עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. אתם מוזמנים לשלוח חומרים רלוונטיים ל- editor@foodis.co.il.
יום הכיפורים בפתח, זמן סליחות וחרטות, זמן של פשפוש בתוך מחשבותינו.

האם מישהו מבין בעלי החנויות או בעלי המסעדות ייתן דעתו למחירים המטורפים של היינות שהוא מוכר לנו, למשל? האם המונחים עושק וגזלה יעלו בראשם ביום הכיפורים? ומה עם כל המנהלים במשרד החקלאות, שממשיכים בתפקידם כאילו כלום לא קרה אחרי שהדביקו 90% מהגפנים בווירוס בגלל שהם נרדמו בשמירה? האם הם יבקשו סליחה וכפרה על כך שענף היין נמצא בסוג של קטסטרופה?

האם ביום הכיפורים הזה, בזמן שנפתחים שערי שמים וההוא שם מקשיב לבקשת הסליחה שבין אדם לחברו, יחשבו הייננים על תמציות הטעם ותמציות הריח שהם מוסיפים, ועל היינות שאינם ראויים לשתייה שהם משחררים כאילו אלה היו נקטר האלים? על כמות האלכוהול ועל מיץ העץ שיש ביין הישראלי?
האם מישהו ממשגיחי הכשרות יביט אל האלוהים ויבקש סליחה על העושק שמתחולל בענף בנושא הכשרות והשמיטה והיין המבושל, ושבעלי היקבים סרים למרותם ולגחמותיהם של רבנים אפלים? (ראו ערך בציר ענבים על ידי בוצרת, כשרק יהודי שומר שבת ומצוות רשאי ללחוץ על הכפתור של הבוצרת). ומה איתנו, כתבי היין ומבקרי היין, האם נשכיל סוף סוף לחתום על מסמך אתיקה בעניין כתיבה על יין ללא משוא פנים, ושלא יהיו כאלה מביננו שמחזיקים בתואר כתב יין, אבל למעשה משמשים כסוחרי יין?

ביום הכיפורים הזה שערי השמים סופגים הכל, ואני מבקש סליחה מהקוראים ומחובבי היין, על שלפעמים אני מרחם וסולח ליקב כזה או אחר שהוציאו יין גרוע לשוק, שיינות שאינם מוכנים לשתייה נמצאים על המדף ואני לא פוצה פה, שמשרדי יחסי ציבור שולחים קומוניקטים טיפשיים ואני רואה שחלק מהכתבים מצטטים אותם ואני לא אומר מילה, שהיו רגעים שעצמתי עין? על אלה אני מבקש סליחה וכפרה, ומבטיח שבשנה הבאה אין הנחות לאף אחד.

ולכל אלה שנפגעו מכתיבתי, לכל אלה שחשבו שפגעתי בדרך כזו או אחרת בהם ואולי מצפים ממני שאבקש סליחה, אז: אם אמרתי או כתבתי משהו שפגע בכם, אני ממש לא מתנצל ואני ממש לא אומר סליחה, כי אם פגעתי זו הייתה כוונתי. אם אמרתי או כתבתי משהו שהיה לכם קשה לבלוע אותו, זו הייתה מטרתי.
תעשו יין טוב , תמכרו אותו במחיר שפוי, תשמרו על התעשייה הנפלאה הזאת, ואז ביום הכיפורים הבא אולי אני אתנצל. שיהיה לכולנו רק אוכל טוב ויין משובח.

1: יקב ברבדו: טעימה השוואתית לציון הדרך של היקב
 2B LANDMARK בציר 2012: מדובר ביין שהיקב הוציא כמותג פרימיום. בלנד של קברנה ומרלו, 24 חודש בחבית.
היין נטעם לפני כמה חודשים, ואז לא יכולתי לכתוב עליו כי הוא לא היה מוכן לשתייה, הן מבחינת עוצמת טעמי העץ שהיו בו והן מבחינת האלכוהול שהשתלט על הפרי.
בטעימה שנערכה השבוע, היין עדיין עם טעמי עץ שמשתלטים על כל מה שיש בו, ויש תחושה של מיץ עץ. יין דחוס מאוד, שלא משחרר גם לאחר דקות ארוכות בכוס, והתחושה בפה מאוד בעייתית מבחינת הטעמים.
Merlot LANDMARK בציר 2013: 18 חודשי חבית. היין כנראה נבצר ברגע האחרון לפני הפיכתו לצימוקים על הגפן, וזה אכן מורגש בטעם. גם כאן יש יין מאוד דחוס, עם טעמי פרי מאוד נוקשים, שעיקר טעמם הוא העץ והאלכוהול. טעמי הפרי לא מאוזנים, ויש התנגשיוות של חמיצות, מתיקות ריבתית ומרירות, שלא בדיוק מתגבשים יחד למשהו הרמוני. האלכוהול – 15.5%, פשוט עושה שמות בפה.

2: ראובן רובין עוזב את יקב רמת הגולן
המדריך הראשי של יקב רמת הגולן עזב את היקב אחרי 15 שנות עבודה. ראובן הוא אחד ממדריכי היין הכי רציניים, והתייחס לעבודתו בחרדת קודש. הוא ידע פרטים מלאים ומדויקים על היין שמזג, עד לרמה של מתי תסס היין והאם השנה הייתה חמה או קרה.
את ראובן פגשתי בתערוכות יין בחו"ל, בהן ייצג את יקב רמת הגולן באופן הכי אירופאי-ישראלי שיש. המיזוג הזה של ראובן הייקה האירופאי עם ההשפעה של החוצפה הישראלית, עשה אותו לכל כך מיוחד.
יקב רמת הגולן נפרד מחתיכת היסטוריה שהביאה כבוד עצום ליקב.
מנכ"לית רמת הגולן עושה שינויים פרסונליים. כך פיטרה את מנכ"ל יקב הרי גליל ולקחה לעצמה את תפקידו. אולי היא חושקת גם בתפקיד של המדריך הראשי, ולכן ראובן לא ביקב רמת הגולן, ודי לחכימא ברמיזה.
ראובן, באופן אישי אני אוהב אותך ומעריץ שלך עוד מימי תפוח זהב של ישראל אהרוני. אין לי ספק שהתעשייה מחבקת אותך, ואתה תמצא דרך להישאר בה.

3: עשרת הדיברות של אדם מונטיפיורי
אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית ביקב כרמל, חוטא בכתיבה באנגלית בנושא היין. הוא אנגלי אצילי שמתייחס ליין בכובד ראש, הופתעתי לקרוא את עשרת הדיברות שלו לגבי היין. הנה הן לפניכם. האם יכול להיות שמתחת למעטה של האציל מסתתר צבר ממולח?
1. אפשר לשתות יין מכוס פלסטיק או כוס בלי רגל
2. זה בסדר להוסיף קרח ליין
3. זה בסדר לשתות יין לבן עם בשר ויין אדום עם דגים
4. זה בסדר לשתות יינות זולים שעולים פחות מ- 25 שקלים
5. זה בסדר להוסיף סודה ליין
6. זה בסדר לשתות וליהנות מיין מחוזק (מתוק)
7. זה בסדר לשתות יינות לא מתוחכמים ולהנות מהם
8. זה בסדר לשתות יינות עם פקק הברגה
9. זה בסדר לשתות יין אדום מקורר
10. זה בסדר לא לטעום יין בפוזה של מבין במסעדה.
ולבסוף: שתו יין, ופחות תדברו עליו

4: פסטיבל יקבי הרי יהודה בפתח – או שלא
הרבה יין והרבה יקבים יהיו באירוע שהפך למסורת, ואירוע הפתיחה שלו יתקיים ב- 5 בנובמבר. לצערי, המסורת בכל שנה הופכת גם להיות שלילת עשרות רישיונות נהיגה של באי הפסטיבל על ידי שוטרי משטרת ישראל שמחכים לנהגים בסוף האירוע.
'לא נוהגים אם שותים' זו אמרה הכי נכונה בעולם. אבל לא הולכים לאירוע יין שלא מארגן הסעות או תחבורה ציבורית נוחה לבאי הפסטיבל.
אני אומר זאת שוב: לא הולכים לאירוע שלא דואג לתחבורה ציבורית ללקוחות שלו. נקודה.