לאחרונה נפגשתי עם ליאור נחום, יינן ואחד מהבעלים של יקב גת שומרון, כאשר העביר טעימת יינותיו במהלך תערוכת אמנות ברעננה.
יקב גת שומרון פתח את שעריו בשנת 2002 וייצר אז 2000 בקבוקים, למרות שליאור
שהתחיל לעשות יין בשנת 1998. היקב גדל לייצור של כ- 30,000 בקבוקים בבצירים האחרונים, אבל מה שיותר מרשימ הוא שהיקב מושך אחריו קהילה מעט פולחנית של אוהדים.
המקור של רוב הענבים מאזורי יהודה ושומרון (עם ענבים לחלק מהיינות בבצירים מסוימים שמגיעים גם מהגליל והרי יהודה).
ליאור רוצה בדרך כלל שיינותיו ישקפו את הטרואר, כך שהוא עושה כמעט אך ורק יינות מזן יחיד ויינות כרם יחיד, אם כי מעת לעת הוא מערבב בצירים של אותו זן, אם הוא מוצא אותם מותאמים לאופן בו הם מתיישנים.
היין הראשון אותו טעמנו יחד (למרות שטעמתי אחדים מיינות שומרון גת בפסטיבלי יין, מעולם לא היה לי הלוקסוס לשבת עם היינן עם מלוא תשומת הלב וללא הסחות דעת רבות הקיימות בפסטיבל יין), היה גת שומרון מרלו שילה 2008 (12.8% אלכוהול) – 85 נקודות, 89 ש"ח. 100% מרלו זה מכרמי שילה, הנו יין אדום בעל אחוז אלכוהול נמוך מאוד לישראל, ובכל זאת מספק כמות נדיבה של פירות חמוצים עם רמזים של דובדבנים שחורים, שזיפים מתוקים, עוגת פירות אגוזית ואגוזי מלך, ורמזים של מוקה.
יין זה חומצי יחסית, אך לא באופן בלתי נעים, וזועק למזון לצדו. היין התיישן במשך 30 חודשים בחביות צרפתיות של Radoux, כש- 35% מהחביות היו חדשות.
כדי להוכיח כיצד הוא מאפשר לכל יין לדבר בעד עצמו ביקב, ליאור גם יצר את גת שומרון
מרלו ברכה 2008 (14.5%) – 95 נקודות, 92 ש"ח.
זהו סוג של יין שאתה רוצה לדחוף מול פניו של מישהו שמנסה לזלזל במרלו. עם ענבים שנבצרו מכרמי יקב טורה בהר ברכה, ליאור אומר שהענבים ממקור זה הם יוצאי דופן, אבל יש ייננים שנרתעים מהם משום שהם לכאורה צריכים זמן ארוך מהרגיל להתפתח בחבית (במקרה זה 36 חודשים) עם זמן נוסף בבקבוק (כשנתיים), לפני שהיין מציג את יכולותיו באופן הטוב ביותר.
ליאור מעדיף את כרמי ברכה מפני שאדמת הגיר שלהם יוצרת מרלו עם חומציות טיפוסית שהופכת את היינות ראויים לשתייה כשהם צעירים יותר, אבל בדרך כלל מספקים ענבים עם 26.5 בריקס כשהוא בוצר אותם, ועדיין שומרים על כמות נדיבה של חומציות שאי אפשר לצפות לה מיין אדום ישראלי.
בהשוואה ליין מרלו שילה מאותו הבציר, יש לו כמעט 20% יותר אלכוהול, והוא הרבה דחוס
עם פירות שחורים עמוקים באף, נימה של מתיקות עם דובדבנים אדומים, שזיפים שחורים ואדומים, טבק קל, וניל קל, טאנינים מוצקים ועם זאת משולבים בסיומת מתמשכת שנראית כמאפיינת את היינות של ליאור.
שני מרלו אלה יוצרו כיינות כרם יחיד מפני שליאור רצה לשמר את הטרואר של כל אחד מהם, ובעיקר מפני שהם התפתחו בקצב שונה.
מרלו נוסף בטעימה היה גת שומרון ברכה 2006/07
(15.2%) – 150 ₪, 91 נקודות. יינות אלה התיישנו בחביות נפרדות. לאחר שה- 2006 במשך שלוש שנים וה- 2007 במשך שנתיים, חשב ליאור בזמנו כי 1 +1 = 3, ושהם יהיו טובים יותר ביחד מאשר בנפרד, ומאחר שהם מאותו כרם, קולו של הטרואר כרם עדיין יישמר.
פטל שחור מקיף ביין שזיפים שחורים וקצת תה שחור עם נתחים של שוקולד ומעט עור.
יתכן שהשכלתו של ליאור באוניברסיטת אריאל הסמוכה כמהנדס חשמל, נתנה לו כמה
תובנות כיצד לעצב את היין הזה מחוץ לקופסה. המחיר הוא יותר השתקפות של נדירותו, מאחר שרק כמה בקבוקים נותרו, מאשר להיותו סדרה ותיקה לעומת הבצירים האחרונים.
כדי שלא נחשוב שיקב זה אובססיבי למרלו בלבד, דגמתי בהמשך שני שיראזים.
נראה כי גת שומרון שיראז 2008 (12.9%) – 85 ש"ח, 88 נקודות, מתאים יותר להיקרא 'סירה'. עם האלכוהול הנמוך יחסית שלו, רמזי אדמה של קרקע יער, פטל אדום, פלפל שחור חלש, ציפורן, וקצה ירקרק, הוא מזכיר יותר סירה מצפון הרון מאשר שיראז אוסטרלי.
ב- 3 מתוך 4 חביות מתוך בציר זה היו ענבים שמקורם משילה, ובאחת מהגליל העליון.
החל משנת 2009, כל השיראז של היקב הוא מכרמי שילה, וגת שומרון שיראז שילה 2009
(15.3%) – 160 ₪, 92 נקודות, הוא עדות לסיבה לכך. פטל שחור עמוק, אוכמניות בשרניות, פלפל שחור, רימון ובשר ציד, מתפתחים ביין שליאור מציע לחדרר עד 2-3 שעות לפני שתייתו.
וריאציה יוצאת דופן אבל נעימה על האדומים היבשים, היה גת שומרון בציר מאוחר אדום
2010 של ליאור (15.8%) – 150 ₪, 92 נקודות. עם ענבים שהושארו לייבוש על הגפנים עד שדמו יותר לצימוקים מאשר לענבים, 50% שיראז 50% קברנה סוביניון זה הנו קל יותר מכפי שניתן לצפות מאדום מאוד אלכוהולי מבציר מאוחר.
הזמן בו שהה ב- 70% חביות אלון צרפתי חדש של Radoux, התאים היטב לענבים שנבצרו עם 33 בריקס, שנותנים בעדינות קרם דה קסיס, וניל, דובדבנים מיובשים, פטל שחור ורמזים של פלפל שחור, עם סיומת שנראה כי תימשך לנצח.
ליאור אומר שהוא מחכה עד היום האחרון האפשרי לפני הגשמים, כדי לבצור ענבים אלה, וכי המתנה ארוכה יותר תפתה את חיות הבר המקומיות לטרוף אותם. הקברנה ביין זה מראה שיש ליקב גישה לענבים מזן זה, ולמעשה הקברנה סוביניון 2009 ו- 2010 של היקב בוקבקו ביום הטעימה.
כחלק מטעימות, זכיתי בהצצה מקדימה לגת שומרון פטיט סירה 2010 שלהם (14.8%)
, אשר רק בוקבק ועדיין סובל מהלם בקבוק. היין הראה הבטחה גדולה, אך אני מצפה לטעום אותו כאשר יירגע יותר.
כמו כן טעמתי את יין הקינוח גת שומרון 24K אייס וויין 2011 שעדיין אינו גמור, העשוי מ- 100% ויונייה עם כ- 230 גרם סוכר לליטר, וליאור רוצה להוסיף קצת יין יבש כדי לתת לו קצת יותר חומציות, להוריד את הסוכר ולקבל יין מאוזן יותר. ליקב יש גם ענבי גוורצטרמינר, מה שאולי אומר שני יינות קינוח או בלנד עתידי.
אחת הסיבות לכך שרצעתי לטעום את יינות גת שומרון יחד עם ליאור, הייתה כדי להכיר באופן יסודי יינות שפגשתי בכמה פסטיבלי יין. לאחר היכרות אינטימית יותר עם יינות היקב, אני מצפה לטעום כל יין חדש וכל בציר שליאור יספק, כמו גם לראות אילו הפתעות מחכות לי בפסטיבלי היין בעתיד, כולל הפסטיבל הגדול בישראל, שיתקיים בין 5 ל- 8 באוגוסט במוזיאון ישראל בירושלים.

תגובות
0