רבות נכתב על השינויים הפרסונליים שנעשו לאחרונה ביקבלין גולד, יקבי עמק האלהי עמק האלה, אבל לא בזה אני רוצה לעסוק.
לין גולד היא הייננית החדשה ביקב, ומוטלת עליה משימה ואחריות לא פשוטה בכלל.
איני חושב שהיא צריכה להיכנס לנעליו של קודמה, כפי שמצפים ממנה. גם איני חושב שהיא הייתה צריכה להציג את יינות סדרת VC – Vineyard's Choice של היקב מבציר 2010 באירוע אותו קיים היקב במסעדת ושתי ביפו – אלה הם יינות שעדיין לא היא עשתה, ולא היא וחתומה עליהם. הם לא שלה – לטוב ולרע.

לא ברור לי למה לקחה לין גולד את המושכות והציגה את היינות שהושקו. לי היינות לא היו ברורים, ולעניות דעתי גם לה לא היה מושג ביינות שהיא נאלצה להגיש לנו לטעימה ולסנגר עליהם.

לין, המבחן הראשון שלך לא היה מול עיתונאי היין. המבחן הראשון היה צריך להיות מול מנהלי היקב שהטילו עליך את המשימה הבלתי אפשרית הזו. ואת יודעת מה: גם לא הוגנת. היית צריכה לומר להם שאת לא מוכנה לעשות זאת. נכנסת לשדה מוקשים, ישבת מול חבורה של זאבים ולא ידעת איפה לקבור את עצמך.
הייתי נותן הרבה כדי לשמוע את המחשבות שלך, אני משוכנע שבין לגימת פטיט סירה 2007 לפטיט סירה 2008 וגם ל- RR 2004 המחשבות היו "זה לא שלי, לא שלי".
אני מקווה שתביאי ליקב יינות יותר מעודנים, קלילים, בעלי אופי ישראלי. יינות עם קריצה לעולם חדש, ויינות שידברו בגובה העיניים אל העם.

שרדונה VC 2010
צבע קש בהיר נעים למראה, ריחות מלון קלילים ומעט אשכולית, שני חודשי חבית העניקו איזון טוב לחמיצות השופעת שיש ביין.
בלגימה ראשונה היין מעניין ומרגש, אולם לאחר דקות ספורות בכוס, יש תחושה של יין שטוח.
הריח נעלם, החמיצות נשארת, והעץ לא מורגש. טעמי הפרי גם כן התאדו להם. חבל.

שרדונה 2007 (ארכיון)
צבע זהוב צלול, ריחות קרמל ומלון. היין חמאתי.
אפטר טייסט משובח.

פטיט סירה VC 2008
צבע היין אדום בוהק עמוק ומרשים, 15% אלכוהול – ולצערי זהו זה.
האלכוהול השתלט על כל טעם, על כל ריח, ועל כל רצון של היין להביע את עצמו.
טאנינים קשים עוטפים את הפה, ופשוט חסמו כל אפשרות ליהנות מהיין שנעשה מענבים שיש בהם המון אלגנטיות ועוצמה.
לצערי היין קשה לשתייה. מאוד קשה לשתייה.

פטיט סירה 2007 (ארכיון)
גם פה הצבע אדום מרשים. קצת יותר פירותיות יש ביין הזה גם בריח וגם בטעם בהשוואה ל- 2008.
הקו של יין בומבסטי עם טאנינים קשים נשמר לכל אורך הטעימה.

RR VC 2004
60% מרלו 40% קברנה סוביניון.
צבע אדום ארגמני בוהק ויפה. ריחות של שזיפים בשלים וצימוקים.
בטעימה היין מאוד ריבתי, ואפילו הזכיר קומפוט שזיפים של בית פולני. החומציות לא מצליחה לאזן את המתיקות שיש ביין. אפטר טייסט חמאתי.
זהו יין בומבסטי ובעל נוכחות בגלל הפרי המתוק שקשה מאוד להתעלם ממנו.

קראו ידיעה אינפורמטיבית על היינות החדשים