בימים אלה אפשר לציין 80 שנות תעשיית בירה בארץ ישראל. סיפורה של הבירה בארץ ישראל מתחיל אי שם בשנת 1934, עת הקימה משפחת רוטשילד בשותפות עם פיק"א וחברת השקעות צרפתית את המבשלה הראשונה.
המבשלה נקראה Palestine Brewery או בעברית "תעשיות בירה א"י", ומנהל המבשלה היה נציג חברת ההשקעות גסטון דרייפוס.

 

מבשלת הבירה הוקמה בחצר יקב ראשון לציון של משפחת רוטשילד, הוא המקום בו פעל יקב כרמל מזרחי. הבירה הראשונה שיוצרה נקראה "'נשר", והייתה בירה בסגנון פילזנר שהתאימה לצרכני הבירה הפוטנציאליים של אותה תקופה, בעיקר חיילי המנדט הבריטי בא"י-פלסטינה, שהיו אנגלים ואוסטרלים.

 

כעבור כעשור, בתחילת שנות הארבעים, עברה המבשלה לאתר חדש על חוף הים של בת-ים, והפכה להיות המבשלת בירה המתקדמת במזרח התיכון.
לאחר קום המדינה הפכה בירה נשר לשלטת בשוק. בשנת 1950 כבר יצאה לשוק בירה חדשה מבית מדרשו של הברומסטר האגדי של המבשלה – ברלינר. הבירה החדשה נקראה גולדסטאר – בירת פילזנר אדמונית, שיועדה לחיילי צה"ל עם הסלוגן "מיוצר רק עבור צבא ההגנה לישראל" והפכה להיות הלהיט של קנטינות השק"מ. בשנת 1951 נרכשה המבשלה בבת-ים על ידי וויליאם רובינזון, יהודי אנגלי ציוני.

 

בשנת 1952הוקמה מבשלה נוספת בחולות נתניה, שם אותרה באר עם מים שנחשבו באיכות יוצאת דופן. המבשלה נקראה "מבשלה לאומית". במרכז מתחם המבשלה, הוקמה "וילה" שבה גר ה"ברומייסטר", בשלן הבירה והאחראי על ייצור הבירה, כמיטב המסורת האירופאית (היום ב"וילה" יושבת הנהלת "טמפו-בירה").
בחיפוש אחר שם לבירה החדשה שתייצר המבשלה, הוכרזה תחרות שמות, כשאחת הדרישות בתחרות היתה שהשם יהיה בעל משמעות הן בעברית והן באנגלית. השם הזוכה היה אביר, ובאנגלית A BEER. בין נימוקי השופטים לזכייה, צוין שהשם הוא גם נוסטלגיה לימי המנדט, עת החיילים הבריטים שהוצבו בארץ ורצו להרוות את צימאונם בברים הספורים שהיו אז בארץ, ביקשו a beer, מה שנשמע לברמנים כ"אביר".

 

רובינזון, בעל המבשלה בבת-ים, פתח בשנת 1963 מבשלה נוספת בעיירת הפיתוח מגדל העמק. המבשלה נקראה "מבשלת הגליל", וגם שם יוצרה בירה גולדסטאר.
בשנת 1965 אוחדו שתי חברות הבירה בישראל, לחברה בשם "מבשלת שיכר לאומית" או בקיצור מ.ש.ל, שהייתה בשליטת רובינזון. החברה היתה מונופול בירה, והברומייסטר הלאומי היה ברלינר. ב-1968 התחילו בייצור בירה חדשה בשם "מכבי" – בירה פילזנר בהירה, שהפכה מיד ללהיט.
בשנת 1976, לאחר שבעל מ.ש.ל, רובינזון, התאבד, מכרו יורשיו את מ.ש.ל. לכל המרבה במחיר, והרוכש היה יהודי קנדי, מורי גולדמן, שנאלץ לשלם הרבה יותר מכפי שחשב להשקיע, עקב הצעת מחיר של משה בורנשטיין, בעל חברת המשקאות הקלים טמפו.

 

בשנת 1977 סגרה מ.ש.ל את המפעל בבת-ים, וייצרה את כל תצרוכת הבירה לתושבי ישראל בשני המפעלים: מגדל העמק ונתניה.
1984 פתחה את שוק הבירה בישראל לעולם. בנוסף לגולדסטאר, מכבי, נשר ואביר, החלה מ.ש.ל. לייבא את הבירה הנמכרת ביותר בעולם, באדוויזר האמריקנית.
בורנשטיין עם מערכת יצור והפצה ארצית של טמפו, לא נשאר חייב, וטמפו החלה לייבא את בירה טובורג הדנית. הבירה יובאה במיכלים והבקבוקים מולאו במפעל המילוי של טמפו בחולון.

 

בשנת 1985, עקב הפסדים החברות של גולדמן בקנדה, נאלץ מורי גולדמן למכור את השקעתו במ.ש.ל. משה בורנשטיין גייס איש קש חרדי שניהל מו"מ עבורו, רכש את מ.ש.ל והעבירה לבורנשטיין. לחברה החדשה קראו "טמפו בירה". יבוא והפצת המותגים הבינלאומיים (טובורג ובאדוויזר) הופסקו, ונשארנו עם גולדסטר הצומחת ומכבי שהלכה ודעכה. בשנת 1992 נסגר המפעל במגדל העמק, ומפעל נתניה היה יצרן הבירה היחידי בישראל.

 

בשנת 1995 נחנך מפעל בירה חדש באשקלון בבעלות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, היא קוקה קולה. המבשלה הביאה מותגים בינלאומיים חדשים, שינתה את מפת הבירה בישראל, והמונופול של טמפו בירה הסתיים.

עכשיו מגיע לנו להרים כוס בירה ליום העצמאות ולהמשך שגשוג עולם הבירה הישראלי. הפעם בחרתי בירות שאינן מהזרם המרכזי והמוכר לכל, בירות מיוחדות ובאריזות גדולות.

מבשלת הגולן – עוג אלון 2014
עוג אלון בגרסת 2014, העונתית החדשה של מבשלת הגולן, הינה בירה יוצאת דופן, המשלבת את בישול הבירה יחד עם טכניקות של ייצור יין. את הבירה ייצרו במשותף מייקל אייברי, יינן ביקב רמת הגולן ועמרי זילברמן, הברומאסטר של מבשלת הגולן.
עוג אלון, קרוי על שמו של עוג מלך הבשן (אזור הגולן ומזרחית לו), ועל שם חביות העץ שהגיעו מיקב רמת הגולן ואשר שימשו ליישון הבירה.
עוג אלון, הוא לאגר חזק בעל 8.5% אלכוהול. בירה מעוננת ולא מסוננת, בסגנון דאבל בוק, שמיוצרת בתהליך של תסיסה ויישון חלקיים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי.
עוג אלון מתאפיין בצבע דבשי עמוק, ארומות של מוקה ווניל, ומציג גוף בינוני, לצד מרירות כשותית וניחוחות של עץ אלון. למרות אחוז האלכוהול הגבוה הוא מפתיע בקלילות ובאיזון שבו.
המחיר: 17.90 שקלים לבקבוק 750 סמ"ק.

בנדיקטינר – בירת חיטה גרמנית
מבשלת בירה "בנדיקטינר" נוסדה במנזר בנדיקטיני בגרמניה בשנת 1609. מאז ועד היום הבירה מיוצרת על-פי אותו מתכון סודי ומקורי אותו רקחו הנזירים. מים צלולים מהרי האלפים, חיטה גרמנית ושמרים מאזור "אטטל", תורמים ליצירת "בירת חיטה", מאופיינת בטעם רך עם עננות רעננה של שמרים. צבעה ענברי-זהוב, ובעלת ארומה של פרי הבננה. טעמיה מאוזניים, פירותיים ומרעננים.
המחיר: 12.90 שקלים לבקבוק חצי ליטר.

BVBA BROTHERS – JACOB
מבשלת האחים ג'יייקובס הבלגית מציגה חידוש בתחום הבירות- בירות משולבות עם קפה ויין פורט, שמביאות ניחוחות חדשים לאוהבי הבירה.
דאבל אספרסו
בירה המשלבת טעם מיוחד של פולי קפה הגדלים באזור הררי בגואטמלה. בירה מאוד מיוחדת, עם ארומה של קפה ופירותיות עוצמתית מלהיבה. 7.7% אלכוהול.
המחיר 52 שקלים לבקבוק 750 סמ"ק.

דאבל פורט
בירה אלגנטית עם ניחוח של יין פורט, ניחוח אגוזים וסיומת נהדרת. 9% אלכוהול.
המחיר 52 שקלים לבקבוק 750 סמ"ק.

 

שימאי בלו – GRANDE RESERVE BEER
שימאי בלו היא בירת אייל טראפיסטית בצבע חום נחושת. ארומה של פירות ותבלינים, מרירות עדינה מאוזנת במתיקות של קלייה וצימוקים. לבירה ראש קצף עמיד ויפה.
זוהי בירת הדגל של המבשלה ונחשבת לבירה ה"קלאסית" של שימאי.
הבירה, ששנת הייצור מוטבעת על הבקבוק שלה, מומלצת ליישון וטעימה שנים לאחר ייצורה. ברים בבלגיה מציעים גם שימאי בלו בנות 25 שנה. הבירה מכונה גראנד רזרב (Grande Reserve) בבקבוקים הגדולים. 9% אלכוהול.
המחיר 53 שקלים לבקבוק 750 סמ"ק.