התחלנו את השנה ה-20 לקיומו של מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף מה זה), והנה אנחנו במפגש ה-184. הערב הוקדש, בקווים כלליים, למגוון יינות שיראז וסירה, עם חריג פה חריג שם כפי שיפורט בהמשך. למפגש זה צירפנו לנוכחים תגבורת משמעותית בדמותו של יונתן לבני, שאני תמיד נהנה לקרוא את כתבותיו וביקורותיו בתחום היין ב'אכול ושאטו', וכצפוי לשמחתנו הוא תרם לאיכות הערב ולריענון בהתייחסויות.
על קצה המזלג בנושא – יש אגדות שונות אודות מקור השם, כולל יחוס לעיר שיראז באיראן ויחוס לעיר סירקוזה בסיציליה. אני נוטה לקנות הסבר לפיו בעבר הוא נקרא סירס (scyras) והתפתח עם הזמן בצרפת ל-סירה. משם יובאו קלונים של סירה לאוסטרליה על ידי בריטי בשם ג'יימס בוסבי במאה ה-19. באוסטרליה השם השתבש והתפתח ל-שיראז, ותוך מספר עשרות שנים הפך לזן מוביל באוסטרליה.
בצרפת הזן ממשיך להיקרא סירה ובאוסטרליה הוא שיראז, כאשר אחת האבחנות העיקריות בין הזנים היא שהסירה הצרפתי מאופיין בגוון פלפל שחור בעוד השיראז מאופיין בשוקולד. אבל בסוף אנחנו יודעים שלכל אחד חושיו וטעמיו, והדברים הרבה יותר מורכבים וכול יין וטעמיו עימו. ברור שעם השנים אנחנו מוצאים יינות שיראז-סירה במדינות רבות בעולם, ובסגנונות עם וריאציות, כולל בארצנו הקטנה.
נעבור לערב שלנו וליינות שטעמנו, וכהרגלנו לצד מטעמים מלווים.
La Bastide Blanche, Bandol, Cuvee Fontaneou 2014
אין לו שום קשר לנושא שיראז-סירה, אבל היה נחמד לפגוש סגנון מרענן שאנחנו פוגשים לעיתים פחות תכופות. יין מיקב משפחתי מאזור פרובאנס שבצרפת, מבוסס מורבדר. היין ששתינו הוא בלנד של 76% מורבדר, 18% גרנאש, 4% סינסו ו-2% קריניאן. שילוב מעניין.
רשמי טעימה – צבע שזיף אטום. אף פירותי שחור, אדמתי ומתובל בפלפל שחור. יין בשרני ובו בזמן רך ועגול. פרי שחור בטעם שזיף, עטוף באוכמניות. תקיף בתחילת הדרך, וככל שנפתח מתרכך ומגביר את ההנאה ממנו. טאנינים רכים. לטעמנו ניתן לשתות אותו גם בעוד מספר שנים ולהמשיך וליהנות ממנו. ציון יולו 15.0 (90). מחיר (דרך היין) 299 ₪.
Stephane Ogier, L’Ame Soeur, Syrah de Seyssuel 2018
דור שביעי של ייננים שמנהל את היקב משנת 2003. נחשב בין היצרנים הצעירים באזור קוט רוטי שבחבל הרון בצרפת. הטרואר הספציפי של היין הזה מוגדר כ"נשכח" , וממוקם על הגדה השמאלית (מערבית) של הרון, כלומר מול קוט רוטי. 100% סירה, 18 חודש בחביות עץ.
רשמי טעימה – צבע דם כהה ויפה. אף מרשים מלא פרי שחור, עור, ארומטי ומפולפל. פה מורכב. יין עגול, גוף מלא, מתובל, אלכוהולי אבל נשאר מאוד נעים לשתייה. סיומת נעימה. ציון יולו 15.8 (92). מחיר (דרך היין) 450 ₪.
בן-חיים, מיתוס 2018
היין הישראלי של הערב מיקב בן-חיים. 60% פטיט סירה, השאר מרלו משולב במעט קברנה סוביניון. 14 חודש בחביות 500 ליטר. לפי היקב יין זה מיוצר רק בשנות בציר מעולות לטעמו של היינן, והמיתוס הבא מתוכנן מבציר 2020.
רשמי טעימה – יין בעל צבע עמוק ויפה. אף עשיר, אלכוהולי, מזכיר בניחוח את השזיף הסגול המוארך, בתוספת קצת חמצמצות ותיבול עדין, טבק ועור, משולב בפרחי שדה. בפה עדיין צעיר ותוקפן, אלכוהולי ומשולב בגוון ירקרק. ראוי לחכות איתו עוד כדי למצות את הפוטנציאל שלו, כי בשלב הנוכחי האף גובר על הפה. הסיומת ארוכה ונעימה. ציון יולו 14.9 (90). מחיר ביקב 400 ₪.
Domaine Rostaing, Cote Rotie, Ampodium 2018
כבר שתינו ביולו יינות מיקב זה, ולא התאכזבנו. יין על טהרת הסירה, אבל בנוי מ-13 חלקות שונות. מבקרי יין שונים ונכבדים מעניקים לו ציונים הנעים בין 92 ל-94 נקודות, מציינים שזהו בציר מהיותר טובים של יין זה, ומבטיחים לו אורך חיים של עשרות שנים נוספות. אנחנו כבר לא מרשים לעצמנו להמתין עשרות שנים בגלל הביולוגיה, ומאוד נהנינו ממנו כבר עכשיו (אל חשש, לחלקנו יש עוד בקבוקים מאותו בציר).
רשמי טעימה – צבע ארגמן צלול ונאה. אף מרשים מלא פרי אדום, גרגרי יער, קסיס, דובדבן ופטל, עם שילוב של אדמה, עור וקפה. בקיצור מלוא הטנא ריחות. פה עשיר, פרחוני, מתובל, חלק ואלגנטי. יין מורכב. טאנינים מרוככים וסיומת טובה ונעימה, אבל אכן הוא עדיין צעיר ובועט וקצת מייבש את הפה וראוי לפגוש אותו בעוד מספר שנים, אז סביר שההנאה תלך ותגבר. יופי של יין. ציון יולו 16.7 (93). נרכש לפני כשנתיים ב-295 ₪. יופי של תמורה למחיר.
Shafer, Napa Valley, Relentless 2017
מה אגיד לכם, לצערנו במספר מקרים בהם הבאנו לשולחן יין של נאפה – נפלנו. אנחנו כנראה צריכים להשתפר בבחירת יינות מאזור זה. 86% סירה. 14% פטיט סירה. 30 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. קיבלנו יין ריבתי ואלכוהולי, ואם לצטט אחד מחבריי הטובים במועדון – "תרכיז יין".
רשמי טעימה – האמת אין הרבה מה להגיד, היה קונצנזוס להיותו יין אלכוהולי, ריבתי, מפולפל מדי ולא נעים. ציון יולו 13.9 (88), וזה בזכות כמה רחמנים בקבוצה. מחירו בחוסר פרופורציה – 720 ₪ (דרך היין).
Henschke, Hill of Grace, Eden Valley 2010
יין מועדון (דהיינו יין יוקרתי ויקר, הנרכש ברזרבות שמצטברות בתקציב המועדון לאורך הזמן). שיראז אוסטרלי איכותי המתמודד בכבוד במכירות פומביות גם עם בן עמו – יין הגריינג' המפורסם של פנפולדס. 100% שיראז.
רשמי טעימה – צבע כהה וכמעט אטום. אף מלא פרי שחור, מפולפל בפלפל שחור, קפה, שוקולד ורמז של גוון מעושן. בפה – שילוב של מתיקות וחמיצות לצידה של ירקרקות. נפתח לאיטו ומשתפר ברמת האלגנטיות. סיומת מצוינת. היו פערים משמעותיים ברמת ההנאה מהיין, והציונים שלו נעו בין 90 ל-95, שזה כמובן פער משמעותי מאוד אצלנו. אני אישית אהבתי אותו מאוד, והייתי למעלה בסקאלה, ושמחתי לפגוש אותו. אבל ללא ספק הציפיות שלנו מיין מועדון, ובהתחשב בסכום ששולם עבורו בחו"ל (אנחנו לא מציינים מחירי יינות מועדון מפני שמדובר במחירים מאוד גבוהים, היו הרבה יותר יקרים). ציון יולו 16.6 (93).
מה זה YOLO?
יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא, ובלוויית אוכל מתאים שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.
