פוסט הפייסבוק של דוד נחמני מיקב נחמני, משך את תשומת ליבי: "אני רוצה לברך את שקד בתי האלופה, על שהחליטה להגשים חלום ולהקים יקב חדש ליקב נחמני, והפכה את מפעל חיי למפעל חייה. אין מאושר וגאה ממני על הבחירה להמשיך את דרכי. אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לעשות יחד את הבציר הבא, שנינו ביקב החדש שבנית לנו". תודו – מרגש ומסקרן. לא התעצלתי ושוחחתי עם האב ובתו, דוד ושקד נחמני.
בשנת 2003 ייצר דוד נחמני את היין הראשון שלו בבית שביישוב הקהילתי גן-נר בגלבוע, מ-200 קילו ענבי מרלו שקיבל מחבר לעבודה. כל המשפחה עבדה איתו, כולל דריכת הענבים ברגליים.
דוד ופרנסס רעייתו לא ידעו לעשות יין, ונעזרו בתחילת דרכם בספר Winemaking at Home – מדריך לעשיית יין בבית, שנכתב (באנגלית) ב-1983 ואויר על ידי סב המשפחה, אביה של פרנסס, היינץ קורט ואשתו ג׳נסט, יחד עם MW פאט סימון. הספר פורסם בזמנו באנגליה, ועד היום נמכר באמזון ואיביי, ולא פחות חשוב – מהווה את שפת המיתוג החדש של היקב ומשמש לתוויות היינות.
בשלב הבא קיבל דוד מחבר מתנת יום הולדת: סדנת טעימות יין ב'איש הענבים' במשכנו הראשון ביפו. לידו ישב היינן יעקב אוריה, שהמליץ לדוד ללמוד בבית הספר ליין שורק של ניר שחם. דוד נרשם וב-2004 למד עשיית יין בבית עם אשתו פרנסס, ובהמשך קורס חביות.
את היין עשו כתחביב בהמשך לעבודתו היומיומית של דוד, והנה עוד שלב: ב-2005 הגיעו לביקור אצלם חברים מדרום אפריקה שארגנו לדוד עבודה ביקב גדול בסטנבוש יחד עם סטודנטים שהגיעו לשם לשישה שבועות, בהם התגורר בבית אירוח בחצר היקב.
הייצור בבית התפתח וגדל, והגיע עד 7,000 בקבוקים בשנה. כשהבת שקד הצטרפה לעבודה ביקב לפני חמש שנים הכמות דווקא ירדה לאור ההחלטה אז לייצר רק יינות אדומים. "זה היה תחביב, לא חייתי מזה", ענה לתמיהתי על הפחתת הייצור.
כרמים וענבים
כנהג במפעל בתחילת פעילות היקב, הגיע דוד למושב כרם בן זמרה הנחשב והנחשק בזכות איכות ענביו, ופגש את משפחת מילס שהציעה לו ענבי מרלו וקברנה סוביניון אותם קנה ממנה במשך שנים, ולאחר מכן מכורם אחר בכרם בן זמרה. מכורמים במקומות נוספים הוא קנה וקונה זנים אחרים: שיראז, פטי ורדו, פטיט סירה, מרלו, מורבדר וקברנה פרנק.
המשפחה חזרה גם ליינות לבנים, מן הסתם בגלל תקופת הקורונה שהטיבה עם היקבים הקטנים, ולכן קונים ענבי שרדונה, סוביניון בלאן, וגרנאש בלאן.
שקד – הכוח הצעיר של יקב נחמני
שקד הגיעה לעולם היין דרך האירוח, אם כי בילדותה התלוותה לאבא דוד בתהליכי קליטת הענבים וייצור היין. לפני חמש שנים היא חזרה לגן-נר, והצטרפה לפעילות האירוח במרכז המבקרים של היקב – בבית ובחצר. "פרסמנו במקומון, קידמנו את האירוח דרך שכנים וחברים, פתחתי ליקב דף אינסטגרם, העליתי תמונות של הבית והחצר, והאירוח תפס מהר מאוד עם יותר ויותר אנשים", היא אומרת. "כך היה עד הקורונה, וכשהגיעה תקופת הקורונה אז היה "פיצוץ" חיובי, והחלטתי שאני רוצה ללמוד מקצועית את תחום היין. למדתי כורמות וייננות בתל חי תוך כדי העבודה באירוח ביקב".
שקד נכנסה גם לעבודה המקצועית ביקב בעשייה משותפת של יינות לבנים ורוזה עם דוד, ובמקביל לימודי טעימות ושדרוג ידע ויכולות ב-WSET (רמות 2 ו-3). כשסיימה עלה קצב האירוחים ביקב ומלאי היינות נקנה מהר (היינות נמכרים רק ביקב), ואז בא המפץ הגדול של הזכייה בציון 97 ובמדליית פלטינום מהמגזין Decanter על בלנד 'שירה' מארבעה זנים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו.
היינות פשוט אזלו והיה צריך להחליט: האם רוצים לעשות יין כתחביב או לקחת את העשייה קדימה.
כשדוד החליט לפרוש לגמלאות, הבינה המשפחה שאי אפשר להמשיך לקיים את פעילות ייצור היין והאירוח בבית – "המון אנשים הגיעו ליקב, ובגלל השטח המצומצם היו לנו הזמנות לחודשיים-שלושה קדימה", אומרת שקד. וכשדוד החליט או הסכים להתקדם, לקחה שקד את העניינים לידיים. קודם כל היא חיפשה מקום מתאים, ומצאה. היקב החדש ממוקם לא הרחק מהיישוב גן-נר, בעמק יזרעאל במבנה משנות ה-40 של המאה הקודמת, ששימש כבית אריזה. כאן יש מספיק שטח עבור מיכלים גדולים חדשים שיתאימו גם לגידול עתידי, למתקני הייצור של היקב ולאחסון היין, וגם למרכז מבקרים מרווח.
להרגיש את המקום החדש
היקב החדש עדיין לא פועל – זה יקרה באמצע יוני השנה. בסוף השבוע האחרון של אפריל 23 אירחו בפעם האחרונה בביתם, ועכשיו מתחילה ההתארגנות למעבר וההתמקמות ביקב החדש. לא ציינתי את מיקומו, גם לא את היקפי הייצור בו. לא כי שכחתי אלא כי איני יודע – שקד שומרת על מסתוריות. איני יודע היכן היא עבדה בשנים שקדמו ללקיחת העניינים ביקב לידיים, אבל החשאיות מעלה אצלי השערות.
אז אולי כמויות? "השנה אני רוצה להרגיש את המקום החדש, ונעבור עוד בציר אחד של מה שאוהבים ומכירים אחרי עשרים שנה שעשינו יין בבית. בשנה הבאה זה יהיה דבר אחר, עם תוכניות לשנים קדימה שאני לא רוצה להיכנס לפרטיהן", כך שקד. חשאיות, כבר ציינתי.
מי שיעבדו ביקב הם שקד ודוד נחמני. מבחינת האירוח, בעוד שבבית ניתן היה לארח 50-70 מקסימום, מרכז המבקרים ביקב החדש בנוי לאירוח ומותאם להיקף יותר גדול, לא רק יומיים בשבוע אלא במענה רחב יותר, כולל ערבי קונספט. "עדיין אני רוצה לא לגדוש את המקום באנשים, ולתת להם חווית אירוח אינטימי של יין".
כל הפרטים בדף הפייסבוק של יקב נחמני ובאינסטגרם
