יקב בנימינה – מוכרים בלבד?

תקופה לא פשוטה עוברת על יקב בנימינה, ונראה כי הגיע זמן החלטה.
השבוע פורסמה במדור הכלכלי בידיעות אחרונות ידיעה של הכתבת הכלכלית נווית זומר, לפיה יקב בנימינה עומד למכירה.
נווית זומר התבססה על מצגת למשקיעים שהוגשה לבעלי השליטה בבנימינה לאחר שהוכנה על פי בקשת היקב ועל ידי חברת יעוץ מכובדת – גיזה זינגר אבן.
דו"ח זה הינו מפברואר 2014, ובשיחה עם נווית זומר היא אמרה לי כי היא מחזיקה בעותק מהמצגת המדוברת. היקב הגיב תחילה שלא מדובר בדו"ח עכשווית אלא כזה שהוכן לפני שנתיים (ואכן גם אז התרוצצו שמועות על כך שהיקב וקרקעותיו עומדים למכירה), אולם לאחר מכן בחר היקב למסור באמצעות אשת יחסי הציבור שלו אורלי סגל, כי "אין תגובה".

יקב בנימינה נרכש על ידי בעלי השליטה של רשת חצי חינם לפני כשש שנים ב- 47 מיליון שקל. היקב כלל אולמות ייצור, מבנה היסטורי, אדמות חקלאיות, וכמובן אדמות שיכולות להיות מופשרות לנדל"ן לאחר שינויי יעוד.
רשת חצי חינם פרוסה ברחבי הארץ, ואני מניח שבעלי חצי חינם חשבו שיקב בבעלותם יעניק להם יתרון במכירת יין לציבור הקונים שלהם.

האם נעשה ניתוח שוק לפני הקנייה? האם מי מבעלי השליטה מכיר את עולם היין והיקף שתיית היין בישראל? האם ציבור קוני חצי חינם בכלל רגיל לשתות יין וקונה יין חוץ מאשר בחגים?
על פי היקף המכירות של היקב בשנים האחרונות, כנראה שאף אחד לא בדק את השאלות הללו, ויקב בנימינה לא הצליח להתרומם ולהרוויח.
אחת הבעיות המרכזיות היא שחדירת היקב לרשתות שיווק גדולות אחרות כמו שופרסל, מגה, טיב טעם ואחרות, הייתה מאוד מינורית בגלל התחרות בין הרשתות (למה שימכרו יין של רשת מתחרה?) ובלי כל קשר ליין. זוהי מלחמת עולם מסוג אחר.

ראוי לציין גם את ההשקעות האדירות שנעשו בתקופת המנכ"ל הקודם אילן חסון ששימש כמנכ"ל עד 2012, ולצדו היינן הראשי ששון בן אהרון.
חסון השביח את היקב עם ציוד מתקדם, ואף פתח מרכז מבקרים חדש בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים. בסופו של דבר הבינו בעלי רשת חצי חינם כי ההפסדים האדירים שהם סופגים כל שנה, כנראה לא הולכים להשתנות, והם החליטו על התייעלות ואיחדו את ההנהלות של חצי חינם ושל יקב בנימינה, והעבירו את כל השיווק העצמאי שהיה לבנימינה, לשיווק של פרי גליל בבעלותם.

זה היה מהלך לא מחושב של הבעלים, אשר לא הבינו כי שיווק יין שייך לאנשים מקצוענים, ולא לנהגי משאיות שרק באים להוריד סחורה וללכת. מהלך זה שוב פגע בתדמית יקב בנימינה, שאט אט הבינו לקוחותיו שההתייחסות ליין ביקב ובמכלול לו הוא שייך הינה בעייתית. נראה כי הלך הרוח שנוצר גרם לייננים המיתולוגיים של היקב, ששון בן אהרון ואסף פז לעזוב את היקב, כשבמקביל הייתה השקעה במיתוג ובפרסום היקב, אבל ללא חפיפה עם איכות יינותיו.
אסף פז פרש מהיקב לפני שנה, וכמה חודשים אחריו פרש גם ששון, כל אחד לטובת יקב אחר – אסף פז ליקב סגל של ברקן, וששון ליקב מוני. אם היה צריך עוד מסמר בארון הקבורה של יקב בנימינה, כנראה ששניים אלו נעצו אותו.

כשמדובר במשקיעים שהם בעלי עסקים טובים, ידוע שלא קונים עסק על מנת להפסיד, ותמיד התוכנית העסקית היא להרוויח מההשקעה, ואף להתעשר ממנה בעתיד – בין אם יש הצלחה מסחררת למוצר ובין אם אפשר לייפות אותו ולהשקיע במיתוג, ואז למכור אותו בכסף רב.
וכמובן שכל הזמן עומדת מול עיני הבעלים האפשרות כי אדמת הנדל"ן שתופשר לבנייה או לתעשייה, תהיה שווה הרבה יותר מאדמה חקלאית. כולנו יודעים שמדובר במאות אחוזי רווח שעשויים להיווצר בחתימה אחת של ועדת תכנון ובנייה של בנימינה.
אז לכאורה הקרקע שווה כסף רב, אבל זה עדיין לא כסף מזומן שמוחק חובות לבנקים ולספקים. במועצת בנימינה התחלף לפני מספר חודשים ראש המועצה. צריך להמתין ולראות איך העניינים יתגלגלו מבחינת הפשרת קרקעות חקלאיות, ועל זה יקום וייפול דבר.

מה צופן העתיד ליקב בנימינה – אין איש יודע. נכון להיום יש ביקב יינן צעיר בשם יפתח פרץ, וייננית טרייה בשם יעל סנדלר שהובאה מאוסטרליה. יחד הם צריכים להתמודד עם כל הבלגן שיש ביקב: כרמים, בציר, ייצור, מלאי, עתיד היקב וכולי. לא בטוח שככה אפשר לעבוד, אבל ימים יגידו.

מבחינת היקב, נכון לשנת בציר 2012 הם ביקבקו כשני מיליון בקבוקים (על פי דו"ח מועצת הגפן). נתוני בציר 2013 עדיין לא פורסמו (חלק מהיקבים עדיין לא העבירו את נתוניהם – מעניין למה), אבל הייתה ירידה בכמות היין שיוצר בבנימינה, וכמויות גדולות של ענבים נמכרו ליקבים אחרים.

ליקב בנימינה יש מספר מהלכים אפשריים שנמצאים בקנה:
המשך הפעלת היקב בקנה מידה קטן יותר;
החלטה למכור את היקב, כפי שעולה מהדו"ח שהוגש ליקב ע"י חברת הייעוץ;
מכירת נדל"ן והזרמת כסף נוסף;
ואולי הדבר שרוב היקבים פוחדים שבנימינה יעשו: למכור את כל המלאי. מדובר בהצפה במיליוני בקבוקים במחירים שישברו את השוק: פחות מ- 20 שקלים לצרכן, דבר אשר יגרום זעזוע לכל ענף היין.
זהו מהלך שיכניס הרבה כסף מזומן ליקב בשלב ראשון, אבל ללא ספק ימוטט אותו מיתוגית, אלא אם כן הבעלים של חצי חינם יחליטו לעשות מהפך במכירות היין בישראל, ויעלו על הגל של מחירי "צדק חברתי" – שווה ערך שקלי ל- 2-4 יורו לבקבוק לא יותר.

מוקדם עדיין לדעת מה יקרה, אבל בעלי היקב שומרים על שתיקה ואפילו לא מיידעים את עובדי היקב לגבי העתיד (בכירי היקב לא ידעו על הדו"ח שהוגש לבעלים והיו מופתעים מהפרסום).
מצד אחד יקב בנימינה הוא הרביעי בגודלו במדינה, ולא נעים לראות יקב מושקע כזה קורס; אולם מצד שני, כמו בכל תחום, כאשר הניהול לא נכון – זה מה שקורה. כשאין ראייה עתידית ואין תכנון לטווח ארוך, זה בטוח יקרה.

זה אולי אות אזהרה מאוד משמעותי ליקבים גדולים אחרים ששותלים גפנים בכמויות היסטריות בלי מחשבה, יקבים שלא קוראים נכון את השוק, יקבים שלא דואגים לטפל בגפנים נגועות, יקבים שמחליפים יינן כל שנתיים-שלוש ולא בונים על מסורת ארוכת טווח של יינן מוביל, יקבים שלא דואגים להעלות את תצרוכת היין בארץ על ידי מהלכים משותפים ביניהם והתחרות מעבירה אותם על דעתם, יקבים שלא משכילים להתאגד לאזורי יין, יקבים אשר לא מצליחים להפעיל שום לובי בכנסת על מנת לבלום חוקים דרקוניים שנפלו עליהם כרעם ביום בהיר, ויקבים שחייבים לחזק את מועצת גפן יין על מנת שתוכל לייצג אותם מול השלטון הביורוקרטי. הגיע הזמן להתאגד כדי שתהיה לכם מילה בשוק. נכון להיום כולם מחליטים בשבילכם ואף אחד לא מתייעץ או שואל את דעתכם בשום תחום.

יקב בנימינה הוא לא עוד יקב בוטיק קטן שסוגר בשקט שעריו. לנפילתו של יקב בנימינה יהיה after shock מאוד רציני. שישפיע על כל התעשייה. נכון שבטווח הקצר יקבים ייהנו ממתמודד משמעותי אחד פחות על מדפי היין אבל לאחר מכן יבינו כולם שהתמוטטות ענף היין בארץ החלה.

תגובת היקב: "אין תגובה".
תגובת ראש המועצה המקומית בנימינה, פנחס (פינקי) זוארץ: "המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה גאה בהצלחת תעשיית היין באזור בקעת הנדיב, ובכלל זה בהצלחת היקבים הרבים שבבנימינה ובאזור, כולל כמובן יקבי בנימינה. מעבר לכך, אין למועצה עמדה או מעורבות בנושא הפעילות העסקית של היקבים.
המועצה לא מכירה כל הבטחות או התחייבויות להפשיר אדמות חקלאית לבנייה לטובת יקבי בנימינה, או לטובת כל גורם אחר. המחויבות היחידה שראש המועצה פינקי זוארץ קיבל על עצמו היא לפיתוח זהיר ומאוזן של המושבות בנימינה וגבעת עדה, באופן שישמר את האופי הכפרי המיוחד של הקהילות. הדבר יקרה בשנים הקרובות לאחר תהליך תכנון מקצועי ואחראי של תכנית מתאר ותכניות אב".