לציון יום האישה הבינלאומי, שחל מדי שנה ב-8 במרץ, החלטנו לבדוק כיצד מספר נשים הפכו ליינניות מצליחות בישראל, בעוד עשיית יין נשלטת באופן מסורתי על ידי גברים, בוודאי ביקבים כשרים. שוחחנו עם נעמה סורקין מיקב דלתון, הילה דהן מיקב סומק, ושושנה ויזן מהיקב הנושא את שמה.
איך התחלת בייצור יין? האם יש לך בני משפחה בעסקי היין?
נעמה סורקין, יקב דלתון: גדלתי סביב יין. האבא שלי עבד ביקבי רמת הגולן במשך שנים רבות מאז שהייתי ילדה, ותמיד שתינו יין בבית, אבל לא ידעתי שאני עומדת להיות ייננית עד לאחר שסיימתי את התואר הראשון שלי בביוטכנולוגיה.
הילה דהן, יקב סומק: נולדתי וגדל בקיבוץ בגליל התחתון, ולכן הטבע והחקלאות תמיד היו קרובים ללבי.
שושנה ויזן, יקב שושנה: אני לא באתי ממשפחה של עשיית יין. היקב התחיל כפרויקט אישי, ועשיית היין בתחילה הייתה רק משימה נוספת, אבל עד מהרה היא הפכה למשימה של אהבה ותשוקה של עשיית "חיים חדשים". עשיית יין בשבילי היא תחושה, תוך שימוש בכל החושים שלי, עם עמידה בדרישות טכנולוגיות.
איפה למדת לראשונה לעשות יין?
נעמה סורקין: לקחתי תכנית לתואר שני באוניברסיטת אדלייד בדרום אוסטרליה. עבדתי תקופה קצרה בצפון קליפורניה, ולאחר מכן באתי לעבוד ביקב דלתון בשנת 2002. טלי סנדובסקי מיקבי רמת הגולן היה האישה הייננית הראשונה בישראל, ושתינו גרנו באותו המושב, כך שבדרך מסוימת היא נתנה לי השראה לראות שזה אפשרי.
הילה דהן: אני קיבלתי את התואר הראשון שלי בבוטניקה מהאוניברסיטה העברית. במהלך חופשת הקיץ שלי קיבלתי עבודה ביקבי כרמל, כעוזרת עם דגימות טרום-בציר בכרמים. בתקופה זאת פגשתי את ברק, אתו התחתנתי, והחלטנו להקים יקב משלנו – סומק, בשנת 2002 (משפחתו של ברק שהגיעה מרומניה, מגדלת ענבים באזור זיכרון במשך חמישה דורות מאז 1882). במחשבה על היקב שלנו, ברק ואני החלטנו שאמשיך לימודים לתואר שני בייננות באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה. כיום, היקב שלנו מייצר כ-10,000 בקבוקי יין בשנה, ואנו גם מגדלים ענבים ליקבים אחרים.
שושנה ויזן: היקב שלנו החל בשנת 2006. למדתי והתמחיתי אצל ד"ר ארקדי פפיקיאן שמייעץ למספר יקבי בוטיק, ואנחנו עושים כ-3,000 בקבוקים בשנה.
תארי את תפקידך הנוכחי והאחריות בעבודתך
נעמה סורקין: התחלתי בדלתון בדצמבר 2002. האחריות שלי מכסה את כל ההיבטים של עשיית יין, כולל עבודה עם האגרונום שלנו לגידול הענבים בכרמים, הכוונת טכנאי המעבדה שלנו בביצוע בדיקות ופיקוח על בציר הענבים, וכמובן תהליך ייצור היין כולו.
הילה דהן: מאחר שהיקב הוא עסק משפחתי, אני בעצם עושה הכול, כולל עבודה בכרמים במיוחד בזמן הגיזום, שהוא הדבר הראשון שאתה עושה כדי להבטיח את איכות הענבים, הסרת עלים באביב, ובקרת הענבים לפני הבציר. אני אחראית על תהליך עשיית היין, כולל יצירת בלנדים וטעימה לאורך השנה. חוץ מזה אני מבצעת גם את כל השיווק של היקב ויחסי הציבור, וכן הנהלת החשבונות שלנו.
שושנה ויזן: זה יקב קטן ולכן אני עושה כמעט הכול, אבל אני מצפה לזמן בו הילדים שלי יהיו מבוגרים מספיק כדי להיות חלק מהתהליך כולו.
באיזה הישג שלך כייננית את הכי גאה?
נעמה סורקין: זה לא ההישג האישי שלי, אבל אני גאה בכך שביקב דלתון אנחנו מגדלים עכשיו כמעט מאה אחוז מהכרמים שלנו בעצמנו (עבור קרוב למיליון בקבוקי יין שיקב דלתון מייצר כל שנה).
הילה דהן: ההישג בו אני גאה ביותר כייננית, הוא הפיכת קריניאן (ענב שבאופן טיפוסי שימש בישראל למיץ ענבים, יין קידוש ויין זול בתפזורת), ליין באיכות גבוהה המופק מגפנים מבוגרות המניבות יבול נמוך, ושינוי המוניטין הרע שלו מזן ענבים נחות, לזן עבור ייצור יינות איכות. כמו כן, אני גאה בהפקת שרדונה טוב, מה שאינו קל ביקבי בוטיק קטנים.
שושנה ויזן: כל אחד מהיינות שלי אני רואה כיצירה אישית מיוחדת, ועדיין רוזה פומה (2010 ו- 2011) הוא מקור הגאווה והשמחה שלי. רוזה פומה (כלומר רוזה מעושן) הוא יין רוזה ייחודי ולא קונבנציונלי, שהתיישן בחביות עץ אלון במשך 10 החודשים והתקבל היטב. ה- 2010 שלנו נמכרו בתוך מספר שבועות.
מה המטרות והחלומות שלך כייננית?
נעמה סורקין: להיות מסוגלת לעשות יינות שמייצגים היטב את הסביבה שלהם (טרואר), ועדיין להיות מסוגלת ליהנות מיום העבודה שלי.
הילה דהן: להמשיך ולייצר יינות איכותיים מכרמים מסביב לזיכרון יעקב, ולעשות יינות טובים מזני ענבים נוספים אשר מתאימים לאזור שלנו, כמו גרנאש, סירה, מורבדר (זנים מדרום עמק הרון בצרפת, ומלבק (זן שמוצאו בבורדו ונעשה מפורסם בארגנטינה).
שושנה ויזן: אני מקווה להגשים את החלום שלי, שיהיו לי כרמים משלי עם ענבים מהזנים שהיו קיימים בתקופתו של שלמה המלך, עליהם הוא כתב בשיר השירים.
דיויד רודס כותב בהרחבה (באנגלית) על יינות ישראליים. ניתן ליצור איתו קשר ב- Israeliwineguy@gmail.com
צילום נעמה סורקין: דניאל לילה
תגובות
0