה חלק מהחיים", וש"החיים הם כמו קופסת שוקולד, אתה אף פעם לא יודע מה אתה הולך לקבל."

מתוך בגוף ראשון – יצחק דרורי, כאן 11

ספר שהשפיע עליך?

'המוח' שכתבו יצחק דרורי ואילן בכר.

שוב מוטיב האמא, אני חושב לעצמי, כי יצחק דרורי הוא פושע ישראלי. לאחר מות אמו שלח אותו אביו למוסד, אך הוא ברח והידרדר לפשע, בעיקר לעבירות פריצה. בשנת 1970 הוא נדקר במועדון ביפו, אך סירב להעיד נגד החשוד בדקירה. הוא עמד בראש "כנופיית הבוכרים" בירושלים, והתפרסם כשהוביל שניים ממעשי השוד הגדולים בישראל: שוד מפעלי תכשיטי צרף, ושוד הכספות בבנק הפועלים בירושלים.

איתי וקרן בן חיים בתערוכה. צילום ישראל פרקר
איתי וקרן בן חיים בתערוכת סומלייה. צילום ישראל פרקר

משפט שמלווה אותך?

מים זה לעציצים – שתו יין.

משפט חכם, אני אומר לעצמי, כי בעצם "לאלוהים היו רק מים, אך האדם עשה את היין" (ויקטור הוגו).

אילו לא היית יינן?

הייתי נגן בפילהרמונית על משולש.

אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן שאלוהים הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים, ומדמה את עצמו לאלוהים" (שפינוזה).

יין שהיית לוקח לאי בודד?

בלאן דה בלאן דאבל מגנום.

כי מי שלא שותה לא משתין.

ענבי ויונייה של ויתקין בכרם. צילום אסף פז

5: לקראת בציר 2020 – הויונייה של ויתקין

אסף פז יינן יקב ויתקין צילם וכתב: "הויונייה שלנו – מרכיב חשוב מאוד במסע הישראלי הלבן, נראה פשוט נפלא: צימוח בריא ויבול מרוסן יוצרים ציפייה לבציר איכותי מאוד. מדובר בכרם צעיר בצפון, ועומס היבול בין 850-950 קילו לדונם. אירוע החום הקיצוני במהלך חודש מאי פגע מעט בפריחה ובחנטה, והביא לירידת יבולים כמעט בכל הכרמים. היערכות נכונה של הכורמים שלנו שהתמודדו בצורה טובה עם אירוע זה, שמרה על גפנים בריאות ללא נזקים מהותיים".

והנה שבחים למסע הישראלי של ויתקין מיינן נחשב

אסף פז: "את Jean Michel Comme – היינן הראשי והמנהל הטכני של יקב  Chateau Pontet Canet האיכותי שעזב ממש לאחרונה את היקב אחרי 31 שנים, הכרתי לפני יותר מ- 20 שנה. הייתי סטודנט לתואר דיפלומה לאומית לייננות של ממשלת צרפת בפקולטה לגפן ויין באוניברסיטת בורדו. חיפשתי יקב שבו אוכל לבצע את עבודת המחקר שלי לתואר, וז'אן מישל חיפש סטודנט למחקר לכמה רעיונות שהיו מטורפים לאותה תקופה בבורדו, כמו לייבש ענבי קברנה סוביניון לפני תחילת התסיסה. האיש הצנוע הזה התגלה כיינן מבריק, מנהל מוכשר ואיש מקצוע חסר פשרות. לימים, כשנוכחתי לדעת עד כמה הוא מוערך (כולל כל הפעמים שיינות שלו קיבלו את הציון 100 מרוברט פארקר) הבנתי עד כמה הוא צנוע, ויותר מכך כמה הצניעות הזו חשובה גם לי כאיש מקצוע.

טירת היין, הממוקמת מול שאטו מוטון רוטשילד, הייתה לי לבית לאורך חצי שנה. שם ספגתי ישר לעורקים את תרבות האדמה, היין והאוכל של פוייאק. כל זה קרה בבציר 2000.  מאז שמרנו על קשר, ובכל ביקור שלי בבורדו הקפדתי לבקר את האיש שנתן לי בית וגם בית ספר. בית ספר שלא מקבלים באף פקולטה, ותרם לי כל כך הרבה להשכלה הייננית והתרבותית שלי".

ז'אן מישל קום

ז'אן מישל הוא מורה בחסד, מבריק, מוכשר וצנוע, שלימד אותי את סודות גידול הגפן ליינות איכות, והכנת היין האדום בשיטות עתיקות ומודרניות  כאחד. בתמורה, מעבר למשמעת ותשומת לב ממני, הוא דרש שני דברים: שאלמד אותו לבטא את ימי השבוע בעברית; ושאלמד את אשתו, קורין, ייננית מוכשרת בעצמה, להכין חלה לשבת… אה, וגם היה את העניין הזה עם כשרות ויין. שם הצלחתי כנראה למסמס כמה התנגדויות שהיו לו. שנתיים אחר כך חייכתי לעצמי כששמעתי ממנו שנעתר, סוף סוף, לבקשות הרבות להכין מהדורה כשרה שלChateau Pontet Canet !

ז'אן מישל קום ואסף פז

לאורך השנים הצלחתי לתאם אצלו ביקורים רבים לחובבי יין מישראל, והם חזרו מוקסמים מהאיש, מאיכות היין, ובעיקר – מדגל ישראל הענק שהקפיד להניף מעל טירת היין העתיקה לכבוד הביקורים האלה. גם היום, אחרי כל כך הרבה שנים, לקבל ממנו ביקורת מפרגנת ליינות שאני יוצר בקצה שלנו של הים התיכון, היא סגירת מעגל נהדרת!"

צילום מדף הפייסבוק

6: על המוקד – יקב הרי גליל: מצוינים אבל קצת פחות כסף

יראון לבן שרדונה 2019 – צבע צהבהב זהבהב בוהק. אף מעט הדרים, אפרסק, אגס בוסרי. בקצוות העץ עולה ותופר את כל החבילה למדויקת. פה עשיר מאוד, מינרלי, חמיצות משובחת. אפרסק לבן, מעט קוקוס ווניל. מרקם מאוד עשיר, אבל מעניק נינוחות ולא כבד ושומני. אפטר טייסט של מעט שקדים מרים. מקסים בעיניי. יין מצוין, שאפו. מחירו 102 ₪. מעריך את היין ומעריך את ה- VFM בסביבות ה- 90 .

הרי גליל יראון רוזה 2019 – בלנד מ- 67% ענבי גרנאש, 30% סירה ו- 3% ויונייה. צבע ורדרד עדין. אף שופע הדרים ומעט פרחים יבשים כתושים. בפה הגראנש במלוא הדרו: דובדבן ופטל שחור מאוד עדינים, חמיצות עדינה. מרקם חמאתי מקסים בעיניי, תבלינים והפתעה באפטר טייסט של מעט שוקולדיות. יין לאוכל. מחירו 109 ₪. רוזה מדהים ואכן מהליגה של הגדולים, אבל גם פה מחירו צריך להיות בסביבות ה- 90 ₪.

חבית CAVIN שקופה ביקב רקנאטי. צילום קובי ארביב

7: חביות לקראת בציר 2020 – ברקנאטי רואים שקוף

קובי ארביב יינן יקב רקנאטי צילם וכתב: "בימים האחרונים קלטנו ליקב כ- 60 חביות חדשות בנפח 500 ליטר כל אחת. בשנים האחרונות אני מפחית את אחוז העץ החדש ביין הסופי על ידי  שימוש בחביות גדולות יותר מהמקובל, במטרה לשמר את טעמי הפרי, אזור הגידול והביטוי היינני אליו אני שואף – עדינות, אלגנטיות ורעננות. בחירת החבתן (יצרן החביות) מאוד חשובה, לא פחות מחומר הגלם העיקרי (ענבים). אנחנו ברקנאטי עובדים עם שני יצרני חביות עיקריים, אחד ממוקם בבורגונדי ושמו CAVIN , והשני ממוקם באוסטריה ושמו STOCKINGER . שני יצרנים קטנים בגודלם אך גדולים באיכותם – איכותיים בצורה יוצאת דופן, בעלי פילוסופיה אירופאית שאני מאוד מתחבר אליה, השואפת לבטא את היין על סך חלקיו (זן, אזור גידול, ביטוי אקלימי וכו'), ולא את העץ או רמת הקלייה שלו. החבית הינה הבמה לבטא את השחקן הראשי –  היין.

רואים את החיות מאחורי המסכות. צילום יותם שרון

מתוך שאיפה לאיזון ביינות, אחוז העץ החדש בכל יין ויין משתנה, אין נוסחה מבחינתי. כל שנה יש פרי מאותה חלקה אבל יש גם התנהגות אחרת בהתאם לשנת הבציר, וחובתי להתייחס לכך ולא לעבוד עם "פרוטוקול" המקבע את המחשבה. השנה צירפתי חבית חדשה "שקופה", על מנת ללמוד מקרוב ובעין בוחנת את מה שקורה בפנים (בתוך החבית) תוך כדי יישון והבגרת היין בחביות. בחבית הספציפית הזו אשים שרדונה מחלקה איכותית מאוד שלנו, אתן לו לתסוס בפנים ואשאיר את המשקעים לאורך תקופת ההתיישנות, אטעם, ולראשונה גם אראה! ובכל פעם אחליט מתי לערבב את המשקעים, על מנת לעלות עושר פרי, ריכוז ומורכבות של היין".

יותם שרון. צילום עצמי

חביות לקראת בציר 2020 – היבואן יותם שרון על המגמות

יותם שרון צילם וכתב: "ישראל היא יצרנית יין קטנטנה, אבל מאוד אוהבת חביות. תעשיית היין הישראלית קונה מדי שנה מספר דומה של חביות לזה שקונה פורטוגל, מעצמת יין ביחס אלינו. בעיקר מדובר בחביות באריק, 225 ליטר, אם כי יש מגמה של חביות 500 ליטר, ברקנאטי והיום גם בברקן. עדיין מוכרים פה לא מעט חביות מאלון אמריקאי, אבל פחות מבעבר – יותר אלון צרפתי, וגם קצת הונגרי.

מלכיאל הדרי ביקב גתו. צילום יותם שרון

יש היום טרנד, לפחות בברנז'ה, של יינות ללא חבית, או שיושנו באמפורות, ביצי בטון, מכלי בטון וכדומה. מספרית זה ממש בשוליים, לפחות בארץ. אני לא מזלזל בכך כמובן, אבל חשוב לזכור שחבית במיטבה עושה קסם נדיר, לא רק לאדומים. בלבנים תסיסה בחבית מאפשרת מגע ארוך עם השמרים, מה ששומר על היין העדין מחמצון, ומאידך נוכחות השמרים עוזרת למזג את טעמי האלון והקלייה. בשביל יין אדום, חבית היא חינוך. הוא נכנס כיין גולמי, שרק סיים תסיסה, ועובר תהליכים שבסופו של דבר מביאים לתוצאה שאנחנו מכירים ואוהבים. כמובן שלא כל יין. חבית לא תציל יין נחות; ולא כל חבית, יש גם חביות שלא הייתי ממליץ להשתמש בהן. אבל במינון העץ הנכון, עם היין הנכון, יש פה קסם שרק חבית יודעת לעשות.

ערן דולדווסר ביקב יתיר. צילום יותם שרון

החביות שהגיעו עתה ליקב רקנאטי הן של שטוקינגר (STOCKINGER) – חבתן קטן מאוסטריה, שמייצר מעט מאוד חביות מוקפדות ביותר מעץ אלון אוסטרי, גרמני, וגם קצת הונגרי ורומני. יש עוד המון חביות טובות, אבל אין עוד כזו. ערן גולדווסר, היינן הוותיק של יקב יתיר, הוא מחובבי שטוקינגר הראשונים. בתמונה רואים את ערן בוחן חביות בהן תוסס לו רוסאן. אבל שטוקינגר היא חבית לא רק ליין לבן. גם אדומים כמו סירה, גרנאש, קריניאן וכדומה ירוויחו מאוד מהיד הקלה שלה. ביקב סוסון ים משתמשים בחביות שטוקינגר בקליית  LDL – קלה, עמוקה וארוכה, מלכיאל הדרי מיקב גִתּוֹ הוא מהראשונים שהבינו מה שטוקינגר מסוגלת לעשות, ואלה רק אחדים מהיקבים שבחרו בחביות אלה".

כרם הפטיט סירה של יקב מוני, יולי 2020. צילום ששון בן אהרון

8: לקראת בציר 2020 – הפטיט סירה של מוני

ששון בן אהרון יינן יקב מוני צילם וכתב: "כרם הפטיט סירה בן 10 שנים שלנו, וממוקם מתחת ליקב. אנחנו נבצור בסוף אוגוסט, והענבים מיועדים ל- 6,000 בקבוקים של יין פטיט סירה זני בסדרת נחל".

צילום ששון בן אהרון
צילום אלון גונן

9: טעימת מגנומים באיש הענבים – גם היום שישי 17.7

איש הענבים במשכנו החדש מכה שוב, והפעם עם טעימת יינות בבקבוקי מגנום. זו טעימה אחרת, חוויה שצריך לנתח אותה ולהבין את המשמעות של ההבדלים הניכרים בין מגנום לבקבוק רגיל. אולי היה יותר מעניין אם היו שמים זה לצד זה בקבוק 750 מ"ל ומגנום לשם השוואה. בפעם הבאה. הטעימה התקיימה אתמול חמישי 16.7 ומתקיימת גם היום. כדאי.

יקב דומיין סרור ל'אור רוזה 2019: מעניין, אבל דווקא רוזה מגנום מאבד את זה, והרגיש לי קצת פחות עוצמתי והפרי נעלם לו.

יקב משק היין הנס שטרנבך לה ג'נבא 2016: עוצמתי מאוד, מרגיש ינוקא עדיין, יין לעוד עשור.

יקב קסטל דומיין דה קסטל פטיט קסטל 2017: משובח, עוצמתי, עמוס פרי וטאנינים נהדרים. צעיר צעיר צעיר.

יקב רמות נפתלי פרימו 2017: עמוק, כבד, חמאתי. יופי של יין.

יקב מאיה מארה נוסטרום 2014: גדולתו של היינן בבקבוק הגדול הזה. שאפו .

עיצוב ys
עיצוב ys

יקב שילה סוד קברנה סוביניון 2017: מדובר באחד היינות הטובים בטעימה.

יקב פלם רזרב קברנה סוביניון 2018: צעיר ולא מגובש עדיין. שד בבקבוק.

יקב סוסון ים, אנטואן 2016: "פילוסופיה מועטה מרחיקה אותנו מן הדת, ופילוסופיה רבה משיבה אותנו אליה" (אנטואן דה ריווארול). יין משובח.

יקב כישור מצודת תפן 2016: יין מרשים בעוצמתו. מצפה לו דרך ארוכה.

יקב שאטו גולן קברנה-מרלו 2000: סוס מת.

יקב משק יין הנס שטרנבך ג'נבא 2008: היין בירידה והגיע לסופו.

יקב ויתקין קריניאן גפנים בוגרות 2012: היין הטוב ביותר בטעימה. עוצמתי, בשל, חמיצות נפלאה. אושר גדול יש בבקבוק הזה.

צילום אביטל שחר

10: לקראת בציר 2020 – אביטל שחר יקב כרם תשע

אביטל שחר צילמה וכתבה: "איזו תקופה זו בשנה, הכרמים מתפקעים מפרי (הכול מדוד), ואין מנוס לדגום ולנסות לנבא מתי יהיה הבציר הראשון וזה שיבוא אחרי ואחרי וככה לאורך הקיץ. אתמול דגמתי את הזנים הלבנים. הם אחרים על הגפן מאשר על השולחן לפני שקילה ובדיקת סוכר. הנה תכירו: מימין למעלה הגוורץ, ומשמאל הויונייה על הגפן בשעת ערב מאוחרת כשהאור כבר מתקמץ על דקותיו האחרונות, ואחר כך ביקב, תחת אור ניאון. בתמונה העליונה של האשכולות – פרנץ' קולומבר ליד רוסאן, ומתחת גוורץ ליד ויונייה. וכבר מתקרבים לבציר, עסיס שמתמלא בסוכר, ומתחילה התרגשות חרדתית על איך אתגבר לוגיסטית. ממלמלת שיהיה בסדר, ושמחה על גורלי הטוב המשווה ענבים".

צילום דוד סילברמן dpsimages

11: מיזם חדש לקידום תיירות יין בישראל

פרויקט חדש לקידום תיירות יין בישראל קורם עור וגידים דווקא בימים טרופים אלה. "מסע היין הישראלי" הוא ספר ויומן אישי, שמרכז את כלל חוויות היקבים בישראל למעין 'מחברת אישית' המזמינה לצאת ולבקר ברחבי הארץ, לטעום, לחוות ולהכיר, לאצור חוויות אישיות של המבקרים שיחזרו אל הספר שוב ושוב- כך מקווים העומדים מאחורי הספר: רוני ססלוב – ייננית ומומחית יין, מרצה וכתבת הפועלת לקידום ענף היין הישראלי בארץ ובעולם מעל שני עשורים; גיא הרן – המייסד של חברת Vinspiration שמתמחה בתיירות יין וקולינריה, ושל פודקאסט היין 'מוצר צריכה בסיסי'; איתמר גור – המייסד של סטודיו גור שעומד מאחורי המיתוג של עשרות יקבים ומרצה למיתוג; דיויד סילברמן – צלם ענף היין הישראלי שזכה בפרסי צילום בינלאומיים.

צילום דוד סילברמן dpsimages

הספר בעברית ובאנגלית אמור לכלול את כל היקבים המציעים חוויה למבקרים, ויקל  על טיולי יין וקולינריה בישראל. לפי יוזמי הפרויקט, הספר יודפס ב- 10,000 עותקים בכריכה רכה. יוצגו בו יותר מ- 200 יקבים בצילומים מרהיבים, מידע אודות היקב והחוויה הניתנת בו. הספר יכלול גם מפות מקוריות של אזורי היין השונים בישראל.

הפצת הספר תיעשה באמצעות היקבים, לשכות התיירות של ישראל ברחבי העולם, ובמגוון ערוצי הפצה מקומיים ובינלאומיים.

כדאי לכם לקרוא גם את זה

צילום משה מוסקו

לפני שנה הוקמה קבוצה של חובבי יין בהחלטה של שלוש נשים: עורכת הדין אורית גלעד, ד"ר טל ברגמן – בכירה במשרד הבריאות, וגליה דולב – מתאמת נסיעות בחברת היי-טק. שלושתן חובבות יין על גבול המקצוענות, שהביאו לאוויר העולם האינטרנטי, הפייסבוקי והווטסאפי קבוצת יין העונה לשם 'יין ישמח לבב אנוש'. קראו כאן

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר