מאירה ואבי ענבל ידידים לחינוך – טובים השניים

כשמאירה ענבל, אם לשניים וסבתא לחמישה נכדים, פרשה לגמלאות אחרי 37 שנות הוראת תלמידים ומורים בתחומי אמנות, עיצוב דידקטי, מחשבים ואוריינות; היה ברור לה שהיא תמשיך את הקשר עם מערכת החינוך דרך התנדבות.

תחילה היא התנדבה ישירות מול בתי הספר כדי לסייע למורות ומורים, וכשהוקמה עמותת 'ידיד לחינוך' היא הצטרפה כדי ללוות את הנכדים בלימודיהם, מפני שכמורה הייתה עסוקה מאוד ולא יכלה לעשות זאת.

כמתנדבת בבתי הספר זכרון יוסף ורוממה בחיפה, עיצבה מאירה תפאורות לחגיגות, וסייעה למורות בעיצוב הכיתות. בנוסף הייתה אחראית על בניית אתרי האינטרנט והזנת תכנים עבור בתי הספר מעלה הכרמל, רוממה, זכרון יוסף ודינור. אם זה לא מספיק, מאירה ענבל הקימה ומפעילה אתר אינטרנט בשם 'עופרים – העשרה לימודית' – להעשרה לשונית בכתב ובעל פה, בו היא מזינה חומרי למידה על כל הנושאים מתוכנית הלימודים, החל מהגן עד כיתה ו'.

אבי ענבל, בן זוגה של מאירה, עבד שנים רבות באוניברסיטת חיפה באגף המחשוב. מזה שש שנים הוא גמלאי, ומאירה מיהרה לצרף אותו לעשייה שלה במסגרת 'ידיד לחינוך'.

פעילותה של מאירה ענבל – לבד ובהמשך עם אבי, התקיימה כך עד פרוץ מגפת הקורונה. "כשפרצה הקורונה ולא היה מגע עם תלמידים ומורים, פנו אלי וביקשו ממני להכין סביבות למידה – לוחות גדולים עם תכנים לימודיים, כדי שתלמידים יוכלו לשבת סביבם וללמוד נושאים דרך תכני הלוח וברקודים הטמונים בלוחות, אותם צריך לגלות ולפענח.

אבי מוסיף: "עד הקורונה התנדבתי בבתי ספר בתחומי שירה, קריאה והנחייה במסיבות של בתי ספר, ועזרתי למאירה בעיצוב תפאורות. גם התלמידים היו מעורבים בפעילותה של מאירה וציירו איתה. במהלך תקופת הקורונה לא היה לנו מגע עם תלמידים, וגם כשהלימודים חזרו לסדרם אנחנו חששנו מכך, ולכן אני הצטרפתי אל מאירה".

אבל פעילותם של השניים לא הסתכמה במה שתואר עד כאן. מאירה מספרת: "אני גם יצרתי משחקי למידה שהודבקו על שולחנות, על הרצפה או על לוחות. מדי פעם הגענו לבתי הספר וציירנו על הקירות. עשינו זאת אחרי הלימודים, שוב מחשש לבריאותנו. מאחר שלא יכולתי להשתלט לבד על כל הפעילות, אמרתי לאבי שהוא חייב  לעזור לי. הוא נרתם בשמחה וראה כי טוב".

ואבי נותן את נקודת המבט שלו: "היה צורך למלא את בקשות בתי הספר, ומאירה הייתה במצוקה. התחלתי לצבוע איתה, נהניתי ואני נהנה מכך גם היום". בציורי הקיר הגדולים משתתפים גם תלמידים, ביניהם כאלה עם צרכים מיוחדים, שכפי שהשניים אומרים, "קורנים מהעשייה".

היום מתנדבים מאירה ואבי בחמישה בתי ספר במקביל, כשפניות נוספות לא מפסיקות להגיע אליהם. אין פלא שמאירה משקיעה כל שבוע שלושה ימי התנדבות רצופים. היא גם הצליחה לרתום ל'ידיד לחינוך' חברות מורות כאשר אלה פרשו לגמלאות, חלקן ממשיכות עד היום, ושניהם צירפו להתנדבות גם חברים שלהם שלא מתחום ההוראה.

מנהלות בתי הספר לא חוסכות בהערכה ומחמאות. מלי עובדיה, מנהלת בית הספר 'אהרן הרא"ה בנות', כתבה להם בין השאר כך: "זכיתי להכיר זוג יקר ונדיר בעלי לב זהב גדול וייחודי, בעלי כשרון וידי זהב, שהשאירו חותם בלב ובקירות בית החינוך שלנו, לרווחת התלמידות והצלחת חינוך דור העתיד".

חנה אבירם וד"ר עידית אבני, רכזות 'ידיד לחינוך חיפה', כתבו למאירה מכתב תודה, ובו בין השאר: "אמירתך כי כל אחד יכול לתרום בציור ועיצוב, בשירה, בלמידה, על מנת לפתח מסוגלות עצמית ולספק תמיכה רגשית והעצמה – הן לתלמידים והן למתנדבים עצמם, מהווה השראה להרחבת ערוצי ההתנדבות, ובכך גובר פוטנציאל גיוס מתנדבים מקשת רחבה כדי לסייע בבתי הספר".

מאירה ואבי ענבל מסמיקים ומסכמים: "ההערכה שאנחנו מקבלים נותנת לנו כוח להמשיך, בידיעה שאנחנו עושים משהו משמעותי".

לינק לאתר 'עופרים – העשרה לימודית' של מאירה ענבל