אני לא אוהב את מתחם שרונה. מדובר באחד האזורים היפים בתל אביב, שלצערי יקרה לו מה שקרה למתחם התחנה שנפתח לפני מספר שנים. תל אביבים לא מבלים במתחמים. את המילה הנוראית הזו אנחנו משאירים לכל מיני מבקרים מערים אחרות, שבאים לבלות בעיר שדואגת לגבות מהם המון כסף על חניה או על דוחות חניה.

 

מתחם התחנה קם בתרועה רמה, ואכלס את מיטב השפים והמסעדות שהגישו אוכל ברמה גבוהה מאוד. מהר מאוד התברר שהציבור שהגיע לשם דורש שניצל וצ'יפס ופיצה תעשייתית, ואט אט נעלמו המסעדות הטובות, ומה שנשאר שם זה אוכל בינוני ומטה.
אותו דבר יקרה למתחם שרונה. השכירות הגבוהה והאוכלוסייה שתדרוש אוכל בזול, יהפכו גם את שרונה לסוג של קניון פתוח שמגיש אוכל זול, והמקום יהפוך לדי שומם בסופו של דבר.
אבל עד שזה יקרה, עדיין יש במקום כמה פינות חמד ששוות ביקור, ולאו דווקא בגלל האוכל.

 

 

 

 

 

 

לפני מספר שבועות נפתח במתחם שרונה (קפלן 36 ת"א, קרוב למגדל משרדי

הממשלה), חדר טעימות היין tasting room של אבשלום כהן – בעצמו יינן המייצר את מותג "אבשלום". רוני ססלוב, הייננית של יקב ססלוב עד לא מכבר, היא הסומלייה של החדר ואמונה על כל נושא היין. המקום מעוצב מאוד נעים, ויש אווירה רגועה עם צוות מחייך שלא מעיק.

במקום הותקנה מערכת מזיגה ממוחשבת, המאפשרת טעימות יין עצמאיות על פי הכמות והמחיר שכל טועם מחליט לעצמו. סוגי היין משתנים כל תקופה מסוימת, ואפשר למצוא במקום יינות ישראלים מוכרים לצד יינות בוטיק שלא הרבה שמעו עליהם. כחלק מהאני מאמין של המקום, הם דואגים להנגיש את היינות לקהל חובב היין. כל יין מתומחר על פי שלוש רמות מחיר, ולפי זה נמזגת כמות היין לכוס. הפיתוי לחובב היין הוא עצום, אז שלא תחשבו שזה בר היין הכי זול בעיר. קל מאוד להתפרע ולטעום הרבה סוגים מהיינות המצוינים שמוגשים, שם אבל בסוף צריך לשלם את המחיר.

ההמלצה שלי היא לבוא ולהתבונן קודם על המבחר, למזוג טעימה קטנה של שני לבנים, רוזה אחד ושלושה-ארבעה אדומים, ואז לבחור את שני היינות שתרצו לאכול איתם משהו (גם לזה דאגו בטייסטינג רום), ולמזוג מהם טעימה יותר גדולה.

יש מאות יקבים בארץ, ולרוני ססלוב מצפה עבודה לא פשוטה. דווקא מפני שהיארוני ססלוב באה מהצד של יקב, היא תצטרך לקבל החלטות קשות, ולומר לא פעם 'לא' ליקבים ולקולגות שלה, שרוצים להיות בתפריט היין שלה. רוני היא האחרונה שיכולה להרשות לעצמה יינות לא טובים במקום. הבחירה שלה צריכה להיות קפדנית ומרתקת. שום חובב יין לא יסלח לה על טעויות. כל היינות שנמזגים לטעימה בחדר שלה עברו את מבחן ססלוב, ולכן ראוי הם שיהיו ראויים לעלות על שולחן האורחים שבאים קודם כל בשבילה ואחר כך בשביל המקום. הטייסטינג רום ממותג כמו מסעדת שף. הקהל מצפה.

ואלה רשמי הטעימה שלי:
יקב אבשלום קברנה פרנק 2010
זה היין הראשון שיש בטעימה, אם מחליטים לטעום משמאל לימין את היינות מול מכונות הטעימה.
משהו לטעמי התפקשש בהכנת הקברנה פרנק 2010 הזה. אולי בגלל שבציר 2010 (הענבים נבצרו בגליל העליון) היה אחד הבצירים המאוד חמים שהיו לנו בארץ, ואם כורמים לא קמו בזמן לבצור, הייננים נתקלו לאחר מכן בבעיות רבות.
אם ציפיתי למצוא בקברנה פרנק גוון בורדו רימוני, אז קיבלתי צבע בהיר יותר ומעט חום בשוליים. אם ציפיתי לגוף מלא, אז היין נעלם מהר מאוד בפה, ולא משאיר עוצמה מתבקשת.
ריחות של פרחים סגולים, פלפל ירוק אופייני ופרי שחור, גם כן היו מינורים ביין הזה. הרעננות האופיינית לפרנק הייתה רק בשוליים, והיין היה חם בפה. טאנינים לא מורגשים ואפטר טייסט מעט מריר.

שאטו גולן. גשם ורוד 2013
יין מאופק בריחות וטעמים. תפוחים ירוקים ואניס מרעננים נפלא את הפה. יין רוזה טוב. זה כל הסיפור שלו.

 

 

יקב עדן WILD ROSE 2013
רוזה פראי? אוקיי. אז אני באמת מצטער. הרוזה הזה (עשוי מענבי קברנה סוביניון). לא פראי ולא מאופק. מדובר ברוזה שרק מפתיע בטעמים ובריחות לא נקיים ואפילו לא נעימים, למרות שערסלתי את הכוס והמתנתי שהגז מהמכונה יתנדף.

 

סוסון ים שאנין בלאן 2013
לזה אפשר לקרוא יין פראי. עוצמות פרי טובות, וריחות טחב שלא אופייניים לזן הזה דווקא, עושים כאן את היין הזה למאוד מעניין, וקשה להתעלם ממנו.
גם אם אינכם אוהבים את הזן או את ייחודיות העשייה של היינן זאב דוניה, זה איש פראי שעושה יין פראי. חובה לטעום.

 

יקב תבור רוסאן 2013
יין לבן מצוין. ייחודי מאוד. נעים ועשוי כהלכה. יופי של יין.

 

יקב מדבר שרדונה 2013 ללא חבית
שרדונה מוזר. אם כבר עושים שרדונה ללא חבית, אז צריך לתת לו ארומות וטעמים מאוזנים. השרדונה הזה מאוד קשה, דוקר משהו. רמת חומציות מעיקה, שלא מאפשרת לשום טעם נוסף ממנה לבוא לידי ביטוי.

 

יקב גבעות מחול כרמים 2011
בלנד בורדו. אחד היינות הטובים שיש בחדר הטעימות. צבע סגול בוהק, ריחות של תבלינים רעננים, פירות אדומים מוצקים, מעט קפה ואספרסו מרוכז, גוף חסון. אפטר טייסט מענג. יין מאוזן להפליא. שאפו על הבחירה.

 

יקב תניא הלל 2010 קברנה סוביניון
יין עם שפע של ריחות וטעמים שפורצים כל הזמן. דובדבנים בשלים, עשבי תיבול, זעתר ותימין. יין מורכב מאוד, ונעים מאוד לשתייה. יופי.

יקב קלו דה גת עמק איילון 2008
עשוי מענבי קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. יין שיש בו כל מה שמצופה מיין. ריחות של אוכמניות בשלות, פלפל שחור משולב עם אדמה רטובה, טאנינים מאוד מורגשים שמעניקים גוף חסון ועוצמתי. הפה מתמלא בטעמי פרי משובחים. קצת יותר חמיצות והיין הזה היה מושלם, אבל ללא ספק יין מרתק.

תמחור היינות בטייסטינג רום לפי cc (תשלום בטעינת כרטיס חכם):
טעימה (30cc) – מ- 5 עד 52 ₪
חצי כוס (75cc) – מ- 12 עד 155 ₪
כוס (125cc) – מ- 20 עד 260 ₪
היין היקר ביותר הוא קצרין 2008 של יקב רמת הגולן

לסיכום: ה- tasting room הוא מקום מושקע, עם פוטנציאל להנגיש את היין הישראלי לציבור רחב ואיכותי. מילת המפתח שצריכה ללוות את המקום היא רק מקצועיות, ולא להתפשר. שיהיה רק אוכל טוב ויין משובח.

טייסטינג רום – tasting room
שרונה – רח' קפלן 36 תל אביב
טל. 03-5333213
א'-ה' 11:00 עד אחרון הלקוחות, שישי – 10:00 עד אחרון הלקוחות, שבת – 19:00 עד אחרון הלקוחות

צילום רן בירן