אני מבשל אוכל. אני אוהב לרגש את לקוחותי, ומנסה מדי פעם להגניב חידושים וכל מיני טכניקות בישול מולקולריות, אבל תמיד חוזר לבישול הפשוט, בו קצת מלח וקצת פלפל שחור משלימים את נתח הבשר הטוב שנקנה אצל הקצב הטוב, בלי הרבה משחקים.
כשיש חומרי גלם טובים לא צריך הרבה. שף אלון גונן

השבוע טעמתי את הפטיט וורדו של יקב עין נשוט בואכה רמת הגולן. טרואר משובח, מזג אוויר מתאים, וחומרי גלם טובים. לא צריך לעשות הרבה כדי להפיק יין טוב. צריך רק לא להתאמץ להרוס.
יקב עין נשוט השיק שלושה יינות חדשים, ואני הופתעתי לגלות כי בוקבק זן הפטיט וורדו כיין זני – דבר שמצריך אומץ רב וידע רב בלהפיק מענב התיבול הזה מנה מושלמת.

כבר מהתבוננות על התווית גיליתי שהטעימה תלווה אותי באחוזי אלכוהול גבוהים וחוסר חבית, מאחר וביקב עין נשוט משתמשים בשבבים לקבלת טעמים דמויי חבית.
הרמתי גבה טרום הטעימה בעיקר בשל השימוש בשבבים בזן הפטיט וורדו, האהוב עלי במיוחד, ובכל הפעמים ששתיתי אותו הוא טופל על ידי הייננים באהבה מסורה, בהשקעה בחבית משובחת, וביישון נוסף בבקבוק.

טעימת היין: יקב עין נשוט פטיט וורדו – סדרת הבית 2009
15.2% אלכוהול, כאמור שימוש בשבבי אלון אמריקאי לתקופה קצרה.
צבע היין כיאה לפטיט וורדו: אדום עז נוטה לסגול, כמעט אטום.
ליין צבע בוהק מרשים, ופה זה נגמר.
אם ציפיתי למצוא טעמי פרי עזים, אם ציפיתי למצוא טעמי פירות יבשים ומעט ריבתיים, אם ציפיתי לריחות רעננים של אספרסו ושוקולד ומעט מרירות של עשבי תיבול, אם ציפיתי לאפטר טייסט מעט מעקצץ אך מושלם, אם ציפיתי למשהו – אזי קיבלתי בטעימת הפטיט וורדו הזה אכזבה עצומה.

אחוזי האלכוהול השתלטו על כל חלקה טובה. השבבים האמריקאים העניקו מעט וניל וקרמל שלא היו קשורים לכל מה שהזן הזה מסוגל להציע. over של טעמי ריבות מעושנות מדי עקב השבבים, גם טעמי חרוב בשל מעט טחובים ממלאים את חלל הפה ולא מתמזגים עם שאר הטעמים.
נשאר לי רק למזוג את היין לכוס ולבהות בה שעה שלמה ולהתפעל מהצבע.
טוב גם בזה יש משהו.


יקב עין נשוט בגולן  
קדמת צבי
טל. 052-8805026 , 052-2791457